כותרות TheMarker >
    ';

    בלוגון

    ארכיון

    הכל בראש לי-פרק 18-כי אין לנו מה להפסיד

    38 תגובות   יום שני, 3/1/11, 09:59

     

    http://cafe.themarker.com/image/1208527/

     שרה מרים ארוסתי

     

    ר' ישעיה רפאל הזמין אותי לבא בליל שבת ובבקר אחרי האכל ללמד יחד, אחרי הלמוד הזמנני לבא לביתו במצש'ק לסעודת "מלווה מלכה".

     ויהי בבואי והנה מחזה בלתי רגיל לפני, כל קרובינו נמצאים בבית, ושארתי שרה מרים מופיעה מקושטה באופן חגיגי, השלחן ערוך כל מיני מעדנים ומשקאות, על שאלתי לשמחה זו מה עושה? קבלתי תשובה בלתי ברורה "כבר תראה" ומיד קם ר' ישעיה רפאל ופונה אלי לאמור: כבר הגיע הזמן לכתוב את ה"תנאים" הלא מכיר אתה את שרה מרים?

     התחלתי לגמגמם, ומה כל החיפזון, ויען, זה לא בחיפזון, כי זמן רב אני חושב על זה, ובאתי להכרה שאתם תהיו זוג מתאים ומוצלח.

     מתחילה הסתרבתי הנימוק:שאינני יכול להסכים מפני שאנחנו דלים ואביונים ובמה נתפרנס, אך ר' ישעיה באחת: המפרנס את הכל יפרנס גם אתכם, פונה לשרה מרים, ומה דעתך?

     ותען ותאמר: אין לנו מה לפחד, כי אין לנו מה להפסיד, כי בין כך וכך איננו עשירים, והיה: אם נהיה עשירים, מה טוב, ולא, חס ושלום, הרי רגילים אנו בזה.

     לשמע דברים אלה מפיה, בעל כורחי עניתי אמן, והתנאים נכתבו במזל ובברכה רבתה השמחה במעוננו, שברו צלחות, שרו,שמחו, ואני הרגשתי מועקה על ליבי מעול הרחיים שנעשה על צווארי. את חג הנשואים קבענו לאחד מימי חודש תמוז.

     

    אנשל לפי התמונות היה מאוד נאה, לא בטוח ששרה מרים גם, אבל הייתה חכמה. אימי נקראה שרה מרים על שמה (סבתא שלה).תמיד ציטטה את דברי סבתה באותו ארוע עד שהמשפט של "הרי רגילים אנו בזה"הפך לאימרה שגורה בבית. מעניין מה חשבה היא כשכתב את הדברים כשהיה בסביבות גיל ה-60 בפתח-תקווה. תמיד חשבתי שהאמירה שלה הייתה מאוד נבונה וחיננית.

     

    התמונה שלי-שמן על בד-30X40

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/1/11 22:16:

      צטט: טימפי 2011-01-09 17:49:25

      ראשית, ללקק את האצבעות שבין האוזניים מן העברית הארכאית שלו.
      שנית: לאמירה/אימרה חכמה אין גיל, שהרי המצב האנושי הבסיסי לא באמת משתנה. אני אגב, מוצא באמירה זו של שרה מרים גם ידה של פטאליזם: "בינינו" אני שומע אותה חושבת לעצמה "אנחנו לא באמת יכולים להגיע למצב של רווחה כלכלית ותפקידי הוא להבהיר למיועד כי לא זה מה שקובע אם נועדנו זה לזה"
      מעניין גם שטרחת לציין בפנינו כי אנשל היה בחור נאה. נשאלת השאלה האם ציון עובדה זו בא מגישה של אישה מודרנית בת ימינו כמוך, שגדלה בתרבות בה ליופי יש משמעות רבה?עד כמה נתנו אז המשדכים את ליבם ליופים החיצוני של המשתדכים ועד כמה השפיע על סיכוייהם של אלו שהגיעו לפרקם.

      בהמשך מסתבר שגם היא הייתה נאה-זה בפרק הבא-אכן הבל היופי והבל החן אבל האם אין לזה משמעות? ראה שיר השירים! 

        9/1/11 17:49:
      ראשית, ללקק את האצבעות שבין האוזניים מן העברית הארכאית שלו.
      שנית: לאמירה/אימרה חכמה אין גיל, שהרי המצב האנושי הבסיסי לא באמת משתנה. אני אגב, מוצא באמירה זו של שרה מרים גם ידה של פטאליזם: "בינינו" אני שומע אותה חושבת לעצמה "אנחנו לא באמת יכולים להגיע למצב של רווחה כלכלית ותפקידי הוא להבהיר למיועד כי לא זה מה שקובע אם נועדנו זה לזה"
      מעניין גם שטרחת לציין בפנינו כי אנשל היה בחור נאה. נשאלת השאלה האם ציון עובדה זו בא מגישה של אישה מודרנית בת ימינו כמוך, שגדלה בתרבות בה ליופי יש משמעות רבה?עד כמה נתנו אז המשדכים את ליבם ליופים החיצוני של המשתדכים ועד כמה השפיע על סיכוייהם של אלו שהגיעו לפרקם.
        8/1/11 17:51:

      צטט: צוער סוכנות לביטוח 2011-01-06 14:39:28

      הציור נפלא***
      במאמר מובא הרבה חכמת חיים :)

       

      אולי זה מה שצריך-חכמת חיים בשביל לשרוד וכמובן קצת חוש הומור.

        8/1/11 17:49:

      צטט: leagat 2011-01-04 14:15:53


      זה מה יש!

      כמאמר ההגדה על המצה

      "זהו לחם העוני שאכלו אבותינו כשיצאו ממצרים". המצה אותה אנו אוכלים בפסח, מכונה בשם "לחם עוני", מכיוון שהיא עשויה כמנהג עניים – קמח ומים שלא הספיקו לתפוח. במהלך הלילה, כשנאמר את ההגדה, יהיה מונח לפנינו "לחם של עניים" אמיתי: חצי מצה, לא מצה שלימה.

      נקודה למחשבה: סיפר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, הרבי הקודם מליובאוויטש: "באחד הסדרים אצל אבי, חצה אחד המסובים את המצה והחל למדוד את חלקי המצה, לראות איזה חלק גדול יותר. נענה אבי ואמר לו: "גדול שצריכים למדוד אותו, אינו גדול אמיתי".

      אם די היה בה ארבעים שנה....

      האם היו במשפחה שייכים לחסידות אז זה ממש מתאים. האם יש לנו היום "אנשים גדולים"? 

       

        8/1/11 17:47:

      צטט: leagat 2011-01-04 14:15:53


      זה מה יש!

      כמאמר ההגדה על המצה

      "זהו לחם העוני שאכלו אבותינו כשיצאו ממצרים". המצה אותה אנו אוכלים בפסח, מכונה בשם "לחם עוני", מכיוון שהיא עשויה כמנהג עניים – קמח ומים שלא הספיקו לתפוח. במהלך הלילה, כשנאמר את ההגדה, יהיה מונח לפנינו "לחם של עניים" אמיתי: חצי מצה, לא מצה שלימה.

      נקודה למחשבה: סיפר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, הרבי הקודם מליובאוויטש: "באחד הסדרים אצל אבי, חצה אחד המסובים את המצה והחל למדוד את חלקי המצה, לראות איזה חלק גדול יותר. נענה אבי ואמר לו: "גדול שצריכים למדוד אותו, אינו גדול אמיתי".

      אם די היה בה ארבעים שנה....

       

        8/1/11 17:46:

      צטט: הלנה היפה 2011-01-04 09:08:21

      "...הרי רגילים אנו בזה."
      דניאלה, איזו חכמת חיים נהדרת. ולחשוב מתי היא נאמרה. זה רק מראה שלא אנחנו, ולבטח לא צאצאינו המצאנו את חכמת הלב. פרק נהדר.
      תודה לך דניאלה ו*
      לאה

      מקווה שיהיה לך מעניין גם בהמשך ותודה על העידוד 

        8/1/11 17:45:

      צטט: dafone 2011-01-04 08:18:31

      זה פשוט נפלא!
      המילים, תגובתה החכמה ומלאת האמונה ש"יהיה בסדר" כך או כך. והציור, קסם משלים ממש.
      לפעמים נחוץ מין ר' ישעיה רפאל שכזה, המתיר בפשטות את פלונטר ההיסוסים.
      תודה רבה!

      דפנה.

      אולי היה יותר קל אז? 

        8/1/11 17:43:

      צטט: ד-ארט 2011-01-04 07:50:39

      אני גם הולכת לאמץ את האמירה הזו. גם אני הייתי מתחתנת איתה אחרי דברים כאלו.

       הסבתא של אימא שלי ועדיין מה שהיא אומרת משמעותי

      הציור נפלא***
      במאמר מובא הרבה חכמת חיים :)
        4/1/11 14:15:

      זה מה יש!

      כמאמר ההגדה על המצה

      "זהו לחם העוני שאכלו אבותינו כשיצאו ממצרים". המצה אותה אנו אוכלים בפסח, מכונה בשם "לחם עוני", מכיוון שהיא עשויה כמנהג עניים – קמח ומים שלא הספיקו לתפוח. במהלך הלילה, כשנאמר את ההגדה, יהיה מונח לפנינו "לחם של עניים" אמיתי: חצי מצה, לא מצה שלימה.

      נקודה למחשבה: סיפר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, הרבי הקודם מליובאוויטש: "באחד הסדרים אצל אבי, חצה אחד המסובים את המצה והחל למדוד את חלקי המצה, לראות איזה חלק גדול יותר. נענה אבי ואמר לו: "גדול שצריכים למדוד אותו, אינו גדול אמיתי".

      אם די היה בה ארבעים שנה....

        4/1/11 09:08:
      "...הרי רגילים אנו בזה."
      דניאלה, איזו חכמת חיים נהדרת. ולחשוב מתי היא נאמרה. זה רק מראה שלא אנחנו, ולבטח לא צאצאינו המצאנו את חכמת הלב. פרק נהדר.
      תודה לך דניאלה ו*
      לאה
        4/1/11 08:18:
      זה פשוט נפלא!
      המילים, תגובתה החכמה ומלאת האמונה ש"יהיה בסדר" כך או כך. והציור, קסם משלים ממש.
      לפעמים נחוץ מין ר' ישעיה רפאל שכזה, המתיר בפשטות את פלונטר ההיסוסים.
      תודה רבה!

      דפנה.
        4/1/11 07:50:
      אני גם הולכת לאמץ את האמירה הזו. גם אני הייתי מתחתנת איתה אחרי דברים כאלו.
        4/1/11 07:15:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-01-04 01:55:58

      אחאחאחאח איזה יפה הכל ביחד והציור פשוט שובה לב בתמימות הנפלאה שלו.

      שנה נהדרת.

      גם לך שנה טובה והרבה כתיבה ויצירה! 

        4/1/11 07:13:

      צטט: * אילת השחר * 2011-01-03 22:55:01

      שנשמע בשורות טובות


      --
      המחשבה ללא מעשה,
      היא כמו מלך ללא מלכות.

       איזה יפה ומשמח!

        4/1/11 07:11:

      צטט: ariadne 2011-01-03 22:14:04

      תמונה נהדרת, לסיפור לנהדר עוד יותר.

       

      איזה מרגש כשאת אומרת!

        4/1/11 07:09:

      צטט: רמיאב 2011-01-03 21:16:27

      חתיכת הסטוריה דרך סיפור חיים שלמשפחה אחת.
      מצפה להמשך.
      רמי

      טוב שיש לך סבלנות כי עוד ארוכה הדרך. 

      אחאחאחאח איזה יפה הכל ביחד והציור פשוט שובה לב בתמימות הנפלאה שלו.

      שנה נהדרת.
        3/1/11 22:55:

      שנשמע בשורות טובות


      --
      המחשבה ללא מעשה,
      היא כמו מלך ללא מלכות.
        3/1/11 22:14:
      תמונה נהדרת, לסיפור לנהדר עוד יותר.
        3/1/11 21:16:
      חתיכת הסטוריה דרך סיפור חיים שלמשפחה אחת.
      מצפה להמשך.
      רמי

        3/1/11 19:13:

      צטט: OCN 2011-01-03 17:41:23

      אהבתי מאד את הסיפור

       הם באמת הרבה זמן לפני ההחלקה היפנית בסיפור שלך.

        3/1/11 19:12:

      צטט: תמר רבנו 2011-01-03 17:25:00

      מקסים.
      שני כסאות, חתן וכלה.

      החתונה עוד מעט. 

        3/1/11 19:12:

      צטט: סנופה 2011-01-03 15:42:00

      שילוב מקסים

      הם היו הההורים של סבתי-והעלילות עוד רבות-בפרק הבא הסיפור עלה והחתונה! 

        3/1/11 19:10:

      צטט: ספרותית 2011-01-03 12:47:39

      נהדר,הציור,הסיפור,אווירת התקופה,אוהבת את העולם המתואר בסיפור ואת הספרות שלו. תודה

      מעודד אותי להמשיך.תודה! 

        3/1/11 19:09:

      בחברה ובתקופה שלהם לא היו מבינים את הקיבוץ אבל באמת מדובר על חברות מוגנות (גם מפני בדידות)

      צטט: עליזהלה 2011-01-03 11:11:57

      תשובתה של שרה מרים - שפתיים יישקו

      כל חכמת החיים במשפט אחד נפלא

      על עקרון זה בנו את הרעיון הקיבוצי

      (ובדיוק על כך גם קרס האידאל והופרט לפרוטות דלות...)

      נפלאים הסיפור והציור. ואת.

        3/1/11 18:47:

      מלקטת וכמוך שמה בתרמיל..

      צטט: הטרמילר The Tarmiler 2011-01-03 10:34:58

      ציורך יפיפה.

      כל הכתוב בשפתם של אבותינו המתאר את רגעיהם המיוחדים במסירות למילה הכתובה מרתק. תודה לך המלקטת... :)

       

        3/1/11 18:46:

      צטט: sari10 2011-01-03 17:55:35

      ואני אהבתי מאוד את התמונה.

      שגם מתאימה :)

       מצאת בין הכיסאות מי זה הוא ומי זה היא? 

        3/1/11 18:45:

      אני לא נכדה-אני נינה!

      צטט: רומפיפיה 2011-01-03 13:19:58

      סיפור מקסים,

      ציור יפהפה

      ובאמת לא הפסידו

      אלא זכו בנכדה כל כך

      וכשרת יפה ונהדרת  *

       

        3/1/11 17:55:

      ואני אהבתי מאוד את התמונה.

      שגם מתאימה :)

        3/1/11 17:41:
      אהבתי מאד את הסיפור
        3/1/11 17:25:
      מקסים.
      שני כסאות, חתן וכלה.
        3/1/11 15:42:
      שילוב מקסים
        3/1/11 13:19:

      סיפור מקסים,

      ציור יפהפה

      ובאמת לא הפסידו

      אלא זכו בנכדה כל כך

      וכשרת יפה ונהדרת  *

        3/1/11 12:47:
      נהדר,הציור,הסיפור,אווירת התקופה,אוהבת את העולם המתואר בסיפור ואת הספרות שלו. תודה
        3/1/11 11:11:

      תשובתה של שרה מרים - שפתיים יישקו

      כל חכמת החיים במשפט אחד נפלא

      על עקרון זה בנו את הרעיון הקיבוצי

      (ובדיוק על כך גם קרס האידאל והופרט לפרוטות דלות...)

      נפלאים הסיפור והציור. ואת.

        3/1/11 10:39:
      ציור נפלא דניאלה.
      והתאורים של המשפחה ויטאליים בדיוק כמו ציורייך
      כמו שאתה יושב שם על אחד מהכסאות.
      ציורך יפיפה.

      כל הכתוב בשפתם של אבותינו המתאר את רגעיהם המיוחדים במסירות למילה הכתובה מרתק. תודה לך המלקטת... :)