היום ב- 24/2/11 פורסמה כתבה במעריב על הפסד בנק ישראל עקב מדיניות פישר.

http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/215/850.html?hp=16&loc=9

את הוסט הבא כתבתי בינואר 2011:

מדיניות בנק ישראל ברשותו של סטנלי פישר היא למנוע את ירידת שער הדואר בעזרת רכישת מנות של עשרות ועד מאות מליוני דולרים בעת ששערו יורד עקב היצעים גבוהים.

למדיניות זו יתרונות וחסרונות, השאלה היא מהי השורה התחתונה ממדיניות זאת ואיך היא תשפיע עלינו.

יתרונות

שער דולר גבוה טוב ליצוא. היצוא הוא מנוע הצמיחה של המשק ולכן זה טוב למשק.

קנית דולרים מגדילה את רזרוות המטבע הזר, המהווה בסיס איתן לשער השקל ולחוסנו ויוצרת מאגר מזומנים לשימוש בעת חירום או הזדמנות.

שער דולר יציב (המקביל לשקל יציב) משפיע על הייציבות, מונע ספקולציות של גופים הסוחרים במטבעות ומייצב את הכלכלה.

חסרונות

למרות ההשקעות הגדולות בקנית דולרים, כוחות השוק חזקים והמטבע מופחת בצורה עקבית.

רכישת מאות מליארדי דולרים במחיר גבוה שבסוף התהליך יהיה שוויו לפי ערך דולר נמוך יגרום למשק הפסד של מליארדי שקלים.

הריבית המתקבלת על היתרות הינה אפסית כיוון שאין ריבית המתקבלת על דולרים.

מסקנות

בסופו של תהליך הדולר יתיצב בשערו הריאלי שנמצא בטווח 3-3.3 שקל. היצואנים יצטרכו להסתגל לשער זה במוקדם או במאוחר.

האוצר האמריקני מדפיס דולרים ללא הפסקה, כך שערכו מופחת מידי חודש.

האוצר האמריקני חייב למדינות העולם,כגון סין ויפן טריליוני דולרים. הקטנת ערך הדולר, תקטין את שווי החוב.

מדינת ישראל עלולה להפסיד עשרות מליארדי דולרים עקב ירידת ערכו בעולם וצבירת רזרוות בערך הקרוב למאה מליארד דולר.

הכלכלה הישראל תפסיד הון רב, אותו היה אפשר להשקיע בחינוך, ברפואה ובפיתוח מתוכנית שסופה ידוע מראש (והוא אינו טוב).

כל העולם מריע לנגיד שלנו אולם אנו נפסיד בגדול.

לכותב אין כל קשר לכל גורם הקשור במטבע זר וכל הכתוב פה הינו דעתו האישית הנובעת מהבנתו הכלכלית-פיננסית.