רצית לשוב לעבר,             

לממש זיכרון שנחרט

להיות שוב כילד תמים

בין זרועות חמימות ,מחובּק.

והזמן רץ לו רץ

הפרי נושר

ועלים מצהיבים

ופרחים   חדשים פורחים

רק צחוקךָ נסדק מעט

ומבטך מתערפל לפעמים

רצית לחפש את הדרך

לפרוש לבךָ

ולמחוק טעויות

אך עם כל השנים על גבךָ

שלא נותנות לך לשכוח

הדרך נותרה צרה ומקוטעת.

בלילות אתה חולם

על הבטחות נושנות

מטפס על עצים

להוריד כוכבים,

ושם החוף כבר קרוב

האם תוכל לקבור את מתיך

ולבוא עירום ונקי עיניים.

שדות נרחבים התכווצו

והחושך בנפשך

ואף היא ,האהובה

נמסה זה מכבר

לנקודה זעירה של אותו זיכרון.