אני חייבת רק להוסיף משהו שנראה לי רלוונטי. לגבי השאלה למה כל כך קשה להורים היום להציב גבולות, נראה לי שהמציאות הפכה להיות הרבה יותר מורכבת, יש הרבה יותר החלטות שצריך לקבל, הרבה יותר גרויים שצריך לווסת. אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו כהורים חווים טישטוש של גבולות בחיים שלנו וחוסר יכולת להציב גבולות לעצמנו ונקרעים בין הרצון להציב גבולות לבין הרצון לא לחסום את הילד לחוות את המציאות המורכבת יותר שיצטרך להתמודד איתה לבד בהמשך.
כן, נכון.
לכן, אפשר לומר שהבעיה היום עם גבולות היא בעצם סימפטום של התקדמות, לא של נסיגה.
התקדמות במודעות של ההורים,
התקדמות בציפיה לילדים חופשיים ומאושרים
אבל חוסר האיזון בין זה לבין גבולות יכול לגרום לנזק גדול
תודה שהשקעת בצפיה בראיון, ותודה על ההוספה המחכימה!
צפיתי, הקשבתי בתשומת לב מלאה וחשתי גאווה רבה בחברה היפה והנבונה שלי! מתוקף נסיבות, סבתאותי באה לביטוי פעיל יותר עם הילה בת החמש וחצי [זו שבראש הפוסט "במה תשתנה לטובה?"]. לשמע דברייך הוקרתי את עצמי על שלושת הנושאים העיקריים שעלו בשיחה - גבולות, עידוד [העצמה] ויוזמה ליחד. בשבת האחרונה, הביאה לי צרור ציורים שהכינה עבורי. היא כבר יודעת שאתבונן בכל אחד ואומר משהו בשבחו. ["סבתא, אני אוהבת להביא לך ציורים, כי את פותחת עיניים כאלה גדולות של מופתעת"]. בין האחרונים היה קשקוש מאורך ומסולסל בכתום וצהוב. אחרי ציורי הנוף, הדמויות והרמשים, סברתי שכבר נמאס לה לצייר ויצא מה שיצא. עם זאת, לא הנחתי אותו ובקשתי שתסביר לי מה ציירה כי "אני לא מכירה את כל הדברים"... - מה, סבתא! את לא רואה שזה המצלמה של אלוהים?! - מה זה המצלמה של אלוהים?
אני חייבת רק להוסיף משהו שנראה לי רלוונטי. לגבי השאלה למה כל כך קשה להורים היום להציב גבולות, נראה לי שהמציאות הפכה להיות הרבה יותר מורכבת, יש הרבה יותר החלטות שצריך לקבל, הרבה יותר גרויים שצריך לווסת. אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו כהורים חווים טישטוש של גבולות בחיים שלנו וחוסר יכולת להציב גבולות לעצמנו ונקרעים בין הרצון להציב גבולות לבין הרצון לא לחסום את הילד לחוות את המציאות המורכבת יותר שיצטרך להתמודד איתה לבד בהמשך.
התכנית מרתקת, הראיון איתך מצויין, את מקרינה טבעיות ונינוחות, שפתך רהוטה ותוכן דברייך פשוט מדבר אלי, בעיקר בתפקיד ההורים לעודד את הילדים, ליזום נתינה לילדים ובחשיבות האינטואיציה ההורית. אני ממליצה בחום להקשיב לראיון ולהתרשם.
צפיתי, הקשבתי בתשומת לב מלאה וחשתי גאווה רבה בחברה היפה והנבונה שלי! מתוקף נסיבות, סבתאותי באה לביטוי פעיל יותר עם הילה בת החמש וחצי [זו שבראש הפוסט "במה תשתנה לטובה?"]. לשמע דברייך הוקרתי את עצמי על שלושת הנושאים העיקריים שעלו בשיחה - גבולות, עידוד [העצמה] ויוזמה ליחד. בשבת האחרונה, הביאה לי צרור ציורים שהכינה עבורי. היא כבר יודעת שאתבונן בכל אחד ואומר משהו בשבחו. ["סבתא, אני אוהבת להביא לך ציורים, כי את פותחת עיניים כאלה גדולות של מופתעת"]. בין האחרונים היה קשקוש מאורך ומסולסל בכתום וצהוב. אחרי ציורי הנוף, הדמויות והרמשים, סברתי שכבר נמאס לה לצייר ויצא מה שיצא. עם זאת, לא הנחתי אותו ובקשתי שתסביר לי מה ציירה כי "אני לא מכירה את כל הדברים"... - מה, סבתא! את לא רואה שזה המצלמה של אלוהים?! - מה זה המצלמה של אלוהים?
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לכולכם חברים יקרים על שהשקעתם מזמנכם לראות את הראיון, ועל הפירגון!!
זוהי
לגבי השאלה למה כל כך קשה להורים היום להציב גבולות, נראה לי שהמציאות הפכה להיות הרבה יותר מורכבת, יש הרבה יותר החלטות שצריך לקבל, הרבה יותר גרויים שצריך לווסת.
אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו כהורים חווים טישטוש של גבולות בחיים שלנו וחוסר יכולת להציב גבולות לעצמנו ונקרעים בין הרצון להציב גבולות לבין הרצון לא לחסום את הילד לחוות את המציאות המורכבת יותר שיצטרך להתמודד איתה לבד בהמשך.
לאה יקרה.
אני מבקשת להודות לך על הקישור ששלחת,
כדי שאוכל לצפות, להקשיב ובעיקר ללמוד,
מהדברים החשובים שהשמעת בראיון.
שלחתי גם קישור לילדי, שמשתדלים מאוד
להיות הורים טובים לנכדי.
ישר כח ובהצלחה רבה.
לאה יקרה, חזרתי כדי להחמיא לך!
-
התכנית מרתקת, הראיון איתך מצויין, את מקרינה טבעיות ונינוחות, שפתך רהוטה ותוכן דברייך פשוט מדבר אלי, בעיקר בתפקיד ההורים לעודד את הילדים, ליזום נתינה לילדים ובחשיבות האינטואיציה ההורית. אני ממליצה בחום להקשיב לראיון ולהתרשם.
-
חשיב - ההנאה שבלמידה
יוזמה חינוכית לשיפור הוראת חשבון
איזה יופי, מיד אצפה.
ברכותי,
-
גם אנחנו כיכבנו בתכנית זו בשנה שעברה,
חשיב - ההנאה שבלמידה
יוזמה חינוכית לשיפור הוראת חשבון
צפיתי, הקשבתי בתשומת לב מלאה וחשתי גאווה רבה בחברה היפה והנבונה שלי!
מתוקף נסיבות, סבתאותי באה לביטוי פעיל יותר עם הילה בת החמש וחצי [זו שבראש הפוסט "במה תשתנה לטובה?"]. לשמע דברייך הוקרתי את עצמי על שלושת הנושאים העיקריים שעלו בשיחה - גבולות, עידוד [העצמה] ויוזמה ליחד.
בשבת האחרונה, הביאה לי צרור ציורים שהכינה עבורי. היא כבר יודעת שאתבונן בכל אחד ואומר משהו בשבחו. ["סבתא, אני אוהבת להביא לך ציורים, כי את פותחת עיניים כאלה גדולות של מופתעת"]. בין האחרונים היה קשקוש מאורך ומסולסל בכתום וצהוב. אחרי ציורי הנוף, הדמויות והרמשים, סברתי שכבר נמאס לה לצייר ויצא מה שיצא. עם זאת, לא הנחתי אותו ובקשתי שתסביר לי מה ציירה כי "אני לא מכירה את כל הדברים"...
- מה, סבתא! את לא רואה שזה המצלמה של אלוהים?!
- מה זה המצלמה של אלוהים?
- הברק שמצלם את האדמה מהשמיים!