בעלילותיה  והרפתקאותיה    מקפיאות הדם.  של מיני ,מלכת כלבי הגישוש. ונכון, קשה ביותר להאמין, אבל למי שאוהב כלבים,  צד האומץ  הזה לא זר   ומוכר, אך נתחיל בסיפור, ומעשה שהיה כך החל   מיני גידלה את יו יו החתולה ואימצה אותה לבתה.  ליו יו לא היתה אמא אחרת אלא מיני הכלבה,  וכך גם היה באותו היום עליו אני מספר לכם.  שטנו בסירה,  מעשה קצת מטורף אולי, ים סוער מעט,  ויו  יו  החתולה התלוותה אלינו לשיט הזה.  אולי היתה זו שגיאה לקחת את החתולה, ובכל מקרה, הדבר כבר נעשה, ומענין שהחתולה קצת היתגרתה במיני, משכה בציפורניה בזנב הכלבה ומיני  איבדה את סבלנותה.  היא נתנה לה ליו יו   ביס קטן ,נשיכונת שתרגיע את החתולה  ופתאום הוא הגיע,  הגל הגדול ויו יו החתולה   פשוט עפה לים , איבדה שיווי מישקל ונעלמה בינות לגלים . .  מיני חשה אולי כי היא אשמה ,  ואולי החוש האמהי של הכלבה, לך תבין אך הכלבה זינקה באחת   כמו טיל לים הסוער.  שמענו את היללות מקפיאות הדם של החתולה שהבינה שגורלה ניגזר.  היא החלה ליטבוע אינה יודעת לשחות,  ואז לך תאמין למראה המרהיב והמופלא הזה,   בשניה האחרונה ממש, הגיעה אליה מיני,  לפני שהחתולה צללה במים עמוקים,  תפסה אותה בשיניה בעורף,  ומשתה אותה ממעמקים.  עכשיו הכלבה נילחמה בעוז בגלי הים מנסה להישאר מעל הגלים  שהפכו סוערים וגבוהים מרגע לרגע.  אנחנו ראינו במו עינינו ,  את מיני קרבה לעברנו עם החתולה בפיה. ניכר היה בה במאמץ  האדיר שהיא עושה להציל ולהינצל בעצמה מאימת הים הזועף.  הושטנו אליה יד מהסירה, עוד מעט, עוד שניה ויו יו החתולה  כבר היתה בידנו רועדת מקור ומפחד.  כיסינו את גופה בגדים שהסרנו מעלינו חולצה רטובה מקוים שהיא תצליח מעט להתחמם.  עשיו עשינו גם זאת,  ופנינו לשוב ולעזור למיני להושיט לה יד ולהעלות אותה לסירה פנימה.  הסתכלנו לכל הכיונים, מסתכלים ולא מבינים.  הכלבה המופלאה נעלמה  בתוך הגל העצום ששטף הכל והטביע כימעט  גם אותנו. כניראה שכוחותיה של הכלבה אפסו,  ולא נותר בה עוד כוח להילחם.  כניראה שהיא טבעה ועכשיו הבעיה היתה למרבה הצער  שהים הלך וסער, הגלים היכו בסירה והי עלינו לשוב לחוף פן נתהפך וניטבע גם אנחנו.קיוינו שהלואי ותינצל שיקרה נס, ותימצא אך זהו, לשוא.  איזה צער מילא אותנו שכן עברנו המון יחד אתה  במשטרה, והנה טבעה וסיימה את חייה בצורה כל כך אכזרית.  פירסמנו מודעות על היעדרה כשבליבינו בכל זאת שביב תיקוה שאולי תימצא הן היו כבר דברים מעולם.  ואז הנס התרחש. מצער בעלי חיים הודיעו כי מיני נימצאה  ונמצאת אצלם השימחה היתה אדירה ובאנו כמעט מיד. שאלנו חסרי נשימה היכן היא הכלבה האהובה. "הנה, כאן, "הוא הורה לי באצבעו, האחראי התורן.  רצנו נעמדים לפני הכלוב האמור צוחקים  וצוהלים  אך באחת החיוך נימחא מעל םנינו כלא היה.  נכון,  היתה זו כלבה דומה להפליא למיני כלבת הגישוש   אך לא היתה זו כלבתנו והאכזבה היתה עצומה וכואבת. וזהו. כל כך חבל  על האבידה הזו  ובפנים נפולות מצער פנינו לרכב.  ידענו כי ניטל עלינו להשלים אתה,  עם הטביעה  של הכלבה.  הפלאפון צילצל.  לא התחשק לי לענות באותן השניות, אך מאחר והמכשיר המשיך לטרטר, שמעתי בו מאדם לא מוכר, כי ראה את המודעות שפיזרנו בחוף  והפצנו בסביבה. כלבה כזו דומה לתיאור שלכם שוכבת כאן על החוף אמר האיש.  אם לא יועיל לא יזיק אמרתי. קשה יהיה לעמוד באכזבה נוספת אך אולי? מי יודע?  והיגענו לחוף. החנינו את הרכב מכונים עצמנו למקום בו עמד האיש, מצביע על חבילה ,צרור רטוב שקשה היה  לזהותו. שוב אכזבה, אך משהו עצר בעדינו.  היבבה הקלושה חלשה אך מוכרת משהו קשה היה להכיר בה את כלבתנו שכן ניראתה זנוחה עלובה ואומללה, פצועה אך זו היתה הכלבה  .היתה זו על אף הכל מיני שהוטלה על ידי הגלים ונישטפה לחוף, .הובלנו אותה אחר כבוד הביתה ואז היא טיפסה עליה אינה מניחה לה לרגע יו יו החתולה, מתחככת בכלבה  שוב ושוב   מיללת,  קופצת בשמחה לכאן ולשם אחוזת תזזית.  הכלבה טופלה כמובן ושבה לאחר זמן לא רב לאחר החלמתה , לשירות פעיל במשטרה לשמחת כולנו.  וזהו, עוד קצת עליה גיבורת סיפורינו מיני כלבת הגישוש  המופלאה.