כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    twobe1.com- לחזור לגן עדן. זוגיות בעין יהודית. מכובדי! אבקש לקרוא בבלוג בימי החול. תודה.

    הבלוג עוסק בעיקר בהתבוננות עמוקה ופשוטה על חיי הזוגיות. יש בו מאמרים קצרים, מאמרים עיוניים, ושו"ת קצר. מי שמגיב למאמרים ישנים- נא ליידע בדואר האישי.

    תגובות (30)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      31/3/13 01:23:

    צטט: נרות אילת השחר 2013-03-20 23:09:59

    .

    WOW.

    .

    תודה רבה!

      20/3/13 23:09:

    .

    WOW.

    .

    ''
      31/1/12 00:09:
    ים סוף! תודה על כל הטיפים. שיניתי לפונט tahoma . רקע אפור, לא מתאים. שיניתי לרקע הזה, סגול משהו. תודה על הקדשת הזמן.
      25/1/12 12:20:

    נראה  לי שהפונט המומלץ ביותר הוא Tahoma (הפונט הנוכחי)

     

    במחשב להבדיל מבדפוס, הקריא ביותר הוא ההכי פחות "מסוגנן". טאהומה "מרחיב" קצת כל אות, נותן לה יותר נפח ולכן נקלט ביתר קלות בעין. אריאל הוא הפונט הכי הכי לא מסוגנן. אבל הוא קטן יחסית לכתיבה צפופה. נדמה לי שמי שקורא ממילא פוסטים ארוכים, תוספת האורך (כיוון שהאותיות תופשות יותר נפח), פחות תפריע לו ביחס לנוחות הקריאה.

    אפשרות נוספת: אתה יכול לנסות עיצוב צבע רקע פחות כהה אפילו אפור כהה במקום שחור (זה פחות מאמץ את העיניים :)

    מקווה שתרמתי,
    ותודה לתשובתך אצלי על המטריקס :)

      23/1/12 14:46:


    אתה גאון אנושי!!! (קראתי גם את התגובות :)
    למרות שבאומרי גאון (שורש ג.א.ה) כוונתי
    לומר בדיוק להיפך - ואתה בטח מבין :)


    לעניין תגובתי - שוב התארכו לי עד מאד המילים,
    אשים אותן גם כאן.. אך אעלה אותן בצורה נוחה יותר לקריאה
    גם אצלי, כפוסט, כך שתוכל לבחור היכן לעיין בהן.


    בנוגע לאמור בגוף המאמר אין לי אלא להסכים בחיוך.
    מבחינתי, אתה משמיע את האמת "חזק וברור".

    הסתייגות קטנה - בנוגע למטריקס..

    אני מבינה את הסרט "המטריקס" באופן אחר.
    כמטאפורה כמעט מדוייקת לאמת השלמה.
    מטאפורה שמקובלים היו שמחים להשתמש בה
    מאחר וכדימוי – היא מהווה המחשה חזקה ומוצלחת של אמת מופשטת.
    במילים אחרות זהו דימוי שמביא אותנו קרוב מאד ל"תפיסת" האמת אותה הוא מדמה.
    תפיסת
    האמת. לתפוס את האמת הזו, זה לא קל כשמסבירים אותה כמו שהיא.
    זהו מבנה רעיוני מופשט. לכן נביאינו, חכמינו ז"ל ומקובלים גדולים, תמיד השתמשו
    במשלים ודימויים – שנצליח "לתפוס" את האמת החמקמקה למוח האנושי.
    אמנם להבנתי הסרט לא דייק עד הסוף בכמה מקומות,
    (ביחס לאמת המלאה כפי שאני מכירה אותה מההגות היהודית)
    ואעפ"כ בזכות הדימוי המוחשי כל כך
    הוא מאפשר בקלות יחסית ליישם את אחת הפעולות
    הקשות ביותר לביצוע שלם ואמיתי, לעניות דעתי:
    "שיוויתי השם לנגדי תמיד"

    ואסביר:

    להבנתי, המטריקס איננו בגדר "חלום" של ישות כלשהי.
    המטריקס הינו ביטוי חלקי ומוגבל של האין-סוף (היפך רעיון ה"ישות")
    והינו חלק בלתי נפרד ממנו (מהאינסוף).

    מי שחי בתוך המטריקס,

    לא יידע על קיומה של מציאות מחוץ למטריקס
    המטריקס הוא כל עולמו – תרתי משמע
    ואת תקופת חייו הקצובה הוא יעביר, באופן טבעי
    בניסיון "להסתדר" בתוך המטריקס,
    להגיע למעמד, להשיג כסף, ליהנות עד כמה שאפשר
    או להתפתח אישית ולהגשים את עצמו
    אולי אפילו להתפתח מבחינה רוחנית – לזכך עצמו
    ועדיין, כל חייו – יתנהלו בתוך המטריקס.

    אלא אם.. מישהו יגלה לו... שהמטריקס הוא חלק ממציאות גדולה יותר.


    בסרט ההוליוודי זה קרה בתהליך דו-שלבי.
    שלב ראשון: הגיעו לניאו ההאקר "בכלים" שלו..
    טריניטי פרצה למחשב שלו וכתבה לו הודעה.
    את אמינותה הוכיחה באמצעות ש"חזתה"
    מה עומד לקרות בדקות הקרובות – במדוייק.

    שלב שני: מורפיאוס (מדרגה גבוהה יותר מטריניטי)

    יוצר קשר עם ניאו בתוך המטריקס, ושוב מוכיח לו "באותות ומופתים"..
    1. שגם הוא, כמו טריניטי, יכול לחזות את העתיד הקרוב למרות שאיננו פיזית שם.
    2. שהוא מכיר את ניאו, ואף יודע משהו משמעותי על חייו שניאו עצמו לא יודע
    3. שהוא הגיע כדי לעזור לו, אפילו להציל אותו..
    [הסצנה בה הסוכנים באים לתפוס את ניאו במשרד ומורפיאוס מתקשר אליו.]

    למה ככה? למה לא מיד בתחילת הסרט, שמישהו במחשב יספר לו את הכל?

    כי הוא לא היה מאמין. האמת רחוקה מדי מהמציאות, עד שהיא "בלתי נתפסת" לא ניתנת לאמונה. אמיתות שהן כל כך "דמיוניות", מופרכות לפי השכל הישר היומיומי וחוויית המציאות היומיומית שלנו דורשת "עבודת הכנה" משמעותית, הכשרת האמונה. על מנת שאדם לא יזרוק אותן אחר גבו באינסטינקט של חוסר אמון מוחלט.

    רק אז, לאחר "התגלות" של ידע "לא הגיוני" (לפי הגיונם של החיים במטריקס), אך מוכח

    לניאו, בתוך המטריקס עצמו, באמצעות שליח (שבאותו רגע נתפס ע"י ניאו כ"יודע כל")
    רק אז, מתברר לניאו שישנה מציאות מעבר למטריקס, שהוא לא מודע לה על אף שמושפע ממנה בכל רגע ודבר, ואף בדברים "מזעזעים" ממש.

     (סצנת הנסיעה במכונית כאשר שלפו ממנו את "באג" המעקב שהושתל בו והוא מבין מיד שגם החלום אם כך, היה מושתל – שהרי הוא חשב, שחלם את הכול)

    ורק לאחר כל זאת, לאחר
    ההכנה לאמונה, כלומר, הבאת אדם הגיוני למצב של "מוכנות להאמין" גם במה שסותר את ההיגיון ממבט ראשון, רק אז הוא מציע לניאו את הגלולה האדומה..

    גלולה שתאפשר לו לראות את המציאות הגדולה יותר, שהמטריקס הוא חלק זעום בחשיבותו כלפיה. הוא מציע לניאו לגלות לו את האמת השלמה והמלאה אודות המטריקס, וכלל הקיום.  וניאו, ראשית כל, חייב לבחור. בחירה חופשית. לבחור במה?


    בעצם המסע לידיעת האמת. מבלי שהוא באמת יודע מה יהיה טיבו של המסע ולאן יוביל.

    (הזכיר לי את לך-לך של אברהם J)

    השכל של ניאו כבר הפנים שיש דברים שהוא לא יודע.

    אירועים בחייו, הכשירו את נפשו לקבל את האפשרות שיש מי שיודע את מה שהוא לא יודע.
    ועכשיו הוא צריך לבחור – לצאת למסע למידה של האמת השלמה, על כל השלכותיה האפשריות.. או לחזור למציאות חייו הרגילה, שבה משהו בחייו מרגיש "לא תקין" לא "כמו שצריך" אין לו מושג מה זה בדיוק, אבל הוא יכול להדחיק את התחושה באמצעות אלף ואחת הסחות הדעת של המטריקס.

    בעולמינו שלנו, הגלולה האדומה היחידה שאני מצאתי – היא חוכמת היהדות.

    ולא כי לא חיפשתי אחרת. אל היהדות הגעתי בסוף. חיפשתי את האמת השלמה והמלאה אצל ההוגים הגדולים של תרבות המערב, החל מתורות אסטרו-פיזיקליות ותיאוריות קוואנטיות, דרך הפילוסופיה הכללית וכלה בפילוסופיית המוסר - חקרתי (גם חווייתית) את רעיונות הזן, הטאו, הבודהיזם וההינדואיזם.. ורק בסוף בסוף, ורק מאחר ובחיפוש זה לא יושבה דעתי עד סופה  -

    הלכתי לבדוק בחצר האחורית שלי, לחקור את ההגות היהודית.

    חשוב לי להבהיר, באומרי "לא יושבה דעתי עד סופה" כוונתי: שאמנם מצאתי בתורות מסויימות שהן צודקות. רוצה לומר מציגות זוויות מדוייקות של האמת, אך לא נחה נפשי.. כי לא הרגשתי באף אחת מהן ואף לא בצירוף רעיונותיהן הנכונים יחדיו, את תחושת הרווחה של מי שנגלית לו כל האמת ולא נותרת אצלו אף שאלה, חסרת מענה, ללא תשובה. לכל הפחות - תמיד נותרה לי שאלה. ספק קטן. סייגים. עד שהרחבתי ידיעותיי בהגות היהודית.

    אף תורה או תיאוריה רוחנית אחרת, לא הציגה בפניי את המטריקס על מה שהוא, ביארה לי את מה שקיים בתוכו -
    במלואו, נתנה לי ידיעה מוחלטת לגבי עצם קיום דבר שמעבר לו ואשר גם עומד בבסיסו, ואף פירטה לי את המדרגתיות המתבקשת ממציאות המטריקס ועד לאינסוף, באופן כזה שברור לי בוודאות פנימית מוחלטת שזו האמת. ורק כך יושבה דעתי ונחה נפשי.

    סופסוף הייתה לי תשובה. מלאה ושלמה. עליי ועל העולם. מצחיק, לא?! מרוב שהתרגלנו למושג ה"תשובה" במובנו המושאל – הפיכה לדתי בחיצוניות האדם ובהרגליו – כבר נשכחה מאיתנו משמעותו הפשוטה. בגלל זה גם משעשע אותי אנשים ששואלים אותי אם זה אומר שאחזור בתשובה? יש לי תשובה. מצאתי אותה. איפה אלך/אחזור? אני בתוכה והיא בתוכי.. עכשיו אני משתדלת, ככל יכולתי וכליי, לחיות לפיה.


    והנה הגענו לחלק המעלה תמיהה באמת.. איך זה שאחרי כל המסע הזה, קשה מאד לאחוז באמת המלאה הזו ביומיום? זו עדותי לפחות, גם לאחר שמכירים בה, מקבלים אותה באמונה שלמה – עדיין האמת הזו אודות החיים במטריקס – קשה (מאד) לזכור אותה בקביעות!

    וכאן אני מזכירה את שפתחתי בו:

    "ואעפ"כ בזכות הדימוי המוחשי כל כך הוא (הסרט) מאפשר בקלות יחסית ליישם את אחת הפעולות הקשות ביותר לביצוע שלם ואמיתי, לעניות דעתי: "שיוויתי השם לנגדי תמיד"



    עשיתי ניסוי עם עצמי – ניסיתי למשך יום אחד שלם (שעות הערות כלומר)

    לזכור בכל רגע את העובדה הזו כפי שהיא בתמציתה:

    "המציאות האמיתית איננה העולם הזה שמול עיניי ונתפס בחושיי וברגשותיי,

    העולם הזה הוא רק מטריקס, המציאות האמיתית היא מה שהמטריקס מתקיים לפיו".

    לזכור
    בכל רגע, גם אומר שכל פעולה שלי מלווה בידיעה הזו. כמובן שלא הצלחתי J
    קשה מאד מאד... לזכור את האמת הספציפית הזו בכל רגע בחיים. החיים מציפים מדיי.

    הניסיון, בכל אופן, גילה לי כמה דברים:


    1. הזמן הכי ארוך שהצלחתי לזכור את העניין ברציפות הוא ארבע שעות, אבל זאת בגלל שקראתי דבר הקשור לזה, או כתבתי דבר הקשור לזה או דיברתי עם מישהו על העניינים האלו – פתאום "ירד לי האסימון" לגבי הפסוק: "והגית בו יומם ולילה".


     זו לא איזו טפיחת אגו על שכמו של בורא עולם, שאנו עוסקים בתורתו (זו כזו חשיבה אנושית).
    אלא שבאמת-באמת, קשה לכל אדם להגיע למדרגה של "שיוויתי השם לנגדי תמיד".
    זו מדרגה גבוהה. ועל מנת להצליח בכך מוצעת שיטה לדוגמא,  – להתאמן.
    מהו אימון?

    אם אמונה היא יכולת האבחנה בין אמת ושקר במושגים הרוחניים, הרי ה"אימון",

    הינו חזרה שוב ושוב על מה שנתפס באבחנתך, ביסוסו וחיזוקו בתוך נפשך עד שההבנה "נוצקת" – הופכת מוחשית כדבר מוצק, בקיומך היומיומי. והגית בו יומם ולילה. ושיננתם לבנך.
    ועוד.

    אפשר לומר, נראה לי,  שלאחר אימון כנ"ל המדרגה הזו נהיית "נקודת מוצא" למחשבתו והתנהגותו של אדם.
    זיכרון מתמיד = ידיעה. חייבים להוריד את מה שנתפס באבחנת האמונה חזרה לשכל. להיות מושג של השכל. כי השכל הוא המכשיר היומיומי המנהל אותנו (בכל רגע שנשמט מאיתנו שהמטריקס הינו ביטוי חלקי של כלל הקיום) או שאנו מנהלים עצמנו באמצעותו
    (בכל רגע שאנחנו נזכרים באמת לגבי המטריקס וכלל הקיום)- ובכל מקרה, רק באמצעות השכל באות לידי ביטוי בסופו של דבר, התנהגותו או הנהגתו של אדם.

    איזו
    עצה נבונה – "שיוויתי השם לנגדי תמיד". זה הטריק לחיות את המטריקס "בשלום".

    יש לך עבודה פה בתוך המטריקס. זה נכון. ויש תכלית שבגללה ישנה מציאות של "מטריקס".

    התכלית הזו היא טובה מאד. ומי שרוצה להבין מדוע.. לא יוכל להימלט מללמוד את הדברים לאשורם ולעומקם (וזה מסע מרתק ומענג!! מרומם נפש ומרחיב לב.. באמת.. אחד הדברים).

    אין גלולה אדומה – יש הגות מורכבת אך נגישה לכל אחד לפי מדרגתו
    שיכולה להראות לכל אחד ואחת את המטריקס על מה שהוא.

    וכל זאת במקביל --- במקביל, תוך כדי שפועלים בתוך המטריקס להגשמת תכליתנו.

    ועל אחת כמה וכמה, כאשר יש סערות רגשיות כאלו ואחרות, כשדברים אינם מסתדרים ל"רוחי" או כשרצוני איננו מתמלא.. "שיוויתי השם נגדי תמיד" – זה "פטנט" כמו תזכורת (יומיומית) בלוח שנה:

    חבר'ה, אל תשכחו, לא משנה מה אתם חווים כרגע, זו לא כ-ל המציאות.

    זה רק המטריקס ואתם חלק ממשהו גדול יותר.
    דאגות וטרדות המטריקס יכולות להטריף דעתו של אדם. סבל לדוגמא.
    מחלה כרונית.. אובדן.. חוויות של הונאה רגשית, ניצול.. אלימות..
    אנשים מתים במטריקס. והכאב שלנו הוא אמיתי לחלוטין.
    אך כך גם השמחה, התענוג, האהבה.. החופש.
    למטריקס יש תכלית מופלאה מאד. האמינו לי.
    (או יותר טוב, חקרו בעצמכם).

    רק צריך לזכור שהוא חלק מהפאזל, לא הפאזל כולו :)

    נ.ב.
    במחילה מכבודך (אהבתי את הפתיחה הזו שראיתי באחת התגובות בבלוג שלך - במשמעותה הפנימית היא יפה במיוחד)
    אם כבר הזכרתי את נוחות הקריאה, קשה לקרוא אצלך את האותיות של קידוש לבנה על שחור.
    זה ממש מרצד בעיניים. לדעתי, כדאי לך לנסות לשנות העיצוב מצד הצבעים באופן שנוח יותר פיזית לקריאה.
    (גם כך לרובנו נדרש מאמץ מרוכז בהבנת התוכן :))

      23/10/11 09:39:

    צטט: אסף ויצמן 2011-09-21 09:49:59

    צטט: איציק דור 2011-09-20 23:18:03

    את תשובתך התחלת ב אם תקבל את האקסיומה

     

    ממש לא ! אני לא מוכן לקבל שום אקסיומה ! כשזה מגיע לצורך קיומי בעולם החיצוני הרי אין הרבה ברירה ואני חי בתוך במסגרת שיש לי . אם כן אתה כן מקבל. כשאתה קונה מוצר ומבקש שיהיה בצבע שחור, והמוכר מביא לבן, יש לך טענות להגיון שלו, למרות שאם תתאמץ תמצא הגיון ששחור הוא גם לבן, אלא שאתה יוצא מאותה אקסיומה שעליה דיברנו (שהיא מושכל ראשון), ובמסגרת שלה שחור אינו יכול להיות לבן. שים לב שכדי להכחיש את מעמד הר סיני הגעת לעמדה שאתה מחפש דרך לטעון ששחור הוא לבן, מה שמראה לי שאכן משנתי עומדת  בדרכי התבונה האנושיים שעל פיהם שחור אינו לבן.  בכל זאת אענה לך גם על הדוחק ששחור הוא לבן. כשאתה כותב בבלוג שלך, זה בלוג שלך, ולא בלוג של אסף, ואם אומר לך שתאמין שאתה זה גם אני, תראה בכך סתירה במסגרת האקסיומה של צורת התפקוד האנושי, וכשאמרת שבלב שלך ריק, ואין אלוהים (ואני מאחל שיהיה לך לב מלא, וחיוך על הפנים כמו שיש באייקון שלך, תמיד תמיד), יצאת מהנחה שלהיות אתה, סותר ללהיות אסף, כי הלא אני אמרתי לך שבלב שלי יש א'לוהים, ואם תאמין בסתירה לוגית, כמו טרטוליאנוס שאתה זה אני, אז הרי גם יש בליבך א'לוהים, וגם לא, וזו סתירה לוגית במסגרת שדיברנו.

    אבל כשזה מגיע לתפיסת עולם אין שום אקסיומות. מדוע ההבדל בין שחור ללבן לבין תפיסות עולם? הלא גם שחור ולבן או האם אתה זה אני זו גם תפיסת עולם? אם רוצה אני האמת כלשהי אסור לי לקבל משהו חיצוני כמוחלט. אין דבר כזה מוחלט, במסגרת ההגיון האנושי, יש מוכח ע"פ דרכי התבונה האנושית, שהיא מוגבלת, אבל מבטאת צורך פנימי לרצון להיות ישר בדעותי.

    אין סתירה לוגית בעיניי אם שחור הוא לבן כי אין הוכחה לוגית שלבן שונה משחור ולכן בתפיסת עולמי שני האופציות והרבה יותר יכולות להתקיים. אבל כשאצא לקנות בגד אהיה בתוך המסגרת ולא נראה לי שאקנה לבן :) כנ"ל, ואם תרצה לעיין בנשא בצורה יותר רחבה, חפש בגוגל ערך "חוק השלישי הנמנע"

     

    נתת 3 סיבות למה להפוך את מעמד הר סיני לוודאות היסטורית

    1. האירוע ממייסדי הלאום

    2. גלוי להמונים

    3. אירוע הוליד חובות (התורה)

     

    עכשיו תסביר לי איפה זה כתוב מעבר לתורה ? כל שלושת הסיבות הן מהתורה

    אומר הדבר שאתה מוכיח דבר מתוך עצמו ועוד טוען שזה הכי לוגי והגיוני. תראה לי איפה בתורה כתובים שלושת הכללים הללו? התורה מספרת את הסיפור שלה. הכללים הללו הם ניתוח שלי לדרכי התודעה הקולקטיבית של ההיסטוריה, ע"פ אותם מושכלות ראשוניות שיש בתפקוד האנושי, גם מי שלא שמע מעולם את סיפורי התורה יכול להגיע לכללים כאלו.

     

     

    לגבי פרטים מההיסטוריה , נכון האנושות מקבלת את עצמאות ארה"ב כודאי (שוב אקסיומה) ואילו אני כפי שאמרתי מתייחס לדבר כחלק מהמסגרת החיצונית ששום דבר אינו ודאי בה. נכון, אין וודאי במסגרת ההגיון האנושי, יש לבטא יושר פנימי או אינטואיציות חיים בסיסיות, כמו שכבר דיברנו, אלא שההגיון האנוש המוגבל הזה מורה שיש פתח לוודאות עליונה יותר, כנ"ל.

    לגבי מעמד הר סיני אין להשוות גם כי לא עמד ב 3 הקריטריונים (שאתה הצבת) וגם כי מדובר באדם אחד שמעיד , אינו נכון, מדובר בעדות של עם שלם, ליל הסדר מאז ועד עתה הוא עדות של חוויה של עם שלם, שמעיד שראה בעיניו, ולא ששמע מפי משה והאמין, כמו שהצרפתים מעידים שאבותיהם חוו בעצמם את המהפכה הצרפתית, ולא שהאמינו לאדם אחד שסיפר להם, זהו הבדל מהותי בטענה, להבדיל מטענת המוסלמים. הסיפור שלנו שונה משל המוסלמים, בדקתי ע"פ הכללים האם טענה שכזו של אומה שמעידה שאבותיה כולם ראו חוו את האירוע, האם הוא נקרא אמין ע"פ כללי התודעה הקוקטיבית של ההיסטורייה. לכן לא זוכה הר סיני להיהפך לאקסיומה וגם אם היה הופך הרי לתפיסתי אין אומר הדבר כי הוא ודאי.

     

     

    אנחנו מסכימים שאין ודאות באמצעות הגיון ואתה טוען שישנה איזו אמת שאנחנו צריכים לגלות אבל אז אתה מכניס אמונה וכאן המחלוקת בינינו אני מניח,  מסכים שאין וודאות מוחלטת בהגיון, אבל ההגיון בעצמו מורה שיש פתח לוודאות עליונה יותר, אבל הדרך לחוות אותה היא אך ורק התנסות, והתנסות זו חוויה אישית בלתי מחייבת אחרים, מה שכן היושר הפנימי מחייב להודות שאכן קיימת במציאות אפשרות לוודאות עליונה יותר, ואגב, זהו מקור לאופטימיות, שאיננו זרוקים כאן בתוך חוסר וודאות מוחלט, אבל זו טענה נפשית, ולא הגיון, וטענה זו בלתי מחייבת היא. כפי שכבר ציינתי אין מקום בעולמי לשום אקסיומה.  אמונה היא אקסיומה.

     

    אין קשר בין מה כל מה שטענתי לכנות שלך, אם הייתי חושב שאינך כנה איתי לא הייתי טורח להגיב כלל 

    אני מתדיין אם אדם שמחפש אמת בתוך המסגרת שהוא קבע לעצמו בדיוק כמו כל אדם אחר

    לכולנו יש חומות פנימיות תקרא לזה לוגיקה מזויפת או אקסיומה

    כל אקסיומה אדם מכניס לעולמו היא בעייני חומה

    אם תבדוק כל אדם בנימי נפשו תמצא שלל רב של חומות כאלו והאדם עצמו אינו רואה את החומה. משתדל מאוד שלא יהיו בתוכי חומות, וגם דרכך חיפשתי כאלו, ואני אשמח להיפטר מהם אם תראה לי אותם.

     

    המון תודה על הדיון

     

    גם לך. אולי נשמע בעניך מופרך, אבל מאוד עזרת לי לבדוק את עצמי, ואני מאוד מודה לך.

    מאחל לך שמחה ואושר וכל טוב. ואם אפשר לאחל לך גם שנה טובה (למרות שאיחול זה יוצא מאקסיומה), אשמח אם תקבל איחולי זה.

     

     

      20/9/11 23:18:

    את תשובתך התחלת ב אם תקבל את האקסיומה

     

    ממש לא ! אני לא מוכן לקבל שום אקסיומה ! כשזה מגיע לצורך קיומי בעולם החיצוני הרי אין הרבה ברירה ואני חי בתוך במגרת שיש לי

    אבל כשזה מגיע לתפיסת עולם אין שום אקסיומות , אם רוצה אני האמת כלשהי אסור לי לקבל משהו חיצוני כמוחלט

    אין סתירה לוגית בעיניי אם שחור הוא לבן כי אין הוכחה לוגית שלבן שונה משחור ולכן בתפיסת עולמי שני האופציות והרבה יותר יכולות להתקיים. אבל כשאצא לקנות בגד אהיה בתוך המסגרת ולא נראה לי שאקנה לבן :)

     

    נתת 3 סיבות למה להפוך את מעמד הר סיני לוודאות היסטורית

    1. האירוע ממייסדי הלאום

    2. גלוי להמונים

    3. אירוע הוליד חובות (התורה)

     

    עכשיו תסביר לי איפה זה כתוב מעבר לתורה ? כל שלושת הסיבות הן מהתורה

    אומר הדבר שאתה מוכיח דבר מתוך עצמו ועוד טוען שזה הכי לוגי והגיוני

     

     

    לגבי פרטים מההיסטוריה , נכון האנושות מקבלת את עצמאות ארה"ב כודאי (שוב אקסיומה) ואילו אני כפי שאמרתי מתייחס לדבר כחלק מהמסגרת החיצונית ששום דבר אינו ודאי בה.

    לגבי מעמד הר סיני אין להשוות גם כי לא עמד ב 3 הקריטריונים (שאתה הצבת) וגם כי מדובר באדם אחד שמעיד , לכן לא זוכה הר סיני להיהפך לאקסיומה וגם אם היה הופך הרי לתפיסתי אין אומר הדבר כי הוא ודאי.

     

     

    אנחנו מסכימים שאין ודאות באמצעות הגיון ואתה טוען שישנה איזו אמת שאנחנו צריכים לגלות אבל אז אתה מכניס אמונה וכאן המחלוקת בינינו אני מניח , כפי שכבר ציינתי אין מקום בעולמי לשום אקסיומה.  אמונה היא אקסיומה.

     

    אין קשר בין מה כל מה שטענתי לכנות שלך, אם הייתי חושב שאינך כנה איתי לא הייתי טורח להגיב כלל 

    אני מתדיין אם אדם שמחפש אמת בתוך המסגרת שהוא קבע לעצמו בדיוק כמו כל אדם אחר

    לכולנו יש חומות פנימיות תקרא לזה לוגיקה מזויפת או אקסיומה

    כל אקסיומה אדם מכניס לעולמו היא בעייני חומה

    אם תבדוק כל אדם בנימי נפשו תמצא שלל רב של חומות כאלו והאדם עצמו אינו רואה את החומה

     

    המון תודה על הדיון

      20/9/11 22:04:

    צטט: איציק דור 2011-09-20 01:18:30

     

    הרשתי לעצמי לקצץ רק למה שהטריד אותי :)

     

    אתה טוען שלהאמין דווקא במה שנמנע זה בעצם לבקש להאמין מפני שזה אינו הגיוני וזה משחק מילים לא נכון
    אמונה=קבלת משהו לא הגיוני לתוך תפיסת העולם שלנו

    ואינו יכול להיות שניהם או באמצע, כלומר אם אבקש ממך להאמין שפרט כלשהוא שיש לו צבע אחד, שהוא גם שחור וגם לבן, זה נקרא נמנע, בלתי הגיוני,

     

    אם אתאמץ אצליח למצוא איזו שהיא לוגיקה שבה שחור הוא גם לבן, הרי לוגית עדיין לא הוכח ששחור הוא לא לבן ....


    לא בגלל שזה לא הגיוני אלא בגלל שאני חייב תפיסת עולם כלשהי כמנגון הישרדותי

    כולנו מלאים באמונות קטנות וגדולות ואין דרך להתחמק מכך.

    הידיעה שאתה תמות בסוף היא הדוגמא הכי טובה לכך והיא מאלצת את רובנו להציג תשובה לא הגיונית מה לא הגיוני?

    אחרי שהכנסת את האמונה שלך והפכת אותה להגיונית הרי ברור שכעת המוות הגיוני בעינייך אך ללא שום אמונה ותכלית איך היית חי ?


    מרבית ההוכחה שלך מתבססת על הכתוב בתורה , הטענה שהיה מעמד הר סיני , שהיתה התגלות כלשהי של ישות עליונה. עיין שוב במאמרי, לא הבנת היטב, לא ביססתי שום אחת מטענותי על הכתוב בתורה,

     

    מבחינתי היסטוריה זה עובדות שנכתבו בצורה לא אובייקטיבית , אין לי מושג אם היתה מלחמת טרויה או לא היתה ובאותה מידה אני לא הופך את מעמד הר סיני לודאי מוחלט.

    קראתי שאלותיך בעיון. מבין שעדיין יש אי בהירות מסויימת. אקדים כמה הקדמות ואני מאמין ומקווה שטענותי יהיו יותר בהירות בעיניך

    מקובל במשפט הבינ"ל לזכות רוצח מחמת הספק (כמו דמיניוק), מדוע שלא נחשיב כספק את הספק ששמא המציאות שלנו אינה אלא חלום של מישהוא שביכולותו להעניק לנו תחושה שאנו קיימים. מחר הוא יפסיק את החלום וכולנו נעלם (זה נקרא קושיית המטריקטס). כשם שאין לחייב מישהו שרצח בחלום, כך אין יותר לחייב רוצחים, מחמת ספק שכולנו חלום (ואל תשיב לו יהי כן נאמר שכולנו חלום, אלא שלחלום יש כללים, או נאמר מה אכפת לי להעניש, אם הכל חלום, אזי גם העונש של הרוצח הוא חלום, מפני שזה אינו מתאר את כוונותיהם של בני אדם, שכשהם מענישים רוצח, דעתם היא שהכל מציאות). מבחינה הגיונית אין סתירה למה שאמרתי. בשאלה זו הרגיש דקארט, כאשר שם לב שכל חקירותיו הפילוסופיות ומסקנותיו נובעות ממישהו שנקרא אני (דקארט לצורך העניין), שהוא החוקר, ומי אמר שאני קיים, כדי לתת תשובה לעצמו כתב את הקוגיטו: "אני חושב, משמע אני קיים". ברור שזה לא נכון, כי כמו שהראיתי לשכל יש יכולת לערער על עצם הקיום, והוודאות לקיומנו באה ממקום אחר (נבואה ואמונה לדעתי), גם בזה הרגיש דקארט וחזר בו לנסח את הקוגיטו כך: "אני חושב, אני קיים" כלומר קיומנו הוא אינטואיצייה שאין לשאול עליה שאלות, זו נקודת משען שממנה אנו יוצאים לחקור את העולם (בלשון שלי זאת אמונה). אם כן יוצא שההגיון שלנו אינו אלא משרת ומתאר אינטואציות חיים בסיסיות, ואנו זקוקים זו כדי למצוא את המכנה המשותף לכל בני אדם באותם אינטואיציות. לרצוח אדם סותר לאינטוצייית חיים של בני אדם בעלי תפקוד ממוצע, ולשם כך מצאנו הגיון משותף לכך, בדיוק כמו שקיומנו הוא אינטואיציית חיים שוודאותה גבוהה מאשר הוודאות שההגיון מסוגל לספק, ולכן איננו מקשיבים לספק שמטיל ההגיון בעצם הקיום בבואנו לדון רוצח. האם מישהו בחן פעם באופן לוגי שמא יותר טוב שכולנו נרצח את כולנו, ויתכלה הגזע האנושי, ולשם כך, צריך להפסיק להעניש רוצחים, מי אמר שקיומנו עדיף על אי קיומנו? זו אקסיומה מוסרית שטבועה בנו, וההגיון הינו משרת שלה. להפסיק הסיכום הוא שההגיון והשכל אינו אלא משרת של אינטואצייות החיים והאמונה (ושרידי הנבואה לדעתי). הדברים נכונים גם לגבי חקירות מדעיות. מי אמר שטוב לחקור מדע, אולי טוב יותר להישאר טפשים ולא לדעת, תורת היחסות מבוססת על אקסיומה שלא נבדקה מעולם,  שלחקור ולדעת זה טוב. מי אמר? גם יום טען שהכלל המדעי שהטבע פועל על פי כללים מעולם לא נבדק. בקיצור של ידע מבוסס על אקסיומות חיים שהם נקודת וודאות בה אנו אוחזים, לכן כל הגיון לעולם מונע מתוך אקסיומה של צורך אנושי כלשהו. כעת נדבר לגבי הגדרות של דברים שיוצרים בידול, לצורך לימוד, כגון שחור הוא אינו לבן.  מי אמר שטוב להבדיל ולהגדיר כדי ללמוד? אולי נכון שהכל יהיה בבלאגן ולא תהיה אבחנה בין דברים, למשל אני אטען שיש הגיון בכך שאני זה גם אתה, ואם לא שילמתי מיסים למדינה גם אתה צריך להיענש, או אטען שאמריקה קיימת, וגם לא קיימת, ושישראל אינה קיימת, ולכן כל טענות הפלסטינים הבל הם, כי אם מדברים על פנטזייה שנקאאת ישראל, וכי יש הוכחה לוגית (קושיית המטריקס) שישראל קיימים? השאלה אם זה הגיוני או לא לעולם לא נבחנה, יצאו מאקסיומה מוסרית שטבועה בתוכנו, שאין מערערים עליה. אם כן הגיון בא לקשר בין בני אדם לצורך צורת חיים שהם חפצים בתוכם. ברוב הפעמים הנסיון להיות אובייקטיבי מבחינה הגיונית הוא בעצם צורך פנימי להיות ישר ומוסרי. או למצוא דרך משותפת לספק כמה שיותר צרכים.

    כעת לשאלותיך. אם תקבל את האקסיומה שטוב להבדיל בין דברים, כדי שלא הכל יהיה בבלאגן, הרי שאתה מוכרח לתת הגדרה לשחור, שישלול את זה שהוא לבן, ובמסגרת הקסיומה הזו לא תוכל להוכיח אחרת, ואם תעשה כן, זו תהיה בעיני גאונות שאינני מכיר, קח את האתר ונסה, ונסה גם כן להוכיח במרסגת האקסיומה הנ"ל, שאני זה לא אתה (כדי שלא תיענש על מעשי), ונסה גם להוכיח שאמריקה קיימת, וגם לא קיימת. אני טוען שכל אלו הם סתירה לוגית, כמובן במסגרת השיעבוד לאקסיומה של אותם אינטואיציות חיים של רוב בני אדם, שביארתי, אם תרצה לערער על אותה אקסיומה, תיצור צורת חיים שאינה אנושית, אן לי הוכחה שזה לא נכון, אבל זה אינו תפקוד אנושי, וכבר אמרתי שזה אכן ישר לומר שאין היסטורייה, ומתוך כך לדחות את מעמד הר סיני, זה ישר, אבל אינו מתאר את נפש בני האדם, ותורה ניתנה לבני אדם, ולא למי שחי ללא היסטורייה, ללא הבדלים והגדרות בין דברים, וללא אקסומות חיים בסיסיות כמו שזה לא טוב לרצוח למשל. קשה לי להאמין שכשיהיו לך ילדים בעזרת ה', תלמד אותם היסטורייה ותאמר להם שהכל ספק מציאות ספק פנטזייה, אבל אם אתה אכן תעשה כן בכל המישורים, אזי הנך מבטא את ישרותך הפנימית באופן חריג מבני אדם, ואין לי טענה על דבר שכזה, ואני חושב שדבר שכזה אכן פטור מכל אמונה., אבל שוב זה רחוק מן הדעת בעיני, אם כי אם תעיד כך על עצמך, לא אוכל לדחות זאת, אי אפשר להעיד משהו על חוויה פנימית של אדם. זה שלך, ואין לי גישה לשם.

     

     

    תקרא את המאמר שוב אסף ואת טענותיך מדוע לקבל את מעמד הר סיני כהיסטוריה מוגמרת , כל הסעיפים באים מתוך התורה עצמה. ???????????? תוכל להראות איפה?

    אבל בכל זאת אלך לשיטתך ואשאל אחרת , כולם מקבלים את עצמאות ארה"ב כהיסטוריה גמורה ובאותה נשימה אין אדם שיוכל לטעון שיש לו את ההיסטוריה האובייקטיבית של העצמאות. אם אדם היה מקים אמונה מתוך כך היית לועג לו ... אופס אתה עושה את זה לישו ומוחמד ... שם הצלחת למצוא ספק בלוגיקה וזה הספיק

    ואילו כאן אתה לא מבקש שנקבל את מעמד הר סיני בעובדה היסטורית אלא את כלל ספר ההיסטוריה על כל פרטיו. לא מדוייק, מכיר בכך שבפרטים ישתכנו גירסאות שונות, אני מדבר על ההסכמה הכללית על האירוע. מקובל שהייתה מלחלמת אזרחים בארה"ב, מקובל שהייתה עצמאות לארה"ב, גם האינדיאנים, שקופחו ע"י המתיישבים מאירופה, מודים שההתיישבויות הראשונות כדי ליצור את אמריקה היו וורג'יניה ובוסטון וכ"ו, וגם הם מודים על עצמאות אמריקה, אני באתי לבדוק את תחום ההסכמה הקולקטיבית על ההיסטורייה, ובו להציב כללים, מה שבמחלוקת, במחלוקת.

    אני לא מכיר שוםםםםםם ספר היסטוריה כל כך מדויק , למה דוקא זה ? ועוד בצורה מוחלטת ולוגית ?! ללא שום ספק ולו הקל ביותר ...  מצטער זה נשמע לי חסר הגיון לחלוטין 


    ואולי בעצם הכל פרי תכנון של אדם אחד ? בדיוק כמו ישו ומוחמד אחריו רק שהוא היה גם פילוסוף והחליט לעשות את זה יותר חכם.

    תסכים איתי שכללללל מה שכתבת עכשיו משה רבנו יכל לחשוב לבדו ולבנות את הדת הקצת מושלמת

    נו אז מה? גם את עצמאות ארצות הברית יכל מישהו להמציא ולשכנע את ההמון, וחזרנו לאותה שאלה, מהם הכללים שעל פיהם תקבל אירוע היסטורי כאמין

    אז המציאו את עצמאות ארה"ב , ביג דיל ! אני לא חי על אמונה בדגל האמריקאי , שיספרו שקרים לעצמם כמה שהם רוצים ... אני לא בונה את תפיסת עולמי על פי זה ולא החלטתי שכדאי לי למות למען קידוש אובמה. כנ"ל, בדוק עצמך גם על אירועים היסטוריים שיותר נוגעים לך, האם תהיה מוכן לומר לילדיך שהם ספק מציאות ספק פנטזייה? אם כן אינך מתאר אקסיומות חיים בסיסיות של בני אדם, אמרתי לך שזה ישר לנהוג כך, אם זה באמת עד הסוף, ואמרתי לך שקשה לי להאמין שתלך עם זה עד הסוף עם ילדיך שיבואו בעזרת ה', אבל אם תעיד כן על עצמך, אהיה מוכרח לקבל זאת.,

    עדיין לא ענית לשאלה הישירה אליך .... איך אתה יכול להגיד מעל לכל ספק שמשה לא המציא את זה

    מאיפה הודאות שמשה לא עבד על כולנו וכתב ספר גאוני. ידידי, אין וודאות מוחלטת באמצעות הגיון, זאת טענתי במאמרי, ואמרתי שהורדתי את ההגיון מג'וקר לדרגת חמש, בין החמש לג'וקר יש מקום לספק להיכנס, הוודאות של ההגיון מוגבלת ל5, אבל גם אמרתי של 5 הזה יש חשיבות מפני שהו מאפשר מענה לאינטואיציות חיים בסיסיות של בני אדם, מאפשר מפשט וחוקה, שהוא צורך אנושי, מאשפר אבחנה והגדרה בין דברים כדי ללמוד, וגם אמרתי, שה 5 הזה מורה על כיוון ששם אפשרי להגיע לג'וקר, הלא היא האמונה, אבל זה אי אפשר להוכיח, אלא דרך התנסות וחוויה, ובדורנו אי אפשר להגיע לג'וקר, אולי לדרגת 10, אחרי עמל רב מאוד.

     

    בסופו של ענין בי נשאר הספק , הדת היהודית מציגה עוד תיאוריה

    אינו נכון. עיין שוב במערכת הכללים, וניתוח אירועים היסטוריים לאורם. אם תראה שהכללים אינם נכונים אזי הנך צודק, אבל אם תראה שהם מתארים במדוייק, את ההגיון האנושי לקבוע מה אמין ומה לא, אזי הספק שלך מוטעה.

    הספק שם ותמיד יהיה שם גם אצלך ידידי מוסתר תחת מעטה של לוגיקה מזויפת. ביטוי של חוסר אמון בכנותי, איני כועס חלילה על זה, זה לגיטימי, אני רק מעתיק לך ממה שכתבתי לך אצל מורייה: אם הינך חושב שאני "עוקף חומות", אזי ממילא אין טעם להתדיין, כי אתה מתדיין עם מי שאינו מחפש אמת או לשמוח בלראות בטעותו, ולכן לעולם לא תשכנע אותו, ומה לך להתדיין עם אדם כזה?, מניין לך הביטחון שהחומות והשאלות שהצבת הם אמיתיות ולא אוכל להשיב לך תשובה שטובה לך, קודם שבחנת את תשובתי באמת ובתמים. חשוב אולי התשובות שאתן לך יסירו את החומות שהצבת, ותגלה שצדקתי? האם אתה פתוח לכך? אם לא הודיענו ולא אלאה אותך ברעיונותי. אתה מעיד על משהו שמתלעטנתך מתרחש בתוכי, בשעה שרק אני יכול להעיד על דבר כשזה, ואם אתה חש שאינך מאמין לזה, וזה לגיטימי בעיני, אזי הושמט הבסיס לדיון.


    שלך בידידות, ובהערכה רבה לעומק מחשבתך


    אסף

     

     

      20/9/11 01:18:

     

    הרשתי לעצמי לקצץ רק למה שהטריד אותי :)

     

    אתה טוען שלהאמין דווקא במה שנמנע זה בעצם לבקש להאמין מפני שזה אינו הגיוני וזה משחק מילים לא נכון
    אמונה=קבלת משהו לא הגיוני לתוך תפיסת העולם שלנו

    ואינו יכול להיות שניהם או באמצע, כלומר אם אבקש ממך להאמין שפרט כלשהוא שיש לו צבע אחד, שהוא גם שחור וגם לבן, זה נקרא נמנע, בלתי הגיוני,

     

    אם אתאמץ אצליח למצוא איזו שהיא לוגיקה שבה שחור הוא גם לבן, הרי לוגית עדיין לא הוכח ששחור הוא לא לבן ....


    לא בגלל שזה לא הגיוני אלא בגלל שאני חייב תפיסת עולם כלשהי כמנגון הישרדותי

    כולנו מלאים באמונות קטנות וגדולות ואין דרך להתחמק מכך.

    הידיעה שאתה תמות בסוף היא הדוגמא הכי טובה לכך והיא מאלצת את רובנו להציג תשובה לא הגיונית מה לא הגיוני?

    אחרי שהכנסת את האמונה שלך והפכת אותה להגיונית הרי ברור שכעת המוות הגיוני בעינייך אך ללא שום אמונה ותכלית איך היית חי ?


    מרבית ההוכחה שלך מתבססת על הכתוב בתורה , הטענה שהיה מעמד הר סיני , שהיתה התגלות כלשהי של ישות עליונה. עיין שוב במאמרי, לא הבנת היטב, לא ביססתי שום אחת מטענותי על הכתוב בתורה,

     

    מבחינתי היסטוריה זה עובדות שנכתבו בצורה לא אובייקטיבית , אין לי מושג אם היתה מלחמת טרויה או לא היתה ובאותה מידה אני לא הופך את מעמד הר סיני לודאי מוחלט.

    תקרא את המאמר שוב אסף ואת טענותיך מדוע לקבל את מעמד הר סיני כהיסטוריה מוגמרת , כל הסעיפים באים מתוך התורה עצמה.

    אבל בכל זאת אלך לשיטתך ואשאל אחרת , כולם מקבלים את עצמאות ארה"ב כהיסטוריה גמורה ובאותה נשימה אין אדם שיוכל לטעון שיש לו את ההיסטוריה האובייקטיבית של העצמאות. אם אדם היה מקים אמונה מתוך כך היית לועג לו ... אופס אתה עושה את זה לישו ומוחמד ... שם הצלחת למצוא ספק בלוגיקה וזה הספיק

    ואילו כאן אתה לא מבקש שנקבל את מעמד הר סיני בעובדה היסטורית אלא את כלל ספר ההיסטוריה על כל פרטיו.

    אני לא מכיר שוםםםםםם ספר היסטוריה כל כך מדויק , למה דוקא זה ? ועוד בצורה מוחלטת ולוגית ?! ללא שום ספק ולו הקל ביותר ...  מצטער זה נשמע לי חסר הגיון לחלוטין


    ואולי בעצם הכל פרי תכנון של אדם אחד ? בדיוק כמו ישו ומוחמד אחריו רק שהוא היה גם פילוסוף והחליט לעשות את זה יותר חכם.

    תסכים איתי שכללללל מה שכתבת עכשיו משה רבנו יכל לחשוב לבדו ולבנות את הדת הקצת מושלמת

    נו אז מה? גם את עצמאות ארצות הברית יכל מישהו להמציא ולשכנע את ההמון, וחזרנו לאותה שאלה, מהם הכללים שעל פיהם תקבל אירוע היסטורי כאמין

    אז המציאו את עצמאות ארה"ב , ביג דיל ! אני לא חי על אמונה בדגל האמריקאי , שיספרו שקרים לעצמם כמה שהם רוצים ... אני לא בונה את תפיסת עולמי על פי זה ולא החלטתי שכדאי לי למות למען קידוש אובמה

    עדיין לא ענית לשאלה הישירה אליך .... איך אתה יכול להגיד מעל לכל ספק שמשה לא המציא את זה

    מאיפה הודאות שמשה לא עבד על כולנו וכתב ספר גאוני

     

    בסופו של ענין בי נשאר הספק , הדת היהודית מציגה עוד תיאוריה

    אינו נכון. עיין שוב במערכת הכללים, וניתוח אירועים היסטוריים לאורם. אם תראה שהכללים אינם נכונים אזי הנך צודק, אבל אם תראה שהם מתארים במדוייק, את ההגיון האנושי לקבוע מה אמין ומה לא, אזי הספק שלך מוטעה.

    הספק שם ותמיד יהיה שם גם אצלך ידידי מוסתר תחת מעטה של לוגיקה מזויפת

     

    שלך בידידות

    אסף

     

     

      20/9/11 00:24:

    הוספ

    צטט: איציק דור 2011-09-19 00:33:46

    פוסט מרתק :) תודה. מעריך מאוד שטרחת לקרוא דברים שכאלו, מראה על עומק וסבלנות לעיין, מצרך נדיר בדור המיקרוגל.
    שתי קושיות לי אליך

     

    אתה טוען שלהאמין דווקא במה שנמנע זה בעצם לבקש להאמין מפני שזה אינו הגיוני וזה משחק מילים לא נכון
    אמונה=קבלת משהו לא הגיוני לתוך תפיסת העולם שלנו

    אין הוכחה שהשמש תזרח מחר אבל בכל זאת אני מאמין בכך אתה מבלבל בין נמנע לבין אינו מוכח. נמנע זה סותר את הלוגיקה לגמרי. עיין ערך "חוק השלישי הנמנע", בתורת הלוגיקה, וקיצורו לאחר פלפולים רבים שכל דבר הוא או אמת או שקר, ואינו יכול להיות שניהם או באמצע, כלומר אם אבקש ממך להאמין שפרט כלשהוא שיש לו צבע אחד, שהוא גם שחור וגם לבן, זה נקרא נמנע, בלתי הגיוני, זו שיטת טרטוליאנוס שציינתי, השמש תזרח מחר, זה אולי אינו מוכח, אבל אינו נמנע (ויש לדון אם זה לא מוכח, כי יכולת לנבא תנועה של גופים ע"פ הפיזיקה, נקרא מוכח ע"פ ההגיון האנושי, אלא שמושג ההוכחה עצמו מוגבל מאוד כפי שהראתי).

    לא בגלל שזה לא הגיוני אלא בגלל שאני חייב תפיסת עולם כלשהי כמנגון הישרדותי

    כולנו מלאים באמונות קטנות וגדולות ואין דרך להתחמק מכך.

    הידיעה שאתה תמות בסוף היא הדוגמא הכי טובה לכך והיא מאלצת את רובנו להציג תשובה לא הגיונית מה לא הגיוני?


    מרבית ההוכחה שלך מתבססת על הכתוב בתורה , הטענה שהיה מעמד הר סיני , שהיתה התגלות כלשהי של ישות עליונה. עיין שוב במאמרי, לא הבנת היטב, לא ביססתי שום אחת מטענותי על הכתוב בתורה, אין להוכיח אמיתות מסמך מן המסמך עצמו (זו שיטת המוסלמי בספר הכוזרי במאמר ראשון והיא אנה נכונה),. הוכחתי נובעת מבקשה להפוך את התודעה הקולקטיבית של ההיסטוריה, לנוסחא בעלת כללים ברורים, מדעיים, כלומר מדוע הסיפור על רומולוס ורומוס נחשב אגדה בתודעה הקולקטיבית הכלל אנושית, ומדוע מלחמת טרוייה נחשבת כהיסטורייה שמכושנעים שהתרחשה, וכמו כן עצמאות ארצות הברית, חניבעל וג'ינג'ס חאן, ועצמאות מדינתנו. ביקשתי להציב כללים הגיוניים, ואז לבדוק האם מעמד הר סיני עומד בהם, ומה הציון שהוא מקבל ברמת האמינות, ויצא שקיבל ציון הכי טוב שאפשר, והציון הזה מראה שיש מקור לוודאות הרבה יותר גבוהה ממה שהשכל הצרוף מספק לנו, ועל כן הבחירה היא או לחיות ללא היסטורייה כלל (דבר שאינו מתאר את התפקוד האנושי) או לקבל את ההיסטורה עם מעמד הר סיני בתוכה. המשמעות של זה היא  שההגיון בעצמו מודה שעל אף מוגבלותו יש פריצה של הגיון הרבה יותר עליון ממנו לתוך ההגיון המוגבל שלנו

    ואולי בעצם הכל פרי תכנון של אדם אחד ? בדיוק כמו ישו ומוחמד אחריו רק שהוא היה גם פילוסוף והחליט לעשות את זה יותר חכם.

    תסכים איתי שכללללל מה שכתבת עכשיו משה רבנו יכל לחשוב לבדו ולבנות את הדת הקצת מושלמת

    נו אז מה? גם את עצמאות ארצות הברית יכל מישהו להמציא ולשכנע את ההמון, וחזרנו לאותה שאלה, מהם הכללים שעל פיהם תקבל אירוע היסטורי כאמין, האם תספר לבנך שהייתה עצמאות המדינה, שהייתה מהפכה צרפתית, וודאי שכן, למה זה לא תרמית? חזרנו לאותה שאלה, אני מבקש הגיון בכך, ועל פי אותו הגיון, אם החלטת שהמהפכה הצרפתית התקיימה, גם סיפורו של עם ישראל (ולא רק משה רבנו, כי הסיפור הוא על לידתה של אומה, ולא על לידה של מנהיג, המנהיג הוא אמצעי לאומה', והשאלה היא האם סיפור שכזה עומד בכללים של לקבל אותו כאמין

    בסופו של ענין בי נשאר הספק , הדת היהודית מציגה עוד תיאוריה

    אינו נכון. עיין שוב במערכת הכללים, וניתוח אירועים היסטוריים לאורם. אם תראה שהכללים אינם נכונים אזי הנך צודק, אבל אם תראה שהם מתארים במדוייק, את ההגיון האנושי לקבוע מה אמין ומה לא, אזי הספק שלך מוטעה.

     

    שלך בידידות

    אסף

    ת תגובה

      19/9/11 08:05:

    צטט: אסף ויצמן 2011-02-12 23:47:35

    עוד דבר נוסף קטן:

    אם ירדנו למטה למטה מה5  עוד יותר לכיוון האפס, הגענו לטבע. כלומר אם הוצאנו את ההגיון לחלוטין מחיינו, נשאר רק צרכים והרגשות, כך מתנהלים בעלי חיים. הארייה אינו הורג גורים של לביאה אחת בתור עונש, או כי הם רשעים, או כי הוא חושב שזה ראוי, הוא פשוט ממלא צורך של שליטה, זברה אינה מתגוננת מפני ברדלס כדי להילחם ברשע וכדי שחברת בעלי החיים תהיה מתוקנת ללא רציחות, היא פשוט ממלאת צורך. העיט לא בחר לטרוף נחש כזה או אחר, מפני שהוא ארסי והרג יותר מאשר אחרים, או מפני שהוא נחש רע יותר מאשר חבריו וראוי למות, הנחש ההוא הזדמן לשם באופן רנדומאלי ונטרף כדי למלא צורך. התוכל לדמיין התנהלות כזאת אצל בני אדם? זה נקרא חסר מוסר, כאשר לא מנסים למצוא הגיון חיים משותף לכולנו ועוסקים רק במילוי צרכים.  הפוס מודרניזם הוא מעודן יותר וגבוה יותר, אבל יש בו עדיין בעיות קשות כמו שציינתי.

     

     

    קראתי קצת קבלה ואחד הדבריים המשמעותיים שראיתי שם זה התפיסה שלנו כ"רובוטים"  הווה אומר האדם הוא סך המחשבות והאירועים שעברו עליו בחיים בתוספת תכונות מולדות  ...

    הקבלה טוענת שהלוגיקה האנושית אינה עובדת ולמעשה היא רק יוצרת את האשליה שאתה מחליט כי כל פעולה שלך היא תוצאה של מי שאתה והמצב הנתון.

    זוהי התנהגות למילוי צרכים ולא יותר. כל פעולה שלנו כבני אדם מונעת מהאגו והאינטרס האישי וממש לא מחשבה טהורה ונקיה.

     

    המחשבה האנושית שנוכל למצוא איזה שהוא הגיון נתפסת בעיניי כהתנשאות ,

    אנחנו כל כך קטנים וחסרי משמעות והשכל שלנו לעולם לא יבין (זאת גם אתה טוען)  אז מדוע כאן אתה מתיימר לשבח את ההגיון האנושי ולטעון שהוא מסוגל למסקנות מעבר לצרכים שלו הרי אין לו הכלים לכך ...

     

    לא במקרה בקטע הזה מנותק מהפוסט , ישנה סתירה גדולה בין הנאמר כאן למסקנות בפוסט :)

      19/9/11 00:33:

    פוסט מרתק :)
    שתי קושיות לי אליך

     

    אתה טוען שלהאמין דווקא במה שנמנע זה בעצם לבקש להאמין מפני שזה אינו הגיוני וזה משחק מילים לא נכון
    אמונה=קבלת משהו לא הגיוני לתוך תפיסת העולם שלנו

    אין הוכחה שהשמש תזרח מחר אבל בכל זאת אני מאמין בכך

    לא בגלל שזה לא הגיוני אלא בגלל שאני חייב תפיסת עולם כלשהי כמנגון הישרדותי

    כולנו מלאים באמונות קטנות וגדולות ואין דרך להתחמק מכך.

    הידיעה שאתה תמות בסוף היא הדוגמא הכי טובה לכך והיא מאלצת את רובנו להציג תשובה לא הגיונית


    מרבית ההוכחה שלך מתבססת על הכתוב בתורה , הטענה שהיה מעמד הר סיני , שהיתה התגלות כלשהי של ישות עליונה.

    ואולי בעצם הכל פרי תכנון של אדם אחד ? בדיוק כמו ישו ומוחמד אחריו רק שהוא היה גם פילוסוף והחליט לעשות את זה יותר חכם.

    תסכים איתי שכללללל מה שכתבת עכשיו משה רבנו יכל לחשוב לבדו ולבנות את הדת הקצת מושלמת

     

    בסופו של ענין בי נשאר הספק , הדת היהודית מציגה עוד תיאוריה

      24/4/11 13:47:

    צטט: אסף ויצמן 2011-04-24 09:37:22

    צטט: אלו-נה 2011-04-24 03:54:36

    צטט: אסף ויצמן 2011-02-11 01:53:21

    דבר נוסף. לגבי אבולוצייה וכל הנושא של תורה ומדע. כתבתי על זה ספר (שעדיין מעוכב אצלי מלצאת לאור). לאחר שחקרתי את הנושא רבות, מצאתי שכמעט ואין נקודות השקה בין המדע לתורה, והדיון על זה הוא עקר. אנשי המדע והתורה שננלחמים זה בזה מבזבזים תחמושת סתם. זה נושא רחב שלא דנתי בו כאן, וגם אין לי סיכוי שמישהו יטרח לקרוא בבלוג שלי דברים ארוכים כאלה. לכן לא נכנסתי לנושא הזה.

     

    בתור מישהי שגילתה את כתבייך לראשונה לפני מספר שעות, ואע"פ שרובם אינם פשוטים ודורשים התעמקות וחשיבה, מצאתי עצמי יושבת שעות רצופות וקוראת, עוצרת, חושבת, ממשיכה, מתעמקת ובעיקר מתמלאת במעין תחושה כזו שאין לי דרך להסביר אותה, שהלוואי וכל יום אמצא מאמר "כזה" חדש.

    אז אנא, אמונתך רבה. אנא האמן גם בנו, הצמאים לדעת :)

    ואם כבר הגבתי, אנצל את המקום לאמר תודה.

     

     

    חשבתי על מה שכתבת. את צודקת. מקבל על עצמי לכתוב את דברי ולהשאיר לקורא את הבחירה מה לקרוא ומה לא. תודה על ההערה. לגבי הנושא של תורה ומדע. אם תרצי כעת לקרוא בעניין זה אוכל לשלוח לפרטי שלך מאמר שלי. אמנם עדיין לא תפרתי את כל הפינות שבו, אבל הוא בהחלט פורס את התמונה בצורה יסודית.

    אשמח לקבל מאמר שכזה.

    בימי לימודיי במכללה לקחת קורס של מדע ופיסלוסופיה. אומנם אני סקרנית מאוד מטבעי אך פילוסופיה, כך חשבתי, היא לא כוס התה שלי. התפלאתי לגלות כמה שלובים המדע והפילוסופיה יד ביד. למען האמת אילולא הפילוסופיה המדע לא היה קיים.

     

    יוּם היה זה שניסה להסתכל בעין אובייקטיבית על המדע ואמר שכל מסקנה שאנחנו מגיעים אליה בצורה אמפירית מכילה בבסיסה את הכלל שלטבע יש חוקיות. אבל הכלל הנ"ל, למרבה הפלא, מעולם לא נבדק ולא יכול להבדק בצורה אמפירית. ומכיוון שכך, כל מסקנה אמפירית שנגיע אליה- היא אינה תקפה.

     

    אפילו יוּם הודה שהמחשבה על כך מערערת בצורה מאוד יסודית את עולמנו ולכן אין לנו ברירה אלא "להמציא" מדע :)

     

      24/4/11 09:37:

    צטט: אלו-נה 2011-04-24 03:54:36

    צטט: אסף ויצמן 2011-02-11 01:53:21

    דבר נוסף. לגבי אבולוצייה וכל הנושא של תורה ומדע. כתבתי על זה ספר (שעדיין מעוכב אצלי מלצאת לאור). לאחר שחקרתי את הנושא רבות, מצאתי שכמעט ואין נקודות השקה בין המדע לתורה, והדיון על זה הוא עקר. אנשי המדע והתורה שננלחמים זה בזה מבזבזים תחמושת סתם. זה נושא רחב שלא דנתי בו כאן, וגם אין לי סיכוי שמישהו יטרח לקרוא בבלוג שלי דברים ארוכים כאלה. לכן לא נכנסתי לנושא הזה.

     

    בתור מישהי שגילתה את כתבייך לראשונה לפני מספר שעות, ואע"פ שרובם אינם פשוטים ודורשים התעמקות וחשיבה, מצאתי עצמי יושבת שעות רצופות וקוראת, עוצרת, חושבת, ממשיכה, מתעמקת ובעיקר מתמלאת במעין תחושה כזו שאין לי דרך להסביר אותה, שהלוואי וכל יום אמצא מאמר "כזה" חדש.

    אז אנא, אמונתך רבה. אנא האמן גם בנו, הצמאים לדעת :)

    ואם כבר הגבתי, אנצל את המקום לאמר תודה.

     

     

    חשבתי על מה שכתבת. את צודקת. מקבל על עצמי לכתוב את דברי ולהשאיר לקורא את הבחירה מה לקרוא ומה לא. תודה על ההערה. לגבי הנושא של תורה ומדע. אם תרצי כעת לקרוא בעניין זה אוכל לשלוח לפרטי שלך מאמר שלי. אמנם עדיין לא תפרתי את כל הפינות שבו, אבל הוא בהחלט פורס את התמונה בצורה יסודית.

      24/4/11 03:54:

    צטט: אסף ויצמן 2011-02-11 01:53:21

    דבר נוסף. לגבי אבולוצייה וכל הנושא של תורה ומדע. כתבתי על זה ספר (שעדיין מעוכב אצלי מלצאת לאור). לאחר שחקרתי את הנושא רבות, מצאתי שכמעט ואין נקודות השקה בין המדע לתורה, והדיון על זה הוא עקר. אנשי המדע והתורה שננלחמים זה בזה מבזבזים תחמושת סתם. זה נושא רחב שלא דנתי בו כאן, וגם אין לי סיכוי שמישהו יטרח לקרוא בבלוג שלי דברים ארוכים כאלה. לכן לא נכנסתי לנושא הזה.

     

    בתור מישהי שגילתה את כתבייך לראשונה לפני מספר שעות, ואע"פ שרובם אינם פשוטים ודורשים התעמקות וחשיבה, מצאתי עצמי יושבת שעות רצופות וקוראת, עוצרת, חושבת, ממשיכה, מתעמקת ובעיקר מתמלאת במעין תחושה כזו שאין לי דרך להסביר אותה, שהלוואי וכל יום אמצא מאמר "כזה" חדש.

    אז אנא, אמונתך רבה. אנא האמן גם בנו, הצמאים לדעת :)

    ואם כבר הגבתי, אנצל את המקום לאמר תודה.

      12/2/11 23:47:

    עוד דבר נוסף קטן:

    אם ירדנו למטה למטה מה5  עוד יותר לכיוון האפס, הגענו לטבע. כלומר אם הוצאנו את ההגיון לחלוטין מחיינו, נשאר רק צרכים והרגשות, כך מתנהלים בעלי חיים. הארייה אינו הורג גורים של לביאה אחת בתור עונש, או כי הם רשעים, או כי הוא חושב שזה ראוי, הוא פשוט ממלא צורך של שליטה, זברה אינה מתגוננת מפני ברדלס כדי להילחם ברשע וכדי שחברת בעלי החיים תהיה מתוקנת ללא רציחות, היא פשוט ממלאת צורך. העיט לא בחר לטרוף נחש כזה או אחר, מפני שהוא ארסי והרג יותר מאשר אחרים, או מפני שהוא נחש רע יותר מאשר חבריו וראוי למות, הנחש ההוא הזדמן לשם באופן רנדומאלי ונטרף כדי למלא צורך. התוכל לדמיין התנהלות כזאת אצל בני אדם? זה נקרא חסר מוסר, כאשר לא מנסים למצוא הגיון חיים משותף לכולנו ועוסקים רק במילוי צרכים.  הפוס מודרניזם הוא מעודן יותר וגבוה יותר, אבל יש בו עדיין בעיות קשות כמו שציינתי.

      11/2/11 01:53:

    דבר נוסף. לגבי אבולוצייה וכל הנושא של תורה ומדע. כתבתי על זה ספר (שעדיין מעוכב אצלי מלצאת לאור). לאחר שחקרתי את הנושא רבות, מצאתי שכמעט ואין נקודות השקה בין המדע לתורה, והדיון על זה הוא עקר. אנשי המדע והתורה שננלחמים זה בזה מבזבזים תחמושת סתם. זה נושא רחב שלא דנתי בו כאן, וגם אין לי סיכוי שמישהו יטרח לקרוא בבלוג שלי דברים ארוכים כאלה. לכן לא נכנסתי לנושא הזה.

      11/2/11 01:49:

    איתמר היקר שלום רב!

     

    הפעם החלטתי לשפר גם את העיצוב של התשובה.

     

    כמה שאתה מזכיר לי את חמותי. אתה נכנס לכל מיני דמויות כדי לבדוק איך הרעיון שלי נראה מכל זווית. דמות "החילוני הספקן" דמות "המדען" ועוד. כבר כתבתי לך שיש ערך גדול במה שאתה עושה והסברתי למה.

     

    לגופם של דברים, בתגובה זו שלך חשתי שכרגע יש יותר הסכמה ביננו מאשר אי הסכמה. בפתיחת מאמרי בעצם הורדתי את המושג "הוכחה", אם נדבר במושגים של קלפי משחק, מרמת "ג'וקר" לרמה של 5 נניח. למרות ההנמכה הזו אמרתי שיש מחוייבות לפעול בתוך הדרגה שנמוכה הזו של 5 כי הוצאת ההגיון לחלוטין מחיינו יוצרת בעיות קשות כמו שביארתי בפתיחת המאמר (וכעת ערכתי את הפתיחה בצורה יותר מסודרת). כתבת בדבריך ש"עסקינן בתאוריות של בני תמותה". אמת. זה מה שמוריד מרמת ג'וקר לרמת 5, אבל אם נאמר שירדנו לרמת אפס, זה בעצם הפתח לפוסט מודרניזם. אסביר.

     

        לאחר מלחמות העולם, בהם נהרגו כמאה מליון בני אדם, האנושות הייתה בטראומה. המדע ששימש כבסיס לפתרון כל בעיות החיים, נהפך לכלי הרס וחורבן איום בדוגמה של מטוסים ופצצות, שהם בעצמם שיא הפרי של התבונה האנושית והמדע. כתוצאה מכך קמה רוח חדשה הנקראת "פוסט-מודרניזם" השוללת כל ערך אוניברסאלי, והדוגלת בכך שלכל אדם יש את האמת שלו. כלומר, "אל תמכרו לי שהמדע והטכנולוגיה הם הפיתרון לכל בעיות החיים, וגם לא דברים אחרים, ראינו כבר מה יצא מזה".

     

    לא מדובר רק בהגיגים של אנשים פשוטים, מדובר בשיטה פילוסופית מיוסדת, עם הוגי דעות רשמיים, הקוראים לעצמם פילוסופים "פוסט מודרניים". דרכם של המושפעים מהרוח הפוסט מודרניסטית היא לאמץ כל רעיון שנראה בעיניהם יפה, מבלי לחקור אם הוא אמיתי או לא, מפני שלדעתם, כפי שאמרתי, אין אמת מוחלטת. מכר שלי שסבל מכאבי גב, הלך ל"מתקשרת" שתפתור לו את הבעיה, כששאלתי אותו מה היא עושה, השיב שזה לא מעניין אותו, מצידו שתדבר עם רוחות, שתעשה יוגה, עמידת ראש, מה שהיא רוצה, אם הגב פחות כואב, מצוין, ואם לא, הוא ילך לשיטה אחרת. אין לו חשק לברר דברים לאשורם, העיקר לחיות יותר נוח. האנושות עברה את כשלון הפיאודליזם, מרקסיזם, הקומוניזם, הליברליזם, הטכנולוגיה האמורה רק להטיב עם האדם, ועוד רעיונות רבים.

     

    כל אמת שתנסה להציג ל"פוסט-מודרניסט" כפתרון מוחלט לכל בעיות האנושות יעורר מיד תגובת נגד. בתת מודע של אנשים, ולפעמים בהכרה גמורה שלהם, כל ערך עליון=  כאב נוסף לאנושות. אולם, איתמר, שים  לב, שלמרבה האירוניה ה"פוסט מודרניזם" הוא בעצמו רעיון בשרשרת הרעיונות שניסו לתת לאנושות מזור לנפשה, וגם לו יש את האפשרות לחלוף מן העולם ולהשאיר אחריו  את חותם הכאב. דבר נוסף, וזו הפואנטה העיקרית, הפוסט מודרניזם עוקר את מושג החינוך לגמרי, כי למה תחנך את בנך? לא לצרוך סמים? זו אמת שלך, לא שלו, לדמוקרטייה? זו אמת שלך , לא שלו, לכבוד האדם? זה שלך ולא שלו, תספר לו על מרד בר כוכבא ועל השואה? שוב אותה תשובה, בנך יקבל את הדברים הללו אם תמצאו הגיון אנושי משותף. זו אינה שאלה שלי, זו שאלה שראיתי מפורשת בכתבים של פילוסופים פוסט מודרניסטים שנותרו ללא תשובה לעצמם. ההגיון האנושי אינו הוכחה מוחלטת לשום דבר, אבל הוא כן מתאר את צורת התפקוד של בני אדם, ואת הצורה שבה אנו מקבלים דעות, חוקקים חוקים במדינה, ומחייבים את עצמנו לאיזשהו רובד חיים אנושי ואינו רנדומאלי כמו בעלי החיים.   כלומר, מוכרחים אנו ליצור איזשהי מסגרת הגיון אנושית בסיסית שבתוכה נתדיין , נקבל מוסכמות, נוכל לחנך בתוכה, ולכן  הקלף של ה 5 הוא חשוב ומשמעותי על אף מוגבלותו (כמובן שבתוך תחום ה 5 יש גם מחלוקות). אתה אמרת שבתוך המסגרת של ה5 נותרת עדיין עם תחושה של ספקנות, יותר מאשר וודאות. לגבי עצמי, אני ביארתי במאמר שכדי לעלות מ5 לכיוון של הג'וקר, ולהגיע לרמת וודאות גבוהה, ולסלק את הספקות, נדרש לפתח את חוש האמונה, עבודה ארוכת שנים, ולוקח די הרבה זמן כדי לחוות חלקים קטנים מזה. אין לי שום הוכחה לזה, כי זה יוצא ממסגרת ה 5, יש לי רק "הוכחה" שע"פ ההגיון האנושי המתאר את צורת תפקודנו כבני אדם, יש עדות לאירוע היסטורי (מעמד הר סיני) שיש בו סוג של וודאות שהיא חריגה מאוד בעוצמתה, מכל מה שאנו מכירים, ויש בכוחה לסלק את הספקות שמותיר השכל האנושי לאחר הוכחותיו.

     

    כל מה שרציתי להראות במאמר שהנושא של התגלות א'לוהים לבני אדם הוא עומד בכל הקריטריונים, של תיאור התפקוד האנושי הנורמאלי במסגרת הגדרת ההיסטוריה, כאשר לדחות את מעמד הר סיני מקרב ההיסטוריה הוא בגדר שאינו מתאר תיפקוד אנושי נורמאלי במסגרת המדוברת של ה 5.

                   שלומות ובשורות טובות.

                                             ד"ש לנרגן האדום מדרום אמריקה.

                                                                  אסף.

     

      8/2/11 19:08:
    התעורר בי צורך להבהיר.
    אחרי שמצאתי עצמי ממלא את מקום דובר המדעים המדוייקים, הספקנות והחילוניות.
    אני בכלל לא שם.

    יש איש מרתק בשם לורד רוברט ויסטון.
    הוא אחד מחוקרי הפוריות המובילים בעולם. פרופסור בתוארו האקדמי. מנחה פופולרי של תכניות מדע. במסגרתם, הוא מתחקה גם אחר "האדם הקדמון". הוא "נפגש" עם הומונידים שחיו לפני מיליוני שנים. מסביר את התפתחותם האבולוציונית...
    העניין הוא, שהאיש הנו יהודי מאמין.
    היכולת שלו ליישב, לגשר ולהתמודד היא מרתקת.
    אדם מאוד לא חד-ממדי.
    אם בכלל, לשם אני שואף.
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3505462,00.html

    מקווה שבבוא היום אמצא את הזמן לקרוא את "מאין באנו - הצופן הגנטי של התנ"ך". הספר יושב אצלי על המדף. ובוא תיאוריות שאורתודוכסים רבים יראו בהם כפירה בעיקר. המחבר הוא פרופ' ישראל קנוהל. מהחוקרים המובילים בעולם בתחומו. ושוב. יהודי מאמין.

    העולם מורכב.
    אין קיצורי דרך.
    לא לאלו שחפצים להתמודד עם כל האתגרים שבו.
      3/2/11 20:50:
    אסף,
    מקדיש עכשיו עוד פרק זמן מסוים לניסיון להתמודד עם חלק פעוט מדבריך.
    יתכן שבעתיד יימצאו שוב הרצון והיכולת. חושש שבתחום היכולת צפויה לחול נסיגה. מפאת השתעבדות למחויבויות ברוכות אחרות.

    אתה מרבה לספק "הוכחות".
    לבנות טיעון, לגבות אותו בנימוקים משכנעים. לשלול קביעות הפוכות.
    ובסיום, להסיק באופן חד-משמעי שנמצא בסיס עובדתי לאמונותיך.
    אילו היית כימאי, הייתי מקבל את תובנותיך כפשוטן. במדעים המדוייקים, מים יכולים לרתוח רק במאה מעלות.
    אבל אתה עוסק בעל-טבעי.
    אין לי כלים כלשהם להוכיח שהאל אינו קיים.
    וממש אין בי מוטיבציה כלשהי להגיע לשם.
    ועדיין,
    בעולמי שלי, הוכחה הנה מילה מאוד נחרצת. בהרבה מאוד הקשרים, מאוד קשה לי איתה. לפעמים, היא ממש מבהילה אותי.
    יש כל מיני אסכולות בתחום הזה שנקרא "כלכלה". שאנשיו דבקים בראיית עצמם כאנשי מדע. כיום, במדינת ישראל, כמעט כל הממסד הפיננסי הבכיר פועל לאורה של התורה הניאו-ליבראלית. "קפיטליזם", לצורך העניין.
    רובו המכריע של המנגנון האקדמי דבק אף הוא בתפישות שקידמו ממשל ג'ורג' בוש, הבנק העולמי וקרן המטבע הבילאומית.
    אני רחוק מלהיות כלכלן.
    או "סוציאליסט" מובהק.
    איני מסוגל להתעמת עם רבות מהתואנות של חסידי הניאו-ליבראליזם.
    ובכל זאת, יש עובדה בסיסית אחת שחלקם הספיק לשכוח:
    עסקינן בת-י-א-ו-ר-י-ה.
    אוסף של רעיונות שהגה בן תמותה. ועם השנים, אנשים נוספים העשירו וחידשו אותה.
    כמו תיאוריית האבולוציה של דארווין.
    היא בהחלט מעניינת ומאתגרת.
    יש בה תשובות שיכולות לשכנע.
    עד שתמצאנה תשובות מוצלחות יותר.
    או שהתשובות שסופקו לפני כן יפריכו אותן לנצח-נצחים.
    גם כאן, השואה מעמידה אותי במקום לא נוח.
    לא רק שאין לי ספק שהיא אמנם התרחשה. אין בי שום נכונות להתמודד עם הדרישה להוכיח את עובדת קיומה.

    האם אלמד את בנותיי ובניי שאכן התחולל אירוע היסטורי ששמו "מרד בר-כוכבא"?
    סביר שכן.
    בתור התחלה, אספר להם על הכול. כל מה שיעניין אותם ויהיה לי חשוב להנחיל להם. מתוך התנ"ך, מהמיתולוגיה היוונית, ממורשת המאיה...
    האם אדבק בנרטיב בו אני תומך?
    לחלוטין כן.
    אספר על מרד בר-כוכבא מנקודת המבט הפרטית שלי. שהיא תוצאה של הדרך בה עוצבה תפישת עולמי. אדגיש שהמרד היה ועודנו שנוי במחלוקת. שישנם אנשים שרואים את הדברים אחרת ממני. ואני לא יותר צודק או טועה מהם.
    המסר הזה מאוד חשוב מבחינתי.
    בהקשר הנידון, סוג של "ענווה היסטורית".
    זו הגרסה בה בחרתי להיאחז. ואני מקפיד ליידע אתכם, שקיימות עמדות מנוגדות ואף הפוכות.
    מובן שאין נרטיבים שונים לשאלה באיזו טמפרטורה רותחים מים. זו הסיבה שאנשים כמוך וכמוני לא עוסקים בתחומים הללו.
    מזהה ענווה אמיתית גם במילותיך.
    רק המסקנה מעט אחרת.
    אני נשאר מסוייג לאורך כל הדרך.
    אצלך, בסיומה מתפוגגת הספקנות.

    ישנו היבט אחד בו עם ישראל הנו ללא ספק עם סגולה.
    יש לנו היסטוריה כתובה, שמלווה את העם מרגע התהוותו ועד ימינו אנו.
    לאף תרבות אחרת אין מסמך מקביל.
    היו אנשים שכתבו תיעוד של מאורעות תקופתם גם במקומות אחרים. לא היה רצף. או שעם חדל להתקיים או שהכתיבה נקטעה.
    זו גם הסיבה העיקרית שעם ישראל עודנו חי וקיים.
    הדבקות בספר. גם בלי להאמין, קשה להתווכח עם הזהות שהעניקה.
    לי, אין יכולת להוכיח שאמנם היה אדם בשם אברם, שהיגר ממסופוטמיה אל האגן המזרחי של הים התיכון.
    מאידך, בהחלט ישנה היסטוריה רציפה של עם. אפשר לעקוב אחר כל רגע מכונן בתולדותיו. לכל שלב יש שמות של אישים בולטים, מקומות, אירועים.
    ליוונים אין שום דבר שדומה ל"אבי האומה". למעשה, מדינה יוונית היא משהו שקיים פחות ממאה וחמישים שנה. לאנגלים אן כל מידע כתוב שמתעד את מי שחי על האי שלהם לפני 3,000 שנה. הם יודעים, בגדול, על שבטים קלטיים ועל הגירה אנגלו-סאקסונית. לאדם שבנה את סטונהנג אין שם.
    המלך שלמה בנה את המקדש הראשון שלנו.
    לסינים יש תיאור מפורט של הקיסר הראשון שאיחד את הדבר שנקרא מאז "סין". לפני בערך 2,200 שנה.
    בתקופה שאצלנו נסקר מעמד הר סיני, לא היה שם משהו שהשאיר מורשת כתובה משותפת.
    האם משתמע מכך שאין להם היסטוריה מוקדמת יותר?
    לא בדיוק.
    99% מהישגי תרבות המאיה אבדו. את חלקם, ספק אם נצליח אי-פעם לשחזר. אחוז כלשהו שרד בתור תורה שבעל פה. כל השאר התפוגג.
    ובכל זאת, בוודאות הייתה שם ציוויליזציה מורכבת ומתוחכמת. שהותירה מאוחריה במקדשים ופירמידות. שמותיהם של המלכים חקוקים בסלע.
    גם מה שלא נחקק, אכן קרה.
    גם אם לא חי כיום אדם שבכוחו לספר.
    היכולת של כל יהודי לספר בדיוק מי בנה את בית המקדש הראשון הנה ייחודית ומשמעותית.
    האם היא מהווה "הוכחה" ניצחת לעובדת קיומו?
    מבחינתי, אין לי יכולת להוכיח או לשלול.
    אני מקווה ומאמין שכך היה.
    אבל לא יודע.
    בעולמו של הספקן, לעולם אין מנוחה ונחלה.

    רק בריאות, הצלחה ואושר,

    איתמר

      15/1/11 22:39:
    כל הכבוד על ההשקעה, קצת ארוך לי מידיי לשעה הזו אשוב מאוחר יותר
    ליהי
      12/1/11 01:19:
    איתמר היקר שלום!

    אם לא הייתי מכיר את חמותי, לא הייתי מבין מה מטריד את נפשך בשאלות ששאלת. חמותי היא אדם שתמיד בודק איך רעיונות נראים בצד השני. אם רעיון הוא "אינו שיווקי" ואינו יכול להתפשט, מה טעם יש בו? יש מידה רבה של צדק בדבריה. רעיונות שמימיים יפים, בלי שיש לבני אנוש דרך להופיע אותם בחיים המעשיים, אינם תורמים כלום לעולם. זו הסיבה שהיהדות היא דת מאוד פרקטית. הרבה פרטי הלכות ומעשים מדוייקים, שבבאים להוריד את האידיאל העליון לעולם המעשה.
    הדגשת כמה פעמים שאתה עוסק בתרגיל מחשבתי, ולא במלחמת דעות. אני יודע שאתה כנה ומחפש אמת. רואים את זה מהרגע הראשון. גם אני עונה לך לגופו של עניין, שם את הדברים על השולחן ונותן לך מרחב מלא מה לקחת ומה לא. אני אפילו נהנה ומחכים מהאתגרים שאתה מציב בפני.
    כעת, לתרגיל שאתה מציב בפני. אתה אומר "בוא נקשור לך את הידיים, ונראה כיצד אתה משווק את הרעיון שלך". ובכן, אני מסכים לרגע קט לקשור את ידי, למרות שזה לא הוגן, ותיכף אסביר למה, בכל אופן נקשור את ידי לרגע קט, ונדבר עם אותו מדען שמאמין רק במה שאמפירי, בלי לערב תבונה א'לוהית בנושא. נשאל את אותו מדען כופר יקר. כשהוא חוזר לביתו בסוף יום עמוס של מחקרים, הוא מספר לבנו על ההיסטורייה האנושית. על חניבעל הכובש, על המהפכה הצרפתית, על ספרטה ואתונה, וכהנה וכהנה. לפי שיטתו של המדען האמפירי, אני מבקש לדעת ע"פ אילו כללים הוא מאמין בתודעה הקולקטיבית של ההיסטוריה האנושית, מה הדרישות שלפיהם סיפור נחשב אמין מאוד, אמין פחות, אגדה, או סיפור של אדם אחד שהאמינו לדבריו. אני מבקש לדעת האם ע"פ אותם כללים שההוא הציב, באופן מסודר ומדעי, שיאמר לי ביושר רב האם סיפור מעמד הר סיני אינו עומד בכללים.? את זאת הוכחתי באורך בפוסט שעליו אנו דנים. הבחירה היא או לומר שאין היסטורייה כלל, ואסור לאותו מדען לספר לילדיו על ספרטה, אתונה, ומלחמת טרוייה, או שמעמד הר סיני נכלל בהיסטורייה. כעת ברצוני להסיר את הכבלים מידי, ולומר שכל מאמרי עוסק בבדיקה של עצם הכלי שבו אנו מקבלים דעות בחיים. מדוע אני צריך לשחק "במגרש" של המדען? קודם נדון באיזה "מגרש" נשחק. כלומר אם הוכחתי את הסובייקטיביות המוחלטת של השכל האנושי, והוכחתי מנגד את הנאמנות של תבונה א'לוהית שעברה מדור לדור, הרי שהמגרש שלי יותר נכון. אין זה הוגן שיכפה אותי לשחק במגרש שפחות אמין משלי. את זה הוכחתי באורך במאמרי. אתה יודע. למחשב יש המון ענווה. תיקח מחשב פנטיום 1 ותנסה להתקין עליו ווינדוס vista הוא יאמר eror, כלומר, בקופסא שלי לא נכנס vista אבל זה לא מוכיח שהיא לא קיימת (גם לא מוכיח שכן קיימת). אבל אותו מדען טוען שכל מה שבקופא שלו לא נכנס אינו קיים, וזו יוהרה (אותה יוהרה של שפינוזא, לא מכוונת, אלא תפיסת עולם של יוהרה) לחשוב שהייקום מצטמצם במה שאנו קולטים ממנו. על אותו מדען לומר לפחות eror . אמנם מסכים אני שאם תמצא הוכחה מוחלטת מדעית ואמפירית שאין א'לוהים, אזי בזה נפלה תורתי כולה, אבל מעולם לא הייתה כזו, האסכולה המדעית רק טוענת שאין הוכחה לקיום אל, אבל לא שיש הוכחה שאינו קיים. המציאות תמיד ניתנת לפירוש באופן אמוני ובאופן כופרני. אין הוכחות לרבנים שיש א'לוהים, ואין הוכחות למדענים שאין א'לוהים. ואמנם טוען אני שהיהגיון מחייב להאמין בהופעת ה' בהר סיני, אבל זה מצד הצבת כללים להיסטורייה וראייה ברורה שמעמד הר סיני מקבל ציון מעולה ע"פ אותם כללים, וגם כל זאת לאחר שטרחתי להוכיח במאמרי שגם הוכחה היסטורית זו הינה במסגרת המוגבלות של ההגיון האנושי, ועוד הראיתי במאמרי שהמסוגלות של ההגיון האנושי לספק לנו וודאות, מוגבלת, ואם רוצים להגיע לוודאות מוחלטת, הרי היא באה ממקום אחר, גבוהה יותר, לאחר עבודה רבת שנים ומאמץ של פיתוח חוש האמונה. רק שם יש פתח לוודאות. שים לב שהשכל האנושי מסוגל להטיל ספק אפילו בעצם הקיום עצמו על ידי "טענת המטריקס", כגון שנאמר שכל המציאות שלנו היא חלום של אדם אחד וכשהוא יתעורר כולנו נעלם, כולל המדענים הכופרים עם "ההוכחות האמפיריות" שלהם, ולכן כבר אמרתי, שהוודאות בקיום ובאמת מגיעה ממקום גבוהה יותר מאשר ההגיון האנושי, הלא היא האמונה, שמשדרת את וודאותה לאחר עבודה של שנים. אמנם מסכים אני שהאמונה מוכרחה לעמוד במבחן ההגיון, כדי שתהיה סיבה לבוא אל קירבה, וזאת כבר הוכחתי שהיא אכן עומדת בכך, אבל זהוא רק מבוא, שכאמור מספק וודאות מוגבלת, וכדי להגיע גבוהה יותר צריך ללמוד כיצד לעבור עם החוש השישי הזה שנקרא אמונה.

    לגבי הומרוס. לא ברור לי אם היוונים התייחסו אליו כאל סמכות מתארת היסטורייה או יותר כאל משורר וכותב מיתולוגייה שאינה מחייבת שהיא מציאות. ממה שאני יודע הוא יותר נתפס כאומן. בכל אופן, גם אם נגיד שהוא נתפס כסמכות מדעית בענייני היסטורייה, הרי שגם אם לא היה הומורוס, הסיפור היווני על טרוייה היה קיים. איך שלא יהיה היוונים מאמינים להומורוס. יופי. מה היוונים מעידים על הומורוס? שהוא אמר כך וכך, ותיאר את מלחמת טרוייה כך וכך. אין כאן עדות של היוונים שהם ראו שכל מה שכתב הומורוס אכן אירע לעם שלהם. אכן אני מאמין ליוונים שהם מאמינים להומורוס, כי כמו שכתבתי, היוונים לא יעבירו לדורות ילדיהם משהו שהם אינם מאמינם בו. אבל אם הומורוס עצמו דובר אמת. מי יודע? אני כן יודע שמה שהיוונים מעידים שהם חוו כעם, לא בגלל שהומורוס אמר, כלומר מלחמת טרוייה, כפי שחדרה בתודעה היוונית כשמוציאים את הומורוס מן המשוואה (כמו שהראיתי שאפשר להוציא), מבחינתי הוא עובדה היסטורית, למרות שבציון האמינות ע"פ הכללים שכתבתי יש לו קצת פחות אמינות מפני שאין לפנינו התחייבות מעשית מן המאורע (אזכרה לחללי טרוייה, חג ניצחון הרומאים וכ"ו).

    לגבי מוחמד והקוראן. התשובה כלולה במאמרי שעליו אנו דנים, חזור ועיין וראה שהדברים נכונים.
    בסוף דבריך כתבת לגבי האינטרס שלנו לשכנע מכחישי שואה בטעותם כך: " איך לשכנע בצדקת הטיעונים שלנו כאשר כללי המשחק מונעים מאתנו להשתמש בחלק מעולם המונחים בו אנו מאמינים".
    כללי המשחק אינם מונעים מאיתנו להשתמש בעולם המונחים שלנו. יש בעייה של אנשים שלא רוצים להשתכנע ומונעים משנאה או פוביה ואליהם אי אפשר לחדור בשום דרך בעולם, כי השכל, כמו שאמרתי מסוגל לעוות דברים ולהציג אותם כאמינים. אפשר לדבר רק עם מי שמוכן להיות כנה ומחפש את האמת, ולאדם כזה, אפילו שיהיה מכחיש שואה, אם הוא אמיתי, די בכללים שהצבתי לקביעת תודעה קולקטיבית היסטורית כדי לשכנעו. כבר אמרתי שבתור בן לעם שהתקיימו בו כל הכללים של תודעה קולקטיבית של שואה, תעביר לילדך ותחנך אותם לזכור את השואה, וגם אני עושה כן, וע"פ אותם כללים גם מחנך את ילדי לזכור את יציאת מצרים ומעמד הר סיני.

    לסיכום! שתהיה לי בריא. אתה מזכה אותי לכתוב המון. מאוד מעריך את כנותך וחשיבתך העמוקה. מבין בהחלט את מה שאתה לא מבטיח להמשיך הדיון. זה לא קל. יש לך בוודאי עולם מלא משלך.


    מאחל לך כל טוב.

    אסף
      10/1/11 22:40:
    התפנתי להתמודד עם כמה מהרעיונות שהעלית.
    לא מתחייב שתמיד יתאפשר.
    מקווה שהעייפות לא משבשת את מידת צלילותי.

    תורתו של שפינוזה פחות מעסיקה אותי.
    מתמקד באתגר שהציב בגישתו.
    אם ניקח אותה צעד קדימה:
    אתה מסוגל לספק מענה המבוסס על הכרה בקיומו של העל-טבעי.
    מנקודת מבטם של לא מעט מדענים, אין קיום למה שאינו אמפירי, אובייקטיבי, מדיד. שניתן לאושש או להפריך באמצעות הכלים המקובלים על המחקר שלהם.
    איני בא לתמוך בעמדתם.
    שאלתי היא, האם כאדם המאמין בעל-טבעי ביכולתך לספק תשובות שיספקו ספקנים וכופרים?
    משמע, להעניק הסבר משכנע, לאדם שמכיר אך ורק בעולם המונחים המדעי. כאשר כללי המשחק מונעים ממך רתימה של נימוקים מעולמך שלך.

    אלפי אנשים השתתפו בקרב על טרויה.
    אלו שיצאו משם בחיים, שבו לערי המדינה שלהם. וסיפרו למכריהם על החוויה.
    אכן מדובר באירוע מכונן. ראשית התהוותה של זהות כלל יוונית.
    לימים, הוכרעו היוונים ע"י רומא. שאימצה לעצמה פרקים נרחבים מהמורשת התרבותית-דתית של יוון וההלניזם.
    הציוויליזציה המערבית המודרנית רואה בעצמה ממשיכת דרכן של יוון ורומא. כן שיש בה צורך לחבר עצמה לתהליכים שהפיקו מקרבם את סוקרטס-אפלטון-אריסטו.
    לפני מאה ומשהו שנים, ארכיאולוג גרמני מצא שרידים של עיר שמתאימה לתיאורים של טרויה.

    לא בשל כל האמור לעיל אנחנו יודעים על טרויה.

    אנחנו יודעים על טרויה כי הומרוס כתב עליה.

    הומרוס חי כמה מאות שנים לפני התקופה הקלאסית ("סוקרטס-אפלטון-אריסטו"). מרבית האירועים שסיקר בכתיבתו התרחשו כמה מאות שנים לפניו. יש באיליאדה ובאודיסיאה גם תיאורים שנראים לנו הזויים, דמיוניים ונטולי כל אחיזה במציאות. מפלצות, קיקלופים...
    היוונים של התקופה הקלאסית קיבלו את הדברים כפשוטם.
    כי הומרוס כתב אותם.
    אצל האנגלים, שייקספיר הנו אושיית תרבות.
    מבחינת היוונים, הומרוס היה אורים ותומים. נקודה.

    מיליוני מוסלמים מאמינים בכל מילה שכתובה בקוראן.
    כי היא כתובה בקוראן.
    כפי שמדענים מאמינים שמים רותחים במאה מעלות. כי הניסויים שלהם מוכיחים את המסקנה הזו מעל ומעבר לכל ספק.

    או שהיסטוריונים בטוחים שאכן התרחש קרב הכרעה במרתון. בעיקר, כי ביכולתם להצליב מקורות. גם היוונים וגם הפרסים הותירו עדויות ברורות לקיומו.
    על חורבן בית שני אפשר לקרוא גם ב"מלחמת היהודים" של פלאביוס/בן-מתתיהו וגם על גבי שער טיטוס. מעבר לעובדה שאלפי אנשים חזו בזוועה. והותירו מורשת כתובה ובעל פה. כולל טקסים ותפילות, שעוברים מדור לדור.

    יש יותר מזן אחד של הכחשת שואה.
    יש מכחישים יוצאי תרבות המזרח המוסלמי.
    ויש מערביים. נצר לשושלות ארוכות שנים באירופה הנוצרית.
    הם היו וישארו מיעוט.
    חוששני, שעם חלוף השנים הם יהפכו לאתגר יותר ויותר בלתי נסבל עבורנו. לא תהיה לנו ברירה אלא להתמודד איתו.
    שוב, סוג של תרגיל מחשבתי.
    איך לשכנע בצדקת הטיעונים שלנו.
    כאשר כללי המשחק מונעים מאתנו להשתמש בחלק מעולם המונחים בו אנו מאמינים.
      9/1/11 20:43:
    שלום אסף.
    אכן, אנו חיים בעידן איסטנט של פוסטים מקוצרים.
    מסרב בתוקף להפוך לנתין של צו השעה הדלה הזו.
    אשתדל למצוא מעט זמן במהלך השבוע הקרוב.
    יתכן ואצליח להתמודד עם חלק מדבריך.
    אין כאן תחרות או עימות.
    איני נלחם בכל מרכיב של השקפת עולמך.
    כמה מהתהליכים המתחוללים בין אוזני מובילים אותי לתובנות שונות.
    שמח שאתה מגיע לרעיונות שאינם זהים לשלי.
      8/1/11 22:27:

    איתמר שלום!

     

    הנני להשיב על שאלותיך. אני מדגיש את שאלותיך בפונט אחר.


    "האם אתה מסוגל לדמיין את העולם תוך שימוש ברעיונות הזרים לך לגמרי?
    האם אתה מוכן לנסות להתמודד עם הסובב אותך, תוך ניסיון לספק לדברים הסבר שאינו אלוקי?
    עסקינן בתרגיל מחשבתי-תיאורטי.
    לא בכפירה באמונתך.
    יש בך את הכוחות והנכונות להסתכל על המציאות מתוך נקודת מבט המנוגדת לכל מה שאתה מאמין ומשוכנע בו?"

     

    כל השאלות הללו עניינם אחד. האם אתה מסוגל להתחבר ולהבין את עולמם של אלו שמתחבטים בשאלות במסגרת התבונה האנושית, ואינם מחפשים מקור לתשובותיהם בתבונה על אנושית. ובכן, זאת תשובתי. בקיצור: כן בהחלט. אני אדם שמסוגל לתאר (או מה שנקרא ב coaching "לשקף") ולהרגיש עולמם של אחרים. תעיד על כך רעייתי שתחיה. דומני שבבסיס שאלתך יש רתיעה מהזן הדתי הסגור שאינו מקשיב ואינו מסוגל להתחבר לעולמות אחרים מבלי להרגיש מאויים. ובכן בוא תשמע מה אומר התלמוד (בשני מקומות שונים) על דבר זה: "אין מושיבים בראש הסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ בקנ (150) טעמים" כלומר ראש הסנהדרין צריך להיות אדם שמבין את הראש ההפוך לו לגמרי ויודע לתת 150 הסברים ופילפולים של הלכה כדי לומר מדוע דבר שהוא שרץ טמא, הוא בעצם טהור ומותר באכילה". כלומר הוא מחוייב ביכולת להבין את "הראש" ההפוך לו לגמרי. אבל שים לב שזה נדרש רק מראש הסנהדרין. מדוע? הוא צריך להפגין רחבות דעת ולא צמצום. אלו שמתחתיו מספיק לנו שיהיו פרקטיים ויממשו את תורת משה באופן המצוצמם שלה. אלא שכאן טמון מוקש כיוון שבדור שלנו ע"פ ניתוחו של הרב קוק זצ"ל (שעליה כתבתי במאמרי כאן (  http://cafe.themarker.com/post/1949396/  ) יש תביעה נשמתית לתורה רחבה, עם פרספקטיבה כלל אנושית וכלל היסטורית, ואין הנשמות הגדולות שבדור יכולות למצוא מנוח בגבול מצומצם של תורה, לכן כל עוד שאין ייצוג מספיק לתורה רחבה, האנשים ישוטטו, בצדק, מבחינתו של הרב קוק, בכל מיני מחוזות כדי לחפש את שאיותה נפשם, ולכן כל רב או מייצג תורה כלשהוא חייב בדורנו לשאוף לאותה בחינה של ראש הסנהדרין.

     

    " ביקרת את ברוך שפינוזה.
    לא אנסה לסנגר על פעלו.
    גם לא בקיא בהשגותיו במידה הנדרשת.
    המהפיכה שלו לא הייתה בקריאת תגר על התורה.
    הוא לקח את ספר הספרים של עם ישראל. ודרש מעצמו לקרוא אותו כאילו היה ספר רגיל. מסמך אותו מותר וצריך לבקר. כפי שאתה חולק על הברית החדשה או הקוראן. או על ספרי היסטוריה המציגים טענות שגויות, לתפישתך."

     

    לגבי ברוך שפינוזה. הרי ששיטתו נקראת "פנתאיזם", כלומר הוא מזהה את האלוהות עם הטבע. כלומר, האלוהות לשיטתו היא סך כוחות הטבע (שגילינו ושלא גילינו). לפי שיטה זו יוצא שא'לוהים הוא ישות מוגבלת הכבולה לחוקיה עצמה. ההשלכות של כך הם שהמוסר הוא מוגבל (כי אפילו אם א'לוהים הוא מוסרי, הטבע בולם אותו) ושהנס הוא בלתי אפשרי, מפני שהטבע הוא דבר עצמאי בלתי נשלט. שפיזונה הגיע לשיטה זו ע"י שוטטות, מאוד מתוחכמת אמנם, ברזי ההגיון האנושי. הכל אצלו מאוד גיאומטרי ומסודר. אולם לדבר אחד הוא לא נתן דעתו, מפני גאווה שבליבו, והוא האם עצם הכלי שבו הוא מחפש תשובות הוא מקור נאמן לכך. כלומר, פילוסופיא, שפירושה "אהבת חוכמה" יוצאת מנקודת הנחה פשוטה, והיא שאין התגלות של תבונה על אנושית בעולם, ולכן המקור לתשובות על העולם הוא השכל האנושי. במילים אחרות הפילוסופיא נשענת על שלילת הנבואה, לכן לא במקרה הפילוסוף הראשון היה תאלס (בעל משפט תאלס בגאומטריה), והוא הופיע אחרי חורבן בית המקדש שהוא הזמן שבו פסקה הנבואה ולא היו יותר נביאים. זה דבר פשוט. אם יש לך שאלות על העולם, שאל את ריבונו של עולם. מדוע הפילוסוף שואל את עצמו? כי הוא לא חושב שיש עם מי לדבר. לכן התפתחות הפילוסופיא החלה כאשר אכן ניתק חוט הקשר הישיר לריבונו של עולם, כי לא היו יותר נביאים. אין עם מי לדבר, מתחילים לשאול את עצמנו.

    " בעקרון, גם אל משה התגלה האל בכמה מקרים. ללא נוכחות איש זולתו. מעמד הר סיני לא היה מתהווה אילולי אותם מפגשים אינטימיים מקדימים.
    מיליוני אנשים היו עדים לשואה. אישית, אין בי צל-צילו של ספק באשר לעובדת התרחשותה. ועדיין, כבר כיום, ישנם רבים המשוכנעים שהכול מתחיל ונגמר בבדיה מופרכת. כמה עשרות שנים אחרי שחרור אוושוויץ. כשרבים מהניצולים עודם חיים בקרבנו.
    למכחישים יש "הוכחות מדעיות". ועדת מאמינים בלתי מבוטלת. אם מיליוני בני אדם יישבעו שראו ממקור ראשון שהשואה לא קרתה, האם יהווה הדבר הוכחה כלשהי?"

     

    לגבי משה. בקצרה. ההבדל בינו לבין מוחמד הוא שבשעת ההתגלות ההמונית ה' העיד עליו שכל דבר שיאמר הוא נאמן מעתה ועד עולם "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עימך וגם בך יאמינו לעולם".

    לגבי השואה. אני חוזר על הכללים שכתבתי כדי לאפיין מה מוגדר בתודעה הקולקטיבית של כלל האומות כאמת היסטורית ומה מוגדר כאגדות, ותראה שע"פ כללים אלו מעמד הר סיני צריך להיות עובדה גמורה, ומה שטוענים שלא כך אינו אלא עניין פסיכולוגי של רתיעה ממה שנתפס כחשוך ולא מודרני. ננתח גם את השואה לאור כללים אלו.

    הכללים הם:

    א.     אירוע שהוא ממייסדי הזהות הלאומית (דוגמא: מלחמת טרוייה שהייתה אירוע שהוא ממייסדי הזהות הרומאית)

    ב.     האירוע היה גלוי להמונים. ההגיון פשוט- יותר קשה לשכנע יחידים להעביר סיפור היסטורי כוזב, מאשר לשכנע עם שלם להעביר סיפור הסיטורי לדורות הבאים. כמו כן בסיפור שיקרי, או סיפור לא בדוק תמצא  גירסאות רבות (המשטרה "מפילה" סיפורי שקר ע"י הבדלי גירסאות בין המעידים השונים) .

    ג.       האירוע הוליד חובות מעשיות, שככל שהם רבות זה מראה את רמת השכנוע של האירוע. ההגיון- אדם לא מוכן להתמץ ולחגוג או לבטא במעשים זיכרון של דבר שאינו משוכנע שהיה.

    ד.      לגבי ראיות ארכאולוגיות, או סרטים למיניהם (בהיסטוריה היותר קרובה)- יש לראיות משקל מסויים אבל הוא מאוד נמוך. הסיבות הם כדלקמן:

    1. התודעה הקולקטיבית ההיסטורות קדמה למחקר הארכאולוגי, ואנו בדור האחרון קיבלנו תודעה קולקטיבית היסטורית שנחלנו מכל דורות ההיסטוריה כעובדה גמורה גם ללא מחקר ארכאולוגי.
    2. הארכאולוגיה באה על רקע של סיפור שכבר נמצא בתודעה. תאר לעצמך שהיה ואקום מוחלט לתודעה הקולקטיבית של ההיסטוריה, ועל גבי זה היינו מוצאים ממצאים. הרי שהיינו כמעט חסרי יכולת לכתוב סיפור לממצא האכאולוגי. המחקר הארכאולוגי אינו אלא "שדכן" בין הסיפור שכבר נמצא בתודעה הקולקטיבית, לבין הממצא.
    3. לגבי סרטים- אמת שהם יותר אמינים, וקשה יותר לזייף סרט, אבל עדיין ניתן לטעון לעריכה או ביום, וגם הם (ואני מדבר על סרטים שמתעדים אירוע היסטורי) אם תשים לב אינם אלא "שדכן" בין אירוע שכבר מקובל בתודעה הקולקטיבית לבין הממצא.

     

    הכלל הוא שככל שאירוע עונה יותר להגדרות הנ"ל הוא ייחשב כאמין יותר.

     הוא וננתח את השואה לאור הכללים הנ"ל.

    • שים לב שהנאצים, ותרשה לי לומר הערה לא אובייקטיבית, אבל אני חייב לומר, יימח שמם, עסקו בהשמדת היהודים, וגם עמים אחרים מתרבות המערב בכלל. תרבות המזרח הייתה לא כל כך קשורה לאירוע. לפיכך ניתן לטעון שמעשי הנאצים, הינו אירוע ממייסדי הזהות המערבית, וביותר שאת ממייסדי הזהות היהודית. כפי שכתבתי בכלל הראשון. מעשי הנאצים אינו אירוע שהוא ממייסדי הזהות המזרחית, לפיכך, עיקר הטענות ל"זיוף השואה" באים מתרבות המזרח או מן המזדהים עימה מן המערב. אבל אתה כבן לעם היהודי שייך לאותה תרבות שהאירוע הוא חלק מזהותו, לפיכך בקרבך ובקרב העם שלך זה התקבל כהיסטוריה ללא עוררין, וגם ברוב המכריע של המערב האירוע התקבל כהיסטוריה ללא עוררין. שים לב שנושא השואה מוגדר כהיסטוריה ברוב האנושות, והמכחישים אותה מוגדרים כ"נלחמים" בתודעה הקולקטיבית, דבר שאומר שאכן האירוע חדר לתודעה ברוב, ושגם בקרב העמים המזרחיים שהם אינם חלק מן המערכת שבו האירוע חוקק זהות, ההכחשה של האירוע קשה ומסובכת, וסיכויה להצליח שואפים לאפס.
    • השואה הייתה גלויה להמונים- לכן כאשר מנסים להכחיש אותה מייד קם חוש הביקורת הכלל אנושי , כחומת מגן לשקרו"שולף" ראיות וסרטים למיניהם. היא גופא הוכחה לאירוע שהיה גלוי להמונים, כדי להכחישו צריך לעבור "חומת מגן" של ביקורת של רבים, שכמעט בלתי אפשרי לעבור אותה.
    • ההתחייבויות המעשיות שהולידה השואה הינם מעטות (טכס יום השואה, עמידה בצפירה וכ"ו), כמו כן הם אינם בתורת חובה. לפיכך בסעיף זה הציון של השואה באמינות אינו גבוהה כל כך אבל הוא מספיק כדי לומר שהסבירות נמוכה מאוד שמישהוא הצליח לשקר לעם שלם ולגרום להם לעמוד בצפירה ולעשות טכסים. שים לב שמעמר הר סיני מקבל ציון גבוהה מאוד בסעיף זה. שכן חוקי התורה הרבים הינם חובה, ולא רשות, וגם הם דורשים מאמץ רב, והתגברות על יצרים, הסבירות היא אפסית שמישהו יצליח לשקר לעם שלם לעשות מעשים עבור סיפור שהוא אינו משוכנע בו.

    לסיכום. הבחירה היא כזו: או לומר שאין תודעה היסיטורית וכל ההיסטוריה המקובלת היא פיקציה, דבר שאינו מתאר את תפקוד האנושות כרגע באופן נכון, וגם עוקר את כל משמעות החיים. או לומר שיש תודעה קולקטיבית של היסטוריה, והיא כוללת בתוכה את מעמד הר סיני.

                 זה מה שיש לי להשיב כרגע על שאלותיך, ותודה ששאלת כי נהניתי מהם, וגם ממה שאתה מגדיר כ"כפירה", נהניתי.

    • ם לעשות מעשים בעבור סיפור שהוא אינו משוכנע בו.

     

    הוספת תגובה

      7/1/11 14:00:
    איתמר שלום! נהניתי מתגובתך. לא חשבתי שבעידן של פוסטים מקוצרים יהיה מי שיטרח לקרוא מאמר עיוני, בכל זאת קראת וכל הכבוד לך. לגבי שאלותיך. ראשית, אינך צריך להתנצל בכל פעם שאתה מעלה טענה של כפירה, אני איש אמת ואי בי חשש לשמוע כל דבר, כל עוד שהדיון הוא אמיתי ולא ממקום מקניט, גם אין לי בעיה להודות על טעות או לומר שבנקודה זו או ראחרת צדקת ממני. אני אוהב אמת. לגוף שאלותיך. כרגע ערב שבת, ולהגיב לשאלותיך דורש זמן. אם כי בכוונתי לעשות זאת. מקווה בשבוע הבא. כשאגמור לכתוב תשובה, אודיע לך. כל טוב ושבת שלום!
      7/1/11 13:48:
    האדם אמור לחבר בין האיי קיו לאי קיו שהיא התנהגות אנושית
      7/1/11 12:09:
    הכרחת אותי לחשוב.
    לא פעולה מובנת מאליה, במחוזותיי.

    כתבת על חוסר היכולת לתפוש משהו במושגים החורגים לחלוטין מהעולם המוכר לך. למשל, לפני 500 לא הייתה לאנשים כל יכולת לדמיין ייקום דינאמי, הנמצא בתהליך התרחבות.
    אגב, אלברט איינשטיין היה בכיוון. בכוח דימיונו-שלו בלבד. ברם, 99.99% מהאנושות לא היו מסוגלים לכך.
    כאן אני מפנה שאלה אליך:
    האם אתה מסוגל לדמיין את העולם תוך שימוש ברעיונות הזרים לך לגמרי?
    האם אתה מוכן לנסות להתמודד עם הסובב אותך, תוך ניסיון לספק לדברים הסבר שאינו אלוקי?
    עסקינן בתרגיל מחשבתי-תיאורטי.
    לא בכפירה באמונתך.
    יש בך את הכוחות והנכונות להסתכל על המציאות מתוך נקודת מבט המנוגדת לכל מה שאתה מאמין ומשוכנע בו?

    ביקרת את ברוך שפינוזה.
    לא אנסה לסנגר על פעלו.
    גם לא בקיא בהשגותיו במידה הנדרשת.
    המהפיכה שלו לא הייתה בקריאת תגר על התורה.
    הוא לקח את ספר הספרים של עם ישראל. ודרש מעצמו לקרוא אותו כאילו היה ספר רגיל. מסמך אותו מותר וצריך לבקר. כפי שאתה חולק על הברית החדשה או הקוראן. או על ספרי היסטוריה המציגים טענות שגויות, לתפישתך.

    כל עם ישראל חווה את מעמד הר סיני. לפיכך, אתה מסיק שהאירוע אכן התרחש. בעוד שאתה מטיל ספק בעדות היחיד של מוחמד לגבי התגלותו של האל.
    בעקרון, גם אל משה התגלה האל בכמה מקרים. ללא נוכחות איש זולתו. מעמד הר סיני לא היה מתהווה אילולי אותם מפגשים אינטימיים מקדימים.
    מיליוני אנשים היו עדים לשואה. אישית, אין בי צל-צילו של ספק באשר לעובדת התרחשותה. ועדיין, כבר כיום, ישנם רבים המשוכנעים שהכול מתחיל ונגמר בבדיה מופרכת. כמה עשרות שנים אחרי שחרור אוושוויץ. כשרבים מהניצולים עודם חיים בקרבנו.
    למכחישים יש "הוכחות מדעיות". ועדת מאמינים בלתי מבוטלת. אם מיליוני בני אדם יישבעו שראו ממקור ראשון שהשואה לא קרתה, האם יהווה הדבר הוכחה כלשהי?

    אחד, מישל פוקו, טען שלא משנה באמת מה קרה. חשוב במה אנשים בוחרים להאמין. כל אחד נאחז בנרטיב שמתאים לעולם בו הוא חפץ לחיות. פוקו היה צרפתי. ולדבריך, צרפתים נוטים ללאומנות. במקרה שלו, הוא נטה להגות מורכבת. איני ראוי לומר שעלה בידי להבינה לעומקה.

    ובכל זאת.
    הייתכן שאתה מאמין ברעיונות שונים מהנוצרים, מהמוסלמים ומהבודהיסטים, מאחר והם משתלבים בתפישת עולמך שלך?
    אם נחזור לתרגיל המחשבתי.
    לניסיון לדמיין את העולם שלא דרך ההנחה שנברא ע"י אבינו-מלכנו.
    האם בהכרח אתה צודק והם טועים?
      5/1/11 02:46:
    ברוך תהיה. מגיע לך כוכב על ההשקעה שלך לתת כוכב, רק שעוד לא למדתי איך נותנים כאן כוכב. אם תלמד אותי אשמח
      5/1/11 02:41:

    כוכב* על ההשקעה.

    0

    השכל משוחח עם הנשמה על עין נכונה להבין בה את העולם - מאמר עיוני.

    30 תגובות   יום רביעי, 5/1/11, 01:49

    השכל האנושי-עד כמה לבטוח בו?

     

     

    ישנם שני קצוות: קצה אחד הוא להאמין דווקא במה שנמנע (בלתי אפשרי) ע"פ השכל וההגיון , כדוגמת הנוצרים שטוענים לאחדות הא'לוה, אבל בלשונם אומרים  שהוא מחולק לשלוש, (האב , הבן ורוח הקודש). משמעות דבריהם היא ש  3=1 והם אומרים כי דוקא בנמנע על פי השכל, שם האמונה, כמאמר טרטוליאנוס אב הכנסייה הלטינית "אני מאמין מפני שהדבר אינו מתקבל על הדעת". קיצוניות שנייה היא להאמין רק בדבר מוכח ע"פ השכל, וחסרונות יש בכל אחד מאלו הקצוות:

     

         המאמין בנמנע ע"פ השכל, כבר שלל אותו רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי בשני מקומות[1].  באור הדברים הוא שהמסרב לתת סיבה הגיונית לאמונה, ומבקש להאמין מפני שזה אינו הגיוני, הווי כאילו הוא אומר להאמין בלי סיבה, ואז גם בעל דת הבודהיזם למשל, יכול לבקש להאמין בלי סיבה לדתו, ונמצא שהבודהיזם והנצרות שווים על כף המאזניים, כי כמו שבזה מאמינים בלי סיבה, גם בזה מאמינים בלי סיבה, אם כן הנוצרי לא יכול לחייב אף אדם באמונתו, והרי הנצרות טוענת לחייב את כולם באמונתם.

     

         עוד יש לומר, שהשכל הוא המעניק לאדם את מהותו ובזה נבדל הוא מן הבהמה, אם כן אמונה כזו, המדכאת חלק מהותי באדם ואינה מביאתו לידי ביטוי בחיי האמונה, היא אמונה המנמיכה את האדם, ובזה שללנו כבר את הדעה הזו. בהמשך המאמר יובא נימוק נוסף נגד שיטה זו. תמצית הנימוק הוא שחיים ללא הגיון הם רנדומאליים, וכתוצאה מכך חסרי מוסר. הרחבת הדברים תתבאר בהמשך.

     

         הקיצוניות השניה, והיא נחלתם של הרבה, היא שנאמין רק במוכח. הנה, המושג הוכחה  במובן המוחלט שלה, אינו נכון מכמה נימוקים:

     

     א. כל הוכחה היא תוצר של שכל בעל מנת משכל מסויימת, ותמיד ניתן לומר שמא יבוא שכל גדול יותר ויפריך את אותה הוכחה, אם כן הכל בעצם מסופק.

     

    ב. טענת ה"מטריקטס"- ניתן לטעון שכל הייקום הוא חלום של יצור אחד, או שתילת הזיות במודע בתוך כולנו, סוג של חלום מתוחכם שמאפשר קשר בין הדמויות, וכשאותו ייצור יתעורר,  או יפסיק את ההזיות שהוא שותל במודע אצל כולנו, כל המציאות שלנו תיעלם כלא הייתה. אם כן השכל מסוגל להטיל ספק בעצם הקיום, דבר שאנו מתייחסים אליו כאל עובדה גמורה וברורה. כשיש מלחמה בין מדינות איננו לקוחים בחשבון שזו בדיחה גרועה של ייצור שששותל בתוכנו הזיות, אנו מתייחסים לכך במלוא הרצינות. בדומה לכך טען דקארט נגד המושג אפיריורי של עמנואל קאנט. דקארט טען שאולי יש שד שמתעתע בכל בני האדם וגורם להם למחשבה אחידה ש 1+1 הם 2.

     

    ג. (חלק מן הטענות כאן מבוססות ע"פ דבריו של עמנואל קאנט בספרו "בקורת התבונה הטהורה")- המפגש של האדם עם תופעה, היא מתוך התופעה עצמה ולא מחוץ לה, לכן אינו מכיר אותה באמת. במשחק הכדורסל מצוי שהמאמן קורא לשחקנים לפסק זמן, במהלך ההפסקה  הוא מעיר להם הערות לשיפור. האם הקבוצה אינה מכירה מספיק טוב את עצמה? התשובה היא לא, הקבוצה היא התופעה עצמה, ואי אפשר להבין באמת תופעה מבלי להיות מבחוץ לה[או1] , ולכן כל קבוצת כדורסל בעולם מחזיקה מאמן. דוגמא נוספת מעולם המדע: לפני שהיתה האפשרות להתבונן בכוח הגרוויטציה בכוכבים אחרים, היתה הבנת כוח הגרוויטציה בכדור הארץ חלקית משום שחיינו בתחושה שרק כוח הגרוויטציה שלנו קיים ולא יכולנו לראות מה יחסו לכוחות גרוויטציה אחרים בייקום. גם כיום כדי להבין באמת מהו כוח הגרוויטציה, עלינו לצאת מייקום זה למציאות  מטאפיזית שאין בה כוח גרוויטציה, כגון עולם הבא, ומשם להתבונן על הגרוויטציה ואז לחזור לעולם זה ולהסבירה, ורק אז תובן התופעה באמת ,לכן כעת, בהכרח השגתנו חלקית, כל האמור לעיל בנוי על ההנחה שההכרה והתבונה האנושית היא חלק מן העולם, ולכן היא מושפעת מן העולם ואינה אובייקטיבית. אם נניח שההכרה האנושית והעולם הם שני דברים שונים תיווצר בעיה אחרת והיא שבבואנו ללמוד על העולם, הרי שהעולם עצמו שהוא מציאות בפני עצמה, נפרדת מן ההכרה האנושית, העולם הזה בזמן שאנו לומדים אותו הרי הוא משועבד לדפוסי ההכרה האנושית, ואין כל הוכחה לכך שדפוסי ההכרה שלי נכונים בעולם עצמו כמות שהוא, כיון שאני זה לא העולם, הלכך אין שום עירבון לכך שהלימוד על העולם הוא נכון ואמיתי, וכמו שאמר איינשטיין שאנו רואים רק את הופעת המקרה ולא את מהותו. לכן, אם ישנה אמת כלשהיא על העולם, עליה להגיע מחוץ למסגרת ההכרה האנושית, ואולי מהופעה של הכרה שיצרה את העולם, שזו בעצם הטענה של מעמד הר סיני כפי שיתבאר בהמשך. אפשר להוסיף לבאר את החיסרון מצד המשיג (לומד התופעה) עצמו, ולומר שכל הכרותינו עם תופעה היא על סמך הידע שבהכרתנו, אבל יתכן שהתופעה מכילה מושגים שאינם בהכרתנו, לכן בהכרח ידיעתנו חלקית. דוגמא: בימי קדם כאשר איש ראה שולחן הוא היה בטוח במוצקותו, אבל עם התפתחות הכלים האנושיים ניתן להבין שבשולחן יש הרבה פחות מ 1% של חומר ממשי והרוב חלל, מה שיוצר את מראה השולחן הוא תזוזת החלקיקים הסובבים במהירות אדירה סביב גרעין האטום, ויתכן שאם יתפתחו הכלים האנושיים עוד יותר נראה שגם האטום אינו ממשות כל כך. אם כן, מהו השולחן באמת? לעולם לא נדע. דוגמא נוספת: תאורית ה"מפץ הגדול" שעיקר החידוש שלה הוא בהעלאת האפשרות ליקום דינאמי, גודל ומתפתח, אפשרית רק בדור שבו הנפש האנושית הורגלה במחשבה של התפתחות ודינאמיות בעקבות פריצת המדע והטכנולוגיה במאה השנים האחרונות, אבל לאדם שחי לפני 500 שנה קשה לצייר בדמיונו תאוריה כזו כיוון שהוא היה חי בעולם סטאטי ובלתי מתפתח, ויתכן שעם התפתחות הנפש האנושית וכניסת מושגים חדשים למודעות והתרגלות להם יצוצו רעיונות חדשים להסברת סוד יצירת היקום. קיצורו של דבר, תיאוריה מדעית היא גם פרי של הנפש הסובייקטיבית שהוגה אותה.

     

         העולה ממה שאמרנו עד כאן הוא, שאותם הבוטחים בשכל האנושי כמכשיר היחיד להבנת ההוויה, ושמים אותו בתור פסגת היקום, בוטחים במשענת הקנה הרצוץ, וגם הדתיים המשתמשים ב"הוכחות" שכליות להוכחת האמונה טועים, וגם הכופרים באמונה ומביאים הוכחות מן השכל, טועים, בחושבם כי ניתן להכניס כל מושג כולל אלוקים לתוך קופסת המוח האנושית, לנתח אותו ולהסיק מסקנות. לכן דחה הרמב"ם את 26 ההוכחות של אריסטו למציאות הא'לוה, לפי שמכשיר השכל האנושי אינו כלי אמין למטרה זו, זוהי הגאווה שבפילוסופיה של שפינוזה שחשב שבתוך קודקודו המוגבל יש מענה מוחלט לכל שאלה כולל הגדרת האין סוף (א'לוהים). נחזור ונדגיש שאם היה אדם כלשהו מוצא את התורה במדבר ומוכיח בהוכחות הגיוניות, שבן אדם לא יכול לחבר ספר כזה ורק א'להים יכול, היה פגם אם היינו מקבלים את התורה על סמך זה[2][או2] ,  לפי שהיה בכך הכרה בשכל האנושי כמכשיר המסוגל להגדיר את דפוסי החשיבה וההתנהגות של האין סוף (א'להים) דבר שאינו נכון לאור כל האמור לעיל, לכן צריכה לבוא תבונה שהיא מחוץ למסגרת המוח האנושי (א'לוהים) ולומר לנו מהי האמת. העם היחיד בעולם שבו תמצא טענה כזו שהאין סוף (א'להים) התגלה להמון עם ובעצמו הגדיר מה אמת ומה שקר הוא העם היהודי ואין טוען אחר לכתר זה, לפי שטענה כזו לא היתה עוברת את מסורת הדורות כפי שיתבאר בהמשך.

     

    במאמר זה נטען לדרך האמצע בין הקצה של הטענה שהאמונה מתחילה דווקא היכן שיש סתירה להיגיון, לבין הטענה שרק מה שאמפירי או מוכח הוא אמת. נציע להבין את המושג "הוכחה  הגיונית" באופן המוגבל מאוד שלה, אבל בכל זאת נסביר שיש לה תפקיד וחשיבות.

     

         ראיתי פעם ראיון של אדם חופשי אחד שעבר מיתה קלינית, נפגש עם עולם האמת וחזר לעולמנו זה. שאלו המראיין, שאף הוא אדם חופשי, מה השינוי שחל בו, והשיב אותו אדם שלא נעשה שומר מצוות, אבל אמר על עצמו שקודם הארוע הוא היה "אדם של נוסחאות" כדבריו, ועכשיו הבין שלא כל המציאות פועלת ע"פ דפוסי הקודקוד שלו. אפשר לתרגם את דבריו ולומר שהמפגש עם עולמו של א'לוהים, עולם שמעל לנוסחאות והפיזיקה הביא אותו לענווה ולהכרה שקופסת המוח שלו אינה כל העולם, במילים אחרות המפגש גורם לענווה, ונוסחא זו היא דו כיוונית, דהיינו רק הענווה יכולה להביא לידי מפגש עם מציאות גבוהה יותר. מציע לכל בעלי הציונים הגבוהים בפסיכומטרי שמרגישים "על הגובה" לחשוב פעמיים לפני אימוץ גישת הגאווה, שאינה אלא חוסר התבוננות במיקומו המדוייק של כלי ההגיון בחיינו .

     

         אחרי כל זאת, כיצד ניתן מענה לצורך האנושי הכל כך חזק לוודאות ? הודאות היחידה היא במה שאדם חווה בחושיו, שאולי ניתן לומר לו שהוא מדמיין או הוזה, או שמחר יתעורר ויהיה לאבק, אבל לא ניתן לומר לו שלא חווה מה שחווה, וכפי שאמרנו בשכל יש רק "מסתבר יותר" או "מסתבר פחות" ורק בחוויה יש ודאות, זמנית לפחות. יש גם לשאול האם יש סוג כזה של חוויה שעוקרת את הספק מן הלב לגמרי, ואחריה לא יהיה ניתן לטעון את "טענת המטריקס" ?

     

    אין מנוס לבורא אם רוצה לחייבנו באמונתו, לעשות זאת דרך הכלים שלנו שנותנים לנו ודאות ולהעניק לנו חוויה של א'לוהות, ולכן בסיס האמונה היהודית היא הופעה של הא'לוהות בשלב מן שלבי ההיסטוריה מול מיליוני אנשים, שהעניקה חוויה ודאית לנוכחים שם, גרמה להם לשנות את חייהם, להפסיק לעבוד עבודה זרה ולהעביר את חווית ההתגלות מדור לדור.  סוג של חוויה שעוקרת את שאר טענות הספק שמטיל השכל, את זה נבאר בהמשך. ליל הסדר, בכל שנה ושנה, הוא עדות חיה לאותה חוויה שיצרה את הזהות היהודית, שהיא עובדה קיימת עד היום. בהמשך, הסביר לנו הא'לוהים מי הוא, כגון שהוא אחד ולא הרבה ושהוא אחדות פשוטה ולא מורכבת וכו', וגם מסר לנו היכן גבולות השכל האנושיים ושם אין לחקור וכו', ובזה מנע אותנו מן הפח שנפלו אליו כל גדולי הפילוסופים בכך שניסו להגדיר את הא'לוהים  בלוגיקה אנושית, ומה שסתר לציורם השכלי קבעו בו קביעה שאינו אפשרי, כי כפי שאמרתי, נבאר בהמשך שיש סוג של חוויה  הגורמת שדבר שראינו במו עיננו וחווינו בחושינו, נאמן יותר מאשר מסקנה לוגית. 

     

         נביא כעת את הטענות לכך שחווית  מעמד הר סיני אכן התרחשה, כפי שאמרתי בשל מוגבלות השכל ניתן רק לומר שהטענות לקיום מעמד הר סיני הם רק בבחינת "מסתבר יותר" על פי קנה המידה של החשיבה האנושית, תפקיד הטענות הללו הם כפי שאמרתי הוא אינו להוכיח את האמונה, כי אם לסלק מכשול הגיוני לרוצה לבוא אל עולם האמונה, ואפילו לתת סיבה הגיונית לכך, שכן הרצון לשנות משהו בחשיבה, נובע מההיגיון שבדבר, כך אנו פועלים בד"כ ברוב החלטותינו בחיים, הולכים אל המסתבר יותר, אם כן, אין סיבה שנחרוג מדפוסי ההתנהגות האנושית גם בנדון דידן.  

     

         אשתמש לשם כך בקטע ממאמר שכתבתי, בו יש דיון בין איש חופשי הנקרא במאמר בשם "חכם" ובין אדם מאמין הנקרא במאמר "חבר", הרי הוא לפניכם:

     

    "אמר החבר: אמשול לך משל: אם יצוו אותך ללכת לאי בודד בו יש קרוב לשלושה מליון אנשים שהם עובדי אלילים, ותרבותם משבחת את המלאכה בכל ימות השבוע, וכן רגילים הם לחרוש את האדמה בשור ובחמור יחדיו, כי השור נותן את הכוח, אך יש לו נטייה ללכת לצדדים, ואילו החמור שומר על ההליכה בדרך הישר, וכן יש לאומה זו עוד הרגלים כאלו וכאלו, ותבוא אתה ותאמר לאותו העם הבה ונשקר לאנושות, ונאמר להם כי נגלה אלינו הא'ל וצוונו כך וכך, ומעתה עליכם להפיץ שקר זה לאנושות ועליכם לחנך את בניכם לכך, וכן תנחיל להם מצוות הסותרות את כל מהות חייהם, כגון שאסור לעבוד לאלילים וצריך לשבות ביום השבת ואסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו, מה הסיכויים להצלחה במשימה זו לדעתך?

     

    אמר החכם: קרובים לאפס. 

     

    אמר החבר: כן משפטך אתה חרצת! הרי שלדעתך הסיכויים שמשה רבנו ע"ה שכנע את עם ישראל להנחיל שקר לדורות קרובים לאפס, ולדעתי האומר שהסיכויים גבוהים יותר יוגדר כבעל חשיבה אנושית חריגה. וכמו במשל כך בנמשל, כי עד אותה שעה של יציאת מצריים ומעמד הר סיני, עם ישראל כולו היה רגיל לעבוד עבודת אלילים ולחרוש בשור ובחמור יחדיו וכו' וכו' והנך יודע כמה קשה לעקור הרגלים כגון הפסקת העישון, והרבה פעמים אע"פ שנביא לאדם הוכחות הגיוניות להשפעה הרעה של העישון, אין בכוח ההוכחה ההגיונית לגרום לו לשנות את מנהגו, לפי שכוח ההוכחה ההגיונית לשכנע באמיתות הדבר ולהוציא את הספק מן הלב אינו חזק דיו, וזה אמור באדם יחיד, בודאי שלשכנע אומה שלמה להפסיק לעשן מכוח הוכחות הגיוניות אינו אפשרי, כפי שאנו רואים בימינו, שלמרות כל המחקרים המוכיחים שהעישון מזיק לא הצליחו לעקור את העישון מן העולם. אם כן, הדבר מעיד שהייתה חוויה חזקה, היא מעמד הר סיני, ששכנעה את ההמון שאין כאן דמיונות, כי רק ודאות שהיא מעל לוודאות לוגית או רגשית, תגרום לאומה שלמה לעשות מהפך כזה, לשנות את חייהם ואת כל הרגליהם, ולהעביר לדורות את המסר הזה. החוויה הזו סיפקה לאומה שלמה ודאות כזו, שעוקרת כל ספק מן הלב, מה שאין בכוחה של הוכחה הגיונית לעשות. קח לדוגמא למשל את הידיעה ש 1+1 הם 2 . אם תחלום בלילה חלום, ובו אתה עומד באולם גדול, ואנשים רבים, וביניהם מדענים גדולים, מחכים למדען גדול שיגיע. כולם מחכים לקבל את פניו בהערצה. כל אנשי המדע הדגולים ממתינים שהוא יבוא להרצות על "המתמטיקה החדשה". הנה אותו מדען גדול נכנס, כולם מוחאים כפיים ויושבים לשתות בצמא את דבריו של הגאון הגדול. והנה בפתיחת הרצאתו הוא מתחיל לבאר מדוע טעינו כל השנים, וכעת הוא יוכיח ש 1+1 אינם שווים ל 2. ברור שחלום עם עוצמה כזו יכניס ספק בלב כל אדם בוודאות שלו בנכונות המתמטיקה ש 1+1 הם 2. ודאי שכל החולם חלום כזה יחוש מעיין ערעור בנפשו על דבר שהיה פשוט לו. הרי דוגמא זו מראה את מוגבלותו של ההיגיון לספק לנו וודאות מוחלטת במה שאנו יודעים, אפילו בדברים פשוטים ביותר. כוח הוודאות של ההיגיון מוגבל. עתה ידידי, רצוני לשאול אותך שאלה אישית על חייך. האם אתה שמת לב מה תפקיד ההיגיון בחייך?

     

    אמר החכם: היה נראה בעיני פשוט שכל דבר שאני עומד לעשות יש לו נימוק ולא שאלתי את עצמי לשם מה אני זקוק לאותו נימוק. זו מחשבה מרתקת. אני מבין שכבר השקעת בכך מחשבה. תוכל לשתף אותי בהבנות שלך?

     

    אמר החבר: חיים ללא הגיון פירושם חיים שרירותיים, כלומר כל מה שאדם יעשה, כשנשאל אותו מדוע עשית? ישיב- "ככה". בעצם תשובה זו משמעותה שדחפי הלב שולטים. את אותה תשובת "ככה" ניתן לקבל גם על שאלת "מדוע רצחת?" או "מדוע גנבת?", כלומר חיים ללא הגיון פירושם אובדן המוסר, כי גם אם יהיו כאלה שליבם יוביל אותם לכיוון המוסרי, הרי שלא יהיה ניתן לשפוט את אלו שליבם הובילם לכיוון הלא מוסרי. לכן, אם תבחן את דרכם של בני אדם תראה שמה שמטריד אותם בחייהם מלבד הצרכים הקיומיים, הוא הצורך לדעת שאני חי נכון ומוסרי, כלומר התנועה מן הספק לוודאי, לשם כך אנשים מפתחים תפיסות עולם שונות כגון סוציאליזם, מרקסיזם, דמוקרטיה וכ"ו. ההיגיון האנושי משמש מכשיר לספק את חווית הוודאות, במגבלות שכבר אמרתי לך, שמה שאנו עושים הוא נכון, אמיתי ומוסרי. אם כן, אם השכל הוא רק אמצעי לחוויית וודאות מסויימת, לכן, כיון שהשכל מחייב שהיה אירוע היסטורי שסיפק את אותה הוודאות המיוחלת ברמה גבוהה לאין שיעור מאשר חווית הוודאות שאנו מכירים באופן רגיל,  ואותו אירוע חקק בנפשות שחוו את אותה חוויה תודעת ודאות בעלת עוצמה לא מתוארת, עד כדי כך שגרמה לאומה שלימה לשנות את כל דפוסי ההתנהגות והחשיבה הכלל אנושיים, כתוצאה מאירוע אחד, אם כן, מן הראוי שנשתמש באמצעי היותר חזק לחוויית הוודאות אותה אנו מחפשים, הלא הוא המפגש הבלתי אמצעי עם הא'לוהות.

     

    אמר החכם: אם נכונה טענתך שההמון לא ינחיל שקר לדורות, אם כן, מדוע לדעתכם, לא נאמין למוחמד ותורתו?

     

    אמר החבר: אמנם מאמינים אנו למוסלמים שאכן היה האיש מוחמד ואמר מה שאמר, אבל הרי מוחמד עצמו טוען שאליו בלבד נגלה הא'לוה, וההמון המוסלמי לא הסכים להעביר לדורות שנגלה להם עצמם הא'לוה כי דבר שקר הוא, ואיך יעשו שקר בילדיהם, אלא הסכימו להעביר לדורות הבאים דבר אמת והוא שמוחמד טוען שנגלה אליו הא'לוה, אולם מי יודע אם מוחמד דובר אמת או לא שהרי הא'לוה בעצמו לא העיד עליו ברבים על פי עדותו של מוחמד עצמו, ועוד שמוחמד הנחיל דת התואמת את האופי הערבי, מה שאין כן אצלנו, כפי שביארתי לך קודם, ועוד שאצלנו אנו מעידים שההתגלות הייתה לעיני כל העם שהיו אז כמה מיליונים, ואיך יתכן שיסכימו כל אלו המיליונים ללא חולק להעביר ולהעיד לדורות הרבים שנגלה אליהם הא'לוהים אם דבר שקר הוא? ואיך האמינה האנושות לכך? שהרי המוסלמים והנוצרים מאמינים שהיה מעמד הר סיני. כך העביר עם ישראל מדור לדור את התורה היא דבר הא'לוה. אני רוצה להקריא לך מכתב שכתבתי לאחד שעירער על דברי שאני אומר לך כאן, בלי לדקדק יותר מדאי במה שאמרתי. אותו אדם הביא מחקרים גנטיים שמראים שאין הבדל בין ישראל לשאר העמים, וכיון שלא הבין את דברי היטב גם הוכיח מאמונת ה"חבדניקים" שרבם הוא המשיח, שאפשר לשכנע המון בדבר שקר. זה תוכן המכתב: " שלום וברכה! אני מגיב לתגובתך אחרי כמה שנים. כנראה. בכל אופן, לגוף העניין, היהדות אינה טוענת להבדל גנטי כלשהו, כך שכל המחקרים הגנטיים אינם רלוונטיים. היהדות טוענת שיש נשמה כללית שנקראת בקבלה "כנסת ישראל" שהיא מקור הרוחניות והנבואה, ומי שמשתייך אליה מתעלה למדרגה "חצי אנושית חצי א'לוהית", ואין כאן גזענות, כיון שכל מי שרוצה להשתייך לגוף הכללי הזה ולהפיץ את אורו יכול, כולל גויים שיכולים לעשות זאת ע"י גיור. בכל אופן הגיע הזמן להשתחרר מטראומת ה"גזענות" של היטלר, שאכן הייתה טראומה, ולהבין שהאלטרנטיבה של "אין שום הבדל בין עם לעם וכולם אותו דבר" היא פשוט להיות בת יענה, ולטמון את הראש בחול. ודאי שיש איפיונים לאומיים, כגון שהצרפתים הם מאוד לאומניים, והאמריקאים מאוד דואגים להתנהלות חוקית ולשלטון החוק, אלא שצריך להישאר עם ראש פתוח לאפשרות של יוצאי דופן, אבל לא ניתן להיות בת יענה ולהכחיש מציאות שרואים בעיניים. צריך גם לדעת שאין שום הוכחה לכך שחברה שוויונית מתפקדת יותר טוב מאשר חברה פונקציונאלית. לדוגמא, התפקוד של צה"ל הוא משובח הרבה יותר מאשר התפקוד של הקיבוץ בישראל. גזענות היא רעה רק באופן הנאצי, דהיינו שמי שהוא עליון דורך על השכבות היותר נמוכות, אבל אם העליון (בתפקיד, ולא במובן הגאוותני) רוצה להטיב לשכבות שמתחתיו ורואה את עצמו כמשרת שלהם, זה דבר טוב. זה מה שאנחנו רוצים מכל ראש ממשלה, הלא כן?

    לגבי טענת החבדניקים. אין זה סותר את מה שכתבתי במאמרי משום שהחבדניקים אינם מעידים על עובדות היסטוריות שראו בעיניהם, אלא על אמונה סובייקטייבית. אני אתן לך כללים של מה שהאנושות מקבלת כהיסטוריה גמורה ותראה שמעמד הר סיני עומד בכל הקריטריונים, ולכן הבחירה היא או לומר שאני אדם שחי ללא היסטוריה כלל, או שאם אני מקבל את ההיסטוריה, אני מקבל את מעמד הר סיני בתוכה. אלו הכללים:

    א. אירוע שהוא ממייסדי הזהות הלאומית (דוגמא: מלחמת טרוייה שהייתה אירוע שהוא ממייסדי הזהות הרומאית)

    ב. האירוע היה גלוי להמונים. כלל זה נחוץ מפני שאין סיכוי להנחיל לתודעה של המון פרטים היסטוריים בלי שיהיו עוררים, או גירסאות רבות, אם האירוע לא היה. כמו כן להמון יש נטייה להוקיע דברי שקר. ניתן לראות שכל מדינה בונה לעצמה מערכת משפט שמבטאת את הרצון הלאומי להוציא את האמת לאור. כאשר נשיא ארה"ב נחשד במעשים מגונים עם אישה, היה לחץ כלל לאומי, ומאמצי חקירה רבים עד שהוכח שהכחשת הנשיא את המעשה הייתה שקר. דוגמא נוספת לנטיית ההמון לערער על ברים שאינם אמיתיים, הוא הנסיון האמריקאי לשכתב את ההיסטוריה לגבי העוולות שהם עשו לאינדיאנים ע"י סרטי קולנוע שמציגים את האינדיאנים כרשעים וברברים. כיום הטענה שהאמריקאים הם הנצלנים כבר ידוע בעולם, ע"י ספרים ואמצעים אחרים. זו דוגמא לכך שקשה להנחיל תודעה קולקטיבית של היסטוריה שאינה נכנה בלי שיקומו עוררים על הצדק.

     

    א.     האירוע הוליד חובות מעשיות, שככל שהם רבות זה מראה את רמת השכנוע של האירוע. דוגמא: חגיגת יום העצמאות של אמריקה ע"י טכסים שונים, הנפת דגלים וסעודות, מלמדת אותנו שאכן הייתה עצמאות לאמריקה (באמת היה אפשר לטעון שכל התמונות והציורים הם אוסף של כמה בדאים שהצליחו לכשנע את האמרקאיים בשקר גמור).

     

    עד כאן הכללים. שים לב ותראה שככל שאירוע יענה לפחות כללים, כך הוודאות בו תהיה נמוכה יותר. לדוגמא: הסיפור על רומולוס ורומוס שייסדו את רומא עונה לכלל א, כיוון שהוא ממייסדי הזהות הרומית, אך אינו עונה על כללים ב ו- ג (אין "חג רומולוס ורומוס", או חוקים ותקנות שנגזרות מאותו מאורע) וכן במסורת הרומית הסיפור על רומולוס ורומוס נתפס כאגדה, שיתכן שהיא נכונה ויתכן שלא. מעמד הר סיני עומד בכל הכללים הנ"ל. חשוב על דברי ותראה שהם נכונים. תהיה ישר ואל תכחיש את הדברים רק מפני שאתה נרתע מהממסד הדתי ומה שהוא מייצג בעיניך. בתורה שאתה לא מאמין, גם אני לא מאמין. השאלה היא רק איזה משקפיים שמים.

     

    כל טוב." עד כאן המכתב.

     

    אמר החכם: יפה ביארת את דבריך, ונראה לי שאני מקבלם, אולם דרוש לי עוד זמן לחשוב על הדברים ולבודקם. על סמך ההנחה שדבריך נכונים רציתי לשאול האם לא יתכן כי ברבות השנים לא דקדקו היטב בהעברת הדברים שהיו במעמד הר סיני עד שהיגיעו לצורתם בימינו?

     

    אמר החבר: יש בידנו רשימה של החכמים ודבריהם מהיום ועד מעמד הר סיני, איש מפי איש ורק לשם דוגמא אחת אראה לך את ההקפדה להעביר בדיוק מה שנמסר מדור לדור. הנה רואים כי יהודי שעלה מאשכנז ויהודי שעלה מתימן, מחזיקים בידם בדיוק כמעט מושלם את אותה תורה ואותה משנה ואותה גמרא, אע"פ שהקשר בין המדינות היה קלוש והיה ראוי שבשל כך יוצרו שתי תורות, הדבר מעיד על ההקפדה להעביר את הדברים שנמסרו בדיוק."

     

    עד כאן הדברים וכל אחד ישפוט בשכלו הוא[או3] .

     

         אחר שהסברנו כל זאת כבר אפשר לומר כי מי שילך בזו הדרך של האמונה היהודית יכול להגיע לחוויית הודאות המיוחלת היא נבואה (אינה קיימת בדורנו), או רוח הקודש, או מדרגות נמוכות מזו ובקיצור הרוצה לדעת את אלוהי ישראל, יכנס עמנו לבית המדרש ואם נשמה יהודית בקרבו מובטח לו כי עם סבלנות ועבודה קשה ימצאנו שם. כי הבורא יתעלה אינו אכזר להוליד אותנו עם צורך כל כך חזק בוודאות, בלי האפשרות להגיע אליה, ולמרות שהוא "זרק" אותנו בעולם מלא ספקות ותהיות, נתן לנו מתנה: חוש שישי להכרת האמת מעיין תופעת "דה ז'ה וו" (שאדם מדבר עם חברו ולפתע מרגיש שהוא כבר היה בסיטואציה זו, ולפעמים יודע בוודאות מוחלטת מה יאמר חברו, ואכן חברו אומר מה שהיה צפוי לומר) והחוש הזה כשהוא נפגש עם תורת ה' זורק לכל חושנו את אותה ודאות מיוחלת, לא מדובר ב"טריפ" או בסערת רגשות או בדמיונות אלא בוודאות שרק החווה אותה מבין שהיא מדרגה מעל לרגש האנושי ומעל הודאות שהוכחה שכלית מסוגלת לספק לנו, חוויה זו היא משהו מאותה החוויה ששכנעה עם שלם לשנות את כל מהות חייו ולהתנהג הפוך מן הטבע האנושי הפגאני. חוש שישי זה הוא האמונה, הוא כוח החיים עצמו, והוא מעל לשכל והשכל משמש כלי כדי לחשוף כוח חיים זה ואינו מעליו.

     

     

                                     אסף ויצמן.

     

                                             רב ומאמן זוגי asaf.weiz@012.net.il


    [1]  ספר הכוזרי בתרגום אבן שמואל הוצאת "דביר"  מאמר ראשון פסקה ה וכן בפסקה סז.  

    [2]  מטעם זה ה"צופן התנכי" אינו יכול להיות סיבה לאמונה, אלא רק סיוע וחיזוק לה. אגב, ישנם אנשים שמכחישים את נכונותו של ה"צופן התנכי" מבלי לרדת לעומק המתמטיקה והסטטיסטיקה שבעניין. לע"ד אין זה נכון לנהוג כן ויש להודות על האמת, הרוצה להכחיש את עניין זה, ראוי שקודם לכן ירד לעובי הקורה הסטטיסטית בעניין זה.


    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אסף ויצמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין