עלילות דם מכל סוג שהוא, דרכן שהן נקלטות מהר כאשר יש ציבור שרק ממתין להן בדריכות. אין לציבור זה צורך בהוכחות, באימות, בבדיקת העובדות, העלילה מתקבלת על לבו לאלתר. הנה עלילת הדם של מוחמד א־דורא, הילד העזתי שצילומיו בפתיחת האינתיפאדה השנייה, הפכו לעלילת דם כלל עולמית כנגד הצבא הישראלי. כזכור, בצילומים נראה א־דורא חבוק בזרועות אביו, כאשר הם מצויים בתווך בין כוחות ישראלים לפלשתינאים היורים זה על זה, ובסיום הצילום נראה כאילו והילד נפגע. הצבא הישראלי הואשם בפגיעה בילדים, ומאז הפך א־דורא סמל המאבק הפלשתינאי בישראל. רחובות נקראו על שמו, ואפילו בולי דואר הודפסו עם תמונתו.
לצה״ל לקח זמן ממושך כדי להתעשת, ואז התברר כי הסיפור כלל אינו פשוט.אין זה ברור כי הילד אכן נהרג, ומה שברור כיום מעל לכל ספק, שאם אכן הוא נפגע מכדורים, הרי על פי מקום שהותו וזווית הפגיעה, הוא נפגע מכדורים שירו הפלשתינאים. ערוץ התקשורת ששידר את התמונות, ערך אותן קודם השידור והביא לעיני הצופים רק קטעים ממה שבאמת צולם. תחקירים מעמיקים שביצעו מומחים שונים בעולם, הביאו למסקנה שאין כל סיכוי שא־דורה נפגע מירי ישראלי.
האם עלילת הדם נפסקה ? האם תמונותיו של א־דורא הוסרו מתעמולת השקר הפלשתינאית ? למותר לציין כי התשובה שלילית. אפקט עלילת הדם היה כה מוצלח, עד שמעטים זוכרים שמדובר בשקר גס. כך גם סיפורה של ג׳והאר אבו רחמה, שמתה בסוף השבוע בבית החולים ברמאללה. הפלשתינאים פירסמו כי האשה נפגעה משאיפת גז מדמיע, שירו הכוחות הישראלים במהלך פיזור ההפגנה השבועית בבלעין. מחנה השמאל הישראלי, שרק ממתין ל״הוכחה״ בדבר אכזריותו של הכובש הישראלי, מיהר לצאת בגינויים נמרצים נגד הרג חפים מפשע, וכלי התקשורת בעולם נחפזו להצטרף למקהלת הגינוי. אבל על פי תחקיר ישראלי, כלל לא בטוח שאבו רחמה היתה בהפגנה. כלל לא בטוח שהיא מתה משאיפת גז מדמיע. סביר יותר שהיא מתה ממחלת סרטן ממנה סבלה. הפלשתינאים מיהרו לקבור את גופתה, ונמנעו מלערוך לה בדיקות שלאחר המוות. הדו״חות שהגיעו מבית החולים ברמאללה היו מלאי סתירות, ובצה״ל חושדים שמדובר בדו״חות מזוייפים. על פי הבדיקה הישראלית, היה לאשה הפלשתינאית עבר רפואי עשיר, ועל פי התרופות שהיא קיבלה היא סבלה מסרטן הדם. אבל עלילת הדם לא הופסקה, גם לאחר הממצאים הללו. אנשי השמאל שרק מחפשים עלילות מכל סוג שהוא, אמיתיות או בדויות, ממשיכים להאשים את כוחות הביטחון הישראלים בפגיעה מכוונת באזרחים תמימים שכל רצונם הוא להפגין ״בדרכי שלום״(עם יידויי אבנים ובקבוקי תבערה כמובן...)
אבל שיטת עלילת הדם, אינה נחלת הפלשתינאים כלפי מדינת ישראל. באותה מידה זו נחלת שונאי היהדות כנגד הציבור החרדי. לפני כשבועיים נפגע איש ספורט ישראלי מוכר בתאונת דרכים, ועל פי דברי הרופאים הוא מת מוות מוחי. המשפחה החילונית, כך דיווחה התקשורת, הסכימה לתרום את אבריו, אלא שאז הגיעה קבוצה של ״חרדים קיצוניים״ ובאיומים והבטחות סרק, שינו את דעתה של המשפחה ברגע האחרון, וכך נמנעה הצלתם של כמה וכמה אנשים שיכלו לקבל את אבריו של הפצוע. לא נעסוק בפן ההילכתי הידוע של הנושא, אלא בגל ההסתה הפרועה שהגיע בעקבות הסיפור. כלי התקשורת יצאו במסע השמצה פרוע נגד הציבור החרדי, שחיי אדם אינם יקרים בעיניו, ונגד התערבותו הברוטאלית ברצונה של המשפחה לתרום את אברי יקיריה. במה לא האשימו את ״החרדים הקיצוניים״? סיפרו כיצד הם הוליכו שולל את המשפחה והבטיחו לה שהפצוע יבריא אם רק לא יגעו באבריו, כמובן. תיארו את התנהגותם הפרועה ואת הלחצים הכבדים שהפעילו על המשפחה הכואבת, מה שאילץ את בני המשפחה, להתנגד לנטילת אבריו של הפצוע.
עד כאן העלילה. לאחר שהסיפור נרגע, והפצוע הקשה שבק חיים, התראיינה אלמנתו, והיא סיפרה למראיינים, על התנגדותה המוחלטת לנטילת אבריו של בעלה. כך היא מספרת כאשר באו אליה רופאים בבקשה לתת את אבריו: ״הודעתי להם הכי ברור שאפשר שאני לא מוכנה לנתק אותו מהמכשירים, והוא צריך להישאר שלם ובחתיכה אחת. אני בטוחה שעשיתי את הדבר הנכון איתו. אני ובני משפחתי חיים בשלום עם ההחלטה״. לא חרדים. לא קיצוניים. לא לחצים. לא איומים. לא הבטחות. לא כלום. פשוט התנגדות המשפחה, בלי כל קשר לגורם חיצוני.
להיכן נעלמה אותה מקהלה אנטישמית? היכן דברי ההתנצלות של התקשורת האובייקטיבית, שנתנה במה לכל אותה חבורת מסיתים פרועה ? מדוע עלילת כזב שכזו, שאין לה אפילו בסיס של אמת, נותרת על כנה בלא שיקום איש תקשורת אמיץ ויתוודה על השקרים והבדותות, שפורסמו בלא בדיקה, בלא אימות, רק בגלל שמישהו החליט לנצל את הטרגדיה של המשפחה, כדי להסית נגד הציבור החרדי ? לפני שבאים לתקשורת העולמית בתביעה לנקוט מידה כלשהי של אובייקטיביות, מול עלילות הדם הפלשתינאיות, צריך לבדוק את התקשורת המקומית, שבכל הנוגע לציבור החרדי, כל עלילת־דם פרועה ובדויה, תזכה לאלתר לכותרות ענק. |