אני באופן אישי נמצא שם רק אם אני צריך לענייני עבודה.

למשל, לחפש קצה חוט אל מישהו שמתרברב בפני חבריו ברשת על מעשים שביצע וקשה להשיג את המידע בדרך אחרת.

בהיבט הזה, הפייסבוק ואתרים חברתיים כדוגמתו משרתים את הצורך הבסיסי של הרבה מאיתנו לפרסום עצמי, לפעמים בזכות דברים שלא עשינו..

כאשר אני עושה פעילות כזו אינני נכנס בשמי האמיתי ואין שם כמעט אף פרט אמיתי.

גם אנשי המחשב של המשטרה יושבים בצורה דומה על אתרים חברתיים.

כמוהם גם מומחי נפש המחפשים נואשים הזקוקים לסיוע.

תכניסו לכם עמוק בתודעה, הפייסבוק איננו הורג. אתר הפייסבוק ודומיו הם תווך המסייע, בהרבה מקרים, לאדם אחד להציק לאחר ובהרבה מקרים אחרים לעזור לו.

אנחנו מסתובבים במעגלים וחוזרים תמיד אל אותה נקודה: 

ההתחלה היא בחינוך.

החינוך מתחיל מהבית. 

לאלו שהברק היכה בביתם שום מילה כתובה לא יכולה לעזור או להחזיר את הגלגל לאחור.

הכתוב מיועד אל כל האחרים שהם עצמם ובני משפחתם מבלים שם את ימיהם.