אני מתרגל צניעות. כל יום. מעביר את זה בראש חושב על זה מנסה לתת לזה להיכנס לי לורידים. כמו מדיטציה על המילה צניעות. לפעמים, כשאני יוצא מהופעה חזקה שכולנו מרוממים בה אני נכנס לאוטו ואומר לעצמי: "לאט לך ילד" אל תתבלבל שים כאילו כיפה על הראש זכור שיש תמיד מישהו, משהו, ועולם שלם מעליך שאתה לא יודע מה הוא. אל תתבלבל מתחילים מחר מ 0 אתה רק ערן הקטן מקיראון. תמיד אמרתי לעצמי בראש בקול של עצמי לעצמי "אתה עשב השדה. אני רק זרזיף עלוב בחיים האלה" כדי לא לשכוח שאני בא והולך שאני כלום קטן ביקום גדול ומטרתי רק לעזור קצת. לשרת קצת. ליהנות בדרך ולעשות לאנשים טוב על הלב. לא להזיק. לא להזיק יותר מדי. כי אנו בני האדם קצת מזיקים בדרך וזה טבעי אבל אני מבקש מעצמי להזיק פחות ליקום הזה לאנשים סביבי. אחד היעדים שלי ל 2010 היה לפגוע פחות בסביבתי וקצת עמדתי בזה ב 2011 אני מבקש מעצמי להזיק עוד יותר פחות ועוד יותר לא לפגוע בבני אדם אלא רק לחבק אותם במעשים ובמילים (לא בהכרח בפועל). עבדתי פעם ב NOKIA בחו"ל בתקופה שהיינו מס' 1 בתחום שלנו. ראיתי איך אנו כחברה, כארגון ענק חוטאים בחטא היוהרה. הגאוותנות. מרגישים טוב יותר מדי למעלה בפסגה. זה ירד למטה, לדיבור שלנו. להצעות המחיר שלנו. וחטפנו. חטפנו קשה. משלמים הרבה על גאוותנות ויוהרה. צניעות. צניעות היא מילה יפה. נעימה. הרי המילים הללו שנכתבות פה יעלמו יום אחד איתי לפני או אחריי. והעולם הזה, גדול פי מליארדים מכל דמיון. מה שאינני יודע. אולי אני טועה. הרבה פעמים. ספק, הטלת ספק בעצמי או בדעותיי או בידע שלי זה חלק מצניעות. היום, הילד שלי לימד אותי מאיזה כיוון לשתות בכוס טרמית של ארומה שקניתי ולא ידעתי מאיזה כיוון שותים ממנה. בהתחלה, צחקתי על מה שאמר שנייה אחרי זה קלטתי שהוא צודק. צניעות. הוא צודק הרבה פעמים ... נושם עמוק. אני מבין תוך כדי כתיבה מדיטטיבית פה עכשיו בדיוק שדרכי עוד ארוכה. נושם לתוך ההבנה הזו. הלוואי שהייתי עוצר 3 פעמים ביום לתפילת צניעות. לדקה/חצי דקה שתזכיר לי להישאר צנוע. בלבוש בצרכנות בהתבטאויות שלי. בהצהרות. אני רוצה לחיות ולמות צנוע משהו. להישאר קטן. אולי אשוב לפוסט הזה עוד פעמים אולי אשים לי את המילה הזו מעל כל שאר המילים שמכוונות אותי כדי לא לשכוח את זה. אני לא רוצה לשכוח את זה. אולי אשים את זה בפתק על המראה במקלחת. כן. זה רעיון טוב. אנסה את זה. זה מאבק ואתגר יומיומי להתפתח/לנסות/ליהנות ממטעמיי החיים מחד גיסא ומאידך גיסא להישאר צנוע. באהבה, ערן |