קרקס של 'נתונים', 'פרשנות' ו'השפעה על השווקים'

0 תגובות   יום חמישי, 6/1/11, 14:56

אתמול (ד') לפני תחילת המסחר בארה"ב, פורסם אחד הנתונים החודשיים לגבי שוק העבודה – אומדן של מספר המשרות שהתווספו בסקטור הפרטי בחודש החולף. הנתון מתפרסם מטעם חברה פרטית – ADP – ולמרות שהסדרה קיימת רק מ-2001 ומתפרסמת רק מאז 2006, היא התקבלה לחברה מן המנין של מחזור הנתונים החודשיים בתחום שוק העבודה.

 

אולם, לאור המגבלות של נתון זה – שהן א) שמדובר כאמור בסדרה 'צעירה' יחסית; ב) המתפרסמת על ידי גוף פרטי ועיסקי ולא גורם ממשלתי ורשמי; ג) הנתונים מתייחסים רק לסקטור הפרטי וממילא אינם נותנים תמונה מלאה של שוק העבודה --  הוא נחשב ל'משני' בחשיבותו. בעצם, כל חשיבותו נובעת מכך שהיא מתפרסמת יום/ יומיים לפני הנתון הרשמי של הלשכה לסטטיסטיקה על שוק העבודה (BLS), ולכן הוא מושך הרבה תשומת לב בתור 'פרומו' או 'טיזר'. המתאם בינו לבין נתוני התעסוקה הרשמיים (המתפרסמים ביום שישי הראשון של כל חודש) הוא נמוך ובלתי סדיר לחלוטין.

 

בכל מקרה, האנליסטים הסוקרים את שוק העבודה מפרסמים הערכות מוקדמות לגבי נתון זה, כמו גם לגבי הנתונים הרשמיים. בפועל, מדובר בתרגיל שהוא חסר משמעות מבחינה סטטיסטית, מפני שמדובר בניסיון לנחש האם התווספו או נגרעו כמה עשרות אלפי משרות, או לכל היותר כמה מאות אלפי משרות – במשק שבו מועסקים כ-135 מיליון נפש! כלומר, סטיה של 50,000 לכאן או לכאן במספר המועסקים,שנראה ונתפס ומוצג בכלי התקשורת כטעות גסה וכחוסר מקצוענות, מהווה למעשה שבריר אחוז של כלל המועסקים, ואחוז שולי של מספר האנשים העוברים ממשרה למשרה במהלך העסיקם הרגיל.

 

במקרה הנידון, כלומר נתוני פברואר שהתפרסמו אתמול, עמדו הציפיות סביב תוספת של 100,000 משרות. לדעתי, אין לנתון הזה כל משמעות, שהרי הוא לא יותר משקלול של כלל הניחושים של האנליסטים המשתתפים בתרגיל מטופש, המנוהל על ידי רויטרס או בלומברג כדי שאנשים יקראו את ה'דיווחים' שלהם ויתעניינו בהם. בקיצור, זו יצירת 'חדשות' מהסוג הנמוך והפתטי ביותר.

 

אבל בעולם התקשורתי המציאות היא כפי שהיא.  על רקע הציפייה המלאכותית, כמה גדולה היתה השמחה כאשר הנתון שהתפרסם על ידי ADP הציג תוספת של  297,000 משרות בדצמבר – כמעט פי שלוש מהצפי המוקדם, והנתון הגבוה ביותר בהיסטוריה הקצרה של הסדרה הזאת! מיד נכתבו תלי-תילים של פרשנות על כך שמדובר בשיפור משמעותי בשוק העבודה ובמשק כולו. ומאחר שרובן המכריע של המשרות החדשות היו בתחום השירותים, הוצגו הסברים מדוע תחומים אלה מתרחבים עכשיו ולאן כל זה מוביל.

 

פרסום הנתון של ADP היה בשעה 8.30 בבוקר, שעון החוף המזרחי. כעבור שעה וחצי, התפרסם מדד מנהלי הרכש של סקטור השירותים. גם מדד זה עלה יותר מהציפיות המוקדמות, אבל לא הרבה יותר. בתוך המדד הזה ישנם מספר מרכיבים, אשר שקלולם ביחד יוצר את המדד הכולל. אחד ממרכיבים אלה הוא מדד התעסוקה.

 

עכשיו שימו לב: אם ADP  אומר שבדצמבר התווספו כרבע מיליון משרות בתחום השירותים, הרי שניתן לצפות שמדד התעסוקה הנוצר מדיווחים של פירמות עיסקיות בתחום השירותים יצביע על עליה משמעותית, אולי אפילו חדה. ואכן, היו גם אנליסטים אשר, בפרשנותם שנכתבה לאחר פרסום נתוני ADP ב-8.30, ציינו שבעוד שעה וחצי יתקבל אישור – או סתירה -- להפתעה הנעימה שנתונים אלה טמנו בחובם.

 

אלא שמדד התעסוקה שבתוך מדד מנהלי הרכש לסקטור השירותים ירד. הוא לא עלה הרבה, והוא לא עלה במקביל לעליית המדד הכללי, או אפילו בקצב נמוך מזה. הוא רשם ירידה. המדד הכללי עלה מ-55 ל-57.1 (לעומת ציפיות לעליה ל-55.5 עד 56), בעוד שתת-המדד לתעסוקה ירד מ-52.7 על ל-50.5.

 

הערת אגב: במדדים אלה של מנהלי הרכש, מעל 50 מצביע על הרחבה ומתחת ל-50 מצביע על התכווצות. מדד התעסוקה, אם כן, עומד על סף מעבר מהתרחבות להתכווצות – דבר שהוא הרבה יותר חמור מאשר הורדת קצב ההרחבה. ואגב לאגב, מדד מנהלי הרכש לתחום השירותים, אבל הפעם של בריטניה, שהתפרסם הבוקר, אכן עבר מהתרחבות להתכווצות – נתון שהתקבל בהפתעה גמורה....

 

סיכומו של דבר: ההפתעה החיובית של נתוני ADP בשעה 8.30 התאדתה מההפתעה הלא-נעימה של נתוני מדד מנהלי הרכש בשעה 10.00. באשר לנתונים הרשמיים על שוק העבודה, שיתפרסמו מחר בבוקר ב-8.30, כל זה אינו מעלה או מוריד – אי-אפשר לדעת האם המצב הוא יותר טוב או פחות טוב ממה שהיה ניתן לחשוב ביום ג', לפני הנתונים החדשים של אתמול. אבל ההערכות של המנחשים/ אנליסטים מתפרסמים ונידונים בכובד ראש...

 

ולבסוף – האם כל זה נוגע לשווקים? הסיפור הרשמי הוא שכל מערכת הניתוח הכלכלי מיועד להפיק מראש הערכות לגבי משתנים כלכליים שמשפיעים על השווקים. אבל אלה נתונים משפיעים יותר או פחות? ועל אלו שווקים? הנסיון מלמד שמידת ההשפעה היא גמישה מאוד, אם היא אכן קיימת.

 

אתמול, לדוגמה, פרסום נתוני ADP גרם לזינוק חד כלפי מעלה בשער הדולר וזינוק יותר חד בשערי האג"ח הממשלתיים בארה"ב כלפי מטה. ההשפעה על שוק המניות היתה חיובית אך מתונה. ומה קרה אחרי פרסום נתוני מדד מנהלי הרכש, שהפכו על פניו את הרושם שנוצר על ידי נתוני ADP? התשובה היא – כמעט כלום. הדולר נשאר למעלה, האג"ח המשיך לרדת, ושוק המניות רשם יום חיובי מתון.

 

המסקנות מכל הנ"ל:

  1. לא להתייחס ברצינות להערכות מוקדמות, במיוחד לגבי נתונים שבעצמם מפוקפקים.
  2. גם לא להתייחס ברצינות גדולה לפרסום של הנתונים עצמם, גם אם הם מפתיעים לכיוון זה או אחר. שום נתון בודד אינו שווה הרבה.
  3. לא לקשור התגובה בשוק למסר המיוחס לנתון מסויים. השוק עושה מה שהוא רוצה לעשות, באותו יום, שבוע וחודש, כאשר הקרקס של הערכות מוקדמות, פרסומים ופרשנות מיידית לכל מיני נתונים וחלקי נתונים אינו אלא תפאורה לפעילות בשוק. המילה הבוטה אך הנכונה יותר לתופעה זו היא לא תפאורה אלא רעש.

 

 

 

 

סוף

דרג את התוכן: