כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    על סבלנות, על סובלנות ועל סמיכותן לסבל

    12 תגובות   יום שישי , 7/1/11, 01:13

     

    ''

     

    אם אֹמר, "רגלי שולחן", אף אחד לא יתרגש, רבים לפני השתמשו עד זרא בצרוף הנדוש הזה. לעומת זאת,  אם אמר, "גם רגלי השולחן רקדו לצלילי הבוסה נובה", מיד תתעורר בכם הסקרנות, והדמיון ימריא, ותראו  בעיני רוחכם את אולם הנשפים בבואנס איירס, שבו לא רק הרוקדים, אלא גם השולחנות סרים לשלטון הקצב,  במלים אחרות, הקמתי לתחיה את המטפורה המתה.

     

    לא אחדש חדושים, אם אומר, שהשפה היא שקובעת את תודעתינו, טבעה  של השפה בפינו, כטיבעו של כל אורגניזם חי, שהיא נשחקת.

    אחד הקריטריונים לגדולתה של הספרות  ובעיקר השירה, הוא יכולתה להחיות את  השפה שנשחקה על ידי הזרה.

     

    למה הדבר דומה, למי שמתגורר על חוף הים ומפאת ההרגל איננו שומע את רעש הגלים. תפקידה של הספרות הוא להחיות  שוב את קול הגלים באוזניו של המתגורר על החוף. (למי שמעונין, כדאי לעיין בתיאוריות הבלשניות של הפורמליסטים הרוסים של תחילת המאה העשרים, רומאן יאקובסון, 1896-1982 או ויקטור שקלובסקי 1890-1984 וחבריהם)

     

    אני אוהבת לשחק, להחיות את המלים השגורות בפינו, לעצור ולתהות לרגע, להתבונן, לבחון, להציץ במלון -  ומידי פעם לנער את תודעתי המתאבנת.

     

    סֵבֶל -  לפי  אבן שושן, הוא משא, מעמסה, נטל או בהשאלה, משא של דאגות ויסורים, מועקה חמרית או נפשית.

    סַבְלָנוּת (הנגזרת מסבלן שנגזר מסבל), היא התאפקות, שליטה ברוח, אֹרֶךְ-אַפַּיִם.

    סוֹבְלָנות (שנגזרת מ-סובל) היא טולרנטיות, חֹסר קנאות, הכרה בזכות קיומן של דעות, אמונות ואנשים שזרים לנו.

     

     אלו כתב עמנואל לוינס  - פילוסוף צרפתי, יהודי -  נולד בליטא ב-1906 ומת בפריז ב- 1995, ותורת האתיקה שלו רלוונטית שבעתיים לנוכח שנאת הזרים אצלינו, המתבטאת במכתבי רבנים ורבניות ושאר צדיקי עולם החורטים על דגליהם שנאה -   את משנתו בעברית, ולא בצרפתית, בוודאי היה מתפעל ומשתמש בצמד המלים  סבלנות וסובלנות, ומצביע על כך ששתי המלים נגזרות מהמלה  סֵבֶל.

     

    כדי להיות סבלני וסובלני עלי לצאת מעצמי, לוותר על חלק מסוים בתוכי, ובמקומו למלא אותו באחר, שהוא בעצם מטרד, שמסיט אותי מעצמי.

    לפי לוינס, פניו של האחר מוציאים אותי מעצמי, ולכן גורמים לי סבל.  היציאה מעצמי כרוכה בויתור ובסבל. זאת  אומרת,  שכדי להיות סובלני וסבלני אל האחר, עלי לסבול. סבלנות וסובלנות כרוכות בסבל  -  לא רק בשפה העברית, אלא הלכה  למעשה.

     

    אני צריך כוחות נפש כדי להתעלות על עצמי ולא להרחיק את האחר, המסומל אצל לוינס, על ידי פניו השונות מפניי שלי. פניו של האחר -  נושאים את חידת הלא ידוע ואת חידת האין סוף. עלי לקבל את האחר באחרותו, בלי לנכס אותו ובלי לנסות להפכו לדומה לי, זאת, ולפי לוינס, הרבה יותר מזה, לא רק שעלי   לקבל את  פני הזולת,   למרות אחרותו, אלא עלי להיות גם אחראי לו – לחייו למצוקותיו, לסבלו ולשִמוּר יכולתו לחייך. (מניעת סבלו של האחר כרוכה בסבל שלי).

    איזה הבדל תהומי בין איש רוח אמיתי, ששורשי תורתו ביהדות, ובין רבנים במקומותינו, שחוטאים ומחטיאים.

     

    פניו של האחר קוראים לאחריות, הם ציווי מוסרי, הם גלוי פני האלוהים המצווה  עלינו לא תרצח.  "לא תרצח" – הוא הדִבר הראשון בשורת הדִברות שבין אדם  לחברו  והוא כתוב על פניו של האחר.

     

    תהליך הקריאה של  פני האחר, אינו תהליך פשוט, ולא תמיד  אנחנו מודעים לו ולעובדה שהוא כרוך בסבל, בכאב ובויתור חלקי  על האגו שלנו או  בהסטתו  הזמנית ממרכז התודעה, ופנויה של  התודעה לאחר.

    לרגע, תופס האחר את מרכז  התודעה שלנו.

     

    בתמונה: סבלנות - מחכות לגודו . ָלליבֶלה, צפון אתיופיה. צלום באבא יאגה

     

    8.1.2011

    תוספת מבורכת של דפנה:

      

    "סבל פירושו גם- עבודה.
    (ראי סיבלותיהם של בני ישראל במצרים ועוד).
    ועל דבריו המחכימים של לוינס אפשר ורצוי להוסיף גם משמעות זאת. כי הכרת האחר, הכרה אמיתית, דורשת 'עבודה', מעשה פעיל של עניין ומאמץ".

     

     

    9.01.2011

    תודה לשמעון שמוסיף 

    "סבל" הוא לא עבודה סתם אלא עבודת מס - גיוס עונתי של חלק מהעם לבצע את עבודות המלך (בגינה מרדו אפילו בשלמה המלך ועל אחת כמה בבנו רחבעם) ולראשונה מצאנוה בכתבי מארי הקרובה לעברית העתיקה בצורת "סבלום". זוהי עבודת כפיה שלא מרצון, קרי כרוכה במשא ומעמסה ובייסורים. מכאן שהיא מנוגדת לטבע האנושי....מעתה אמור שקבלת האחר כמוך כרוכה בסבל"

     

    13.1.2010

    אני מוסיפה לשמעון:

    לא קבלת האחר כמוך, אלא קבלת האחר כאחר

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/11/13 15:30:

      צטט: philia 2013-11-13 20:26:14

      כן. והתמונה. מחכות. סצינת הפתיחה של אותו גודו. דרך בשדות. שם היה עץ. היה ערב.

      לא מדברת על ערבו של יום או של תקופה,

      גם לא על נעליים. בהתאמה,

       

       האמת, גם כאן היה עץ, מרוחק יותר, שלא צלמתי אותו

       ותודה שהגעת אליי עד לכאן, כי זו ענתיקה שקצת תקנתי

        13/11/13 20:26:

      כן. והתמונה. מחכות. סצינת הפתיחה של אותו גודו. דרך בשדות. שם היה עץ. היה ערב.

      לא מדברת על ערבו של יום או של תקופה,

      גם לא על נעליים. בהתאמה,

       

       

        9/1/11 23:54:

      צטט: זירעונית קוסמית 2011-01-09 22:55:38

      תודה יקירתי
      שבוע טוב:)*

      לך התודה על הקריאה והעדוד

       

        9/1/11 23:53:

      צטט: שירי'ס 2011-01-09 23:14:14

      אני לא מומחית לענייני שפה אבל אוהבת ללמוד אותה ונהניתי מהפרשנות שהצגת לנושא ה"סבל" על הטיותיו.
      הפרשנות שלי לסבלנות ולסובלנות דווקא באה מתחום "האינטילגנציה הרגשית" המצביעה על א מ פ א ט י ה(הכלת האחר או סובלנות אם תרצי) ויכולת דחיית סיפוקים (סבלנות) כמיומנויות קריטיות ביחסים בין אישיים ובכלל.

       

      תודה. בהחלט נכון בתחום האינטליגנציה הרגשית, הפסיכולוגיה וסתם יחסי אנוש.

        9/1/11 23:14:
      אני לא מומחית לענייני שפה אבל אוהבת ללמוד אותה ונהניתי מהפרשנות שהצגת לנושא ה"סבל" על הטיותיו.
      הפרשנות שלי לסבלנות ולסובלנות דווקא באה מתחום "האינטילגנציה הרגשית" המצביעה על א מ פ א ט י ה(הכלת האחר או סובלנות אם תרצי) ויכולת דחיית סיפוקים (סבלנות) כמיומנויות קריטיות ביחסים בין אישיים ובכלל.
      תודה יקירתי
      שבוע טוב:)*
        9/1/11 22:31:

      צטט: שמעון רוזנברג 2011-01-09 11:51:14

       

      צטט: באבא יאגה 2011-01-09 00:40:34

      צטט: שמעון רוזנברג 2011-01-08 22:29:49

      נהניתי מאוד והשכלתי
      על דברי דפנה אוסיף ואציין כי במקור "סבל" הוא לא עבודה סתם אלא עבודת מס - גיוס עונתי של חלק מהעם לבצע את עבודות המלך (בגינה מרדו אפילו בשלמה המלך ועל אחת כמה בבנו רחבעם) ולראשונה מצאנוה בכתבי מארי הקרובה לעברית העתיקה בצורת "סבלום". זוהי עבודת כפיה שלא מרצון, קרי כרוכה במשא ומעמסה ובייסורים. מכאן שהיא מנוגדת לטבע האנושי. והנה גם קבלת האחר, הזר-התרבותי, הדתי והגזעי קשה לו. מעתה אמור שקבלת האחר כמוך כרוכה בסבל למחשבה ולרגש הבסיסיים ואיני רוצה לומר כי זה רק "הרגש הפרימיטיבי"- יכולתי לתאר כך את הרבנים שציינת ולפטור את עצמי. אלא שתורות גזע אינן רק נחלת מוחות "פשוטים", לא משכילים, לא מתוחכמים. וכן לא רק נחלת מוחות אינטרסנטיים. וכי תכונות של סבלנות וסובלנות ה מחייבות "סובלימציה", חינוך, הטמעה או אפילו "אילוף" וכפייה של המחשבה והרגש? או שאפשר למצוא אותם גם בקרב "פשוטי העם". כך לדוגמא - בדיקה של פרופיל חסידי אומות עולם טומנת כמה הפתעות לכמה אנשים.  

      תודה. מה שכתבת נכון מאד. אבל לא ברור לי, מה ענין מוחות פשוטים או מתוחכמים, יש כאלה ויש כאלה, סובלימציה, חינוך, אלוף - עם זה אני מסכימה.

      שבוע טוב   

      לך ולי ברור ש"יש כאלה ויש כאלה". לא הייתי טורח לציין זאת אלמלא היו כאלה הסבורים - ובעיקר אצלנו בשמאל - שחוסר סובלנות והתנכרות ל"אחר" היא תופעה אופיינית לאנשים שהגדרתם, מטעמי פוליטקלי קורקט היא "פשוטים" ושרובם מצויים כביכול רק בצד השני של המפה החברתית-פוליטית, וחלילה לא בשמאל!  אז העניין הוא הדעה הקדומה המשותפת לכל המגזרים. 

       

       

      מבינה אותך, אבל החלוקה לשמאל ולימין היא קלישאה גדולה, שלא בא לי לעסוק בה. בדעות קדמות כולנו חוטאים, לצערי.

        9/1/11 11:51:

       

      צטט: באבא יאגה 2011-01-09 00:40:34

      צטט: שמעון רוזנברג 2011-01-08 22:29:49

      נהניתי מאוד והשכלתי
      על דברי דפנה אוסיף ואציין כי במקור "סבל" הוא לא עבודה סתם אלא עבודת מס - גיוס עונתי של חלק מהעם לבצע את עבודות המלך (בגינה מרדו אפילו בשלמה המלך ועל אחת כמה בבנו רחבעם) ולראשונה מצאנוה בכתבי מארי הקרובה לעברית העתיקה בצורת "סבלום". זוהי עבודת כפיה שלא מרצון, קרי כרוכה במשא ומעמסה ובייסורים. מכאן שהיא מנוגדת לטבע האנושי. והנה גם קבלת האחר, הזר-התרבותי, הדתי והגזעי קשה לו. מעתה אמור שקבלת האחר כמוך כרוכה בסבל למחשבה ולרגש הבסיסיים ואיני רוצה לומר כי זה רק "הרגש הפרימיטיבי"- יכולתי לתאר כך את הרבנים שציינת ולפטור את עצמי. אלא שתורות גזע אינן רק נחלת מוחות "פשוטים", לא משכילים, לא מתוחכמים. וכן לא רק נחלת מוחות אינטרסנטיים. וכי תכונות של סבלנות וסובלנות ה מחייבות "סובלימציה", חינוך, הטמעה או אפילו "אילוף" וכפייה של המחשבה והרגש? או שאפשר למצוא אותם גם בקרב "פשוטי העם". כך לדוגמא - בדיקה של פרופיל חסידי אומות עולם טומנת כמה הפתעות לכמה אנשים.  

      תודה. מה שכתבת נכון מאד. אבל לא ברור לי, מה ענין מוחות פשוטים או מתוחכמים, יש כאלה ויש כאלה, סובלימציה, חינוך, אלוף - עם זה אני מסכימה.

      שבוע טוב   

      לך ולי ברור ש"יש כאלה ויש כאלה". לא הייתי טורח לציין זאת אלמלא היו כאלה הסבורים - ובעיקר אצלנו בשמאל - שחוסר סובלנות והתנכרות ל"אחר" היא תופעה אופיינית לאנשים שהגדרתם, מטעמי פוליטקלי קורקט היא "פשוטים" ושרובם מצויים כביכול רק בצד השני של המפה החברתית-פוליטית, וחלילה לא בשמאל!  אז העניין הוא הדעה הקדומה המשותפת לכל המגזרים. 

       

        9/1/11 00:40:

      צטט: שמעון רוזנברג 2011-01-08 22:29:49

      נהניתי מאוד והשכלתי
      על דברי דפנה אוסיף ואציין כי במקור "סבל" הוא לא עבודה סתם אלא עבודת מס - גיוס עונתי של חלק מהעם לבצע את עבודות המלך (בגינה מרדו אפילו בשלמה המלך ועל אחת כמה בבנו רחבעם) ולראשונה מצאנוה בכתבי מארי הקרובה לעברית העתיקה בצורת "סבלום". זוהי עבודת כפיה שלא מרצון, קרי כרוכה במשא ומעמסה ובייסורים. מכאן שהיא מנוגדת לטבע האנושי. והנה גם קבלת האחר, הזר-התרבותי, הדתי והגזעי קשה לו. מעתה אמור שקבלת האחר כמוך כרוכה בסבל למחשבה ולרגש הבסיסיים ואיני רוצה לומר כי זה רק "הרגש הפרימיטיבי"- יכולתי לתאר כך את הרבנים שציינת ולפטור את עצמי. אלא שתורות גזע אינן רק נחלת מוחות "פשוטים", לא משכילים, לא מתוחכמים. וכן לא רק נחלת מוחות אינטרסנטיים. וכי תכונות של סבלנות וסובלנות ה מחייבות "סובלימציה", חינוך, הטמעה או אפילו "אילוף" וכפייה של המחשבה והרגש? או שאפשר למצוא אותם גם בקרב "פשוטי העם". כך לדוגמא - בדיקה של פרופיל חסידי אומות עולם טומנת כמה הפתעות לכמה אנשים.  

      תודה. מה שכתבת נכון מאד. אבל לא ברור לי, מה ענין מוחות פשוטים או מתוחכמים, יש כאלה ויש כאלה, סובלימציה, חינוך, אלוף - עם זה אני מסכימה.

      שבוע טוב   

       

        8/1/11 22:29:

      נהניתי מאוד והשכלתי
      על דברי דפנה אוסיף ואציין כי במקור "סבל" הוא לא עבודה סתם אלא עבודת מס - גיוס עונתי של חלק מהעם לבצע את עבודות המלך (בגינה מרדו אפילו בשלמה המלך ועל אחת כמה בבנו רחבעם) ולראשונה מצאנוה בכתבי מארי הקרובה לעברית העתיקה בצורת "סבלום". זוהי עבודת כפיה שלא מרצון, קרי כרוכה במשא ומעמסה ובייסורים. מכאן שהיא מנוגדת לטבע האנושי. והנה גם קבלת האחר, הזר-התרבותי, הדתי והגזעי קשה לו. מעתה אמור שקבלת האחר כמוך כרוכה בסבל למחשבה ולרגש הבסיסיים ואיני רוצה לומר כי זה רק "הרגש הפרימיטיבי"- יכולתי לתאר כך את הרבנים שציינת ולפטור את עצמי. אלא שתורות גזע אינן רק נחלת מוחות "פשוטים", לא משכילים, לא מתוחכמים. וכן לא רק נחלת מוחות אינטרסנטיים. וכי תכונות של סבלנות וסובלנות ה מחייבות "סובלימציה", חינוך, הטמעה או אפילו "אילוף" וכפייה של המחשבה והרגש? או שאפשר למצוא אותם גם בקרב "פשוטי העם". כך לדוגמא - בדיקה של פרופיל חסידי אומות עולם טומנת כמה הפתעות לכמה אנשים.      

        8/1/11 13:40:

      צטט: dafone 2011-01-08 00:18:15

      סבל פירושו גם- עבודה.
      (ראי סיבלותיהם של בני ישראל במצרים ועוד).
      ועל דבריו המחכימים של לוינס אפשר ורצוי להוסיף גם משמעות זאת. כי הכרת האחר, הכרה אמיתית, דורשת 'עבודה', מעשה פעיל של עניין ומאמץ.

      תמיד מעניין אצלך. איזה כייף!
      ומה עם שירים נוספים מהבוידעם? אנא?

      דפנה.

      בוקר טוב, דפנה

      תודה, מה שאמרת, נכון וראוי. אוסיף לבלוג.

      תודה ושבת נעימה

       

        8/1/11 00:18:
      סבל פירושו גם- עבודה.
      (ראי סיבלותיהם של בני ישראל במצרים ועוד).
      ועל דבריו המחכימים של לוינס אפשר ורצוי להוסיף גם משמעות זאת. כי הכרת האחר, הכרה אמיתית, דורשת 'עבודה', מעשה פעיל של עניין ומאמץ.

      תמיד מעניין אצלך. איזה כייף!
      ומה עם שירים נוספים מהבוידעם? אנא?

      דפנה.

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין