0

2 תגובות   יום שישי , 7/1/11, 01:30

לילה, לא נרדמת

מחשבות מרצדות,

לא מצליחה להרפות מעצמי

למצוא מנוח לדאגות.

לו רק היה כאן לידי

משענת אמיתית

לחלוק איתו את הרגעים

של החולשות והפחדים.

כל כך הרבה בדידות

אני נחנקת לפעמים

מבינה כמה אני נושאת על כתפיי

וזה קשה לפעמים.

יומן מסע חיי עד כה

אני כותבת עד תכאב ידי

והשורות כאילו מעצמן מתמלאות

משטף הדברים שעל ליבי.

לילה, עוד מעט יעבור

ושחר חדש יקדם את פניי

ואני מקווה שעם רדת החושך

כך גם האושר יעשה דרכו אליי.

דרג את התוכן: