כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רק בשביל לקבל חיבוק

    מחשבות, רגשות ותשוקות...

    אני רוצה להגיד לך

    20 תגובות   יום שישי , 7/1/11, 19:18

     

    בדרך אליך חשבתי על כל הדברים שאני רוצה להגיד לך.

    שאני יודעת שלא אוכל.

    גם כי לידך אין לי מילים. גם כי אין לך סבלנות להקשיב.

    בטח לא כל כך הרבה בשביל מה שיש לי להגיד. 

    אבל לקרוא אתה אוהב.

    אז אני כותבת לך.

     

     

    יש לי אליך רגשות.

    עוצמתיים. אחרים. לא מובנים.

    יש בך רכות אבהית שמושכת אותי. נוגעת בי. 

    גם מחזירה אותי לשם. לאובדן שלי. לאבא שלי.

    האבא שלא הספיק להיות לי.  

    כשאני איתך אני גם קצת איתו. 

    ולרגע אני שוב ילדה ואבא בכלל לא עזב.

    והוא כאן לידי מלטף לי את הראש. אבא שלי.

    אמא ספרה לי שפעם באמצע מסיבה שההורים עשו בבית הוא פתאום נעלם.

    כולם חיפשו אותו ולא ידעו איפה הוא.

    בסוף מצאו אותו יושב ליד המיטה שלי ומסתכל עלי. כולו מוקסם. הייתי תינוקת.

    כולם צחקו ואמרו שכל פעם שהוא יעלם צריך לחפש אותו אצל הבת שלו.

    אחר כך הוא כבר נעלם באמת.

    גם ממני. 

    עד שהכרתי אותך הסיפור הזה היה קבור בתוכי. סגור. הרמטי. איתך זה נפתח.

    כשפתאום לא רצית בי יותר. 

     בכיתי עליך כאילו חרב עלי עולמי. בכי בלתי פוסק.

    בשלב מסוים דאגתי. 

    חשבתי שאני יורדת מהפסים. 

     אחר כך הבנתי שאני מתאבלת היום עליו. דרכך.

    מתאבלת בעצם בפעם הראשונה.

     

     

    אני קשורה אליך.  

    בשבילי אתה אולי קצת הוא. 

    כשאני איתך אני קצת אני.

    אני שלא הייתי.

    הילדה של אבא.

    כשאני איתך יש בי משהו יותר שלם. 

     יש בי משהו יותר שמח.

    בגלל זה רציתי אותך. 

    בגלל זה אף אחד לא יכול היה להבין מה אני מחפשת איתך. 

     

    אני רוצה שתמיד תהיה חלק מהחיים שלי.

    שגם כשאהיה עם איש אחר עדיין אבוא לבקר אותך.

     אפילו איתו.

    שתמיד תלמד אותי על דברים וחורים שחורים ועל איך המלאך רב עם אלוהים. 

     רצוי בשתיים לפנות בוקר.

    אני אקריא לך שירים ואביט בך באהבה ובחמלה

    ואגיד לך שמבריק ושרוט כמוך לא יהיה ולא היה. 

    ורק דבר אחד אני רוצה ממך לבקש

     

    אל תעלם לי  

    תשאר איתי

    תשאר לי

     

    רק תשאר

    זה כל מה שאני מבקשת לא יותר

      

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/11 15:37:
      מנסיון אתה מדבר?
        22/1/11 10:10:
      האבל סופו להיספג ו"להוריד פרופיל", אל תסגרי / תכפי על עצמך "סורגים" נוספים על אלו שכבר יש,,, שבת בכייף! 
        22/1/11 08:54:
      תודה ששיתפת...

      ועכשיו,
      מקווה בשבילך
      שתצליחי לאגור כוחות
      ולהמשיך קדימה.
        18/1/11 16:58:
      מקסים...:)
        18/1/11 14:32:

      אנושי ונוגע מאוד

      אבא מופלא שלך

      והנפש השניה...

      מי יודע מה קורה לה...

      אולי רצה להיות איתך נטו

        12/1/11 23:51:
      חזק ....
      ואני דוקא ממליץ לא להדבק .
      חפשי מישהו שאותך ירצה כפי שאת רוצה אותו
        12/1/11 18:31:
      אני בעצמי חושבת לא פעם איפה המציאות ואיפה ההשלכות שלי עליה ......


        12/1/11 06:07:
      לפעמים אנחנו מדביקים תכונות אישיות לאנשים מסוימים. לוקח זמן עד שאנו למדים מי הוא זה שמסתובב עם התכונות האלו ומי היה שמח בתכונות כאלו אבל, הינו שונה לחלוטין באופיו.
      את מספרת על כך שבעצם יש לך פנטזיה לגבי מיהו במרכז היותו, ושזו את לפיכך שמאפשרת לעצמך להיות שלמה יותר.
      יכול להיות מעניין להשליח את כל זה על מישהו אחר, שיותר רגוע ושלוו איתך ולראות, אולי מסתדר לך להיות שלמה עם עצמך גם שם.
        11/1/11 12:52:

      צטט: מוכרת מפעם 2011-01-11 11:24:17

      את יודעת, אני חושבת שכל מה שעובר עלינו נרשם/נחרט בנפש ואז צץ בהקשרים שלפעמים לא מובנים לנו ולפעמים מובנים בדיעבד. תהליך קשה ועצוב שאת עוברת, תני לו את המכתב, שיקרא, זה חשוב גם לך וגם לו. מקווה שהזמן יביא לך הקלה ושלווה במחשבות וברגש.

      תודה על התמיכה...וכן ביקשתי ממנו להיכנס לקפה ולקרוא....

        11/1/11 11:43:
      פוסט מרגש וכואב, למה החיים כלכך מורכבים ולא ברורים.
      זה שהכאב והמוות מלווים אותנו, כבר למדנו והפנמו (קצת), אבל למה השמחה והאהבה מתעתעים בנו ???
        11/1/11 11:24:
      את יודעת, אני חושבת שכל מה שעובר עלינו נרשם/נחרט בנפש ואז צץ בהקשרים שלפעמים לא מובנים לנו ולפעמים מובנים בדיעבד. תהליך קשה ועצוב שאת עוברת, תני לו את המכתב, שיקרא, זה חשוב גם לך וגם לו. מקווה שהזמן יביא לך הקלה ושלווה במחשבות וברגש.
        10/1/11 08:26:
      תודה...
      מרגש
        9/1/11 22:29:
      גבושה זה טוב זה.
        9/1/11 22:17:
      מקווה שמשאלתך תתגשם
        8/1/11 20:41:
      מחמיא שזה בא ממך..
      נעים לשמוע
        8/1/11 16:38:
      ווואו נגעת בי כל כך , כתיבה מרגשת יש לך
        8/1/11 11:21:
      עצוב וכואב
      הבחירות שלך הן בחירותיך ואם את סבורה שהן נכונות לך הרי רק את יודעת, אבל כמתבוננת מהצד, בקוראי על חוסר סבלנותו להקשיב אני מקווה בעבורך שיגיע היום בו תגיעי לתובנות אחרות.
      כך או כך מאחלת לך אושר ושלווה
        7/1/11 21:27:
      דוקא כתבתי באותיות גדולות...את יכולה לסמן בעריכה" בחר הכל" ומצד שמאל למטה במסך אפשר לסמן 120 150 אחוז. זה יגדיל את הטקסט.
      אשמח אם תקראי.
      חבל שהכתב כל כך קטן
      לא הצלחתי לקרוא

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גבושה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין