הבלוג שלי נפתח כאן עם מעברתי מאילת הרחוקה למרכז, זאת לאור הסבת מקצועי והרחבת פועלי.
חלקתי עמכם רגש, חלקתי נשמה, חלקתי את ההומור המופרע שלי כמו גם רגעים שריגשו והעלו דמעות בעיניהם של חלק מקוראיי. את דבריי הבאתי בכנות גמורה, אם זה בפוסטים שלי ואם זה בתגובות שהנחתי אצל חבריי לרשת החברתית הענפה הזו.
לפני מס' שבועות, ובמסגרת הרחבת שיווק עיסוקיי, חברת לאשת יח"צ מיוחדת שקישרה אותי עם עיתונאית 'חיים אחרים'. לאחר שקראה את ספרי וניהלה איתי שיחה קצרה, היא שלחה לי עותק ממייל ששלחה לעורכת שלה.
התחושות הראשונות שעלו בי לאחר שקראתי את מכתבה ומילותיה הבוטות היו עצב ורחמים. עצב לאור המקום הנמוך שבו היא נמצאת ורחמים על כך שהיא בוחרת להישאר שם. תמיד החזקתי בדעה של 'איש באמונתו יחיה ובדעתו יחזיק', אבל לא מדובר כאן בהתרשמות תמימה, מדובר בלא יותר מבורות ומידה לא מבוטלת של רוע ואגוצנטריות.
בצעד יוצא דופן בחרתי לחלוק עמכם את מילותיה. למה? תקראו לזה תיקון, תקראו לזה מינוף, תקראו לזה 'להפוך בעיה להזדמנות', תקראו לזה איך שתקראו לזה, אבל אולי זו ההזדמנות שלי לשתף אתכם עם הצד הפחות טוב שחווה 'איש מוכר' – צדה המכוער של התקשורת.
את שמה של העיתונאית בחרתי שלא לחשוף. זה רק יגרום לי לרדת לרמה הנמוכה שבה היא בחרה להביע את התרשמותה.
קריאה מפרה:
"היי מיכל,
אני לא יודעת איך לתאר במילים עדינות את אכזבתי מהספר ומהשיחה שניהלתי עם איל סבג.
שאלתי אותו מהי השיטה "האדלריאנית" לפיה הוא מאמן אנשים ואם יש בה חידוש כלשהו.
היה לי מאוד קשה להבין אותו. הוא נשמע מקוטע, לא ברור. כבד פה. נשגב מבינתי איך הוא מצליח להרצות. בשיחה בעל פה הוא אמר לי שהאימון האישי שלו מבוסס על שיחה ודמיון מודרך ובעיקר על חייו, כי אם הוא הצליח - כולם יכולים.
במענה לבקשתי כי יכתוב לי את עקרונות השיטה האדלריאנית, קיבלתי קובץ תובנות שאף לא אחת מהן חדשה או מקורית. אחרי שקראתי את קורות חייו (בפרטי פרטים של כל הניתוחים שעבר עם ציון תאריכים) בספר שכתב - שדומה יותר ליומן שמנהל נער מתבגר, הגעתי לחלק האחרון ובו רק אוסף תובנות של מדריכים רוחניים שאיתם הוא מזדהה. הוא מרבה לכתוב על כוחו של התת-מודע (אולי לזה הוא קורא "השיטה האדלריאנית). הוא ממליץ לדמיין, לעשות תרגילי הרפייה ודמיון מודרך, לכתוב מנטרות בנושא הצלחה בכל תחומי החיים , לשנן אותן כל יום ולתלות פתקים בכל פינות הדירה עליהם כתוב שהצלחת להשיג את מבוקשך, והוא בטוח שגילה את אמריקה.
הוא מתמקד בחשיבות של פיתוח מודעות עצמית, הצבת מטרות וחתירה בלתי נלאית להגשמתם. לדעתי, אין בדבריו שום רעיון מקורי, הברקה כלשהי או בשורה והוא גם לא נשמע לי מרואיין מרתק.
התאמצתי לקרוא את הספר (חשבתי שאגלה בו משהו מעניין). צר לי לאכזב אותך או את צפי אני לא רוצה להטעות או להשלות את הקוראים וגם לא לגרום להם סבל...
סבג אמנם תופס עצמו כשליח. זכותו.
ערב טוב, ................"
לסיום, אזמין אתכם להתרשם מ'כבדות הפה' עליה דיברה העיתונאית. ההרצאה 'להפוך נכות לאיכות' הועברה בפני 100,000 איש, ביניהם חברות, עמותות, משרדי ממשלה ומוסדות ציבור.
ההרצאה הבאה תיפתח לקהל והיא תחשוף מיזם ייחודי וראשון מסוגו בארץ, אליו חברתי יחד עם הזמרת-יוצרת שני שיק דהרי. הנכם מוזמנים להתרגש יחד איתנו, ובאהבה.
מוצ"ש, 22/01/11, 20:00, מרכז 'חיבורים', רח' דינוביץ 21, פתח תקווה. עלות: 50 ₪. |