פוסטים פופולאריים
-
ליצנות רפואית
14/6/20 | 1161 צפיות
-
סולו ערק
20/6/20 | 1043 צפיות
-
בסוד תפילת ערער
2/7/20 | 641 צפיות
-
הדרך היחידה ללמוד לעוף
4/7/20 | 626 צפיות
-
שום שרוף אינו כלום
6/6/20 | 741 צפיות
-
אבק דרכים
7/9/10 | 312 צפיות
פוסטים אחרונים
- הדרך היחידה ללמוד לעוף 4/7/20
- בסוד תפילת ערער 2/7/20
- סולו ערק 20/6/20
- ליצנות רפואית 14/6/20
- שום שרוף אינו כלום 6/6/20
- אלחנדרה 29/5/20
(כמו הגוש הזה שנשאר בפה אחרי שמוצצים חלת דבש)
אל תשכח להחזיק לי את השיער פעמיים פעם אחת כשאני שואבת ופעם שנייה כשאני מקיאה. בשתי הידיים תחזיק שלא תעז להקל ראש בעניין.
הפעם השלישית תהיה כשתחפוף לי אבל על זה נדבר מחר. ------------- חילפתי אוטו באוטו יותר (יותר) חדש ויקר (הלכו ההילוכים. אבל אחד קטן) נסיעה ראשונה איתו- לדרום (אותה הדרך עם אותו חיוך מוכר) רגל שמאל מובטלת, משועממת, קצת יותר חופשייה לעשות מה שהיא רוצה. היא מתקפלת אליי (השעמום מביא אליי כל מיני דברים, דווקא את זה אני מקבלת בברכה) במאה שישים וחמש בכביש השישי הרגיש כאילו האוטו הזה שלי ממזמן ("לפחות שימי שתי ידיים" ככה הוא אמר) להתראות אוטושלילבן שלום חלליתאפורה------------ יש לי עוד מה ללמוד על נהיגה שלא ביהירות. זהירות זה שם של משחק שהכללים שלו מי-טש-ט-שים לי בדיוק כשאני באמצע מהלך ------------- והיה עצוב השיר במערכת עם הרמקולים (הבריאים סוף סוף) היא שרה על מי שהולך ואני על מה שלא הולך. נביטה כמו חיטה ------------- "עלם. כשניפרד מחיי החלוף האלה אני רוצה שנהיה שזורים זה בזה לנצח; נהיה שנינו יצור אחד, פי דבוק אל פיך... על כן תקרע אותי, תקרע ולא תרפה אף לרגע, בשיניך וציפורניך גם יחד. את גופי אקשט במקלעות פרחים ריחניים לכבוד קורבן הכפרה הזה; ושנינו נסבול, אני כי בשרי נקרע, ואתה כי אתה קורע את בשרי.. הוי עלם, זהוב שיער, נעים עיניים, התעשה כעצתי עכשיו? בעל-כורחך אני רוצה שתעשה זאת" * ------------ העיוורת מספרת על עבר מפואר אי שם במקומות חשוכים ומרפא אין. איך אומרים סומא בנקבה? כל הצער הזה שמטייל בעולם. ילדה קטנה בפנימייה, נגעו בה בלי שראו אותה, בלי שהיא ראתה. היא רצה אז, ברחה (גם היום היא רצה מגברים. רצה כמו שעיוורים רצים) ------------ החברה אמרה: את לא חדירה לי בזמן האחרון (מה שעובר עליי) סיפרתי שיצאתי לטיול על ענן נמוך. היא סיפרה שהיא עדיין רועדת מההוא שעשה לה כזה בלגן לפני מיליון ואחד שנה פלוס מינוס. חשבתי על טעינת חשמל. ומה צריך כדי להוריד מתח. הארקה. עורק ראשי שאתה ------------ אולי אם תצמיד אותי לאדמה. נאפס מונים. נחליף מינים. נתחפש לזונות. נחלק הרגשות. אולי הקֶצֶר שאנחנו עמלים עליו בשקידה, סוף-סוף יצליח לנו. שם, באדמה ---------- ההיא שהלכה לקלוט שאין עוד אמא אחרי שהכרחתי אותה (ודאגתי למימון הטיסה) חזרה ואמרה שאין מצב לחיות יותר ברוסיה הקרה. על הקבר היא לא בכתה ("זה אבנים זה, זה לא אמא שלי. מה הקשר בכלל") יתומות בוכות בלילה. או דקה לפני סוף הפגישה --------------
--------------- "איני יודעת איך, אבל משום מה אני מרגישה שמלחמה נטושה בקרבי בין כוחות הנפש. אין מנוחה בליבי ואיני יודעת למה." * --------------- תדיר למצוא פאק באמינות. נדיר למצוא פאק באוננות -- אלא אם כן אנחנו מדברים על אותו אחד -------------- פיקציה של הרגשות שבדיתי מליבי, על ליבו. לאיין זו משימה לא פשוטה ------------ לפעמים העצב תוקף. והיום אמא חולה ואבא חסר אונים. מול משימות שדורשות ממני תפקוד-על אני מחייכת יופי. איפה שאין לי מה לעשות אני נשכבת אפיים ארצה, בקושי תפילה יוצאת לי מהפה ------------ "הגיעה השעה לתת מנוחה לגוף ולנפש. קומי, אם המשפחה, קומי על קרסולייך השריריים. אצבעותייך שהתקשו כבר זכאיות להניח את מחט העבודה המוגזמת. לא טוב להגדיש את הסאה". * ------------- להביא אותך לדבר את זה כמו לשבת מולך עם סכין טורנה ולקלף לך מהברך ומהמרפק את כל מה שמפריע לתנועה החלקה של המפרק. להכריח להרגיש. אני בשר ודם. וזיעה. ודמעה --------------- הנזקקות ההדדית הזו, חומר יקר. לספר אותנו ככה, לצעוד יחפים במחילות של מוח ורגש למעלה למטה ויופי וחרא ------------ פינת הביזאר היומית: בא לי להניק אותך ------------- קוצר-נשימה וקוצר-רוח: לפעמים אין לי טיפת סָבְלַ-נו כבר, תיקח, תשדוד אותי לך. בחפץ-לב, או בלב שהוא חפץ. עניין של סמנטיקה ------------ ביום החמישי יצאנו לשתות. באמצע כל ההו-הא הרגשתי לרגע קצת זרה למוזיקה הרועשת ולכוסות ה-מת-נג-שות פתאום רציתי להיות בלילה ההוא בשביל ישראל באוהל בין ברושים לאורנים ברכס רמים בשקט הלא-נגמר הזה. נוף קדומים. להירדם אחרי אוכל-על-גזיה עם שירת-תנים ולפקוח אוזניים לשירת-ציפורים. בין ברוש לאורן. צריך לחיות קצת ככה ----------- יופי של חמין יצא לי היום. ושרנו ממש לאט את צמאה נפשי ואת הדרור שיקרא. שבת. שלום (וניצוצות של מנוחה) ועכשיו לאגם, תה עלים יתבשל. שמיכה משובצת. ומצלמה (ננוח בין סבך של קנים שאינם מבשרים את הסוף. סוג של לעשות אהבה. לנצל הזדמנויות שניתנו מאלוהים במתנה) ---------- "את נשק היום-יום שלך הניחי בארון למשמרת, וגם אני אסדר את חפציי". * (לוטראמון. שירי מלדורור) ועל זה אני עוד חייבת תודה שאין לי מילים להגיד. ציוצים מופלאים של להקת ציפ-אורים שלמה ומאירה (על ראש הברוש שבראשי) ---------- בסוף יום רביעי הארוך הגעתי הביתה מאוחר (עברנו בחברותא על עשר המכות וחשבתי על כמה הרבה צבע שלא רואים בספר היה במכת דם. ואיך נראו בבכורות הציורים על המשקופים למי שעבר שם בסביבה. דמיון. דיסקית מסתובבת בראש זה רעש נהדר. ומילים של קודש שבאות אליי בזוהר אפל. תורת הקבלה) הדלקתי אור במקלחת ונתתי למים חמים לעשות מלאכתם נאמנה (לעצמי המטונפת והנקייה) האור שחובר לו יחדיו לחשמל של התנור הס-פי-רלי הדליק אותו בלי שביקשתי בכלל (ובלי ששמתי לב אליו) ואז הכל קפץ. כל החשמל שאפשר. ואישי הניח במקלחת פנס בתור התחלה עד שירים את הפקק (בקבוק-חשמל-נשפך) כשהוא חזר כבר התרגלתי ביקשתי שלא ידליק (ושייקח את הפנס) מקלחות באפילה ארוכות יותר ממקלחות באור. החושך מדבר אחרת עם העור. יותר לאט. וחשבתי על מה שהקפיץ: דוד, תנור, מזגן. כמה הרבה חום אנחנו צורכים
כמה הרבה חום אני צריכה
http://www.youtube.com/watch?v=cFMHtNXc2Uk
|
תגובות אחרונות
-
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
-
שטוטית
בתגובה על שום שרוף אינו כלום
-
תנועת כמוך
בתגובה על אלחנדרה
-
תנועת כמוך
בתגובה על 18+
-
שטוטית
בתגובה על זה בול בפוני
-
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גיבור
תודה שבאת לשהות.
תודה ללב הגדול שאתה
(אוי ידיים, ידיים. זה האוי הטוב, את יודעת. יותר משזו דת זה אלוהים, והא, קרוב הרבה יותר ממה נשדמה לעיתים. טוב לי כשאת לוקטת אצלי את זה. תודה שדייקתי לך, מצריך איזו קשיבות (המצאתי?) מצדך לקבל אותי ככה. את מכירה, אני יודעת, את המחילות ואת החידודין ואת החידות. החוט השקוף שאת רואה אצלי מרחיב בי את העניין של הלכתוב ולהאמין שייתפס משהו, אפילו שאנחנו וירטואליות סו קולד. באט סו הוט) תודה רבה ידיים שבאת להבהיק לי חזרה. כמו מחזיר אור את
(את תופסת לי בדברים של הבטן הרכה)
לכבודך, אני אוהבת כשאת באה
חורף משובח שיהיה. אמן
ותודה רבה לך. את.
(תודה רבה האיש משם על סימן הקריאה הזה
מרקחת כמו ריבה שהובאה ממרחק של פנים מזמר ומקיא באחת)
והשיר שהבאת, ערב לי מאד.
תודה מכאן. שבוע פיוטי
(הוא עולה ויורד כל הזמן זה)
איך ידעת להגיד עוטפת, איך ידעת?
תודה אנימל
תה עלים וחמין מוצלח...
חורף משובח...כך, מרגיש לי הפוסט הזה.
(כאן בגרסתו המושרת של חברי[הרב] יהושע אנגלמן - כמה מתוק ונקי. ואנו לא נאמר "מה זה אשר יוכל הלב והלשון לעשות?...", אלא "מה זה אשר יוכל הלב והלשון לעשות!...")
הנה:http://www.piyut.org.il/tradition/621.html?currPerformance=784
עוטפת אותך
בחיבוק חמים