חיכיתי היום בסקרנות לתכנית "עשר הכי" בערוץ 2. לא כי התכנית הראשונה בסדרה הותירה אותי בציפייה להמשך, אלא כי רציתי לראות את האייטם שעוסק בגשר הולץ. אני מכירה את הסיפור ונחשפתי להתנהלות שהייתה סביבו, כך שרציתי מאוד לדעת מה יצא בסוף.

כל מה שאני יכולה להגיד זה O-M-G. כל הסיפור הוצג כמערכון בסדרה קומית. העובדות והתגובות סולפו. ולא רק זה. אם באמת מדובר במשהו שיעלה מאות מיליוני שקלים לציבור, למה להציג אותו כפדיחה?! אולי היה כדאי להתייחס לזה קצת יותר ברצינות?! אבל כנראה שזה מה שקורה כשכל מה שנשאר מרעיון לטעות/מחדל/פאדיחה, זה הרעיון עצמו. אם העובדות לא מתיישבות עם הסיפור שרוזנטל בדה במוחו, אז הוא בוחר להתעלם מהן.

כנראה שמיקי רוזנטל חיפש להעביר ערב בכיף. למי אכפת מהעובדות, כשאפשר לנסות ולהצחיק את החברה'?! הוא אפילו לא יודע מי אשם. (אולי כי לאו דווקא יש אשמים בסיפור, אלא זה עוד סיפור של חלמאות ישראלית טיפוסית).

יכול להיות שנמאס לו להיות רציני כל הזמן והוא שוקל להחליף קריירה. אחרי מה שראיתי היום, גם בתור סטנדאפיסט אין לו עתיד מזהיר.

עם דבר אחד כן הזדהיתי בתכנית - הפאדיחה של מכבי חיפה (וזו דוגמא קלאסית לפאדיחה). כאב לי הלב אז ועכשיו. אני רק מקווה שהם, בניגוד לאחרים, באמת למדו מהטעות. עכשיו כל מה שצריך זה לשחזר את ההישג...