בתוך כשבוע תוולד כנראה מדינה חדשה. דרום סודאן. וסודאן המדינה הענקית הזו. העשירית בגודלה בעולם. הגדולה באפריקה - תתפרק. עשרות שנים אחרי שנוצרו - מתעצבים מחדש גבולות האימפריה הבריטית. עיצוב יקר יש לאמר. 2.5 מליון אנשים מתו כדי שזה יקרה. (2,500,000 אנשים). עשרות שנים של לחימה. סיכסוך שנמשך רוב שנותיה של סודאן מאז עצמאות. שתי מרידות עם הפוגה קצרה באמצע. - 1955-1972 - "Anyanya 1" מלחמת האזרחים הראשונה.
- 1983-2005 - (מרידת ה SPLA ) מלחמת האזרחים השניה.
אצלנו לשם השוואה מאז 1948 נהרגו כ-100,000 בני אדם. (יהודים וערבים). לפחות מבחינת אבדות בנפש היה הסכסוך הפנימי בסודאן אלים פי כמה מזה פה בארץ ישראל. בתהליך איטי משתנים גבולות "מקודשים", לא רק שם גם בקצוות אחרים של האימפריה הבריטית לשעבר. בעיראק נובטת לאיטה "אוטונומיה" הקרויה כורדיסטאן. וגם סודאן עצמה עוד לא אמרה את מילתה האחרונה. לא מן הנמנע שביום מן הימים גם דארפור תלך לדרכה. האם יתכן שסודאן תשאר מאוחדת? בסוף השבוע נדע כיצד הצביעו אזרחי דרום סודאן. לאשר את הפיצול נדרש רוב רגיל במשאל, אך זאת בתנאי שלפחות 60 אחוזים מ-3.9 מיליון בעלי זכות ההצבעה יממשו אותה. יש חשש שהתקפות המורדים יפחידו את המצביעים ויקטינו את אחוזי ההצבעה. וקיים חשש נוסף שאותו הביע גם הנשיא קרטר שהצד המפסיד יסרב לקבל את תוצאות משאל העם. אבל נראה שהדרום עבר כבר כיברת דרך ארוכה בחלוף 6 השנים האחרונות וסביר יותר שיבחר בעצמאות על פני איחוד עם סודאן. אז למה סודאן עומדת להתפרק? למה דווקא עכשיו? המלחמה בדרום סודאן הסתיימה לפני 6 שנים...!! השאלה היא לא למה סודאן מתפרקת אלא למה היא בכלל נולדה? ועל כך סיפור קטן. בילדותי ביקרתי אצל פרופ' טלמון. הוא סיפר אנקדוטה על האימפריה הבריטית. יום אחד מתמנה שר חוץ חדש. הוא מחליט לעשות סדר באימפריה. "הגישו לי נייר המסכם את עיקרי מדיניות החוץ הבריטית" אחרי כמה ימים חוזרים אליו עם תיק מאובק מהארכיון. הוא פותח את התיק ומגלה בו מסמך אחד ישן נושן. "הדרך להודו חייבת להשאר פתוחה". כך כתוב. זו המדיניות שלנו אדוני השר. אמרו לו. איך זה קשור לסודאן? כדי להבטיח את הדרך להודו השתלטה בריטניה על מצרים וארץ ישראל. וכדי להבטיח את יציבות מצרים היא התפשטה דרומה לסודאן ואוגנדה כדי להבטיח את מקורות הנילוס – לסכר שתוכנן להבנות באסוואן. בהמשך – צירפו לסודאן גם את דארפור.ויצרו מדינת ענק. קליידוסקופ אתני. - 1. הצפון – ערבי מוסלמי.
- 2. הדרום – אפריקאי, אנימיסטי נוצרי.
- 3. המערב (דארפור) – אפריקאי מוסלמי.
הצפון התיחס לדרום כאל מכרה שהמחצבים בו הם עבדים. הדרום המפוצל שבטית התיחס לצפון המפותח – ביראה מהולה בחשש. הבריטים לא היו שלמים עם איחוד הדרום לסודאן. ורצו ליתר את הדרום כישות נפרדת. ב- 1922 הם תיקנו תקנה שלצפוניים אסור לשהות מתחת לקו הרוחב 10 ולאוכלוסיית הדרום אסור לחצות צפונה מעבר לקו רוחב 8. הבריטים הניחו פצצת זמן שלמעשה הפרידה בין האוכלוסיות. בתוך כך גם הועצמו גם זרעים נוספים להתבדלות הדרום מהצפון. פעילות מסיונרית בדרום סודאן תחת שילטון בריטי – העצימה את בידולו כנוצרי אפריקאי מול הצפון המוסלמי. אז למה פרצו המרידות? המילה מרידה מטעה. "Anyanya" התחילה שנה לפני שסודאן קיבלה עצמאות. כשסודאן לא היית כלל מדינה עצמאית. היא כמו גם המרידה השניה פרצו בקו התפר בין סודאן לדרום סודאן. שם נצברו מתחים שהציתו את הסיכסוך האלים הזה. הם פרצו כי כדי לנהל מדינת ענק כמו סודאן, על שלל השבטים שבה -דוברים בה 142 לשונות שונות - מתחייבת מידה של כיבוד והכרת השונה, מתחייבת חלוקה הוגנת של משאבים. שלא לאמר חלוקה שווה. נשמע פשוט נכון? אבל הכוח מסנוור. וכוח רב יותר - מעוור. והשילטון בסודאן לא עשה שום דבר שונה ממנהיגים לפניו בהיסטוריה. הוא הכביד את ידו. כל הדרך. ועשה ההיפך ממה שעשוי היה להותיר את סודאן מאוחדת. התפרקות סודאן – היא כישלון מנהגיה. משפט של אחד ממנהיגי הדרום מיטיב לבטא את התוצאה של התנכרות ארוכת שנים זו : Enough is enough נקודת המפנה היית ההתכחשות להסכם אדיס אבבה מ-1972 שההעניק לדרום סוג של אוטונומיה. היא הוחרפה כשנומיירי נשיא סודאן החליט על ישום שריעה (חוק מוסלמי) בכל רחבי סודאן ב-1983. על ישום השריעה אמר חסן טורבי שנומיירי בהינף חתימה הצליח לעשות מה ש-100 שנים לפניו לא הצליחו. על רקע זה פרצה המרידה השניה. בבד בבד עם התרחבות המלחמה לכל דרום סודאן הידק השילטון בשנות ה- 80 את אחיזתו. והוצרך לטיהורים וחיסולים של בכירים בצבא, הגבלת חופש ההתאגדות ופעילות מפלגות. המטרה היית כיבוש צבאי של דרום סודאן. גם במחיר דיכוי הביקורת הפנימית. וביקורת כזו היית כי סודאן ובמיוחד חרטום - היית ידועה כביירות של אפריקה. חיי לילה וסובלנות. חיו בה בצוותה מוסלמים לצד שחורים מהדרום. נישואי תערובת של ערבים עם שחורות אפריקאיות. אוכלוסיה מעורבת ותוססת. דוברת ערבית. אבל השילטון הציב יעד. ואותו הוא גם השיג. כיבוש דרום סודאן הושלם ב-1994. עכשיו היה צריך להחזיק בכיבוש. המחיר ההולך וגובר כלכלית ובאבידות בנפש הגביר את הביקורת הפנימית בצפון סודאן. וב-1996 הכריז הנשיא באשיר על סודאן כמדינה איסלמית טוטאליטארית חד מפלגתית. והפרלמנט הנבחר הורכב מנציגי מפלגת השילטון National Congress Party NCP בלבד. דרום סודאן הוא שטח ארץ ענק. פי 30 גדול משיטחה של ישראל. מאוכלס על ידי למעלה מ 24 קבוצות אתניות שונות. שבטים נילוטים בעיקר. הקבוצות הבולטות הן הדינקה, הנואר, והשיילוק. דרום סודאן מאכלסת את ביצות ה- Sudd שפירושו בערבית מחסום. הוא נוצר כשהנילוס הלבן חוצה אזור רמתי שטוח שמאט מאוד את זרימת המים ויוצר מבוך של תעלות בלתי עבירות במשך חודשים רבים בשנה. פארק עשיר בפלורה ופאונה - המדהים ביופיו. הצבא הדרום סודני הצליח לחצות את ה"Sudd" ולהתייצב על גבול אוגנדה אבל קו האספקה העיקרי במשך חלק ניכר מעונות השנה הוא הנילוס ואת פגיעותו ניצל ה SPLA. המלחמה נמשכה. השילטון ניסה ככל יכולתו במדיניות הפרד ומשול. וגם הצליח בכך חלק מהזמן. כשחלק מהמורדים (Riek Machar) הצטרף לממשלה נגד ה SPLA. לאורך שנים נראה היה ששני הצדדים הממשלה וה SPLA תקועים במלחמת התשה שאין לה סוף. אבל לכל מלחמה יש סוף. גם כשהוא לא נראה באופק. אז מה סיים את המלחמה? המלחמה בדרום סודאן לא הייתה המלחמה הפנימית היחידה בסודאן. ב-2003 הואשם המשטר ובאשיר אישית בג'נוסייד בדארפור. ומרידה נוספת היית גם במזרח סודאן של שבטי ה Beja וה-Rashaida . אז כמה מלחמות במקביל יכול משטר לנהל בשטח ענק במדינה עם משאבים מוגבלים? המשך המלחמה גם גבה מחיר מדיני כבד. סודאן מצאה את עצמה מבודדת. טמאה. מדינה תומכת טירור. אבל לצד המלחמה היה גם פיתוח כלכלי. בסיוע הסינים פותחו שדות הנפט ב Abeyi. 450,000 חביות נפט ליום. כש- 60% מהנפט נרכש על ידי סין. ביג ביזנס. וביזנס – מחייב שקט... ב 2005 נחתם בנייוואשה קניה הסכם ה CPA. (Comprehensive peace agreement) סודאן הסכימה למעשה למנגנון של התנתקות דרום סודאן ממנה. לא מייד. אלא בתהליך שיארך של 6 שנים. סוכם כי יערך גם משאל במקביל גם ב Abeyi (חבל ארץ בתפר בין סודאן לדרום סודאן העשיר בנפט) בו יחליטו תושביה אם להשאר חלק מסודאן או להצטרף לדרום סודן. אבל משאל העם ב Abeyi לא נערך. סוכם כי הכנסות הנפט מחבל Abeyi ימשיכו להתחלק חצי חצי בלא קשר לאיפוא יעבור הגבול הטריטוראלי ב Abeyi. כמו כן סוכם משהו שלנו בישראל יראה בלתי יאומן. הוסכם כי תערך בוררות בינלאומית של מספר אישים שהיא שתקבע את גבולות חבל Abeyi. הבוררות סיימה את עבודתה והותירה את רוב שדות הנפט בידי סודאן. אבל סימנה את קו הגבול כך שמצפון לו מתגוררים שבטים ערבים ומדרום לו שבט השיילוק הנילוטי הדרום סודני. למרות הבוררות - עתיד Abeyi, אופן חלוקת Abeyi וסימון הגבול בה הוא עדיין סלע מחלוקת. תמונת מצב - ד"ר ג'והן גארנג מנהיג ה SPLA נהרג מספר שבועות אחרי חתימת הסכם ה CPA בהתרסקות מסוק מסתורית. את מקומו תפס סגנו רמטכ"ל ה SPLA לוטננט גנרל סאלווה קיר.
-
- דרום סודאן הצליחה להתייצב ב 6 שנים האחרונות. היא עדיין מדינת ענק. 10 פרובינציות. היא אחת המדינות הנחשלות באפריקה. דרום סודן תהיה אומנם בתווך בין המזרח תיכון הערבי לבין אפריקה. אבל תרבותית דרום סודאן היא אפריקה. אפריקה בכל רמח אבריה. עם השפעה חזקה למדינות הגובלות בה מדרום וממזרח: קניה, אוגנדה, וגם אתיופיה, מדינות שגם תמכו – מי יותר מי פחות - במאבק שלה לעצמאות.
-
- ניהול קלידוסקופ השבטים בדרום סודאן תהיה משימה מסובכת, אבל לא בלתי אפשרית. נכון שחלק מהשבטים ידועים כחמי מזג שלא פעם פותרים את הסיכסוכים שלהם (בדרך כלל על מרעה ומים) בכוח. אבל ה SPLA התמודד מול משימות קשות בהרבה וסביר שיצליח גם בבנית המדינה החדשה לפחות בטווח הקרוב. (הוא עושה את זה כבר 6 שנים). יש ממשלות באפריקה שהצליחו לעשות את השנוי מאירגון גרילה לממשלה אזרחית יעילה (אתיופיה, רואנדה ואוגנדה). האם אכן יצליח ה SPLA לתרגם את האשראי שיש לו לניהול ובניית מדינה? עוד ימים יגידו. כי על זה הוא יבחן מעכשיו.
- עיר הפליטים הדרום סודנים הגדולה בפאתי חרטום המונה מליון בני אדם -בתזזית. פליטים עוזבים אותה באלפים. 120,000 פליטים דרום סודנים עברו בשבועות האחרונים מהצפון לדרום. מאידך מוסלמים שישבו שנים בדרום עוזבים ועוקרים לצפון. חשש מהעתיד ועקירה מרצון. והכרה בכך שהמציאות הפוליטית בדרום עומדת להשתנות.
-
- האם הפיכת דרום סודאן למדינה עצמאית - תסיים את הסיכסוך בין צפון סודאן לדרום? אין גירושים קלים. מעטות המדינות שהתפרקו ללא זעזועים. "זנבות" לא פתורים תמיד יהיו. ובדרך כלל לוקח שנים עד שמישבים אותם. הנפט עלול להיות אחד מנושאי המחלוקת. לדרום סודאן הוא סם חיים לפחות בשנים הקרובות. (למעלה מ 90% מתקציב דרום סודאן מקורו בהכנסות מהנפט). וחלוקת זכויות מים (בעיקר מי הנילוס הלבן) עלולים להיות מקור חיכוך נוסף.
- סודאן מינוס הדרום – היא מדינה אחרת. קצת פחות הטרוגנית. אבל עדיין מדינת ענק. בה חלקים מדארפור עדיין במצב של מרידה. וחלקים מדרום קורדופאן (שבט הנובה) יתכן וירצו להסתפח לדרום סודאן.
- לאן תפנה כעת סודאן? קשה לאמר. הנשיא עומר אל באשיר כמו הנשיא נומיירי לפניו הם אנשים שעשו תפניות פוליטיות מהותיות ומפתיעות במהלך שילטונם. לא מן הנמנע שכך גם ינהגו יורשייהם.
האם המצב בסודאן משפיע עלינו? משפיע. המצב הפוליטי הרעוע בדארפור משפיע על זרם הפליטים משם. אם יתיצב המצב וסודאן תיפצח בתנופת פיתוח - אזי זרם הפליטים משם יקטן. ומה אפשר ללמוד מהסאגה הזו בדרום סודאן? חלוקת סודאן היית משך שנים הפיתרון הכי הגיוני לאלו שצפו על הסיכסוך מבחוץ. אבל לא כך ראו זאת הצדדים לסיכסוך, הם תמיד ראו עוד מהלך שישנה את התמונה, עוד עמדה שעם נפילתה יובס האויב...עוד גבעה אסטרטגית שכיבושה ישנה את פני המערכה. וכך ממרומי הגבעה הנוכחית ערב עצמאות דרום סודאן – זוכרים היום בסודאן 2.5 מליון בני אדם שמתו בשם הגבעה הבאה שעליהם היה לכבוש... קישורים מעניינים: Sudan: History of a Broken Land |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין מה לעשות תמוש,
אפריקה - וגם המזרח התיכון נכנסו לנו גם לרפרטואר,
וגם לאג'נדה...
הנה כבר בלי שהרגשנו משפיעה התעטשות קטנה במצריים עלינו.
את הגז ניתקו "זמנית",
מחיר חבית נפט גם עלה "זמנית"...
אבל רוה"מ נתניהו מבין את העם. ולכן אולי נקבל פיצוי...
כלומר - מחיר ליטר בנזין יתיקר אבל פחות ממה שתוכנן...
ולסיום - תודה...
בבקרים העירנות שלי מגיעה רק עד המטבח, בצהרים אני חותרת לחדשות מקומיות לצד כריך ופתאום בערב כל אפריקה נכנסה לי לרפרטואר. נשיקה ממני והרבה תודה.
ובכל זאת. תוצאות לא רשמיות מצביעות (על פי אל ג'זירה) כי מתוך כלל המצביעים כ 98% - הצביעו בעד עצמאות לדרום סודאן.
עכשיו כבר מתדיינים על השם של המדינה החדשה...
ראו כתבה מהשטח של אל גזירה.
http://english.aljazeera.net/video/africa/2011/01/2011123125023126139.html#
אי אפשר שלא לחוש מהכתבה את התרוממות הרוח והגאווה על העצמאות הצפויה...
תודה על התיחסותך...
אכן אופן חלוקת רווחי נפט (כמו רווחי גז) הוא נושא שמעורר אמוציות...
עוד נותר לראות איך יפתר הנושא שם...
וגם כאן...
שאלות טובות שאלתה.
דיון בהן מחייבת הסכמה על עובדות לפני שגוזרים מסקנות. קשה לפרוש יריעת עובדות רחבה - מפאת מגבלות מקום.
לכן אתיחס בתשובתי לדרום סודאן.
תמיד יותר קל לשפוט סיכסוך שאחרים מעורבים בו.
הסכסוך בין הצדדים בדרום סודאן נמשך כידוע שנים רבות.
ככל שנמשך – רבו הצלקות.
גבר אי האמון.
לכל צד הייתה האמת שלו. האילוצים שלו.
וטענות נגד הצד השני. חלקן מוצדקות. אחרות לא.
ככל שהתרבו הצלקות – התגברה הדמוניזציה.
דה הומניזציה של היריב.
"אלו לא בני אדם- אלו חיות".
התמעטה הראייה המפוקחת, התגברה הרגשנות. החשש, חוסר האמון.
הגבירה אותה תחושה שזו מלחמה קיום...
הסיכסוך גם עבר טלטלות. התחזקות מקומית בשדה הקרב של אחד הצדדים גרמה להקשחת עמדות.
אינטרסים רבים. ומעורבות אירגונים ומדינות רבות. הליגה הערבית, מדינות IGAAD (קרן ומזרח אפריקה), אירגון אחדות אפריקה, האו"מ, וכמובן מעורבות מעצמות, ארה"ב, סין, וזו רשימה חלקית.
בליל של מעורבים – שלפעמים התבלבלו ובילבלו. אבל בסופו של דבר עזרו...
מי שילם?
מליוני בני אדם שמתו.
וכיצד הסתיים הסיכסוך?
פחות או יותר בגבולות חלוקה שהיו ידועים בתחילת הסיכסוך ב - 1955.
עצוב.
אבל זו האמת...
בז'ה,
תודה...
בנתיים רק הסתיים המשאל בדרום סודאן....
כבר מספקת לנו מדינת ליגה ערבית נוספת ענין רב - טוניסיה...
יש לשתיהן משהו משותף...
מנהיגים - שלא קראו את תמונת המפה הפוליטית.
בסודאן - מנהיגי הצפון התמקדו בצרכי הצפון. כםו על הדרום אורחות חיים מקוממות. והזניחו כלכלית את הדרום.
בטוניסיה - המנהיג (הנשיא) שכח את המעמד הבינוני שהעלה אותו לשילטון. והזניח את אזורי הפריפריה של טוניסיה...
תהליכים חברתיים הם איטיים. הם מתבשלים זמן ארוך. אך כשהם פורצים. הם גועשים.
אנחנו רק בתחילת התהליכים בעולם הערבי...
בתחילת ההתחלה...
העתיד יגיד...
ותודה גם לך...
התוצאות הראשוניות של משאל העם בדרום סודן מעידות כי מסתמן רוב קולות לפילוג מהצפון. התוצאות הרשמיות צפויות רק בחודש הבא. מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, קרא לתושבי סודן ולמוסדותיה "לגלות סבלנות ואיפוק עד שוועדת משאל העם תכריז על התוצאות הסופיות".
במקביל, הודיעה שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, כי המשקיפים מטעם האיחוד יגישו דו"ח בנושא בתחילת השבוע הבא. לדבריה, משאל העם הוא "אירוע היסטורי ואבן דרך חשובה".
תודה על ההסבר המקיף.
שבת נעימה
אילת
*
אם רק ניתן היה למצוא פתרון עבור הפליטים משם ולמנוע את הצטברותם כאן בארץ היה טוב. בטח יש לך רעיון...
סגן מזכיר ה SPLA ד"ר אן איטו הודיעה שכבר בסיום היום השלישי למשאל העם 60% מבעלי זכות הבחירה מימשו את זכות הצבעתם.
אם נכון הדבר – זהו צעד נוסף של דרום סודאן בדרך לעצמאות...
וסתם מתוך סקרנות - מה לך ולסודן?
מעניין מאד...
בברכה אמנון
סקירה נהדרת , אהבתי
עם הסתלקות המעצמות החלו הסכסוכים, מאחר ומרבית המדינות לא עמדו אף פעם ברשות עצמן. כך קרה בניגריה וברואנדה, אולם גם בעשרות סכסוכים נוספים שלא הגיעו לתקשורת הבינלאומית.
הסבר מעניין ומאלף.
אהבתי את הניתוח השיטתי
דיוד
מאיפה אתה מביא את השטות הזו תגיד לי?
אשמח לשמוע מאיפה ניפחת פי 2 לפחות את כל הנתונים על מלחמות הערבים להשמדת ישראל והקורבנות שהפילו?
.
אגב בוררות בינלאומית שנראית כדבר שלא יאמן - תודה, נדמה לי שב-1948 הייתה אחת כזו ואנחנו יודעים איזה צד סרב לה במטרה להשמיד אותנו. אפילו את הפסד טאבה - הפסדנו בבוררות כזו. כל בוררות בינלאומית אצלנו כולל קביעות האום בדבר גבולות המדינה שלנו הם נסיון או להשמיד אותנו או לקדם גבולות שיעזרו להשמיד אותנו.
תודה רבה רבה על ההשקעה.
תודה חיים.