יובל שבועות לי חיכתה

את השנה כילתה,

ואז כרוח קדיםהגיחה

ואת ליבה על ליבי הניחה,

בהילוך כה מהיר נסחפנו

את פיוטי הלב חרשנו,

כה עזה היא משיכתה

בעבותות נקשרתי למנוע שאיבתה,

כנסיכה בכסות צפרדע

מי היא באמת איני יודע,

איילת האהבים שלי כה נסתרת

את יופיה כה קרוב היא שומרת,

כשמש העולה בנישמתה הבוערת

בינות העננים את חומה לי משגרת,

כטליה פרועה המדלגת מעבר לגדר

קוראת לי להצטרף למשהו אחר,

דילגה לה אלי לתוך הלב

מחזקת אותי אליה בחיבוק אוהב,

כחברה קרובה המשתפת קדושתה

הנשוח יחד כאור בינות לעלטה?

חברים יקרים:

סטיב אוסטין מתקרב לאיטו

ובהילוך מהיר העוצמה היא איתו,

הרגש וההגיון בהיתנגשם

חיבור כה נדיר לא יגרשם!