
ככה אני אוהבת את הקפה שלי:
טעים (כי לפעמים גם קורה שזה לא ככה...) הפוך (חלב, הרבה חלב) חלש (קפה חזק מיירט אותי לשמיים באנרגיות שקשה להתמודד איתן) חם (רק בגלל שאני אוהבת לעשות "פווו") דל (חובה!)
וכשאני מגיעה לקפה שלי אני כבר לא צריכה לבקש...
איך שהקפקאים (זאת המילה שלי למכיני קפה) רואים אותי - הם מכינים לי את הקפה. בלי שאבקש.
בלי שאצטרך בכל פעם לחזור על אותו נאום: טעים הפוך חלש חם דל נשבעת - אי של שפיות.
הם כבר למדו גם לשים לי עוגיה קטנה על צלוחית. את העוגיה שאני אוהבת.
ממש כמו בן זוג שיודע איך לשמח אותי בדברים הקטנים. בשקט. בלי להגיד. בלי לבקש.
והקפה שלי ברוטשילד הוא הרבה יותר מקפה.
הקפה שלי ברוטשילד הוא גם השקט שיש לי לקרוא את הספרים שלי, (רעש של אוטובוסים, צפירות של מכוניות, נביחות של כלבים, סירנות של אמבולנסים. זה השקט שלי - זה השקט של כל מי שגדל בעיר הזאת),
הקפה שלי שם הוא גם לשבת עם אנשים שהפכו להיות חברים נורא טובים. מהקפה. האמיתי. (גם אם לא תמיד אני זוכרת את השמות של כולם....)
לעולם לא אמצא את עצמי יושבת שם לבד (גם אם ממש אייחל לכך), לעולם יצטרפו אליי לשולחן חברים מוזמנים, חברים מזדמנים, חברים לקפה, פחות חברים ואפילו זרים שאין להם כיסא באף שולחן אחר.
אני אפילו מזהה את הכלבים שם בשמות שלהם, או בלפחות לדעת למי הם שייכים. שכונה אמיתית.
שם אני יושבת על הכיסא (שכבר קיבל את הצורה של הגוף שלי) כששמח לי וטוב לי, לשם אני בורחת כשעצוב לי, שם אני רוקמת תוכניות עם השותף שלי על הדירה שנמצא בקרוב, שם מתנהלים דיונים ארוכים וחשובים על החיים שלנו וגם דיונים פחות ארוכים ופחות חשובים על החיים שלנו, שם אפילו פיתחתי כמה קשרים עסקיים.
אי של שפיות. עד החורף הקרוב. |
ritabar
בתגובה על bad hair day / "שיער" - הגרסה האמיתית
^ ^
בתגובה על מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה!
ettgar1
בתגובה על ושוב מנקה את הנשמה!
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה פוסט מצטיין! בעסה שאין לי כוכב.
אשוב לככב, מבטיחה.
לילה טוב,
שכנה מדמנת עם כלבה שאת יודעת לזהות
X
רוטשילד הוא רחוב מיוחד. מצד אחד עירוני מאוד עם עסקים, בנקים ושאר עניני שוק הון. בסופו - הבימה, ובמרכז - וכאילו לא שייך - שדרה מלאת קסם (עם או בלי הגלובוסים)
וכן, קפה, הרבה קפה
אהההה - אז הכוכב הוא ממך?
מהממת את...
נחכה ליום שלישי ונחגוג את העפת הגלובוסים משם!
אני בעד שנארגן מסיבת פרידה!!! כל הכנופיות וכל החבורות של כל השעות פשוט נארגן מסיבה. האווירה עלינו, הקפה - על השדרה...מה את אומרת?
אני יוצאת לשם עכשיו - נתראה שם לקפה?
למה את גונבת לי את הפוסט?
אני אמרתי שאני ברת מזל שיש לי כל כך הרבה גברים שיודעים להבין לי את הקפה בבוקר בדיוק כמו שאני אוהבת (גדול וחזק, Take Away).
גם לי הקפה הזה הוא תחנה ביום שאין לפסוח עליה. יש את כנופיית הבוקר הכה מוצלחת ואת כנופיית שישי וזו של שבת וגם אלו של הערב אבל כולם מדירים רגליים לאחרונה בגלל הגלובוסים המעפנים שיורדים, בשעה טובה, ביום שני הקרוב.
גם לי חברים טובים מהקפה האמיתי הזה והוא השפיץ של השכונה שלי, זה שעושה את כל הבלאגן שווה. והיו בו זוגות והיו ממנו חתונות. קסריליבקה הקטנה שלנו :-)))
ואפילו את ואני מכירות מהקפה. ההוא...קיבלת כוכבון עבור האחווה.
האושר בכלל מורכב מאלפי רגעים קטנים קטנים
זה גם זה וגם:
השניה אחרי שנגמר אימון הכושר והגוף מזיע ומובס
השניה שאחרי המקלחת שאחרי האימון הזה
שניה לפני שאני עומדת להכניס לפה ביס מארוחה שמורכבת מהאוכל שאני הכי אוהבת
השניה שלפני שאני נרדמת כשאני ה-ר-ו-ס-ה מעייפות
השניה שבה אני מבינה שאני מאוהבת
השניה שבה אני מבינה שגם הוא...
ועוד אלפי אלפי שניות ורגעים כאלה
תודה כל הכוכב
זה בדיוק זה-ההנאות הקטנות של החיים.
הקפה הטוב,
הספר שהתחלת לקרוא ואת רק מחכה כבר להגיע הביתה ולצלול לתוכו,
האמבטיה שתכננת עם מלא מלא קצף,
הסרט שלך בדיוק משודר בטלוויזיה..
שמחות קטנות, רגעים גדולים
לא הבהרתי ולכן אבהיר - ממש ממש ממש לא באמצע יום עבודה....
אני עובדת בהרצליה פיתוח - מה שלא מאפשר לי "לקפוץ" לשם באמצע היום
(העבודה שלי לא מאפשרת לי לקפוץ מהכיסא לפיפי לצורך העניין...)
אני מדברת על אחה"צ/ערב
"פוווו" זה הכי כיף
דיוושים? מואה? ועוד באמצע יום עבודה. יקירתי, יו אר דילינג עם פדלאה.
ואגב, רק עכשיו שמתי לב ששתינו עושות "פווו". ראית?
שזה לא רע לכשעצמו
יום יבוא וגם לי יהיה את הקפה הקבוע שלי בת"א
עד אז אני בקפה הקבוע של חברות..
אם את מדברת על "הקוסם" ליד קינג גורג' אז את לא ממש רחוקה מרוטשילד,
כמה דיוושים על האופניים, או צעדה קלה תביא אותך אלינו לסלון
תבואי
רוצה גם אי של שפיות... אבל קצת רחוק לי רוטשילד.
לנו יש לא רחוק מהעבודה את "הקוסם". (->פלאפל, שווארמה וכאלה...)
גם שם יש יחס לבבי, ופינוקים כיפיים כאלה.
הפוך
חלש
דל
גם בשבילי זה הכי....
לא יכולתי להתייפייף על הרגע הזה טוב יותר
יש שם כנראה רק קפה אחד שנותן את התחושה הזאת...
לא?
תאמרי לי איך את
אוהבת את הקפה שלך ,
ואומר לך מי את.
אכן, בית קפה שהופך לבית ,
איפה ברוטשליד?
למקום של שייכות.
מוכר.