כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מגשש באפלה

    בלוג על קיימות, כלכלה, מערכות מורכבות, דמוקרטיה, תאגידים, תרבות הצריכה וכל הבלגן מסביב.

    5 דברים עליהם לא ידברו בכנס ישראל 2021.

    2 תגובות   יום ראשון, 9/1/11, 23:55

     

    "כנס ישראל 2021, מאפשר לכם לכוון את השיח הציבורי לתכנון ארוך טווח ולהעלות את השאלות והתשובות על האפקטיביות של הממשל, החינוך, שוק העבודה והתחרותיות של המשק, וכל נושא חשוב נוסף שתבחרו להעלות לדיון."


    קודם כל גילוי נאות. פנו אלי ממארגני הכנס, ובקשו שאכתוב עליו, וגם הציעו מימון להשתתפות בכנס. אני לא בטוח שאגיע אליו (שילוב של עבודה, בוס תובעני וימי חופש רבים מדי באוגוסט), אבל ממילא בשנים האחרונות אני כותב על "תכנון (ואי תכנון) ארוך טווח" – אז למה לא?

     

    לפני שאני מתחיל, ברצוני להודות למארגנים, מכון רעות ועיתון דה מארקר על קיום הכנס. למרות הביקורת בהמשך, לא טרוויאלי לקיים כנס כזה, שמדבר על הטווח הארוך, ועוד מערב בכנס את השמנה והסלטה של הציבוריות הישראלית. 2.8 קריאות כיפאק היי.

     

    אז הנה כמה דברים עליהם סביר שלא ידברו בכנס, ודווקא רציתי שיעלו לדיון:

     

    הדבר הראשון עליו לא סביר שידברו בכנס הוא הכנס עצמו. כלומר – איך מארגנים כנס כזה, מי מחליט מה התכנים שלו, מי הדוברים וכו'. עושה רושם שהמארגנים עשו מאמץ להכליל מגוון של קולות – אנשים מתחומים שונים ומרקעים שונים – חבל עם זאת, שאין שם יותר נשים בין הדוברות הראשיות בכנס, לי אישית חסרים גם יותר קולות מהשוליים החברתיים והסביבתיים – היה נחמד לדוגמה להביא את ליה אטינגר או את תמר גוז'נסקי. גיוון הוא דבר טוב.  נקודות שבח – שולחנות עגולים, ודיון מקדים בפייס בוק.

     

    איך אפשר לעשות את הכנס הבא טוב יותר? אולי באמצעות כלים מתחום הווב-2, כמו Dig-it, או Like לבחירת חלק מהמרצים, אפשרות אחרת – דיון מקדים והעלאת שאלות על ידי הציבור (ואולי גם הצבעה על פופלאריות של שאלות ואו הצעות לסדר היום). הצעה אחרת – לקיים חלק מהכנס בצורת אי-כנס. (אי כנס מוצלח וצנוע בישראל – הגריק).

     

    הדבר השני עליו כנראה שלא ידברו בכנס הוא ישראל 2061. תכנון ארוך טווח הוא לא 10 שנים קדימה, אלא 50-100 שנים קדימה. 10 שנים קדימה זה תכנון לטווח הבינוני (לפחות בעיני). כן אני, יודע, זה מגלומני, זה בגבול המדע בדיוני. ומצד שני, מה שטוב לחוני המעגל טוב גם בשבילי. הנקודה היא שלמרות כל הבעיות של לדבר על 50 שנה קדימה, קשה לדבר ברצינות על 10 שנים קדימה, בלי לתכנן גם ל-50 ול-100 השנים הבאות. דוגמאות יש למכביר – משק המים, תחבורה, אנרגיה, משאבי טבע ועוד – המגמות ארוכות הטווח יכולות לכוון אותנו בהקשרים הקצרים יותר. אולי הדבר נובע מחשש לעתיד המדינה בעוד 50 או 100 שנה? סיבה מצוינת להתעקש לדבר על זה. איך אפשר טוב יותר? פשוט לדבר גם על זה.

     

    הדבר השלישי עליו סביר מאד שלא ידברו בכנס הוא העבר ובמיוחד, העבר של תכנון ארוך טווח קדימה, כולל את הספר "גבולות לצמיחה" (שנכתב בשנות ה-60), ואת תנועת הקיימות. הוא כולל ניסיונות מוצלחים יותר ופחות לספק תחזית קדימה – אדם סמית, מלתוס ומארקס לדוגמה. כל אחד מהם צדק וטעה בדרכו שלו. אם אנחנו יותר חכמים מהם זה הרבה בזכות מה שהם עצמם אמרו. כדוגמה להצלחה נדירה לחזות שנים רבות קדימה, אתן את מודל "שיא תפוקת הנפט"  - למרבה הצער, למעט יוג'ין קנדל, לא שמעתי מישהו בישראל שמתייחס לזה.  איך אפשר טוב יותר ? – להזמין היסטוריונים כמו ג'ארד דיימונד שכתב את "רובים חיידקים ופלדה" המעולה, ואת "התמוטטות" שיכול להסביר מה קורה כאשר לא מתכננים קדימה. 

     

    הדבר הרביעי עליו כנראה שלא ידברו הוא חשיבותו של אי התכנון. או ליתר דיוק "עקרון הזהירות המונעת". יש הרבה דברים שחשוב מאד להתכונן אליהם – רעידות אדמה, התחממות עולמית, מחסור באנרגיה, המשבר בחינוך ועוד. אבל חלק מהסיבות שהביאו אותנו עד הלום היא האמונה שאנחנו, בני האדם , הם הגורמים היחידים שפעילים בכדור הארץ. אנחנו יכולים לתכנן מה יקרה, והשילוב של מוסדות החברתיים של האדם (השוק, הטכנולוגיה, המדע, הדמוקרטיה) יקבעו מה יהיה. טעות. כדור הארץ – הביוספרה, ההידרוספרה, והגיאוספרה ושאר הספרות – הן מערכות פעילות שיש להן "רצון" משל עצמן. יש להן אינרציה וחוקיות משל עצמן. התכנון שלנו צריך לקחת את זה בחשבון (וזו אחת הסיבות, מדוע כלכלה נאו קלאסית – שלפיה נערכים רוב התחזיות והחישובים כיום, היא כלי מחשבה בעייתי מאד).

     

    איך אפשר טוב יותר? – בכנס הבא לקיים כנס "סביבה חברה וכלכלה" בשיתוף עם מרכז השל  או העמותה לכלכלה בת קיימא לדוגמה. סביבה היא לא רק "עוד נושא" כמו תחבורה או חינוך לדוגמה, אלא גם קטליזטור לתפיסות פילוסופיות ערכיות ומדעיות אודות איך אפשר או כדאי לחשוב ולהתנהג אחרת, בכל התחומים.

     

    במישור התכלסי יותר, תכנון ארוך טווח במדינה כולל עיצוב מקיים, אנרגיה מתחדשת, משק מים מקיים, חקלאות ברת קיימא וביטחון תזונתי. אנרגיה לדוגמה, היא מרכיב חיוני בכל תכנון ארוך טווח של המדינה. כל עוד היא קיימת בשפע ובזול היא "מובנת מאליה", אבל למעשה היא תנאי הכרחי לשינוי שהתרחש ב-250 השנים האחרונות. גם אומה עם 100% תעסוקה, וחברה דמוקרטית ושוויונית להפליא, תהפוך למשהו מאד לא נעים בלי הספקת אנרגיה.

     

    הדבר החמישי שעליו לא ידברו כנראה בכנס הוא הפיל שעומד באמצע החדר  - פיל ושמו גידול אוכלוסין. לדעתי האישית, גידול אוכלוסין בישראל תורם בצורה משמעותית לבעיות במערכת החינוך והבריאות (בסיס המס לא משתנה כמעט, אבל הדרישות מהמערכת גדלות כל הזמן), לבעיות במשק המים והאנרגיה (ביקוש גדל), לבעיות התחבורה (יותר מכוניות , אותו שטח עירוני), הגידול בפערים (האוכלוסיות שגדלות הן בעיקר האוכלוסיות העניות יותר - החברה המוסלמית והחרדית), מצוקת הדיור (גידול בביקוש) ועוד (לדוגמה מדינה עניה יותר עם אחוז גבוה יותר של צעירים פרושה חברה סובלנית פחות, עם דמוקרטיה שברירית יותר).

     

    בכל הנושאים יש עוד גורמים שתורמים למשבר, אבל עדיין הגידול באוכלוסיה תורם חלק משמעותי ומהותי לבעיה. לדוגמה אפשר לשפר מאד את התחבורה בגוש דן על ידי שילוב של עירוב שימושי קרקע, תחבורת מעברים וBRT. אבל בטווח הארוך אפילו הפתרונות האלה לא יעזרו עם גידול מתמשך באוכלוסיה. איך אפשר טוב יותר? פשוט להתחיל לדבר על זה. 

     

    (מה אפשר לעשות בנושא האוכלוסין? – לדוגמה לשלב חרדים וערבים בשוק העבודה – לפחות על זה ידברו בכנס, ודי הרבה.)

     

    מי שלא יכול להגיע לכנס - אני מניח שהרבה מהתכנים שלו יתפרסמו בעיתונות.

    מי שרוצה לקרוא עוד על קיימות בזווית קצת יותר רחבה, מוזמן.

     

    בהצלחה לכולנו.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/1/11 21:53:

      הי שושי, תודה רבה. בסופו של דבר הצלחתי לקבל חופש, כך שאני מגיע ליום רביעי. המצב כרגע הוא של עומס בעבודה, ועם הילדים ועם "רמת גן גבעתיים בשביל האופניים". מקווה להמשיך לכתוב לאחר צוחק

        10/1/11 20:49:
      דרור,
      ללא ספק תחסר בכנס כדי לדבר על הדברים שלא יאמרו.
      תודה על פוסט מעניין מאוד.
      חבל שאתה כותב מעט לאחרונה, כל פוסט שלך מעשיר.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      האזרח דרור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין