זה בדיוק מה שאני מרגישה לגבי הודו...תודה

ברוכה השבה .. ! הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו .. (: תודה על השיר המתאר מצב קיים ואולי גם ישאר כך לעד ... ובכל זאת כולם מאושרים שם ....

מירה,
ברוכה השבה.
כיוון שאני מאלה שכנראה לא יסעו לשם,
השיר שלך נקרא בעניין: מה מקור המשיכה?
מירה

למרות שלא הייתי מעולם בהודו -
שיר מרתק ומעורר ומחשבה.

מעניין שהגעתי לפוסט שלך יום לפני חזרתה של בתי מהודו מטיול בן חמישה חדשים .
ומעניין שהאנשים שם רגועים ואולי אף מאושרים בביב השפכים , ולא יוצאים לרחובות להפגין על התייקרויות.
מזכיר את הספור של הפריץ שהטיל מיסים על היהודים כל זמן שהיו בוכים על זאת.
וכשאמר לו האיש שהתפקידו היה לבדוק את הלך הרוחות ברחוב , שהיהודים הפסיקו לבכות וכעת צוחקים לאחר הטלת המס האחרונה הפסיק להטיל מסים כי הבין שכבר אין להם כסף על מה לבכות.

עכשיו אני יודעת לאן נעלמת.
לא הייתי,אבל מניחה ששירך הוא תמצית הקיום שם.

השיר נפלא.

האם הצפיה אל העתיד היא תוצאה של העיניים הצופות? של המציאות הניצפית? של המתבונן בצופים? או שאולי סתם הכנה נכונה לעתיד הצפוי?

מירה יקרה
ולמה היא מקור משיכה כל-כך חזק לאנשים ? מעניין להבין...
התמונות בגלריה גם יפות מאד
נראה שהיה לך טיול יפה - שמחה בשבילך
יום טוב ונעים

הנגוד החריף בין הרוחני ,הגבוה ,לבין הגשמי הנמוך ,
היום יומי,בולט במיוחד.

עמוק כעומק הפערים שבין המערב השבע לעולם המפתח ,השלישי, (הודו היא מדינה של נגודים, ושל ריבוי עמים , אזורי אקלים, ודתות)

רק בשולי הענין אעיר או אאיר כי ההבדל בין הצחנה של העולם השלישי
לבין המערבי שבמערבי מכסים אותה בטונות של חולות ואו עמוק באוקיינוסים, ואגב כך מזהמים גם לדגה ולחי את החיים....
בעוד בהודו היא גלוייה לאף ולעין.. ויודעים מקורותיה.


והשיר חופר בעומקים..

אהבתי את ההתבוננות .

וואוו!
בכמה מילים שזרת עולם ומלואו.
חזק מאוד....

עצוב שכך...

מה זה יש?

מה זה אין?

היטבת,

 

ברוכה השבה

 

ברוכה השבה !!!!!!!!!!!!

מהתרשמויות של אנשים שפויים קיבלתי בדיוק את הרושם הזה.
היטבת לנסח - זה הפרט היפה כאן!

מה שצלמים תיארו בתמונות
את מתארת במלים - נפלא!

הרגשתי את הודו לגמרי
לא הייתי שם תודה מירה שחזרת

כתבת יפה.

ברוכה השבה...