קשה אולי לדמיין מסעדת גורמה המקדישה את זמנה לנוער בסיכון, אבל ב"ליליות" מצאו מתכון פיוז'ן אנין המחבר אפילו בין סשימי לפן החברתי
מאת ארן הרשלג
 הרבה אנשי עסקים, עמותות ויזמים מתחבטים בשאלה כיצד להפוך לעסק המוגדר ככזה הפועל לטובת החברה. עסקים כאלו אינם פועלים על מנת לייצר גימיק חולף, אלא עובדים על בסיס יומי עם אסטרטגיה חברתית מובהקת לטווח ארוך. החיבורים שנרקמים בין עסקים למטרה חברתית, נשמעים לעתים כהרמוניה של ניגודים. דוגמה להרמוניה כזו היא מסעדת "ליליות. קשה אולי לדמיין מסעדת גורמה המקדישה את זמנה לנוער בסיכון, אבל כאן מצאו מתכון פיוז'ן אנין, המחבר בין השניים. סנונית ראשונה מאז שנוסדה בשנת 1999, פעלה "ליליות" עם אג'נדה יציבה, בה לצד הפעילות הקולינרית התקיימה פעילות חברתית תחת הנהלתה של עמותת "עלם". במסגרת הפרויקט בני נוער בסיכון שנפלטו ממסגרות חינוכיות, עוברים הכשרה מקצועית הסוללת בפניהם את הדרך להשתלבות מועילה בחברה. עמותת "עלם" ממשיכה לנהל את הפרויקט מהפן החברתי, אך לפני שנתיים נקנתה המסעדה על ידי קבוצת אנשי עסקים, בהם: חנוך ברקת מוותיקי תעשיית ההיי-טק, אסף בלנק שניהל את המסעדה בשנה וחצי האחרונות ונדב ברגר איש עסקים מתחום המזון. לדברי היזמים: "מדובר בסנונית ראשונה המבשרת סדרה של השקעות צפויות, במקומות המשלבים עסקים עם עשייה חברתית. אנו מאמינים כי רק באמצעות הקניית כלים המאפשרים לאנשים לפרנס ולקיים את עצמם בכבוד, ניתן לחולל שינוי אמיתי בחברה הישראלית". התפישה העומדת מאחורי הקונספט היא, שבכל נקודת זמן מועסקים במטבח המסעדה 13 בני נוער (30 בני נוער לאורך השנה), אשר עוברים תקופת הכשרה הנעה בין שנה לשנה וחצי. הכשרה זו מקנה להם מקצוע מבוקש בענף המסעדנות ומציידת אותם לראשונה בחייהם, בכלים להשתלבות בחברה כאזרחים תורמים ומועילים לעצמם ולסביבה. בדיקה שנערכה בקרב מאות חניכי הפרויקט לאורך השנים מעידה, כי החוויה הייחודית שעברו שינתה את חייהם מקצה אל קצה. בשביל רבים מהם המקום היה למעשה, ההזדמנות הראשונה להתוודע למושגים כמו: עמידה בזמנים או עבודת צוות, אדיבות, הקשבה, הדדיות, סובלנות וסבלנות. בשביל כולם היה זה המקום הראשון, בו ניתן להם סיכוי אמיתי להשתלב באופן חיובי בחברה הישראלית. השתלבות חברתית כ-200 סיפורים אנושיים עברו עד היום בין כתלי המסעדה בעשר השנים האחרונות. אחת מהן היא בטי (שם בדוי), בת 22, שהגיעה מפרויקט "בית אמיתי" של עלם (מרכז טיפולי לנפגעות תקיפה מינית וגילוי עריות). בטי גרה בבת-ים עם הוריה ואחיה החייל, ויש לה שתי אחיות נוספות, נשואות עם ילדים. היא טוענת כי נולדה כתינוקת לא רצויה ועברה ילדות קשה, הכוללת אלימות פיזית ומלולית מצד אימה. בגיל 17 כבר אושפזה למספר חודשים במרכז לבריאות הנפש, בשל דיכאון קשה וקושי בתפקוד. ניתן להתרשם ממנה ולראות כי מדובר בבחורה אינטליגנטית, מוכשרת ומלאת קסם, לצד מורכבויות וקשיים רבים הנטועים בה. שנה וחצי לפני שהגיעה לעבוד במסעדה עברה אירוע אונס ומאז החמיר תפקודה. במהלך עבודתה, אושפזה שוב לתקופה של 8 חודשים, עקב דיכאון ומחשבות אובדניות. במהלך אשפוזה כשמצבה הוטב, חזרה לעבודה מדי בוקר ולאחר המשמרת שבה למחלקה בבית החולים. כיום היא מתגוררת בשכירות בתל אביב, חיה בזוגיות יציבה ותומכת, ומסיימת בימים אלו קורס מנטורינג (בבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב). גם במקרה של ירון (שם בדוי), בן 19, היתה השפעה למסגרת החדשה אליה נכנס. ירון מתגורר בגבעתיים במשפחה חד-הורית עם אימו - את אביו לא הכיר מעולם. אימו נישאה שוב והיא חיה עם בן זוגה, להם נולדו 2 ילדים ומאז לטענתו החלה ההידרדרות. ירון נשר מבית הספר בגיל 15 וחצי, והחל להסתובב עם חבורות רחוב בגנים ציבוריים. לצד שתיית אלכוהול ועישון סמים הנחשבים קלים, החל להיגרר לקטטות וחי ללא גבולות ברורים. לאחר שנתפס עם סמים בתיקו בעת חופשה בכנרת, הוא התצרף לפרויקט ב"ליליות" ועבר תהליך של שינוי הן מקצועי, הן רגשי והן התנהגותי-תפישתי. הודות לדיווחים הטובים והמלצות שקיבל ממנהלי הפרויקט שדיווחו על כך לקצינת המבחן שלו, נסגר לירון התיק במשטרה בנושא הסמים. כיום ירון עובד כשנה במסעדה ונחשב לעובד חרוץ, שמנהליו מרוצים ממנו ומעוניינים לשמור אותו במערכת. הוא עדיין חי בבית עם אימו, אך מתכנן לעבור לשכירות תוך מספר חודשים. |