התלונה של הילדה מנתניה על אונס שביצעו בה חברים מהפייסבוק, גרמה להם לעבור חקירה במשטרה.

זה לא היה להם נעים וגם לא לחבריהם, אז בתגובה - פרסמו חברי החשודים בעמוד הפייסבוק של המתלוננת, שלל נאצות שמאשימות אותה בעלילה וש"הכל מגיע לה".

התקשורת והציבור, מזועזעים כמובן מהתגובות האלו, שבמקום להגן על הילדה ולגנות את הנאשמים- עושים בידיוק את ההפך

אך אותה תקשורת וחלקים רבים בציבור- פירסמו הכפשות דומות (למשל בטוקבקים), כמעט בכל פעם שמישהי העזה להתלונן על אישיות בכירה/מפורסמת, שתקפה אותה מינית, למשל: קצב ורמון וחנן גולדבלט ואדם שוב ויצחק לאור וניצב בר-לב...

כל המתלוננות נגדם זכו למתקפת הכפשות מאנשים שאין להם מושג מה באמת קרה בחדרי חדרים ובכל זאת, בחרו לתת כתף דווקא לחשודים ולתת בעיטה דווקא למתלוננות 

כי כשהחשודים מפורסמים/מוכרים לנו- אנו (חלקנו) רוצים להאמין שהם חפים מפשע וש"העולם באמת בסדר" וככל שנתקוף את המתלוננות- כך "נבסס" את האמונה הרצויה הזו.

ובכן לפי אותו "הגיון"- פועלים עכשיו חבריהם של "נאשמי הפייסבוק".

הנאשמים באונס, פשוט מוכרים להם ואם הם מוכרים- "לא יתכן" שהם ביצעו את המעשה ואם לא ביצעו- אז המתלוננת "מעלילה ואשמה"

זה מה שאומרים לעצמם מכפישי המתלוננת מנתניה, שעכשיו מוקעים בתקשורת ובציבור- אותה תקשורת ואותו ציבור, שרק אתמול עשו את אותו הדבר.

לינקים רלוונטים:

מדוע נוהג הציבור להכפיש מתלוננות על עבירות מין

הגורם לירידת גיל עברייני המין