נפשי בכפי ב"זיון עתונאי" (מתקוטטים נחום ברנע ושלי יחימוביץ) .. התנגשות בין שני עתונאי צמרת איננה דבר שבשגרה וזו מביאה אותי לשים את נפשי בכפי, בניסיון ל"התישב" קצת בדעתי, בין גברת שמכהנת כחברת כנסת בכאילו ועתונאית בפועל, לבין עתונאי צרוף שלא חצה קווים בין הממלכות החשובות הללו בחברה הדמוקרטית, שחושש מהצלחתה. כן אז מה אם שלי קצת משעשעת צלם עתונות עם שחר בגופה... אז מה אם ברנע מתרגש קצת מהתרגשות צלם העתונות... אז מה אם יש מתח מיני עתונאי בין השניים... אז מה אם ברנע חושש מ"מתקפת" נשים ... אז מה אם שניהם צודקים... קצב לא שווה "זיון" כזה... .. קצב שווה מה שכולנו שווים... בושה גדולה במבוכה, במבולקה בתוכנו... סכנה קיומית למדינה יהודית טובה ומיטיבה... .. ואני תוהה ביני לביני, מה אשמות בנותי ונכדי ברומנטיקה הנפלאה שחוויתי עם הורי זכרונם לברכה, רומנטיקה של הקמת מדינה עקומה אולי כמו שלי יחימוביץ ונחום ברנע... |