האות ג': הגדולה של גמילות החסדים

האות ג' קשורה לכוכב הלכת צדק מבחינה מסורתית, אומרים גם שצדק נברא באות ג'.

צורתה המסורתית של אות זאת היא בין אדם שהולך תמיד על רגליו כדי להשפיע, בין אדם שנמצא בהתרחבות תמידית (פיסית ורוחנית גם יחד).

התרחבות (פיסית ורוחנית גם יחד) היא מהותו של צדק.

אברהם המיוצג ע"י ספירת חסד שהיא הספירה של צדק תמיד היה במסעות, תמיד השפיע...

ההשפעה (הנתינה) שבמהות של אות זאת מתחזקת כנראה עקב הימצאות האות מ' בשם האות עצמה, כידוע האות מ' קשורה לכוכב הלכת נפטון המסמל את גמילות החסדים הקלאסית.

צדק ונפטון קשורים כיוון שצדק בשילוב יסוד המים (שהיא גם המילה הראשונה בתורה בה מופיעה האות מ' בראשה) שלט במזל דגים לפני הגילוי של נפטון.

ההשפעה (הנתינה) היא כידוע הכוח המניע את היקום ועל כן ההולך בדרך זאת צפוי לגדולה שנובעת מגמילות החסדים.

לא לחינם גם המילה הראשונה בתורה בה מופיעה האות ג' בראשה היא "גדלים" כיוון שעצם העובדה שהמילה היא ברבים כבר מראש מרמזת על שפע.

למידת המהות של האות ג' (בעזרת ל' הלימוד) מביאה למילה "גל" השופע במים

ומיתמר גבוה,כאשר המים במצב של גאות, גולש, גועש ואף שואג (גם עשוי להיות סוג של שפע) בהתאם למהות האות הזאת.

כנ"ל הכפלת האות בה נוצרת המילה "גג" המציינת את המקום הגבוה ביותר של הבית.

יכול להיות שבגלל שהאות ג' קשורה לגודל, מילים המתחילות בה מבטאות זאת כמו גופר שהוא העץ ממנו בנה נוח תיבה גדולה, גופרית שהסבה נזקים גדולים במקרה של סדום ועמורה, גוץ בעל בטן גדולה (על אף היותו קטן), גירית שהיא חיה הידועה כבעלת אומץ רב, גרגרנות המתקשרת להפרזה באכילה, גורילה הינו קוף גדול, גרון וגרגרת קשורים לצוואר הארוך (יכול להיות שגם לאגוז (על אף שלא מתחיל באות ג') גדולה מסוימת, למשל בבריאות) וכו'.

כאשר מכפילים את המילה "גל" נוצרת המילה "גלגל" המציינת את המהות של פלוטו (מחזוריות ("עגולה"), התחדשות, נצחיות וכו') וזאת בכדי להדגיש את מרכזיותו של כוח ההשפעה (הנתינה) המניע את היקום.

לא לחינם המילה "גם" שהיא השילוב של שתי האותיות הנ"ל מבטאת את עקרונות השפע של צדק והאחדות (אשר מתוחזקת בעזרת האלטרואיזם שבגמילות החסדים) של נפטון, גם זה, גם זה... וגם זה מבטאות הן שפע של דברים והן חיבור (אחדות) בין אותם דברים המצויים בשפע.

מעניין לציין שהכפלת המילה "גם" יוצרת את המילה "גמגם" שמציינת דווקא את המהות המעכבת של שבתאי (הגבלה,קושי) וזאת הן בכדי לאזן את ההפרזה (שבין כה נחשבת לפן המעכב של צדק (בשל החריגה מהרצוי, מעין "בגידה" באמת) בה שולט העיקרון שכל המוסיף גורע, לפעמים עדיף פשוט "ללגום במקום לשתות..." ) שבנתינה הנגרמת מהמיזוג של ההשפעה של צדק המיוצג ע"י האות ג' עם הצד המשכר והמשקר של נפטון שמיוצג ע"י האות מ' והן בכדי שניקח אחריות (מילת המפתח של שבתאי) על כוח הנתינה (ההשפעה) שבנו ולא נפריז בו שלא לצורך.

האתגר הוא מימוש יכולת ההשפעה (הנתינה) באופן האופטימאלי.

שוב דרושה התבוננות פנימית, שימת לב לפרטי פרטים בכל רגע ורגע בכדי לדעת על מי ראוי להשפיע וכמה (בכדי שההשפעה לא תגרור אחריה ניצול וכפיות טובה מהמקבל אותה), אפילו אם הגמילות תגרור אחריה ניצול וכפיות טובה יש כמובן לצמצמה ("לגמדה" במידת מה בכדי שלא תהיה "גנבת אנרגיות" (שהיא מעין "נגיסה הגורמת לנסיגה"), אפילו פלאים (בשום אופן לא לגהור (וממש לא "לגחון") בפניו כיוון שתראה מגוחך ושוב תהיה אותה "גנבת אנרגיות" מצידו) אך עדיין לא לגמור איתה ולמגרה לגמרי באופן גורף (יש לשגר נתינה ברמה הנדרשת) (אלא אם כן אותו אחד הוכיח פעם אחר פעם שאינו ראוי כי אינו מודע מספיק).

כל הכאב הנובע מכפיות הטובה ומהניצול יגליד ברגע שתתגלה כמות ואיכות הנתינה לה אותו אחד ראוי (ע"י עבודה פנימית אמיתית הכוללת ניסוי וטעייה אפשר לגלות זאת).

חשוב מאוד לא לגולל אשמה זאת על האחר שאינו מודע כיוון שתהיה הסחת דעת מאותה עבודה פנימית על מה שלא פתור באישיותנו כך שייווצר פילוג פנימי.

בשום אופן לא להשיב מלחמה כלפי אותו אחד (אלא אם כן זה ממש נדרש) כיוון שיגרום לחסך ביכולת הנתינה, אפשר אפילו לראות זאת בגרעין הפועל ג.ז כאשר הוספת כל אות שלישית תיצור פועל של צמצום וזאת בשל האופי המלחמתי של האות ז' וזאת אפילו כאשר האות ג' היא הדומיננטית כי היא הראשונה.

הרעיון הוא אפילו אם אתה מתחיל טוב עם כוונה טובה, ברגע שאתה משיב מלחמה (שעדיף שלא תתגלע), הכול נגוז, נמוג, ומתפוגג.

חשוב מאוד לא לחסום ("לסגור בסורגים" הגורם לסיגוף ולהבלגה) את כוח ההשפעה כיוון שהביטוי עלול להיות גסות רוח שמתבטאת בין היתר בחוסר טקט הקשור לפן המעכב של צדק, מה שמביא לפירוד ולא לאיחוד ובטווח הארוך אפילו לידי גוויעה (גסיסה) נפשית לפחות ("רגימת והרג הנפש").

אכן, זאת עבודה פנימית רצינית ביותר אשר צריך תמיד לגמוע מרחקים איתה בחיים ובתודעה גם יחד.

ראוי גם לציין שההפרזה הנ"ל יכולה להתבטא בכמות ידע מופרזת, מצב בו הגאות היא בעצם גאווה, הצדיקות היא בעצם צדקנות, ה"גלגול" (שמשמעו בעצם זרימה (רגועה) עם המיזוג הקוסמי דרך האלטרואיזם (העיקרון החיובי ביותר של נפטון) אשר טומנת בחובה את העקרונות הנעלים של פלוטו לעיל כול זה נובע מלימוד אמיתי ונכון של מהות ההשפעה הגלומה באות ג' כיוון שצריך כנראה קודם להרגיש ("לחיות") את מהות זו ורק אחר כך ללמדה תוך כדי ההכלה והחוויה שלה) הוא בעצם לגלוג הנוצר בשל חוסר ההכלה והחוויה של מהות זאת (לימוד שמתרחש לפני ההכלה והחוויה של מהות זאת) המתבטא בגאות המופרזת (המתבטאת בגאווה) של רמת הידע והלימוד אשר מביאה לידי צדקנות (שגם עלולה להוביל מן הסתם לאותה גסות רוח (בה ממש "נוגחים בגונחים") כאשר למשל הצדקן רוגז, משתגע וגוער בחברו על היותו  תמיד זה שטועה וששוגה (אפילו אם בשוגג כי מבחינתו מי שמתנגד לדעתו, הוא נגדו) אשר מביאה בסופו של דבר ל"ירידה במורד הגיא", מצב של לעג, עילגות וגועל).

אפשר לומר שתמצית ההוויה של אות זאת היא הלמידה של מהות הגם, גמ-ל.

האות ג' עפ"י הקבלה מציינת את הרצון הראשוני להידמות לאלוהים ולהשפיע (כאשר האות ב' מציינת את בריאת הרצון לקבל המתבטא בעולם זה בעצם ע"י כל בריה).

כמובן שרצון זה הינו חסר מימוש כיוון שצדק על אף היותו שופע אינו יכול להתחרות בשילוב של שלשת הפלנטות הנמצאות מעבר למסלול שבתאי ובעלות השילוב המייצג את אלוהים.

צדק "נחסם" ע"י שבתאי גם בחלל בהיותו נמצא עדיין ב"תחומו" וגם בגלגל המזלות כאשר מזל קשת הנשלט על ידו נמצא בדיוק לפני מזל גדי שנשלט ע"י שבתאי.

זאת אומרת שצריך לעבור את ה"קיר" הגשמי הנ"ל לפני ההתמזגות האמיתית עם המהות של אלוהים (ה"קיר" הגשמי הנ"ל אם אינני טועה הוא מה שמסתיר את הרוחניות שבעולם הזה ויש לטפס 125 מדרגות בו כדי לגלותו,עפ"י הקבלה בכל אופן...).

אך עדיין צדק השופע עוזר מאוד בטיפוס זה כיוון שמרחיב את הדעת (הגברת הגילויים (למענם הוא "מגלח ומגלף" הכול, אפילו של כול סוד המשול ליין הנוצר מפרי הגפן והמתגלה בגת), נותן משמעות לכול ועל כן נוסך ומגביר אופטימיות (אפילו אם אתה מרגיש שהחיים נגפו אותך ודם לבך ניגר, צדק כאילו חוגר אותך באופטימיות)  ושמחת חיים (גילה, מצב בו ממש לא חושבים כבר על הגיל, אפילו עליה בגיל משמעותה עלייה בגילויים ולכן גם עליה בגילה,"לחגוג ולהתמוגג" ללא דאגות) שמקורן בהתעלות (דגילה בדילוג ולא "בדגירה") מעל הקשיים והמכאובים של היום יום ואף התגברות עליהם וגלות מהם (הגברה המובילה להתגברות הטומנת בחובה התבגרות (של ה"גור",ה"גוזל"), אותו אחד הופך להיות הגביר והגיבור של עצמו כיוון שהגילוי,הגילה והגלות (החיובית הנ"ל שהיא בעצם גאולה) מגבירים האחד את השני).

האות ג' היא ממש גב להישען עליו בשל המהות הנ"ל של צדק (אך כמובן צריך מאוד להיזהר פן ייהפך הגב לגוב ליפול אליו).

כפי הנראה, צדק הוא כוכב הגד (המזל, המגייס את הטוב ומגן מרע) ורק למידה נכונה של מהות זאת תוך כדי אותה עבודה פנימית לעיל תביא לגדילה, לגריפה ולצמיחה (גד-ל), לא לחינם כאשר מוסיפים לגרעין הפועל ג.ד אות שלישית אחרת, המשמעות היא תמיד צמצום ("גריסה") של משהו.

ראוי לציין שעפ"י האתר "ערכים" המשמעות של הגדילה היא השפעה (שמיוצגת ע"י האות ג' מן הסתם) על הדל המביאה לגדילתו (ג-דל).

צדק הוא פלנטה אינטואיטיבית (לא שכלית כמו מרקורי שנמצאת מולו בגלגל המזלות במזל תאומים) המגבירה את תודעה על טבעית (דרכה מתעלים מעל הבעיות הקטנות של החיים כפי שצוין לעיל, רואים את החיים כמעל גבעה, רואים את החיים בשלל צבעי הקשת, כמצוירים בגיר צבעוני, ממש כך) ועוזרת בבניית המרכז הפנימי שהוא בעצם הגן הפנימי, גן העדן הפנימי שהוא המפתח להתמזגות עם המיזוג הפנימי לעיל (המגן שעל פי מקצבו "מנגן").

גן העדן הפנימי הוא משכן הנשמה בו היא גרה ומרגישה געגוע (המלווה בכאב פנימי) אם אינה נמצאת בו (בשל חסימות רגשיות,שכליות וכמובן כבילות לגוף החי בעולם החומר הגשמי אשר "מגרשים" אותה ממנו).

לעומת זאת דווקא הקשבה לגוף הגשמי הנ"ל וקבלתו (כפי שהוא) מסייעות לנשמה להתחבר לכור מחצבתה הנ"ל, גן העדן הפנימי, חיבור שמסייע בהפיכת הגשמיות שהיא החומריות להגשמה (המלווה בגוון, בסיווג, בהסתגלות ובגמישות במחשבה,ברגש ובפעולה) שהיא בעצם מיצוי הפוטנציאל האישי (יציאת הדגן מהגורן וכו').

בכדי להתעלות מן הגשמיות אל ההגשמה, יש לגשת אל אותו געגוע (ערגה) וממש לגעת (דווקא בנגיעה (בכאב הנ"ל) טמון העונג הנובע מהחיבור לעוגן שהוא הגן הפנימי הנ"ל, המפגש עם הכאב בעצם מבטל את הפגיעה שלו ואת הפגם עצמו בעצם שמתבטא בין היתר  במעין "פיגור" בצמיחה) בו כי בנקודה זו גלום הפוטנציאל להגשמה.

מידת חיבורה של הנשמה לכור מחצבתה הנ"ל היא גורם חשוב מאוד שמשפיע הן על האופי והן על הגורל.

צדק, בשל מהות ההשפעה וההתרחבות שבו קשור גם לחו"ל, זאת אומרת לקשר עם גויים וגרים למיניהם (המייצגים את הפן הארצי של ההתרחבות וההשפעה) אך דרכם אפשר גם להגיע (או אפילו זה פשוט יגיח) לפן הרוחני של אותה מהות, אפשר ללמוד מהם וכמובן גם ללמד אותם, מה שאומר שלאות ג' יש את הפוטנציאל להיות אור לגויים (מעין גיור מרצון ברוח).

לא לחינם גם לגמל (החיה) יש את התכונה של ההתעלות הנ"ל (אם כי במימד הפיסי אך האמת היא שהרחבה וההתעלות של צדק לא מוגבלות רק למימד התודעתי-רוחני), הגמל מתעלה מעל ה"בעיות הקטנות (בשבילו) של המדבר" כמו מחסור במים, שמש יוקדת בתוספת מחסור בצל וכו' ובכך הוא גומל את בעליו, לא לחינם הוא נקרא "סירת המדבר", המשמעות היא שאין לו בעיה (כיוון שמתעלה מכל אחת שכזאת לעיל) להשפיע, להגביר ולהרחיב את מסעותיו במדבר כפי שבין היתר צדק מרחיב ומגביר את המשמעות במדבר התודעתי-רוחני.

כמובן שיש לזכור שהגדולה האמיתית מקורה בגמילות החסדים, בהשפעה (בנתינה), בזכותה של גמילות החסדים נגדל ונגביה אפילו עד גג העולם (אם הגד (המזל) יאיר מספיק), נסחף אחרינו כגל את כולם, גם את זה, גם את זה... וגם את זה, נשגשג ונגשים את המהות של המיזוג הגדול שהמשמעות היא הגאולה השלמה.

חשוב לי לומר שעל אף העובדה שלאות ג' אין את כל הסגולות של האות א' היא בהחלט מעין גשר (ה"מדגיש והמגשש" אותה) לשם כפי שנראה הן דרך צירופי האותיות של המילים שהיא בראשן והן בזכות העובדה שהיא מעין א' בזעיר אנפין בהיותה מייצגת עפ"י הקבלה את הרצון הראשוני לתת ולהשפיע כך שהיא אמנם אינה האות א' אך בהחלט יש לה דריסת רגל משמעותית במהות זאת.

אפשר גם לומר שהאות ג' עוזרת (בהיותה מעין "דגם" שלה) בנתינת משמעות למהות של האות א'(המאגדת, מאגפת, אוגרת,אורגת וכו') ובכך עוזרת להתחבר אליה (ממש גיבוש חסר גבולות).

בהתאם לכך צדק נותן משמעות למה שאוראנוס יודע, נפטון חווה (מרגיש) ופלוטו מכיל.

*נעזרתי בספרו של זמיר כהן-"הצופן" לגבי מידע על האות ג'.

מקווה שלא גיבבתי יותר מידי...פשוט אם כבר מדברים על שפע אז עד הסוף ובכול מקרה אני מאוד מאמין שדמיון יצירתי מסייע לצמיחה אישית.