אם אין אני לי - מי לי
לא זוכרת את הפעם האחרונה בה מישהו בישל לי משהו ומאז שהילדים יצאו לדרכם, רוב הזמן אני מתלבטת בין סנדוויץ לסלט גדול. את הקציצות, השניצלים, הפסטה ברוטב טונה או הראגו המלהיב אני משאירה לרגעים בהם יש קהל. ילדים או אורחים. בדרך כלל זה עובד יופי. "הבדרך כלל" זה כל השנה, היוצא מהכלל זה החורף. קר מדי לסנדויץ', גם לסלט...קר בבית (זוכרת בגעגועים את החימום המרכזי המבורך שהיה לי במילנו...), קר בידיים, בנשמה ובשערות. הקור הזה יום אחד יהרוג אותי. תגידו: מה הבעיה? תבשלי לך משהו חם. צודקים, פשוט. אלא מה? המטבח זה החדר הכי משעמם בבית ותמיד צריך לעבוד בו איכשהו. מעדיפה את המרפסת...את חדר שלושת המחשבים...וזה לא שאני עצלנית או חושבת ש"לא מגיע לי לבשל לי משהו טוב.. אני פשוט לא מסכימה לבלות שעות בבישולים. אף פעם לא ביליתי שעות רבות בליטוף הבצק, הערצת הערצת האנטריקוט או התחנונים בפני הסלמון... תמיד בשלתי קצר וטוב. גם לו הייתה מגיעה אלי מלכת אנגליה, או ריצ'רד גיר, היו זוכים לארוחה מדהימה שהתבשלה תוך מקסימום שעתיים. כל העיסוק הזה של חיפוש מתכונים, קריאה, עבודה על פי מרשמים...לא בשבילי. אז נכון שלעיתים אני מציצה באיזה ספר בישול אבל רק כדי לכופף אותו לצרכים שלי. בכלל , המרשמים היחידים אליהם אני נשמעת אלה רק מרשמי הרופאה...וגם אלה, רק ליומיים הראשונים.
אז קר לי ובא לי מרק. מרק עוף לא בא בחשבון. צריך להוציא עוף מהמקפיא ולהתעסק עם הקפוא הקפוא הזה. קר שם והידיים שלי כבר קפואות חזק . ללכת למסעדה לאכול מרק....קר בחוץ. קר ללכת וקר לחזור. הפלוס הגדול במרק זה כשאוכלים אותו ומיד נכנסים לפוך טוב נו, אין ברירה....נבשל איזה מרק.... נזכרתי במרק ירקות מדהים שאכלתי בפירנצה אצל nonna, אמא של אנה השכנה . La Ribollita . חיפשתי מרשם ומצאתי. 500 גר' שעועית, 300 כרוב אדום, 200 קישואים...כאילו שאתחיל למדוד גרמים של ירקות קרים בקור הזה. בחיים לא! אבל יהיה לי מרק. לא חשוב אם נקרא לו Ribollita או Minestrone או פוצקה מוצקה, יהיה מרק מדהים ומהר. קצת שעועית, קצת כרוב אדום, כרוב לבן, רוטב עגבניות, חצי פלפל אדום, קשוא (אם יש) תפ"א (תמיד יש), עלים ירוקים, תרד מהמקפיא, שעועית ירוקה (כל ירק קפוא טוב לעניין הזה), בצל כמובן, שום...בקיצור, כל ירק שיש בבית הולך. קצת אבקת מרק עוף או פטריות, אם תמצאו איזו כנף עוף משוחררת בפריזר - תוסיפו, קצת מלח גס, קצת רוטב סויה (רק אם יש) ואפשר להרתיח. כשמרק מתבשל והמטבח מתחמם אפשר להביא את אחד המחשבים ולעבוד על האירוע הקרוב...
לגבי תבלינים. האיטלקים לא משתמשים בתבלינים או בחריף כי אם בבזיליקום טרי, אוריגנו, רוזמרין. אם יצא לכם לאכול משהו חריף במסעדה איטלקית, סימן שהשף הוא מזרחי. בטח שלא איטלקי ואתם אכלתם אוכל בלוף לא אוכל איטלקי. אז תוסיפו למרק הרותח את העלים ואם אי אפשר בלי, גם את התבלינים שאתם אוהבים.
לפני האכילה, קחו שליש מהמרק והירקות שבו ותעשו "בוז בוז"....שזה אומר: תערבלו במיקסר יד או מיקסר רגיל ותוסיפו את העיסה למרק. עוד טיפה על אש קטנה וזהו. אם עשיתם מרק גדול, יש לכם מרק חם עד האביב (כמעט).
כשתאכלו, אפשר להוסיף שקדי מרק, או איטריות...במרשם המקורי שמים בצלחת קצת לחם ישן ושופכים עליו את המרק. ביננו - אפשר גם לחם חדש. כדי להעשיר את המרק כדאי להוסיף פרמיזן מגורד, שמן זית או אבקת סויה שתתן טעם מדהים למרק שלכם והיא גם בריאה מאד. ואם אחרי המרק עוד קר לכם, תלכו לעשות מקלחת רותחת. חורף חם! |