התפיסה הרווחת כיום , ולפיה , אחת מזכויות היסוד של האדם, היא הזכות לפרטיות , הינה חדשה יחסית למין האנושי. בעדר השימפנזים , שמהם כך נטען, התפתח האדם המודרני, קיימת מעט מאוד פרטיות, כך גם במסגרת השבטית של איש המערות שהתקיימה במשך מאות אלפי שנים. יש לשער שעד היום ישנן קהילות באפריקה ובאמזונס שבהן האנשים כלל לא שמעו על "פרטיות". מושג הפרטיות התפתח רק במשך מספר בודד של אלפי השנים האחרונות , עם המעבר מחברה שבטית , לחברה עירונית. בתקופה האחרונה, עם השיפור המהיר בכח המיחשוב והתקדמות הטכנולוגיה ,  עובר מושג זה תהליך של כרסום מתמשך. האדם המודרני , שבבעלותו מחשב פרטי או שקשור במערכות מחשבים כאלו או אחרות , הולך ונחשף , למה שנקרא "פגיעה  בפרטיותו", בדרכים שלא ימנו מרוב. ניתן לצפות שתופעה זו רק תלך ותעמיק ככל שהטכנולוגיה , הננוטכנולוגיה וכח המחשוב יתפתחו. סביר להניח, כי בתוך עשרות שנים בודדות , תהפוך ה"פרטיות"  לנחלת העבר , עד כדי כך שלאיש העתיד לא תוותר כל פרטיות אפילו בחדר משכבו, ולמעשה כל אדם אחר על פני כדור הארץ , יוכל, אם רק ירצה בכך, לצפות או לעקוב אחר מעשיו של כל אדם אחר היכן שלא יסתתר. השאלה אם המעשה יהיה חוקי או לא , היא שאלה אחרת.כבר היום, אם אדם מעוניין מאוד לראות את שכנו בחדרו הפרטי או את חשבון הבנק של יריבו העיסקי,  פתוחות בפניו דרכים למלא את משאלתו , ואולם כיום דרכים אלו הן , על פי רוב, מסובכות ויקרות מעט, וגם הסיכוי להיתפס הוא די גדול. בעתיד, עם ההתקדמות הטכנולוגית , יהיה זה עניין של מה בכך והסיכוי להיתפס יהיה לכן מזערי. מרבית בני האדם יראו בהתפתחות שכזו בבחינת "סוף העולם" ו"התגשמות חזונו של ג'ורג' אורוול, אך לטעמי , אנו חייבים להכיר בכך, שזהו תהליך בלתי נמנע שעשויים להיות לו גם צדדים חיוביים. 

את המאה העשרים ואחת פתח פיגוע התאומים בניו יורק בחודש ספטמבר שנת 2001. התקפה זו התבצעה על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים בעלי משאבים כלכליים מצומצמים יחסית , ואולם היא הצליחה לגרום נזק והרג העולה במידה ניכרת על זה שגרמה ההתקפה היפאנית על בסיס הצי האמריקאי בפרל הרבור ב7 לדצמבר 1941 בזמן מלחמת העולם השניה, מתקפה שבה השתתפו כ 441 מטוסים ועמדו מאחוריה משאבים כלכליים כמעט בלתי נדלים וכח טכנולוגי של מעצמה. עולה מכך , שבתוך פרק זמן של כ 70 שנה , גבר כח ההרס של המין האנושי במכפיל עצום. למעשה לא מדובר בפרק זמן של 70 שנה אלא בהרבה פחות, משום שפעולה מסוגה של התקפת התאומים יכלה להתבצע מבחינה טכנולוגית כבר בשנות השישים. והיא התאפשרה הודות להתפתחות הטכנולוגית ולגידול המספרי של בני האדם. בצד התועלת הרבה , ההתפתחות הטכנולוגית מייצרת פוטנציאל הרס בידי מדינות, קבוצות ובודדים. הגידול המספרי של אוכלוסיית העולם משמעותו , יותר בני אדם שמצטופפים על פני שטחי קרקע קטנים יותר (בדרך כלל ערים ) ומהווים מטרה קלה לפגיעה , ובנוסף לכך גידול יחסי בכמות האנשים חורשי הרע הקיימים בעולם ושיהיו מוכנים ויכולים להוציא לפועל את זממם, מכל מיני סיבות (סיבות דתיות, הפרעות נפשיות, אידיאולוגיה , נקמה על עוול , וכיו"ב). הואיל וההתפתחות הטכנולוגית והמספרית , לא צפויה להיעצר בקרוב אלא להיפך, כל שנה נוספים עוד כמאה וחמישים מליון בני אדם לעולם, וכל שנתיים לערך יכולת המחשוב מוכפלת, שלא לדבר על ההתקדמות המואצת בכל תחומי הטכנולוגיה, הרי ניתן להניח , שפיגוע התאומים , הוא מאורע שאינו חד פעמי אלא רק דוגמה שתאפיין את המאה העשרים ואחת. כלומר , הרג המוני של בני אדם ביוזמת אנשים בודדים , מדינות או קבוצות . אם במאה העשרים נהרגו במלחמות ובהתקפות טרור עשרות מיליוני בני אדם, נראה אך הגיוני להניח שבמאה העשרים ואחת עלולים להיפגע מאות מיליונים בדרך זו. שכן, בתוך עשרות בודדות של שנים , יאפשר כח המחשוב המתקדם ופריצות דרך בעיקר בתחום הננוטכנולוגיה כמעט לכל אדם, גישה פתוחה לאמצעי הרג המוני בהיקף שכיום הוא בלתי נתפס, בין על ידי השתלטות על מערך מיחשוב המפקח על מאגרי נשק, ובין על ידי פיתוח עצמי. כבר היום יש לכל נער קטן , גישה למידע באמצעות שרתי גוגל, אשר עד לפני שלושים שנה היו כל שירותי הביון של כל המדינות בעולם ביחד , רק יכולים לחלום עליו. הדרך היחידה הקיימת לנסות להתמודד עם הסכנה הזו , הינה פיקוח ושליטה על כל פרט מהמין האנושי.פיקוח זה יכול להתבצע , או באמצעות מחשב מרכזי או מערכת מחשבים מרכזית שתפקח על פעולותיהם של כל אדם ואדם על פני כדור הארץ, או באמצעות פיקוח הדדי, כלומר, שכל אדם יוכל לפקח על כל אדם אחר. ופירוש הדבר שפרטיות כבר לא תהיה קיימת.בלית ברירה , במוקדם או במאוחר יפתחו שירותי הביטחון , אמצעים טכנולוגיים, משוכללים שיסיעו בשליטה ובבקרה על פעולות מרבית בני האדם. סביר להניח שבמוקדם או במאוחר יפותח,  וירוס שיהווה מעין הכלאה של וירוס מחשב עם וירוס ביולוגי , אשר ידביק את כל או מרבית אוכלוסיית כדור הארץ וישדר מידע רציף על פעולותיהם, מיקומם , מעשיהם ואולי גם מחשבותיהם , למחשב מרכזי שינתח ללא הפסק את המידע ויעריך את הסיכונים. וירוס הסטוקסנט  שחדר למערכת המחשבים של תכנית הגרעין האיראנית הוא צעד קטן בכיוון זה.מרגע שוירוס כזה יפותח, יזלוג הידע לפיתוחו גם לבני אדם פרטיים ומכאן קצרה הדרך לפיקוח הדדי. חיסול הפרטיות יכול גם בתנאים מסוימים , להביא למידה רבה יותר של צדק, הבנה, ויחסים לבביים ופתוחים יותר בין בני האדם, שכן כאשר אין סודות בין בני אדם ואין מה להסתיר, גם אין חשדנות ואין איבה.

  יהונתן ששי גולן