ממשלת ישראל הקצתה 800 מיליון שקל להיערכות למקרי חירום, מתוכם 350 מיליון שקל לשיקום מערך הכבאות. שר הפנים אלי ישי, תקף את ההחלטה בטענה שמדובר בסכום שאינו מספיק, ותבע מראש הממשלה להכפיל את הסכום. הוויכוח בין השניים חרג מפסים עניינים, כאשר ראש הממשלה תקף את המכתבים המגיעים אליו כל העת, שמטרתם ליצור חסינות לשרים השונים, במחדל הבא. אבל עובדה היא כי בטכס הזיכרון לנספי אסון השריפה בכרמל, כאשר השר ישי סולק מהאולם על ידי כמה מתפרעים, לא יצא ראש הממשלה להגנתו והמשיך בטכס כאילו דבר לא קרה.

התביעה משר הפנים ליטול אחריות אישית על אסון השריפה בכרמל, שהגיעה עד לשולחן מערכת המשפט בעקבות תביעה של אחד מקרובי הנפגעים, היא שיאה של צביעות מתמשכת. האם מישהו זוכר שאי־מי משרי הממשלה התפטר פעם בשל איזה מחדל שהתגלה בתחום משרדו? במיוחד כאשר אין מדובר במחדל עכשווי, אלא במחדל מתמשך של שנים - כפי שכולם מודים פה אחד. הנה דברים שכתב המשפטן ד״ר חיים שיין, במאמר המתייחס לאותה תביעה כנגד השר ישי, שאין כל קשר בינה לבין העובדות בשטח. וכך הוא כותב:

״מאז הקמתה של מדינת ישראל לפני 63 שנים, אזרחיה טרם יודעים מהם גבולותיה ערכיה חזונה חוקתה ודרכה של המדינה. זה נובע גם מכך שתוך כדי מלחמות הישרדות נבנתה המדינה טלאי על גבי טלאי בלי שאיש ממנהיגיה שקד על תוכניות ארוכות טווח...״.

״השריפה ביערות הכרמל ומחדלי מערך הכבאות והחירום של המדינה הם תוצאה של תחושת זמניות ארעיות ותכנון לקוי. לרוב אנחנו מתכננים לטווח של קדנציה בלבד ואולי פחות. כל אזרח במדינה שנזקק פעם לסיוע ממערך הכבאות כולל הכבאים עצמם ידע את האמת. איש אינו יכול להיות מופתע. הניסיון להטיל אשמה על המדינה ועל הממשלה ושריה הוא במידה רבה גם התחמקות מאחריות אישית של כל אזרח. הרי זה שנים רק אדישות האזרחים מאפשרת את התנע-רות הממלכתיות מאחריותה ומחובתה. וכל אזרח יודע להאשים את זולתו ולראות בנגעי אחרים. את נגעיו שלו אינו מוכן לראות ולהכיר״.

״ברור לגמרי שאילו בשריפה הנוראה לא היו מקפחים את חייהם אנשים כה רבים ויקרים לכל אחד מאיתנו לא היה דיון ציבורי במערך הכיבוי. השריפה היתה מועברת במהירות לסל המיחזור של מחדלי מדינת ישראל. סל ענקי שבו אסונות נוספים שאירעו במהלך שנותיה של המדינה. העובדה שהאסון הנורא בחיי אדם העלה לסדר היום את נושא הכבאות ומערך ההצלה היא עובדה רצויה כדי לתקן לעתיד. אבל אין להטיל את האשם בשר הפנים אלי ישי. הוא מטרה נוחה מדי. ייתכן שבדיקת אירועי האוטובוס השרוף תפתיע ותטיל את האחריות על גורמים
אחרים. לפני שמטילים אחריות על השר - אשר יש לציין כי מפלגתו היתה היחידה שהצביעה בזמן ממשלת שרון בעד העלאת התקציב למערך הכיבוי -יש להחליט מה אנו רוצים: להזדרז ולחפש אשמים שנוח להאשים או לתקן את הדרוש״.

״במדינת ישראל אין מסורת שלטונית של קבלת אחריות אישית. ראשי ממשלה ושרים לא התפטרו על רקע אירועים יותר חמורים ונוראים. את המשפחות השכולות אני מבין בשל כאבן האישי. אבל אני מציע לכל התובעים האחרים את התפטרותו של השר ישי ליטול קורה מבין עיניהם. במסגרת אווירת השטנה בישראל כלפי מתנחלים חרדים דתיים ועולים קל מאוד לשלוף חרב לשון שנונה נגד שר הפנים. אך האמת היא שצריך מידה של צביעות כדי להתחיל במנהג חדש אולי מבורך של הטלת אחריות אישית ומיניסטריאלית דווקא בשר אלי ישי. לא שמעתי את אבירי האחריות הא-ישית מטילים אשם על ראשי ממשלה שרי חינוך שרי ביטחון שרי משפטים ושרי אוצר על מחדלים שלהם היו אחראים במישרין או בעקיפין בתקופת כהונתם בכל שנות קיום המדינה״.

״אני תומך נלהב בהטלת אחריות אישית כמו באנגליה ובמדינות מתוקנות אחרות אך לצורך כך יש לחנך לתרבות שלטונית... לשנות את שיטת המשטר ולהכין את ההיבטים החוקיים הנצרכים לכך. עד אז נצטרך להסתפק בוועדות בדיקה ועדות חקירה ופס״ד חלוטים״.