פתאום נפלה עלי הארה והחלטתי לכתוב על זה. שני ארועים הביאו אותי לכתיבת מילים אלה.
בסמוך למקום עבודתי ישנם חתולים רבים, ואני, כאוהב חתולים מושבע, הפכתי את המקום לתחנת האכלה וטיפול בחתולים. מידי פעם מגיעים חתולים חדשים, וכולם זוכים ליחס טוב ולמזון איכותי.
באחד הימים עבר במקום שכן שראה כיצד אני מטפל בהם, ובמיוחד בחתולה אחת מסויימת, שהיא וותיקה אצלי, והייתה פצועה, ואמר לי: "מה אתה מתעסק איתה, תראה כמה כסף אתה מוציא עליה, מהי בכלל? סתם חתולה מסריחה ומגעילה".
הבטתי בדובר ובחתולה לסירוגין.
היא חתולה יפה ונקיה שהפכה לבת בית אצלי, והוא, גבר כבן 55, לבוש בבגדים מזוהמים ומסריחים מזעה, כרסו המנופחת נשפכת החוצה מעל מכנסיו, ישבנו השמן חשוף בחלקו מעל מכנסיו הנופלות, פניו המזיעות והלא מגולחות מכוסות בזיפי זקן קצרים, הסיגריה שבזווית פיו דולקת ומזהמת את האוויר וגורמת לי לעצור את הנשימה לרגע, בידו מחזיק פיתה גדושה בחומוס וטחינה עם חתיכות פגר של בעל חיים (המכונה "בשר למאכל אדם"), סביב פיו מרוח תוכן הפיתה, וחשבתי לעצמי (מבלי לומר זאת כמובן) מי כאן המסריח והמגעיל, היא או הוא?
הארוע השני קרה באותו מקום. אחד השכנים העיר לי על מספר החתולים הגדול שמגיע למקום, וטען שעלי לעקר ולסרס את החתולים כדי שלא יתרבו. לטענתו, "הם מזיקים כשהם נמצאים בכמות גדולה מידי". השבתי לו: "במה הם מזיקים? הודות להם אין עכברים במקום. מלבד זאת הם לא פוגעים בסביבה. הם חיים את חייהם מבלי להזיק. בסה"כ הם רוצים לחיות, וזאת זכותם". מאחר והוא המשיך לטעון נגדם, השבתי לו: "מי שפוגע בסביבה זה האדם ולא החתול. הוא הורס את העולם, הוא מזהם את הסביבה, הוא מחסל את הטבע, הוא מזהם את האוויר, הוא רוצח, גונב, משקר, הוא מנצל לרעה כל דבר למען בצע כסף ואינטרסים. אולי יש מקום לעקר ולסרס בני אדם כדי שלא יתרבו"?
הוא הופתע מתשובתי ולא אמר דבר. "תחשוב על זה" אמרתי לו. |