אתמול בצהריים יצאתי

מזל

אפשר לנהוג את זה

את האוויר הלחוץ

טוב שקבעתי איתה בחוץ.

לכבוש כביש לכבוש צעקה

חבל שזה רק פתח של תקווה

זה לא מספיק רחוק

בשביל מה שאני צריכה.

מפ-רק-כף-ר-גל לוחץ חזק

יש מישהו למטה על דוושת הגז

ודוושה זה בעצם פה-דל.

קיק-דאון

זו עוד צורה

של מערכת יחסים בריאה.

לפני רמזור אדום בצומת הסגולה

לא האטתי

הגעתי אליו מהירה

עצרתי בו-במקום.

התנועה הזו של הגוף הנחבט

קדימה-אחורה

לתת לגוף לזוז

בגל של חרטה.

שמרתי על הפנים שלי

אני היקרה

משפט

עם שתי מילים יפות

משכרות

לדעת על איזה כפתורים ללחוץ.

קל כמו להרוג

בספארי

כל החיות זמינות.

בחללית האפורה שהתחדשתי

איפה שמסתובבים צלילים וצלילות

הייתה מתנה שלא ביקשתי

היהודים הישן

ככה סתם, בונוס לרוכשת

קצת כאב-לב

מקושט במוסיקה רועשת.

לא חבל?

על הפנים היפות שלך

על המעט שיער.

לחפון בו את היד שלי. חלום שלא עבר

ומה עוד לא נאמר

על נהיגה ביהירות

תאונת דרכים עגומה

על פגיעה ועל פגיעות.

תוהה על יהירות ובדידות שלנו

אם הן חברות

אם יהירות עוזרת לבדידות מידי פעם

זורקת לה מילה:

קחי קצת ממני. תרימי את האף

זה יעשה לך הרגשה טובה.

ובדידות. ילדה עצובה. לוקחת

אין לה מה להפסיד

זה היה בריפיט

פעמיים-שלוש

נסיעה של גג עשר דקות

הרעשתי בכוונה את הרמזור

http://www.youtube.com/watch?v=YL65smo47Zo

סולו גיטרה קצר

שנשמע כמו הסכין

של המנתח

שהוזעק ל

מיון מחדש.

חבל. לא הספיקו לעשות הרדמה.

תהיינה נשמותינו צרורות

אתה ואני

צורות של צרות

אני מאמינה בגלגולי נשמות

כאלה:

להתגולל בחולות

ברצפה

בשדות

-------------

מחשבות על הפר-את-הדברות

שותק-צועק

משקר-מזייף

מטפח-מזיין

מנגן-מאונן

אפור-מהבהב

gold-star ; תשתחרר גבר

------------

קראתי באיזה עיתון לא מזמן שבקרוב תיאסר מכירת תחתונים משומשים בשווקים של גאנה. אהבתי את המודעה, שמרתי אותה. הביאו ציטוט של אחת המוכרות הזועמות: "הם חופרים ובודקים טוב את הסחורה לפני שמחליטים לקנות. לא משנה כמה הם עניים, אף אחד לא לוקח תחתונים מלוכלכים".

וזה כאמור, בגע-נא.

אני אוהבת כשהתחתונים שלי מלוכלכים

זה סימן שאני חיה

----------

כותבת (שוב) את הסוף (הנוסף) של הדוקטורט עליו עמלתי במשך חצי שנה (כל מי שעבר פה ראה) עוד מתלבטת על השם: דוקטורט בגעגוע או דוקטורט בכמיהה. או בכלל: תורת הערגה. הגרסה המלאה

זה כמו הDSM  המתעדכן כל כמה זמן.

או כמו הBDSM הרגשי

שאנחנו מתפלשים בו כל כך

כל כמה זמן.

עד מתי אוגוסט 10'

עד מותי

בחיי

-----------

מה נשתנה? הרי מאז ומתמיד המטרה הייתה הגעגוע, לא ה-להגיע.

ונחמה. זה שם של קינה.

----------

ויהי ערב ויהי בוקר ויהי מה.

נשמתי טוב יותר בלילה

אני לא מתרגשת מזה שהתרגשתי כל כך

זה כל הזמן ככה איתך.

מישהו אמר משהו על נדנדה?

----------

You don’t hate

If you don’t really (really) love

----------

הדבר האחרון שהעיניים שלי ראו אתמול לפני השינה

זה יד

בתנועה

א

י

ט

י

ת

אחר כך דימיתי אותה עליי.

הבטן שלי

כמהה