בפאב החדש של הטכניון יש משחקים. קטנים וגדולים, מעץ ומפלסטיק וקרטון וזכוכית... שחמט למחושבים, גנגה להרפתקניים, קלפים למהמרים...צעצוע לכל ילד. ישבנו שם הערב עייפים ורצוצים חבורת סטודנטים מעורערים שאין בכוחם לצאת את שערי הקריה אף כדי לחגוג יום הולדת לחברה טובה. הצ'יפים קרקשו הצ'יפסים נלעסו ידיים מרמות נתפסו. לפתע הבנתי שזו השנה האחרונה שלנו יחדיו.

בדרך חזרה שאלתי את א' איך הייתה נראית מסיבת החלומות שלה ליום ההולדת. א' ענתה שתקבל מכונית. "כן, השבתי לה, אבל מה עם המסיבה? עזבי אותך ממתנות, מה בשביל הכיף..?" א' חשבה לרגע ואז אמרה "שתהיה על יאכטה, עם המון קוקטיילים ולייב מוזיק של להקת ג'ז אמיתית" רציתי לנער אותה. זה כל הכיף שאת מסוגלת לדמיין? שייט גריאטרי? "אה, ושיהיה קזינו!" כמובן...

"מתי הזדקנו כל כך? את מרגישה שהתבגרנו?" אני מגחכת. "אני? בוגרת? התקבלתי לתואר בגיל 6. אם התבגרתי אז אולי עכשיו אני בת 12!" "את," היא אומרת "לפעמים בת 6 לפעמים בת 60..."

ועם זאת, במסיבה שלי אנשים ירקדו, המוזיקה המעולה תעיף להם את השכל מהגולגולת ישר לדליי הבירה המקציפה שגומימים שיכורים שוחים בהן בחן. אנשים יצחקו ישחקו ישתוללו ויטנפו את חבריהם בצבעי אולטרה סגול מרובי מים ענקיים. וקצף! כזה שגם אפשר לאכול! ואמנים מוזרים שיבואו ויטרידו אותך ויצחיקו אותך ויפחידו אותך כשאתה לא מצפה. וכלבים! המון המון כלבים רצים בין הרגליים משחקים ולועסים נעליים יקרות מתחת לשולחנות עמוסי טוב. שרימפים בגודל אגרוף צ'ילי חריף ואבטיחים מתוקים שצורבים זכרון מתוק על החך. היין יזרום כנהר, הרוח תעיף בלונים. פופים ענקיים ירככו את הנפילה כשמנורות סיניות צבעוניות יטשטשו לכתמים בוהקים עם טיפת האנרגיה האחרונה העוזבת גופותינו הרצוצות תענוג טהור. עשן וזיקוקי דינור יכלו את הלילה באות ניצחון בלתי נשכח של חלום ילדות אינסופי. המסיבה שלי :)

 יום אחד אספר על גם על ילדותי. יום אחד, כשאמצא אותה נעדרת מעיני...

כתם.