כותרות TheMarker >
    ';

    Punjabi Hardcore

    כתיבה על מה שעניין, סיקרן, ריגש או עיצבן (אותי לפחות). המוטו הכללי - אנו כאן לא כדי לסגוד למה שקיים אלא בכדי לפקפק בו.

    הבורדל של מיס סוזנה

    3 תגובות   יום רביעי, 12/1/11, 16:18


    צ‘רלי הזקן נהג לקום כל לילה ב-2 בשביל לפנות לו זמן לחיות כמה שיותר עד שימות. הוא היה מתלבש בחליפת השבת שלו וצועד באופן נמרץ עד לביתה של סוזנה. את הדרך היה עושה בצעדים לא אחידים ובראשו היה מנסה למדוד את אורכם. היו לו צעדים של עקב בצד אגודל או צעד 42 כמו שהיה קורא להם. צעדי 60, 75, 84 ו100 היו אחדים מהחביבים עליו. סוזנה שאלה אותו פעם למה. הוא ענה לה שככה הוא שוחק את הסוליות באופן אחיד, ואז הראה לה בגאווה סוליות נעליים שלמרות דקותן היו אכן שחוקות באותה מידה על כל פניהן.

    את סוזנה הכיר עוד מהתקופה שהיו שכנים באוהל המעברה שהייתה בצומת האחרון לפני הפנייה לעיירה מכביש 40. היא הייתה אז צעירה יפה, עם עור שחום ועיניים בהירות. היא הייתה מרבאט והוא היה מקזבלנקה מה שלא היה אמור לקרב ביניהם. הקהילה של רבאט התגאתה בהיותה קהילת המלך וקזבלנקה נראתה להם כמו קהילה של אפיקורסים צרפתים חובבי שתיה וזימה. הוריה של סוזנה היו עניים ולא יכלו לכלכל את כל ילדיהם, מה שהוביל למסירתה של סוזנה לדודה מרוחקת מצד אמה שראתה בה משרתת לכל דבר ועניין. בהגיעה לגיל 16 ברחה סוזנה לפס ומשם לקזבלנקה. לפני שברחה טרחה להצית את החדר בו סגרה אותה הדודה בלילה ונהנתה לראות את הלהבות שורפות את המבנה העתיק. בקזבלנקה שרדה בדרכים שונות ומגוונות כמעט 7 שנים, עד ששליח הסוכנות שפגשה שיכנע אותה לעלות לישראל. השנה הייתה 1951 וסוזנה ארזה את תכשיטיה שהיו כל רכושה וכן טמנה את המאוזר הקטן שקצין גרמני מהאפריקה קורפס ”השאיר“ לה לאחר שגילה שהיא יהודיה - בצרור הבגדים התחתונים.   

    צ‘רלי כבר גר שנה במעברה כשסוזנה הגיעה בשמלה פרחונית ונעלי עקב. הוא היה אז בחור צעיר ונמרץ שרק חיכה להזדמנות לברוח ממחנה האוהלים והצריפים הארעיים ולהצליח בעיר הגדולה. הוא ניסה לעבוד בכל עבודה שרק מצא, רוב העבודות שיכל למצוא היו או בחקלאות בקיבוצים מסביב או בבנייה של העיירה החדשה שהייתה אמורה לשמש את העולים מהמעברה. צ‘רלי לא אהב להתבטל והיה ציוני נלהב. את הגזענות הסמויה של פקידי הסוכנות וממשלה נהג לפטור כטיפשות של יהודים שלא היו רגילים לשמש. הוא היה משוכנע שהחום העביר אותם על דעתם ומכך שהם לא היו אשמים בבורותם ורשעותם. 

     

    (המשך - בהמשך.)

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/5/11 12:49:
      איפה ההמשך? אתה כותב נפלא.
        27/1/11 14:51:
      עוד עוד עוד
        27/1/11 10:03:
      קדימה המשך.. זה טוב , זה מעולה...

      ארכיון

      פרופיל

      rajokahn
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין