מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
0
התקפת לב
אוֹלִי ברחה.
אחותי באה לבקר, פתחה את הדלת לרווחה והשאירה אותה פתוחה.
ואוֹלִי, שמפחדת מזרים, ברחה החוצה.
אני, יחפה, רצה אחריה.
ממש "רצה ברחובות" פרטי שלי.
אבל רגלי הקצרות לא יכולות לרגלי כלבת הרוח שלה.
20 דקות של ריצה היסטרית במהירות האור (נא לא להתווכח, זה היה מהירות האור), כמעט התקפת אסטמה (לא, אין לי אסטמה), ובסוף גיליתי אותה משחקת עם אחת פודלית שחורה.
ישבתי ובכיתי וליטפתי.
זה מה זה לא נח לרוץ בלי חזיית ספורט.
|
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אמיר (-:
ממש עובר כאן ומסיר אבק מעל הפוסטים הישנים יותר...
איזה כיף (-:
יום יפה
מצד אחד-מָזה לא נוח...מצד שני מָזה יפה...
בסך הכל - מָזה מלא חוש הומור בריא ויפה:)))
תענוג לקרוא
(-:
אין סכנה כזו.
כדרכן של כלבות אסופיות
אולי יצאה מועד הורים.
ציטוט:
גיליתי אותה משחקת עם אחת פודלית שחורה.
גם זה מזל , אחרת היית צריכה לקנות ערכה ....
מצאתי.
וכבר רצנו הבוקר ביחד בפארק.
ושכחתי את אתמול.
ככה אני, מדחיקה חוויות רעות (-:
גט ריל....(-:
הלוואי והיינו כאן ביערות אירופה של לפני מליון שנה,
בלי כבישים למשל,
בלי אנשים רעים,
אז לא הייתי דואגת לה.
להפך, הייתי משחררת.
בקיצור, אוטופיה זה יפה, אבל לא ממש פרקטי
(-:
אנחת רווה לגמרי.
והיום זה נראה כל כך רחוק...
בוקר טוב (-:
אני בטוחה שתחבבי אותה.
היא באמת מקסימה ושקטה ועדינה.
למרות הגודל.
אולי ביום שבת, אקפוץ אחרי הצ'ולנט של אמא, ותכירי אותה (את אולי).
תראי, בדיוק רבע שעה לפני, חזרנו משלוש שעות בגינה.
ואולי יודעת, שאם היא רוצה לצאת, היא צריכה רק לבקש. פעם אחת.
האמת היא שהיא פשוט נורא נבהלת מאנשים, ואחותי נכנסת לקטגוריית ה"מבהילים".
ונכון,
העיקר שהיא כאן.
עשית לי התקפת לב, גם.
אולי זה סימן טוב, שהיא מתרגלת לסיביבה.
אנחת רווחה:-)
העיקר שאולי חזרה הביתה... (-:
לצערי, חיות זה לא אני,
אבל אני יכולה לאהוב של אחרים (-:
העיקר שהיא נמצאה הקטנה...
סה"כ רצתה לשחק עם ילדים שכמותה.
סוף טוב,
הכל טוב.
אתה צוחק?
עד עכשיו אין לי אוויר.
תביא שאכטה.