לאחר כשלוש דקות, "כן".

"מה שלומך בייבי?".

"הכל טוב ואתה?".

"אני מעולה. מתגעגע אלייך". עונה ז' ומתחיל במקביל צ'אט עם מישהי נוספת.

"האמת שגם אני אליך", היא עונה לו בכנות.

"אני שמח מותק, אז מתי ניפגש?". בינתיים, בשביל הכיף, ז' שואל גם את ההיא מה שלומה.

"נראה לי שניפגש מחר בערב, בסביבות 22:00 מתאים ?", היא עונה לו ובדיוק עולה מולה ההוא שיצאה איתו שלשום לדייט ראשון. היא המומה.

"כן מגניב. חכי שנייה אני חייב להכין לי נס-קפה", ז' מודיע לה.

"אין בעיה", היא עונה וממתינה.

בינתיים ז' ממשיך לצ'וטט עם השנייה, לא זז מהכסא.

היא מקבלת לפתע הודעה מההוא שיצאה איתו שלשום לדייט. הוא מזמין אותה לדייט שני.

בא לה. היה לה נעים איתו. למה לא לתת צ'אנס? אבל לא יפה. קבעה עם ז' כבר...

"היי מתוקה, חזרתי. את כאן?", ז' פונה אליה, לאחר ששוחח מספר דקות עם השנייה וקבע איתה בספונטניות להיפגש מחר.

"כן, אני כאן", היא עונה לו.

"תראי, בדיוק קבלתי עכשיו שיחת טלפון ומחר אני חייב להיות בערב ביום-הולדת של חבר טוב שלי".

"ואללה. שיהיה מזל טוב, נתראה מקסימום בשבוע הבא".

היא בשוק. לא מאמינה איך פתאום ז', קיבל שיחת טלפון שתגרום לה להיפגש עם הדייט ההוא משלשום. פשוט גורל, היא אומרת לעצמה. פשוט גורל.

"כן, ניפגש בשבוע הבא. בטוח".

היא, חוזרת אל ההוא משלשום ומודיעה לו שמחר בסופו של דבר, הם כן ייפגשו.

ז', פונה לשנייה שאיתה החל משוחח במקביל, וקובע איתה היכן ייפגשו מחר בערב,  ב22:00.

"טוב מותק, תהנה לך מחר ביומולדת ודבר איתי מחרתיים".

"ברור. טוב, אני אזוז לקנות לו מתנה. נדבר כבר מתוקה".

"ביי ביי", היא עונה עם סמיילי מחייך ותמים.

"ביי ביי", ז' עונה עם סמיילי מגחך ומניאק.

תעתועים.