היית חוזרת אחורנית בזמן?

- כן בטח.

אבל אולי הייתי נולדת דווקא אצל מרדכי השכן. הוא קפטן.

אבא שלי היה קצין מכונה... אולי בעצם אצל שלמה הצ'יפינג'ינר....

אצלו תמיד היו מתנות ... ג'ינסים. נעלי ספורט. שוקולדים.

אבא קנה לי אצלו את הטייפ "סוני" קסטות. מתנה לבת מצווה.

בדיוק כשהפלגנו על מיכלית הנפט "סיווליאנט" האיטלקייה.

זאת היתה אניה ענקית. נסענו על הסיפון באופניים.

וגם היתה בריכת שחיה קטנה. אבל כשהילדים של הקפטן שחו בה

אמא לא הרשתה לנו גם... כי זה היה ממש צפוף.

והיתה במטבח של הקצינים מכונת קרח. וואו איך אהבתי

לפתוח פחית קולה, למזוג לכוס ענקית ולשפוך בה את קוביות הקרח.

אחרי שהקולה נגמרה מצצתי את הקוביות עד שנמסו לי בפה.

פעם התבלבלתי במסדרון והגעתי בטעות לחדר האוכל של הצוות.

ריח גריז ושמן שחור. היו שם כמה מכונאים שלא במשמרת,

שיחקו בקלפים ובשש בש ואמרו "בואי ילדה" ואני פחדתי

ורצתי חזרה... עליתי... ירדתי במדרגות עד שאת הקבינה מצאתי.

היתה סערה ענקית... והסתכלתי על הים האין סופי

מן החלון העגול.... שובל של קצף מאחורינו.

ירדתי עם אבא לחדר המכונות... בוכנות ... שסטומים עולים ויורדים

את הפלופלור הענק מסובבים ואנחנו מתקדמים לארץ זרה.

בוקר אחד צפרה האניה. רצתי לסיפון ואני רואה מרחוק

אדמה. מתקרבים לנמל. סירות הגרר מגיעות להוביל אותנו לתוכו.

נשמתי לרווחה. זאת היתה חוויה....

כן.

יש רגעים.

שהייתי אליהם חוזרת.

-

-

למקריות תמיד כוח רב. בכל עת שמור חכתך שלוחה.

בבריכה, מקום בו לא ציפית לדבר - שם יהיה דג.

-

(אובידיוס, מתוך "דרך האמן" - ג'וליה קמרון)