לא שכחתי
וְכָל יוֹם הָאֶתְמוֹל חִפַּשְׂתִּי אֶת אַהֲבָתֵךְ
בִּקַּשְׁתִּי לִי אוֹתָהּ בַּבֹּקֶר לִפְנֵי שֶׁאַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת,
בִּקַּשְׁתִּי אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם
עַד שֶׁגּוּפִי וְלִבִּי הַכּוֹאֵב הִתְכַּנְּסוּ בְּתוֹךְ עַצְמָם.
וְעַכְשָׁו, שֶׁאָנוּ כָּל כָּךְ קְרוֹבִים,
אָסוּר לַהֲרֹס.
אַל תַּחְשְּׁבִי שֶׁשָּׁכַחְתִּי
אַל תִּתְנִי לִי לַחֲשֹׁב שֶׁשָּׁכַחַתְּ,
יְקָרָה שֶׁלִּי! וּבַחֲלוֹמִי אִשָּׁה וְאִישׁ עוֹמְדִים עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים.
הָאִישׁ מְחַבֵּק אֶת הָאִשָּׁה מֵאָחוֹר, נוֹשֵׁק וְנוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפָהּ.
הָאִשָּׁה בְּיָדָיו אוֹחֶזֶת,
מַצְמִידָה לְלִבָּהּ,
נוֹשֶׁמֶת סָפֵק מְחַיֶּכֶת.
הוּא בּוֹחֵר בְּדֶרֶךְ, הִיא בַּדֶּרֶךְ הָאַחֶרֶת.
וְכָל אֶחָד נוֹתֵן פַּרְשָׁנוּת לִבְחִירָתוֹ
וּשְׁנֵיהֶם יוֹדְעִים שֶׁכֻּלָּם אוֹמְרִים
שֶׁדְּרָכִים מַקְבִּילוֹת
לֹא נִפְגָּשׁוֹת לְעוֹלָם
וְהַדְּרָכִים נִרְאוֹת כֹּה שׁוֹנוֹת.
אֲבָל אֵי שָׁם בַּמַּעֲלֶה, וְאוּלַי בְּמוֹרָד הַדֶּרֶךְ
הֵן יִפָּגְשׁוּ, אַחֲרֵי הַכֹּל הֵן כָּל כָּךְ סְמוּכוֹת.
וְעַכְשָׁו, שֶׁכִּמְעַט הִגַּעְתִּי
אָסוּר לְקַלְקֵל.
אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁשָּׁכַחְתִּי.
אַל תִּתְּנִי לִי לַחֲשֹׁב שֶׁשָּׁכַחַתְּ
יְקָרָה שֶׁלִּי!
וְכָל הַלַּיְלָה חִפַּשְׂתִּי אֶת אַהֲבָתֵךְ
© כל הזכויות שמורות ל - אביחי קמחי, ירושלים 2010 ניקד והעיר אסי דגני |