כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בדרך למעלה

    0

    לרקוד עם הפחד

    0 תגובות   יום חמישי, 13/1/11, 18:41

    לרקוד עם הפחד מאת: שירי ליבשטיין 

     

    כל אחד מאיתנו הוא אחד יחיד ומיוחד ויחד עם זאת לכולנו מכנה משותף הקשור לכמיהה אינסופית לאהבה ולפחד הקיומי שמה חס וחלילה באיזה שהוא אופן, לא נשיג אותה. בעקבות הפחד נוצרו אצלנו אין ספור ביטויים לסיפוק הצורך הבסיסי והמהותי ביותר, שבלעדיו אין אנו יכולים להתקיים – א ה ב ה.

     

    אצל חלקנו הפחד בא לידי ביטוי בצורך לרצות, ולהמנע מחיכוחים וקונפליקטים בכל מחיר. אחרים זקוקים לאישורים מהסביבה החיצונית לגבי מראה, הצלחות ואו אישורים שיגידו להם שהם בסדר ומספיק כמו שהם. יש מי שנותנים ונותנים בלי גבול. ומי שכל מקום הופך במהרה להיות הבמה עליה הם מפגינים את מגוון כישוריהם, דרך כל דבר שיבליט אותם וימשוך את מרב תשומת הלב. אחרים מקיפים עצמם בלי הרף באנשים, בסביבה תומכת ונמנעים מלהיות לבד. ויש מי שנזקקים לתמיכה ועזרה תמידית... וכן הלאה וכן הלאה.

     

    אם נדמה לרגע את עצמנו מגיעים לאירוע חברתי בו איננו מכירים אף אחד נוכל לזהות בקלות יותר את האופן בו מפעיל אותנו הפחד מחוסר אהבה. האם ניכנס לבד או מלווים בתומך? האם נמהר להכיר כמה שיותר אנשים בחדר? האם נבלוט ככוכבים על במה? האם נעמוד מהצד ונתבונן? האם נמצא עצמנו מקבלים מהר מאוד עזרה ותמיכה מהאחרים? האם נעשה הכל כדי להרגיש שייכים? האם נבלוט בחוכמתנו? ביופי החיצוני שלנו? האם ניקח אחריות על הפקת הארוע? ואולי בכלל נוותר מראש וכלל לא נגיע? - אין ספור אסטרטגיות התנהגות וכולם נובעות מהפחד שמא חס וחלילה לא יאהבו אותנו??!

     

    פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה, הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים (פיזית או מנטלית). ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר - תחושת הפחד חזקה יותר. לפחד יש תפקיד מרכזי בהשרדות שלנו, והוא משמש כאמצעי להרחקה מהסכנה הנשקפת לחיינו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת, פחד גם יכול להגביל את תפקודינו, ואת מרחב העשיה והפעילות שלנו, מכוון שהוא גורם לנו להתרחק מהמהות הבסיסית שלנו ולעטות מסיכות של הגנה.

     

    לכולנו יש פחדים רבים ומגוונים. על פי טים קלי, ממציא השיטה למציאת "הייעוד האמיתי" הסיבה שאנו מתקשים לממש את הייעוד שלנו קשורה בעיקר בפחדים כמו: הפחד שניכשל, שהייעוד ישתלט על חיינו, שנצטרך להתחיל הכל מהתחלה, שלא יהיה לנו חופש לבחור יותר, שלא נרוויח מספיק כסף וכיוצא בזה.

     

    מנסיוני בעבודה עם אנשים גיליתי שאחד הפחדים הבסיסים שעוצרים את רובנו מלהיות במלוא הוויתנו ולממש את יעודנו הינו הפחד מחוסר אהבה. פחד זה נוצר מהפעם הראשונה בה אנו מבינים שעלינו לנקוט באסטרטגית התנהגות כלשהי כדי שיאהבו אותנו, כדי שידאגו לנו, כדי לשרוד.

     

    אסטרטגיה זו התפתחה בעקבות: אמונה, שנוצרה לאחר חווית פגיעה ראשונית שעוררה בנו את הפחד מלכתחילה. גם אם פרטי החוויה לא זכורים לנו, גם אם הדחקנו אותם בשל הסבל אותו חשנו בעת קיומה - הרי שעצם המחשבה שאנו לבד, נשכחים, נטושים, דחויים, לא מקובלים, לא רצויים או כל מצב אחר אותו אנו מפרשים דרך המחשבה שלא אוהבים אותנו, גורמת למנגנון האגו שלנו, שהינו מנגנון השרדותי, אשר בנוי באופן שעוזר לספק את צרכנו. להתגייס מייד כדי למנוע את החוויה. מתוך כך אימצנו דרך התנהגות שמנחה אותנו במערכות יחסים, והיא ייחודית לכל אחד מאיתנו.

     

    מכוון שפחד זה אינו נמצא בהכרה היומיומית שלנו, הרי שברוב המקרים אנו מזוהים עמו או מדחיקים אותו וכך הוא מנהל אותנו במסווה של צורך בלתי מוסבר בקבלה, והכרה חיצונית בלתי פוסקת.

     

    כדי שנוכל לבחור איך להתנהג במקום לפעול באופן אוטומטי, מומלץ לעשות מספר דברים:

     

    1. להכיר בעובדה שהפחד הזה הוא חלק בנו ואפשר לדבר איתו. על פי שיטת וויס דיאלוג אנו מתיחסים אל הרגשות שלנו כאל חלקים ומאנישים אותם וכך קל יותר ליצור הפרדה. לדוגמא אם אני כועסת ומבינה שזה רק חלק בי שכועס, זה מאפשר לי לא להזדהות עם תחושת הכעס ולהיות מודעת לעובדה שבאותו הזמן יש בי חלקים נוספים שמרגישים לגמרי אחרת. הטיפול בפחד בהקשר שלנו אם כך הופך להיות הרבה יותר ממוקד ויעיל.
    2. להזמין את החלק לשיחה ולשאול אותו כמה שיותר שאלות שיעזרו לנו להבין כיצד הוא פועל בתוכנו? מתוך השיחה סביר להניח שנגלה מהר מאוד שיש לחלק הזה סיבה מוצדקת לפחד, שהוא נוצר כדי לעזור לנו וכל עוד אנו זקוקים להגנתו, אין סיבה שנפסיק להתנהג כמו שאנחנו מתנהגים, כוון שאנו מנוהלים על ידו באופן אוטומטי ואין לנו את החופש לבחור.
    3. להוקיר אותו ולקבל את הפחד באופן מלא כמו שהוא!
    4. לראות יחד שהאסטרטגיה שנקטנו עד כה כדי לקבל אהבה לא ממש אפקטיבית.

     

    רק כשנוצרת קבלה מלאה של החלק כפי שהוא ותחושת ההזדהות או ההכחשה פוחתת, יכול להווצר השינוי. ואנו מוצאים עצמנו במרחב מודעות, בו החופש לבחור שוב קיים ברשותינו.

     

    וכעת, אם היינו יכולים לדמיין עצמינו חיים בעולם בו אנו אוהבים את עצמנו, כמו שאנחנו, מעצם היותנו, ללא פחד. מה היה קורה באותו אירוע חברתי חדש ולא מוכר?

    האם עדיין היינו בוחרים את תפקיד ליצן החצר? האם עדיין היינן בוחנים את כולם בטרם ניגש להכיר? האם עדיין היינו מחוייבים להיות "מסמרי הערב"? האם עדיין היינו מחפשים אישורים לכך שאנו רצויים? האם עדיין ההופעה החיצונית היתה כל כך חשובה לנו? ואולי היינו מעיזים להיות משהו אחר, משהו קרוב יותר למהות שלנו, בלי צורך לכסות אותה במסכות, בלי קשר למה חושבים עלינו, בלי מאמץ, בלי תלות באישורים מהסביבה לעצם קיומנו, מתוך החופש פשוט להיות.

     

    ובנימה אופטימית זו, אני מזמינה את כולנו להכיר ולקבל כמה שיותר פחדים בתוכנו ומתוך כך נקטין את התלות באהבה החיצונית ונוכל להתקרב חזרה למהות הבסיסית שלנו ולממש את ייעודנו בעולם ביתר קלות.

    בברכת תודעת האהבה העצמית

    שירי ליבשטיין

    www.shiril.co.il

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      שירי ליבשטיין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין