מילה שלי
פוסטים אחרונים
- הספורים שספרה עליזה הזברה ליואב בן חלב 29/4/15
- אם אתה צנוע משמע אתה קיים אם את צנועה את קיימת 9/5/13
- רגע עם פפראצי 31/3/13
- "סופר מן" ישנו אני מצרפת את מספר הטלפון שלו 17/3/13
- בשר,הרבה בשר, בלי פשרות ובטעם גן עדן 21/2/13
- זה לא וודו 13/2/13
ארכיון
חלמתי על חווית קנייה - קיבלתי
בינינו נואשתי. כשאני נכנסת לחנות בגדים אין לי שום ציפיות. חלון הראווה איכשהו, הסחורה מקרינה עלי דחיה מוחלטת. אני פשוט יודעת מה זו חווית קניה. עבר עלי הגל הנפלא הזה (אני לא רוצה להגיד איפה כדי לא להשמע מטווסת). חווית קניה זו פשוט התלהבות. את נכנסת לחנות וגל נוצר באזור הסרעפת מתכוונן אל הראש, בדרך מחייך את השפתיים, לעיתים פותח לרווחה את הידיים, זורק אור לעיניים, והמוח מתרצה.
כזאת חוויה לא פחות ולא יותר עברה עלי לגמרי במקרה,כשעשיתי סבוב חפוז בשכונה , לקראת ביצוע החטא שלא יסולח בפיצה של רחוב לילינבלום. בעוד אני מגביהה את צווארון מעילי השחור (ברור) מהדקת את המשקפיים המסתירות את רוב הפנים, רואה ואינני נראת, נתקלתי בחלון ראווה מדהים. ברחוב לילינבלום ממש בהתחלה, מספר 3 , מרחק יריקה מהפיצה המחטיאה נצבים להם שני חלונות ראווה אחד לגברים והשני לנשים. הזר הוא השם המתנוסס על הבית L'etranger בצרפתית.
על המקום עצרתי. תיק עור מושלם, אבל הכי מושלם שהמוח מדמיין, עמד לו בחלון הראווה, בנון שאלנט. נכנסתי פנימה תיכף ומיד. הרגשתי חובה לחוש את העור הנדיר הזה בידי. שמעון, או שימי, הזר מהבית או אולי הבעלים של הבית של הזר, התבונן בסטפס הוירטואוזי שערכתי בין התיקים, לבין בגדי העור עוצרי הנשימה, לבין המכנסים הכי מדויקים וחייך בנדיבות.
כל כך שמחתי שיש סבה להתלהב. שהנה נכנסה לה חווית הקניה לחיי. לא ידעתי את נפשי. שמעון סיפר שאת ביתו של הזר עיצב במו ידיו. כבוגר בית הספר לאפנה במילנו, זה פשוט התבקש. טביעת אצבעותיו נכרת בכל בפריט בבית . אין בעיה עם המידות, יש לו את כולן הוא התכוון לשחרר אותי מהמחוייבות הקלורית שלקחתי על עצמי כשיצאתי מהבית. אציין פה ששמעון עצמו לבוש נפלא,עם טעם, עם עמדה,עם עניין ובלי פאר בכלל.
המשכתי לשוטט בבית וליבי עלץ. הכל במידה. בבית מיוצגים מיטב מעצבי הצמרת של עולם האפנה הצעירה. חרף מספרם הרב של המעצבים, התצוגה אוורירית,לא צפופה. לכל בגד מקום, וכבוד. היתה שם שמלה שחורה קטנה מצמר. ראיתי בעיני רוחי את מיא האלוהית מהקפה לובשת אותה. פשוט שמלה לגוף.
וגם ארז שלנו יכול למצוא שם בגדים מדהימים,מיוחדים עם אופי. אני מתה שתיגש לבית הזה ותגיד לי מה אתה חושב. ארז אני פשוט צרחתי.
במחירים לא נמוכים. כולנו יודעים שקודם אנחנו רוצים ואחר כך אנחנו יכולים. אני יכולה להצדיק בקלות כל קנייה ב"הזר", כי הכל הכי איכותי, ישאר לעולם, ועכשיו בהנחה של 50%.
|
תגובות (82)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תרנגולים לא צריכים כלום...
מעניין ליריתוש שאת מדברת על חדוות הקניה שהיא בכלל שונה מחווית הקניה.
עם חדוות הקניה את יוצאת מהבית, אם יש לך חווית קניה היא נוצרת בחנות
אני מסכימה איתך לגמרי לגבי חדוות הקנייה. הרוב deja vu את יודעת ומי בכלל צריך
וכמה אפשר מכל דבר ? אין בכלל ספק ששנים אחורנית יכולת לתפוס אותי מנקה מדפים.
היו ימים
קראתי על דרך מצוינת לרכוש פריטים נהדרים והיא ה- e-bay
ואני בטוחה שיופיה של האריזה, ההגשה וכן הלאה עושים לך את מה שעושה חנות שלמה
לאישה כמוני.
אין דרך אחת, והעיקר שכולנו נעשה חיים משוגעים.
אני חייבת להגיד שאני כבר לא מסוגלת לקנות בארץ כמעט.
אני עושה בעיקר קניות בארצות הברית דרך האינטרנט וזה עדיין מצליח לרגש אותי...
תודה!
תאמין לי שאני קונה בשוק הכרמל עשרות שנים, בפרט עכשיו כשאני גרה כל כך קרוב
ויש חווית קניה בשוק הכרמל (אגב כשגרתי בצוקי ים הייתי נוסעת לקנות בכרמל)
והוא השוק הכי שווה שיש. אבל אי אפשר להשוות תפוחים ותפוזים כפי שאומרים
החכמים (לא אני) ולכן, כשאתה נכנס אל תוך חנות שיש לה עמדה עיצובית גם בנושא
ארכיטקטורה וגם בנושא שלל הבגדים אתה מצפה לחווית קניה מסוג אחר לגמרי. בדרך
כלל אתה מתאכזב, ומטעין מקסימום אכזבה על נושא המחיר. אני לא קניתי כלום.
ועדיין התפעלתי. כי כנראה מצאתי סבות טובות לכך.
אסתר יקרה, חווית קנייה היא חווית קניה ואינה מותנית במה קונים
אני מאד שמחה שיש לך חווית קניה בחנות הספרים שלך
אשמח אם תכתבי איפה היא ואשמח לחוות חווית קנייה נוספת.
יום קסום
ומה נהיה ? אני סקרנית נורא
האהבה מחייבת !!!
שמחה שאוספת מקומות לביקור שלי... חחח
אוהבתך
איך יכולתי לשכוח את קווזימוטו הטרגי, בושה לי וגם חרפה לי
אני מודה לך שאתה מוסיף לכתוב אלי חרף בורותי המופלגת וסניליותי המתקדמת.
התמונה שלך משובחת, אל תטריח את עצמך. מי שקורא את מה שאתה כובת לא זקוק לחיזוקים של תמונות, אתה מוזמן לשאול את זוגתך שתחייה.
אני מסכימה אתך לגמרי שזכינו בחמישה חושים וביכולת המופלאה להפעיל אותם, לייצר דמיון מלהיב וליהנות מהחיים. לא כל דבר צריך לקנות גם אם יש עליו תג של מחיר. יש לי מכרה אמריקאית עשירה אבל לא מיליונרית. . כשהיא הולכת לתערוכה במוזיאון היא נכנסת לדיכאון משום שהיא לא יכולה לקנות את פיקסו, ונאלצת להשאיר אותו על קיר המוזיאון. בעולם שלה הכל חייב אבל ממש חייב להיות שלה.
ראשית זוגתי העירה את תשומת ליבי שעלולים לחשוב שאנו מכירים משנות השישים רחמנא ליצלן אלא שהכוונה שלכשנפגשנו לפני כשנה לבשתי עדיין את בלויי משנות השישים,
ולעניין כינויי כנראה שהשיבוש לעומת השם הלועזי הטעה אותך חברתי היקרה והכוונה כמובן לקוואזימודו הדמות הטראגית מהגיבן מנוטרדאם שנגעה תמיד לליבי באהבתה הבלתי אפשרית לאיסמראלדה היפה.התאכזרות הגורל ששם נשמה גדולה ורגישה בגוף מעוות תמיד קוממה אותי ועוררה בי הזדהות עם הקורבן(אולי תמונתי המוצלחת ביותר שמצאתי ושהעלתי בפרופיל מסבירה הכל).
ולעניין הפוסט , אין ספק שבזכות האידאולוגייה הסוציאליסטית של בוראנו הוא זיכה את כולנו במתנות יקרות הערך ביותר בעולמנו בחינם וכשווים לכל נפש .והשאיר לעשירים שביננו את האפשרות להתהדר רק בהבלי העולם.
אני מסכימה אתך לגמרי לולה. הקניות הספונטניות הן הכי מוצלחות המתוכננות בדרך כלל בכלל לא יוצאות לפועל כי לעולם לא נמצא את מה שתכננו. תכנון נוצר בחובו אכזבה אמיתית כשמדובר בקניות. תיק של גוצ'י נשמע מפתה לגמרי כי ברור שמדובר באיכות בלי פשרות. משהו חיב לתמוך במחיר הנפלא של גוצ'י לא ? כאמור התחדשתי בחנות שלמה, ממש לא קניתי כלום מהמון סבות שלא כאן המקום לפרטן. אבל בעיקר מפני שאני חיה עם האפשרות ליהנות לגמרי גם אם אני משאירה אחרי המון דברים בחנות :-))
אני מודה לך על תגובתך
בגילי המופלג הגעתי למסקנה שהקניות הספונטניות מוצלחות הרבה יותר מהמתוכננות.
מעניין שחווית קנייה אחרונה שלי (וגם היא מלפני מספר חודשים) חוויתי כאשר רכשתי לי לגמרי בספונטניות ארנק עור של גוצ`י שעלה לי לא מעט. באותה הזדמנות רכשתי גם תיק מעור שכבר מאסתי בו, אבל הארנק, הארנק זה משו-משו.
היו שנים שהייתי קונה רק תיקים מעור ובהמון צבעים. לאחר שראיתי שאני מתמלאה בתיקים שאינם מתבלים אבל נגמר לי החשק מהם, למדתי להסתפק גם בתחליפים אופנתים.
את נשמעת כל כך משכנעת שקשה לעמוד בפיתוי. רשמתי לפני ואת תתחדשי לך ותהני.
יופי של פוסט.
לולה
תודה חמה ולכולנו
וממש כיף לי שכך
לפי כמה ספרים שקראתי אין אחד שלא אוהב לחטוא. אפילו נזירות חוטאות לפעמים איזה חטא בריא כדי להמשיך להלאה באמונה בצדקת הדרך. אז רשמי לפניך, אני חולה על פיצות וזה חטא מבחינתי ענק כמו גוליבר לא רק בזכות הקלוריות. ועדין יש כיף לבצע חטאים מדי פעם, רק כדי להרגיש נזירה למשעי כל שאר הימים :-))
רותקה אל תאיימי, יאללה בואי
לואיס ידידי המתוק, אתה תמיד מעודד אותי כל כך יפה
שובר לי את הלב. אז זהו, כשאתה תראה את המקום
תקבל השראה בעיקר בעבודה שלך. העיצוב של המקום
בתוך הבית לשימור פשוט גורע נשימה.
טהור יקירי כשאתה מגיע יש עוד סבה ויש לכם הטלפון שלה :-)))))
רותקה חמודה, לא קניתי כלום כלום כלום רק נהניתי נורא. זה לא בית
במובן של בית, אלא בית אפנה. שמחתי לשתף כמו שמשתפים בתערוכה נפלאה
או עבודת אמנות נהדרת. שכולם ישמחו
תתחדשי
סיבה לבקר באזור
שאפילו אני, שעיצובים בבגדים רחוקים ממני כל כך
רוצה לבוא ולהתרשם
ואולי לקנות???
זה כבר נושא אחר לדיון :)
ברגע של אמת
עונה
אחר עונה
שנה אחר שנה
את מתוודעת אל המותגים
שואפת לפגוש אותם כמו ויטמינים לחיים
שיספיקו בוודאות לעוד תשעה מחזורי חיים.
אבל ברגע של אמת, כשאנחנו
בינינו ועם עצמנו המוח שם
וגם הלב מודים:
מעט מכל זה הנרכש
הרי באמת נחוץ
וגם עם המעט
הזה
ידע
הלב מאז
ומתמיד
להסתדר
אז
מה
הפלא
שבמצרים
העתיקה
היה לאל
הרכישה
ראש
של
קוף.
וגם יואב
מאשה אהובתי, אני בטוחה שאת הולכת לאהוב את הבית הזה בגדול בלי לקנות כפתור
אני מציעה לך לקחת את המצלמה. יש מה. טלפני אלי אם את הולכת.
התשובה היא לא., פרויד אמר כבר מזמן (לא שאני מי יודע חברה שלו) שסיפוקים צריך לדחות
כשאת הולכת למסעדה, ויש שם מנה נאמר בשרשומני ועליו fois gras ומעליו מח עצם.
לא תקחי נכון ? אבל תסתכלי איך מגישים את המנה ? ועוד איך. עד המטבח תצאי בריקוד.
אם את מגיע לזר, ורואה את מה שאני ראיתי את חוגגת את הפסדה של הבינוניות
ומשם את יודעת על אחריותך. יקירתי, מהכרותי הקצרה איתך את הולכת לחגוג בהזר ובגדול.
אני תמיד יכולה להצטרף אליך, את יודעת, אני גרה מרחק 2 פסיעות משם.
אני מתפלאת עלייך... ככה לפתוח לי את החשק כשאת יודעת את מצבו האנורקסי של ארנקי??? ככה לא עושים לחברים...
בקושי לקחתי את עצמי. אני בכלל הלכתי רווית רגשות אשמה, לקנות פיצה
מחכה לאישורך עבור.
כל כך יפה ונכון תארת.......
קווזימוטו חברי החדש (תגיד, השם הוא של אליל יפני או משהו)
ממש כמו שהולכים למוזאון וחווים חוויה של צריכת אמנות יפה
אפשר להכנס לחנות ליהנות מחווית קניה בלי לקנות כלום.
רשום לפניך, גם אני לא קניתי, אבל כל כך נהניתי
התוצאות ידועות.
אנחנו חיים בחברה שצורכת כסף. אני חיה בבועה שחיים בה
כדי לצרוך אהבה, אסתטיקה, כוחות נפש אנרגיה מהמון דברים
שלא משלמים עליהם, וגם לא מקבלים עליהם תמורה.
חביבתי היקרה,
אין לי בכלל ספק שברגע שתדרוך כף רגלך בביתי
תעיפי מבט אל הדלת ותשאלי יוצאים ?
כששתינו נדע לאן.
בינתיים את יכולה לצבור חוויות קניה בשבדיה
אגב, איך אומרים חווית קניה בשבדית ?
אילנקה,
תפסיקי לפתות אותי!
יש גבול לכמה אני מסוגלת להכיל.
(לא מדוייק, אבל נשמע יופי כ'איום')
גלילה אהובתי, אני מחכה לחווית המפגש עם הקולקציה שלך
נכון שאני מרכז העולם, אבל, יש בכל זאת מופעים שאינם קשורים בי בכלל
הם נפלאים בזכות עצמם ומרגשים במה ובמי שהם.
הבית הזה (שאני לא מתייחסת אליו כאל בוטיק או חנות ) עושה את זה
משום שהוא מתקיים בשלמות עיצובית, רעיונית ותכנית.
הדבר היחיד שאני יוצרת זה גלים, תהודה ורבאלית, הדהוד רגשי
ואני מודה, כפארה עליך גם
=================================
תראי אהובתי, ההבדל בינינו שאת משוחררת יותר
אני מנסה להיות קשורה בעבותות למוח הדליל שלי
את מחוברת לאזורים יותר משמעותיים בגופך
אבל התוצאה, אורגזמה קיומית
זה מה שחשוב
את מוזמנת ליום כיף רק אתי ,אתי, אתי
אני צריכה להגיע לירושלים ואיכשהו אני לא מגיעה
במקרה המתואר כאן, יקירתי, את (הלקוחה) יצרת את חווית-הקנייה! כבר ב"פיצה" חווית את משק כנפי האסתטיקה, שולח לך ד"ש מהסגנון המדבר אליך. המפגש עם פריטים מותאמים לטעמך רומם את נפשך, ואת זו שיצרת אצל המוכר חווית-מכירה.
כפארה עליך
את מוזמנת יקירתי. לכי ותיהני
אני מודה לך על התגובה האוהדת
הבחור בהחלט ראוי לכל שבח
תודה לך על התגובה המפרגנת
אני מקווה שהיוצר החביב יכנס ויהנה משלל המחמאות
שמגיעות לו
אני שמחה שאהבת. תודה שהגבת
תודה לך שהגבת יקירתי
שבת נהדרת גם לך
ברוריה אבידן בריר האישה והאייקון תמיד צודקת. ובמקרה שלה כל הפסיכולוגים שהיא אספה נראו ונראים עליה מצוין. פרופסור אורי ראפ, מי שללימד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב לפני מיליארד שנים (בתקופה בה עצמי למדתי) כתב את הספר תורת הגלגולים. ובקיצור אנחנו מתגלגלים כל הזמן כל היום לפי הסיטואציה לפי האנשים, לתוך דמויות חדשות. כשאני חושבת ללכת לפגישה עם חתיך אורס, סביר להניח שאנסה להתגלגל אל תוך דמות אורסת בהתאמה בעזרת הבגדים הנכונים וככה. בקיצור כשאנחנו לובשות את מה שאנחנו חושבות בגלגול בו בחרנו, אין לנו אלוהים
צילום פנורמי דרך פריזמת עיני נשמע כמו סצנה מסרט עתידני. אני מקווה שהמצב של בליל הצבעים הוא זמני
ואת חוזרת לראיית 6 6 המפורסמת שלך תוך ארבע דקות ועשרים שאלות. לא מגיע כלום מעבר למה שכבר קבלתי זה בדיוק הכיף שלא תלוי בדבר שאין לו אח ורע, והוא מושלם.
:)
באמת נדיר.
תודה לך שהבאת.
שבת מבורכת.
================================
מצרפת לך צילום של הכניסה לסטודיו שלי. אמנם עיצוב מעט אחר אבל בכל זאת שלי
תקן יונת דואר וכל עוד זו יונה עם עלה של זית, את תאהבי.
חוצמזה, את נשמעת משכנעת מאוד, מגיע לך כבר אחוזים
[או שמלה על הגוף] על הקידום המשכנע. גם אני לאחרונה איבדתי את חדוות הקניה,. אחרי "צילום פנורמי" דרך פריזמת עיני, אני רואה בליל אחד גדול מלא סמרטוטים צבעוניים. את צודקת צריך לחזור לראות את הפרטים והפריטים, אולי אתלהב גם.רשמתי.
אוי לאה חמדתי, את שהאסתטיקה הוא שמה השני, בטוח תחווי חוויה
משום שהמקום מציע תאורה מיוחדת, עיצוב מעניין של חללים וכמובן קולקציה נהדרת.
אני בטוחה שתיהני. ושפו על החוויה שהייתה בסטודיו שלך בשינקין, חבל שהחמצתי
נורה יקירתי המוכשרת, יש לו אוסף תכשיטים מיוחד לא עצרתי עליו כי הייתי בדרכי לפיצה.
לדעתי אין כמו הפנינים שלך למקום הזה. כפפה ליד
עוד סיבה לרדת לתל אביב :))))
קנית תיק חדש? אני דווקא נהנת מזה שלי
שנקנה בעצתך.
ההבדל ביננו בחווית הקנית
"וגל נוצר באזור הסרעפת מתכוונן אל הראש...."
שאני מריירת מלמטה :))))
אהבתי את הפוסט
ארז הגורו הבלתי מעורער, חשבתי מה תגיד כשתכנס לחנות הכל כך מעניינת
בהזדמנות תעשה את הג'סטה. אתה כמובן מוזמן להעיר הערות
לעשות fine tuning לצאן מרעיתך.
אתה מבין מיכאל בדיוק על מה שאני מדברת. איזה כיף לשנינו
תודה יקירתי ו*
לאה
חווית קניה אמיתית היא אכן לא עניין של מה בכך. קשה להיתקל בה בארץ, אז איפה שכבר מוצאים אחת, שווה להתנפל. כמו שמיא אומרת, לרוב חווית הקניה עומדת בניגוד עצוב לחווית הישיבה מול פקיד הבנק. צריך לשקול היטב אושרו של מי חשוב יותר. שלך או של פקיד הבנק (שזה שיקול די טריקי, כי אושרו של הפקיד, מסתבר, יש לו השפעה ישירה על אושרך הפרטי)
כך שבינתיים, עד שלא הוכח אחרת, רונית מתבקשת להתאפק. :))
ורדיו-אינטרנט, לשמוע מכאן את המוזיקה האלוהית שמשדרים בארץ...
מסע קניות מוצלח מהנה ומענג לטווח ארוך יותר...
ואני מתענגת כרגיל על ההומור והקלילות בכתיבה שלך.
שבת נפלאה לך.
את כל כך מצחיקה רונית מתוקה את פשוט נהדרת. זהירות מעל לכול. נחכה שארז יאמר את דברו
רשמי לפנייך יקירתי, כבר שהשתובבתי בין היצירות הנפלאות חשבתי שאת הכי מתאימה לחנות. לא חייבים לקנות. חייבים לחוות. אשמח לשמוע את רשמייך
רק אחרי שארז יבדוק אני אגיע.