זוכרת איך הכרתי אותך דרך (שמעון)חבר ילדותך.

שפגש אותי בתחנת האוטובוס ,בדרכי הביתה מהעבודה.

עיכב, שאל האם אני נשואה ?

התפלא איך עדיין לא מצאתי את המיועד ?

עניתי:" אני בחורה ביתית לא הולכת למועדונים ".

כך זרמה לה השיחה, הציע לי להכיר אותך.

הפעם לשם שינוי ,מסרתי את מיספר הטלפון בספונטניות ,במהירות.

שעליתי לאוטובוס חשבתי בליבי מה עובר עלי ?

אולי חברך הנשוי (שמעון) סתם מתלוצץ ,

רוצה לפגוש אותי ביום מן הימים.

האינטואיציה עבדה ,לא סתם זרמתי עם השיחה. לאחר יומיים צילצלת, מעבר לקו  נשמעת מאוד נחמד עם קול רדיופוני, שהדליק אותי כבר בראשית השיחה .

הצגת עצמך כחבר של שמעון.שמסר לך את המספר.

קבענו להיפגש במוצאי שבת, בדרכך אלי התחיל גשם חזק במיוחד. כנראה שהגשם הביא איתו את המזל (ואותךאלי).הזמנת אותי למסעדה ומפה התחיל סיפור אהבה ,שהוביל עימו חתונה והקמת משפחה .

ביום שני הקרב ובא נחגוג יחדיו יום נישואים של 22 שנה.

אתה בהומור תשאל מה כל כך הרבה שנים סובל אותך?

כן עודד בעלי היקר - חלפו להם השנים ואנו פוסעים במסע החיים ,

בעליות בירידות מתמודדים בגידול הילדים  המקסימים  יניב ואסף.

אומנם יניב הוא ילד אוטיסט, אך בזכותו ובזכות החיבור שבנינו למדנו להכיר את השונה ,לחזק לעודד .

לרגל יום נישואינו הקרב ובא מתפללת ,מבקשת שתמשיך להיות כמו שאתה .

עודד המעודד בעל ,אבא למופת ,שנחגוג יחדיו עוד שנים רבות.

מחכה בסקרנות להפתעה שתגיע בעוד יומיים שלושה ,

והכי חשוב אוהבת אותך מכל הלב.

ממני האישה שאיתך לאורך כל השנים .