מליאת הכנסת אישרה אומנם את הבקשה של סיעת ״ישראל ביתנו״ להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את התנהלות ארגוני השמאל הפועלים נגד המדינה ונגד צה״ל, וכן, או שמא בעיקר, את המימון הכספי שלהם, אך נראה כי עוד ארוכה ורבת יסורים היא הדרך עד שתוקם הוועדה הזו, אם בכלל.

על פי תקנון הכנסת, לאחר האישור שהתקבל במליאה, על ועדת הכנסת לקבוע את הרכב הוועדה, היו״ר שלה והמנדט המדויק שלה והנושאים בהם תטפל, ואז יש להביא את זה להצבעה נוספת ואישור במליאת הכנסת. המליאה כמובן יכולה שלא לאשר, והמשמעות במקרה כזה היא שההצעה להקים ועדת חקירה יורדת מסדר היום.

שר החוץ, אביגדור ליברמן, ומפלגתו ״ישראל ביתנו״, תומכים ודוחפים בכל כוחם להקמתה של הוועדה הזו. השבוע אף מתח ליברמן ביקורת נוקבת על האישים בליכוד שהתנגדו ומתנגדים לוועדה, כאשר כוונתו בעיקר ליו״ר הכנסת ראובן ריבלין, ולשרים בני בגין ומיכאל איתן, שאף הצביע במליאה נגד ההצעה להקים וועדה.

הוא כינה את האישים הללו בכינויים שונים, ובעיקר ניסה לצייר את התמונה כיצד הם חוברים לאחמד טיבי וחנין זועבי ומצביעים יחד עמם נגד הקמת ועדת החקירה, וכך מגוננים על ארגוני השמאל שלטענת ״ישראל ביתנו״ תומכים בטרור ואף ניזונים כספית מגופים תומכי טרור.

גם בסיעות החרדיות תומכים בהקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית, משום שחלק מן הארגונים המדוברים אחראים גם על ליבוי ההסתה הגדולה בחודשים האחרונים נגד הציבור החרדי, במסגרת הפעילות נגד ראה״מ ולהש־ חרת פניה של הממשלה והקואליציה בעיני הציבור, והכל במימון הקרן החדשה לישראל, שהשם שמתאים לה יותר הוא הקרן לישראל חדשה. כי זה בדיוק מה שהם רוצים לראות כאן: מדינת ישראל חדשה. הרבה פחות יהודית והרבה יותר מדינת כל אזרחיה. והדרך להגשמת המטרה עוברת גם דרך מתקפה רבתית על החרדים.

ואולם, על מנת שוועדת החקירה תוקם, לא די בתמיכת ישראל ביתנו והסיעות החרדיות, וגם לא בהצטרפות הבית היהודי והאיחוד הלאומי. לשם כך נדרשת תמיכת הליכוד, ומתברר שתמיכה זו לא מובטחת כלל וכלל. בוודאי לא של כל הליכוד. ואם נדמה היה שרק ריבלין, בגין, איתן ומרידור מתנגדים, כנראה שהתמונה אינה כזו.

גם ראה״מ, בנימין נתניהו, הנפגע המרכזי, אולי, מהפעילות של אותם ארגונים שמבוקשים לחקירה, מתנגד לועדת החקירה. זה עדיין לא אומר שהועדה לא תוקם ושלא ימצא בכנסת הרוב הנדרש להקמתה, אולם אין כל ספק שהעמדה הזו של נתניהו מערימה קשיים ומציבה מהמורות לא פשוטות בדרך להקמת ועדת החקירה, וכי עוד ארוכה הדרך עד שתקום ותחל לפעול.

נתניהו אמר בפגישה עם ליברמן, ש״במדינה דמוקרטית חשוב לשמור על מגוון דעות״, וכן אמר לו כי הוא דוחה את דבריו על בכירי הליכוד. ״הליכוד היא מפלגה דמוקר־ טית ופלורליסטית ולא דיקטטורה של דעה אחת״, אמר נתניהו לליברמן, ובכך עקץ אותו על כך שב״ישראל ביתנו״ הכל מתנהל על פי אדם אחד ודעה אחת.

עוד אמר נתניהו לליברמן, כי ״כל שרי הליכוד חרדים ודואגים לביטחונה של המדינה ותושביה. הם לא זקוקים לשם כך לאישור מאיש. הליכוד מאוחד בצורך לפעול נגד ארגונים הפועלים בדרך לא חוקית נגד מדינת ישראל וצה״ל, אך יש מגוון של דעות לגבי הדרך הנכונה לממש מדיניות זו״.

גם במפגש עם עיתונאים זרים מצא נתניהו לנכון להתייחס לנושא ואמר: ״אינני חושב שמישהו יכול ללמד אותנו על פטריוטיזם ודאגה לביטחון״.

יוזמי ותומכי הקמת ועדת החקירה, יודעים גם שאין ביכולתם להטיל את יהבם עם תומכים מ״קדימה״. בהצב־ עה במליאת הכנסת אומנם תמכו מספר חברים מסיעה זו בהקמת הוועדה, אך השבוע החליטה קדימה לסתום את פיהם של התומכים והטילה משמעת סיעתית שתחייב את כל חברי הסיעה להתנגד להצעה. הן בועדת הכנסת והן כאשר תובא להצבעה סופית במליאת הכנסת.

השאלה הגדולה היא כיצד ינהג הליכוד. לעמדת ראה״מ משקל גדול כמובן, אך קשה לראות כיצד הוא כופה את עמדתו ודעתו בנידון על חברי כנסת ושרים ימניים מובהק־ ים דוגמת ציפי חוטובלי, דני דנון, יריב לוין, זאב אלקין, יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, מירי רגב, משה יעלון ועוד. כלומר, גורלה של ועדת החקירה תלוי בעצם בקולם של חברי סיעת הליכוד, שסביר להניח שיקבלו חופש הצבעה. בשם אותו פלורליזם שיש בליכוד ושעליה דיבר נתניהו. אם רוב חברי הליכוד יתמכו, סיכויי הקמתה של הוועדה טובים. אך אם נתניהו יפעל מאחורי הקלעים לטרפד את הקמת הוועדה, ויפעיל מכבש לחצים על חברי כנסת ושרים שלא לתמוך, הסיכוי להשיג רוב יפחת מאד.

בליכוד, יש לציין, מתקשים להבין את עמדתו של נתניהו, מלבד הצורך למצוא חן בעיני גורמי השמאל והתקשורת. הם לא מבינים מה הרווח שלו מהצגת עמדה נגד הקמת ועדת החקירה, משום שבכל מקרה השמאל והתקשורת יהיו נגדו, עם ועדת חקירה ובלעדיה.

לעומת זאת, טיפול שורש באותם ארגונים ללא ספק ישרת אותו, כאשר ייחשפו בתקשורת דרכי המימון שלהם ואמצעי הפעילות שלהם, בסיוע של גופים וגורמים אנטי ישראליים מובהקים. חשיפה כזו גם תפגע ביריביו הפוליטיים של נתניהו, כמו קדימה, שיואשמו בהגנה על הגופים הללו ועל פעילותם הבלתי חוקית והאנטי ישראלית.



התסכול של ש״ס

ההתייצבות של נתניהו לצד עמדת השמאל והתקשורת והיריבים הפוליטיים, בצורה חסרת הגיון וקשה להבנה, איננה רק בסוגיית ועדת החקירה הפרלמטרית. כחודש וחצי חלפו מאז השריפה הגדולה בכרמל שבה ניספו 43 איש, אך הדיה ממשיכים להדהד ללא הרף עד היום. אם על ידי משפחות הנספים, ואם בשל אירועים, דיונים והחלטות במערכת הפוליטית.

לפני כשבועיים התקיים בקיבוץ ״בית אורן״ אירוע במלואת 30 לאסון, שאותו ניצלו כמה מהמשפחות, בגיבוי וליבוי פוליטי ככל הנראה, כדי לחולל מהומה והסתה נגד שר הפנים, אלי ישי. ישי מצידו הבליג ושתק, ויצא בבושת פנים מן האולם שבו התקיים האירוע, כשאותו מלווים הרבנים הראשיים. מי שלא ליווה אותו, למרות שהיה עד לאירוע המביש, זהו ראה״מ, בנימין נתניהו, שעמד על דוכן הנואמים באותה עת בו בוזה והושפל שר הפנים שלו, בעיתוי שככל הנראה תוכנן במדויק והעיד על היותו פרובוקציה פוליטית זולה הקשורה מן הסתם בצורה כלשהי למפלגת ״קדימה״.

גורמים שונים במערכת הפוליטית, כולל מהליכוד, מתחו(שלא לציטוט ולא לייחוס כמובן) למחרת האירוע ביקורת על ראה״מ, וטענו כי היה עליו להגן על שר הפנים שלו ולא לתת לתקוף בצורה כה קשה ובוטה, פומבית ומתוזמנת, שרים בממשלתו באירוע ממלכתי.

הביקורת בש״ס ותחושת התסכול שם היתה כמובן גדולה עוד הרבה יותר, אך משום מה גם הם שמרו על שקט תקשורתי יחסית. הביקורת מצידם נלחשה מפה לאוזן, אבל הם נמנעו מלהביעה בקול גדול ורם ולהביאה לידיעת כלי התקשורת. הכל נאמר רק שלא לציטוט, כאילו התקבלה איזו הוראה מגבוה לנהוג כך.

ביום ראשון האחרון שוב אירע עימות שבו היו מעורבים שני האישים - נתניהו וישי. היה זה במהלך ישיבת הממשלה שבה אושר תקציב בסך 700 מיליון שקלים למערך החירום במדינת ישראל, מתוכם 350 מיליון למערך כיבוי האש. ישי דרש לאשר 700 מיליון שקל לתקציב הכיבוי בלבד, אך דרישתו נדחתה. עקב דחיית הדרישה הזהיר ישי כי הסכום שהוקצב למערך הכיבוי אינו מספיק, ולכן שאף אחד לא יבוא בטענות כאשר בפעם הבאה לא יצליחו להתגבר על שריפה גדולה שתפרוץ, אם תפרוץ חלילה.
בתגובה מתח נתניהו ביקורת על ישי, ואף אמר שלא ישלחו לו מכתבים מתריעים בנידון, כרומז על מכתבי ההתרעה ששיגר ישי בעבר בהם טען שאין די תקציב למערך כיבוי האש, והשימוש שעשה במכתבים אלו כדי להוכיח שפעל למען כיבוי האש ושאין להטיל עליו את האשמה על מחדלי מערך כיבוי האש כפי שנתגלו בשריפה הגדולה בכרמל.
זה כבר היה יותר מידי עבור אנשי ש״ס. גם שנתניהו לא מחה על ביזוי יו״ר מפלגתם ולא נתן לכך ביטוי בנטישת האירוע המביש בבית אורן, וגם לתקוף אותו בפומבי רק בשל כך שדרש תוספת תקציב למערך כיבוי האש? עד כאן, הם אמרו.

אמרו, ובשונה מהתנהגותם לאחר האירוע בבית אורן, אז מלאו פיהם מים, הפעם נתנו דרור ופומבי למחשבותיהם ולתלונותיהם על ראה״מ. ולא סתם נתנו פומבי, אלא מעל בימת הכנסת.

ניסים זאב דרש מנתניהו לגבות את שר הפנים שלו ואמר: ״במשך חודש ימים ויותר נמשכת עלילת הדם ונמשכות ההתקפות הבלתי פוסקות על שר הפנים. ואיפה ראש הממשלה ? הוא נוהג כאילם שלא פותח את פיו. איפה ראש הממשלה? מה זה השקט הזה שכפה על עצמו?״

הבא בתור היה יו״ר ועדת הפנים של הכנסת דוד אזולאי. ״הייתי מצפה שראש הממשלה ינהג בטקס בבית אורן כמנהג הרבנים הראשיים, וילווה את השר שלו החוצה מהטקס, בו ביזו את ישי, וגרמו לו לצאת. אין מה לעשות. זה ראש הממשלה״.

דברים עדינים ומתונים יחסית. משום שלא לציטוט, הביקורת בש״ס על נתניהו הרבה יותר גדולה וחריפה. לדבריהם, נתניהו התנהג בצורה כזו נגד שר הפנים, אך ורק בשל היותו חרדי, ומשום שהיום זה באופנה לתקוף את החרדים. אך אילו זה היה קורה כלפי שר אחר, כל שר אחר בממשלתו שכיפה שחורה אינה מונחת על ראשו, ההתנה־ גות של ראה״מ היתה שונה לחלוטין, והוא היה עוזב את האולם עם אותו שר, לאות הזדהות מלאה עמו. הוא לא היה נותן שיעשו ככה לשר שלו. בדיוק כפי שראש ממשלה צריך להתנהג.

״נתניהו ידע שאם ייצא מהאולם ביחד עם ישי, התקש־ ורת תכה בו ותתקוף אותו על שבחר צד עם החרדים ונטש את המשפחות השכולות״, אמר אותו ח״כ מש״ס. ״אז הוא בחר לחבור למסיתים ולפוגעים, במקום לנהוג באצילות וכפי שמתבקש, ולעזוב את האולם יחד עם ישי. גם פוליטית הוא התנהג מאד לא נכון, משום שנתן גיבוי לאלה שרוצים להפיל אותו ואת ממשלתו, במקום לתת כתף ותמיכה לשותפים שלו״.