כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    חוש האחריות ז"ל

    83 תגובות   יום שישי , 14/1/11, 09:48

    ''

     

    כאילו יד עלומה כיוונה, בהמשך לפוסט קודם (הקובל על היחס הלא שוויוני או הוגן לבעלי חיות מחמד (כלבים)), והנה עמדתי בצד השני, שאמור להצדיק החמרה והכבדה בתקנות ואכיפה על בעלי כלבים.

     

    ולמה? האם אכן אכיפת והכבדת יתר של חוקים ותקנות לא שוויונית או הוגנת דווקא על ציבור בעלי חיות מחמד וכלבים הכרחית?

    '' 

    למרות מה שקרה, אני עדיין סבורה שלא.  אלא שכעת אני מודעת לאספקט נוסף, ומבינה שהאשם בהחלט, גם בנו, בחלק מאתנו - מציבור בעלי הכלבים וחיות המחמד. ובשל מיעוט זה שלא לוקח אחריות על הדברים, סובלים הכל.

     

    אתמול נוכחתי במו עצמי ובמו זואי ולולי, על בשרינו, את הצד השני של המטבע, והוא לא לטובת בעליהם של חיות המחמד.

     

    הלכתי לטייל עם החבר'ה ובדרך חזרה ראיתי במרחק מה מי שגר בקרבת מקום, מוכר, עם שני כלביו הגדולים התוקפניים. תמיד יש "נביחות הדדיות רמות" ביניהם, ולכן לא במיוחד נזהרתי כיון שהם תמיד קשורים עם בעליהם. הפעם היה זה הבן ולא האב, כנראה שדעתו הייתה מוסחת, הוא החזיק את שניהם ביד אחת, ובשנייה דיבר בפלפון.

    כשראיתי שהנביחות ההדדיות מגבירות טון והבחנתי שהראש שלו בעננים, התחלתי לצעוד אחורה ולתפוס מרחק, אך היה מאוחר מדי.

     

    אחד הכלבים השתחרר וזינק על שלושתנו בהתקפה נוראה, שלא ידעתי איך לצאת ממנה. האמת, נבהלתי, בצרחות אימים ובעיטות רגליים ניסיתי להרחיקו מהכלבים שלי, שהיו חגורים, עם מחסום, ולא יכלו להתגונן המסכנים, תוך שאני דוחפת אותם אחרי ומנסה לעמוד חוצץ מולו, מה שכמעט בלתי אפשרי לעשות, שכולם משתוללים במריבה נוראה סביב.

     

    הבחור נבהל, וידע היטב מדוע, גם הרגיש אשם, ניסה להגיע לעצור את כלבו, תוך כדי כך נפל וכמעט איבד שליטה על כלבו השני, ולאחר שהצליח במאמצים לתפוס בעורפו של כלבו התוקפני, חצי התנצל שאל אם אני בסדר, ותירץ: "מה אני אעשה הוא השתחרר לי"....

    כלומר מה...? מתנער מאשמה ? מאחריות? זה יכול לקרות, קורה....

    וזה מה שפיצץ לי את הפיוזים.

    '' 

    אני, שאוהבת ורגילה לכלבים, גם ובמיוחד כשהם גדולים, נבהלתי ופחדתי פחד ממשי על הכלבים שלי. מה היה קורה לו היה זה ילד קטן או איש מבוגר? ומי שאינו אוהב כלבים?

    במצב כזה מה שאני לא עושה, גם אם עומדת חוצץ מולם קשה לעצור זאת ובמזל שהוא הצליח איכשהו.

     

    הבנתי משהו עקרוני חשוב ורחב הרבה יותר: הוא בעצם התנער מאחריות, ולא רק הוא נוהג כך, נוהגים זאת כמעט כולם, זו נורמה חברתית, זו תסמונת.

     

    הרי אם היה מרוכז, לא מדבר בטלפון תוך כדי, ונוהג כחוק וכראוי, במיוחד לכלב תוקפן כשלו - הולך אתו לא רק עם חגורה גם עם מחסום, גם אם קורים מקרים כאלה לא היה קורה שום אסון גדול.  לא היה צריך לתרץ, ולהתנער מאחריות ולפטור עצמו בצורה מבישה ולא מכובדת של : "מה לעשות הוא השתחרר לי".

    '' 

    דוגמא נוספת לחוש אחריות משובש קרה לפני זמן מה עם שכנתי, שגם היא, כמו זה, למעשה אוהבת בעלי חיים ואת הכלב שלה.

     

    אותה שכנה סיפרה לי בצער לפני זמן מה, כי כלב הפקינז שלה, שהיה חולה לב, ובטיפול נפטר.

    השתתפתי בצערה ושאלתי מה קרה, וגם כאן קפץ פיוז....ואני בטוחה שלא רק לי גם לכם...כשהיא עצמה בכלל אינה מבינה מדוע יש להתרגז ומה היא לא בסדר....

     

    היא ידעה שהוא חולה לב, וכבר ביום ששי ראתה שהכלב לא מרגיש טוב.  אולי הייתה טרודה או עסוקה, ויום ששי...אז אמרה לעצמה נחכה ליום ראשון, לא לקחה אותו לרופא, מפני שביום ששי שבת הרופא אינו עונה לטלפון אין וטרינר.

    קאפיש? כמובן שיום ראשון היה כבר מאוחר מדי.

     

    שאלתי אותה בתדהמה מהולה בכעס אם זה היה בן אדם גם אז הייתה עוזבת את זה ככה מחכה לראשון....?

    ענתה לי שיש בית חולים. עניתי לה...נו....ולבעלי חיים אין בית חולים? ואם אינך יודעת להגיע אליהם אינך יודעת איפה אני גרה כדי לשאול אותי?   

    מה לעשות היא חוזרת, מה אני כבר יכולה לעשות ששי שבת.....

    ''

    נו, דבר אל הקיר.....

     

    אנשים דוגמת אלה, אינם היחידים עם ליקוי תפיסתי של חוש האחריות.  זו כעת נורמה חברתית מצויה ורגילה, ורואים זאת בהמון מקרים אחרים, ובצורה קיצונית הרבה יותר. אפילו השלטון עצמו נוהג, ובתי משפט מוציאים עם נסיבות מקלות בלי סוף בשל סיבות ותירוצים.

    '' 

    במקום לקחת אחריות על דברים כראוי עד הסוף, לראות את הנולד, להערך לו, משתלטת תסמונת ה"יהיה בסדר", ואם וכאשר קורה מקרה הוא הופך ל"כח עליון", כשהאשמה אינה "בנו" כמובן, אין מה לעשות "קרה" .....

     

    מכירים את אלה שמתנצלים בפניכם על דברים מסוימים, אך בעצם לא לוקחים אחריות, מפני ש: "אין מה לעשות....קורה". ...?

    רואים את זה בכל מקום הרי: המסמכים לא מוכנים בזמן, הבטחתי, אבל אין מה לעשות היתה הפסקת חשמל לא היה לי מחשב, הייתי חולה, הפקידה לא באה....

    אמרתי שאגיע בזמן אבל היו פקקים מה לעשות...

     

    בינינו, הרי כל אלה תירוצים, אפשר להתגבר גם על תקלות קטנות כאלה ואחרות, אם אתה ממש מחויב למשהו, לא?!  יש הרי מה לעשות, ואם אחראים, נערכים מבעוד מועד, גם אם קורים דברים ההתמודדות אתם טובה הרבה יותר, ואין תירוצים של "מה לעשות ככה זה" וכד'.

     

    עדיין, גם אנשים אלה, במקרים עם בעלי החיים, אינם גרועים כלל.  הם מטפלים בהם לרוב בצורה סבירה, טובה, ואוהבת – אך עם ליקוי באחריות.

    הרי לא מדובר על אלה שמתעללים, מהמרים בקרבות כלבים, מזניחים וכדומה - אצל אלה אין בכלל, לגמרי, את החוש הזה, הם לא יודעים מה הוא ואיך אוכלים את זה.

     

    כל אחד שנוטל על עצמו אחריות בכל תחום, ובכל מצב, יש מה לעשות, והתנערות ממנה בתירוצים אינה פתרון, במיוחד כשמישהו אחר תלוי בכך.

     

     

    בדיוק בשל אנשים כמותו, הגם שאינו במיוחד שלילי, הוא עוד "מהטובים", ובשל הגרועים הרבה יותר(המתעללים, נוטשים, מזניחים), מכבידים בתקנות חוקים וקנסות שונים ולא הוגנים על בעלי כלבים.  

    אלא שעושים זאת בצורה לא מושכלת, גורפת, עם אכיפה מעוררת תמיהה וגיחוך, מקפידים איפה שלא צריך, והיכן שממש צריך, במקרים חמורים אין ענישה ואכיפה מרתיעים, וכמו בפוסט הקודם, בוחרים לאכוף בצורה קיצונית, לא הוגנת, ולא הגיונית, איפה שקל יותר במקום היכן שצריך.

    חכמי חלם. 

    '' 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (83)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/4/11 18:10:
      אני מצדיק אותך בדבר הזה כי לפני כמה שבועות הלכתי וכלב בוקסר תקף אותי אולם הוא לא עשה לי כלום אבל בכל זאת זה מפחיד
        18/1/11 16:16:

      צטט: bonbonyetta 2011-01-17 19:54:52

        צטט: Neora 2011-01-14 20:17:46

      טוב !
      אז אני מבטיחה להיות אחראית !!

      נאורה יקרה, חוששתני שבמקרה שלך, כולנו הרי יודעים שזה לא יעזור נכון ?

      ''

      חיבוק גדול חברה שלי 

       (ואני חוששת בונבוני שאת מכירה אותי יותר ממני ~!!)

      אלפי שואל אם את בדרך !!Dog 16





      ''

        18/1/11 13:36:

      צטט: bonbonyetta 2011-01-17 20:26:42

      צטט: ברו-טלי 2011-01-16 20:26:19

      כמה?

      כמה נשמה כל כך גדולה בגוף קטן?

      איפה נכנס הכל?

      טוב עם כל מה שאת מוציאה..יש מלא מקום לחדש.


      מי זה היה?

      מי הנקניק הזה שהלשין לך שאני קטנה? 

      '' 

       

      אני. אני הנקניקיה.

      עד כמה שידוע לי...

      הדברים היקרים והגדולים ביותר מגיעים בארזיות קטנות.

        17/1/11 23:26:
      מה לומר לך ? אני מבקשת ממך לקחת אחריות ולטפל בכלב שלי , כי לי אין יכולת כספית . אני מעבירה לך את האחריות לטיפולו הרפואי . הכלב שלי פולי חולה כבר המון זמן במחלת עור נוראית שלאחרונה החמירה אין לי כסף לטיפול רפואי בשביל פולי . לכן אבקשך להיות אחראית לבריאותו ! תודה מראש יקירתי . אם תרצי את הטלפון שלי אתן לך בפרטי .
        17/1/11 20:26:

      צטט: ברו-טלי 2011-01-16 20:26:19

      כמה?

      כמה נשמה כל כך גדולה בגוף קטן?

      איפה נכנס הכל?

      טוב עם כל מה שאת מוציאה..יש מלא מקום לחדש.


      מי זה היה?

      מי הנקניק הזה שהלשין לך שאני קטנה? 

      '' 

        17/1/11 20:24:

      צטט: רוני פטיק סיור בת"א 2011-01-16 17:44:59

      לא רגיל ל'נימת ההכאה על חטא' רוב בעלי הכלבים אינם משתמשים בזמם וחבל. ילדים שפוחדים מכלב שקפץ עליהם
      (מתוך שמחת משחק או סתם אמוק) מפחתחים דחייה עד כדי שנאה כלפיהם ומאמצים בעתיד גישה אכזרית כלפי בעלי החיים.
      חלק גדול אינו מפנה את הפרשות חברו הטוב ויעידו על כך סוליות נעליי... אהובים עליי במיוחד המתחזים עם שקיות הניילון
      המביטים לצדדים מתוך תקווה שאף אחד לא ראה אותם וממשיכים הלאה.... אתמול נכנס אדם למסעדה בנווה צדק עם כלבו נטול החגורה והזמם. הכלב רץ בין הסועדים והטיל מימיו על תיק יד ליד רגל השולחן שלידי... להפקרות זו אין קשר לאהבת בעלי החיים או כיבוד הפרט לצערי.

      נכון, המקרה שתיארת אכן הפקרות.

      אני בטוחה שהוא לא חשב שכלבו יעשה זאת, אך זה בדיוק עניין האחריות, למנוע מאחרים לסבול בצורה כלשהיא במקרים בלתי צפויים, ואינך יכול לצפות הכל כשזה אמור לגבי בעל חיים. כלב במקרה זה אינו מכונה יש לו נשמה וצרכים משלו, ולפעמים קורה שהוא בלתי צפוי.

      רצוי גם לכבד רצונם ונוחיותם ובטחונם של אחרים גם כדי לעורר יותר אהבה לידידנו ההולכים על ארבע.

       

        17/1/11 20:19:

      צטט: ארזעמירן 2011-01-15 22:17:12

      לקחת אחריות, לא רק על הכלב, שלך, אלא על אספקט של חייך - אחריות על המדינה בה אתה חי, על כל מילה שעוזבת את הפה שלך, על הילדים שלך, על החינוך שלהם, על כל דבר בעצם. אני מניח שזה ה-א' ב' של חיים בחברה. לא לקחת אחריות על מעשיהם של אחרים (כמו שאנחנו לפעמים אוהבים לעשות) אלא כל אחד על עצמו ועל המעגל הקטן שסביבו. זה הכל.

      נכון, צודק, בחלק ראשון של דבריך ארז.

      אך לא בטוחה שמבינה כוונתך לגבי החלק השני: 

      במקרה כזה אתה עצמך ויקרים לך, אלה שנתונים לאחריותך עומדים בסכנה בשל חוסר אחריות של אדם אחר.

      הוא חייב לנהוג אחריות כשיש חשש לפגיעה בצד שלישי, זו חובתו והוא עשה זאת בצורה שאינה מספקת בעליל.  מופתע

        17/1/11 20:15:

      צטט: טלוני 2011-01-15 19:25:40

      בונבונייטה יקרה, קראתי בעיון.  לא מודובר כאן רק אל אחריות, כי אחריות זו לקיחת סוג של חובה שאינה לקוחה מהלב כי אם מהראש.  לדעתי מי שמאמץ בעל חיים חייב שתהיה בו אהבה ורגישות מלאים. כי חיה אינה חפץ.  על מקרר ועל אוטו עושים אחריות,  השכנה הזאת שלך, אם זה היה הילד שלה היתה ה פכת עולמות.  זכור לי מקרה לפני כמה שנים שיצאתי בערב לטיול עם כלבי פיפס ז"ל. היה כלב נוח שהיה נבהל מחתולים.  בקצה השכונה, היה ביתו של כלב תוקפני שרוב הזמן היה קשור, באותו ערב הוא שוחרר לו בחצר, ולמראה פיפס שלי, דילג על הגדר והחל לתקוף אותו. זוכרת שבאותו רגע לא חשבתי כלל על עצמי, ממש נלחמתי להגן על הכלב שלי.  נגרתי והשטחתי על הארץ וצעקתי בקול, עד שבעל הכלב יצא והצליח להפריד ביניהם.
      גם כלבי ננשך וגם אני נפצעתי במרפק ובברכיים.  מאז לא התקרבתי לבית ההוא. אבל השכן הקים גדר סביב שער הכניסה.
      עבורנו חיות המחמד שלנו הן בני משפחה לכל דבר! 
      שבוע טוב

      לדעתי זה כן קודם כל עניין של אחריות.

      כאן זה בא לידי ביטוי דרך מקרה שמעורב בו כלב, אך זה אומר משהו גם לגבי האדם, ואיך הוא תופס את המושג הזה אחריות.

      אם הוא היה אחראי במלוא מובן המילה, לא היתה דעתו מוסחת, ולא היה מדבר בטלפון ושם לב יותר, ומזהה את הסכנה יותר בזמן.

      האהבה והרגישות לבעל חיים שאתה מגדל אכן אינם חובה ובאים מהלב, אך זה בנוסף ולא במקום.

      צר לי על המקרה שקרה לך, זו טראומה ממשית. אותו אדם נהג בחוסר אחריות, חבל שעשה מה שעשה רק אחרי מה שקרה ולא לפני....מזעיף את הפה

        17/1/11 20:10:

      צטט: bonbonyetta 2011-01-17 20:04:37

       

      תודה שוש,

      זה בדיוק העניין, עם כלבים לעולם אינך יכול לדעת מה צץ.

      מי שמכיר את הכלב שלו יודע מה כן ומה לא הוא יכול להרשות לעצמו בענין סיכונים.

      אני לא מוכנה לקחת סיכון עליהם. על עצמי אולי כן, לא עליהם. לכן גם אני לא משחררת, מה גם שאצלי הם אומצו כבר גדולים ולא מאז שהם  גורים יש הבדל מאד גדול.

      בעלי כלבים חייבים לקחת אחריות כדי שגם במקרה לא צפוי אף אחד לא ינזק, במיוחד שזה גורם שלישי.חיוך

       

      בוני,

      המוטו שלי בעניין הוא: כלבים הם חיות טרף. וזה בשורה האחרונה. וגם אם אני חושבת שאני מכירה, לעולם לא אוכל לדעת מה יקפיץ אותו פתאום: ריח, תנועה, צליל. לא לוקחת סיכונים.

      הרדמתי היום את טמבל. הוא כבר לא סובל יותר.

        17/1/11 20:07:

      צטט: offair 2011-01-15 14:14:13

      כל מילה חקוקה בסלע, מודה שגם אני נוטה לשחרר את הכלבים שלי ושהם ניסו לתקוף כלב פעם אחת וזה לא אחראי מצידי.
      מצחיק כי זה קרה אתמול והינה את מוציאה על זה פוסט.
      החלטתי אתמול שאין ברירה אלא ללכת איתם קשורים ולא לשחרר.
      תודה על פוסט חשוב, מנסיון
      שבת נעימה וחמימה

      גם לי היו המון היסוסים על זה, אבל למדתי לקח בגדול עוד מהכלבה הקודמת שלי עליה השלום, והיא דווקא שהיתה נוחה וטובה הרבה יותר.

      פעם אחת העזתי לשחרר אותה, ובמקום סגור. לא יודעת מה קרה היא ראתה משהו שמשך תשומת לבה וזינקה לי מבין חרכי הסורגים מה שלא חשבתי שהיא מסוגלת לעבור לכביש. צרחתי והיא קפאה על מקומה, במזל הגעתי בזמן.

      יותר אני לא לוקחת סיכון על הכלבים שלי, לא רוצה שהם ישלמו חלילה את המחיר, ולא מישהו אחר. הסנני

        17/1/11 20:04:

      צטט: מזל וברכה 2011-01-15 08:23:40

      לגמרי לגמרי לגמרי צודקת.  בכל פעם שאני 'חבילה' ברחוב אני מתפוצצת מכיוון שהאנשים האלה יורים לעצמם ברגל.  שלא לדבר על מקרים כמו הראשון שתיארת.  עם זאת - לעולם אני הולכת עם רונה כלבתי (זאבה מעורבת בכל מה שהטבע חנן) קשורה. שבת אחת קמתי מוקדם, הרחוב היה שקט, לא היה אף אחד. פגשתי את שכני שאמנם כלבו משוחרר תמיד, אבל בלתי מזיק בעליל. כאב לי הלב על רונה, "שתשובב קצת עם באדי. מה יכול להיות, אין אף אחד..." מעשה שטן - הופיע ילד בן 8-7 עם כלבון קטן וחמוד. שני החמורים התנפלו על הכלבון, בצורה שהילד לא יכול היה אפילו להרימו על הידיים, וטוב שכך כי אחרת גם הוא היה נפגע. קיצור, באנו לשם בריצה השכן ואני, בעיטות לפה, בעיטות לשם, והפלונטר השתחרר.   מסקנה - גם כשנדמה לכם שאין אף אחד - אסור לשחרר כלב.   הייתה לי כלבת דוברמן, היצור הכי מתפנק וידידותי לסביבה שחי תחת שמי ים התיכון. למרות זאת מעולם לא שיחררנו אותה בגלל יחס הסביבה לדוברמנים והפחד המסורתי מהם. ואז, יום אחד היא השתחררה. קורה. Shit happens יצאה לרחוב, ולפני שידענו מה קורה, התחילה לרדוף אחרי זקן חביב שרכב על אופניים. היא הייתה צעירה ורק רצתה לרוץ. הוא נבהל, נפל מהאופניים והדאגה היחידה שלי הייתה שלא יחטוף התקף לב. הוא נראה די קרוב לכך.  סוף טוב הכול טוב.  אבל בעלי חיות מחמד ובעיקר כלבים, יורים לעצמם ברגל אם אינם משגיחים על כלביהם.  שבת שלום.  שוש

       

      תודה שוש,

      זה בדיוק העניין, עם כלבים לעולם אינך יכול לדעת מה צץ.

      מי שמכיר את הכלב שלו יודע מה כן ומה לא הוא יכול להרשות לעצמו בענין סיכונים.

      אני לא מוכנה לקחת סיכון עליהם. על עצמי אולי כן, לא עליהם. לכן גם אני לא משחררת, מה גם שאצלי הם אומצו כבר גדולים ולא מאז שהם  גורים יש הבדל מאד גדול.

      בעלי כלבים חייבים לקחת אחריות כדי שגם במקרה לא צפוי אף אחד לא ינזק, במיוחד שזה גורם שלישי.חיוך

       

        17/1/11 20:00:

      צטט: טילי (טגלית) 2011-01-15 06:31:16

      אחריות, ארגון, חשיבה, תכנון....לא קצת הגזמת ?? כאן?? :)

      תלוי ממי דורשים או מצפים לדברים האלה, כנראה מאותו בחור זה היה מוגזם לצפות לזה. מהאבא שלו לא. אביו אחראי הרבה יותר. הסנני

        17/1/11 19:57:

      צטט: ענבל ר נקש 2011-01-14 21:01:18

      כשהייתי נערה, כלב גדול התנפל על הכלב הקטן שלנו, נשך והרג אותו. ניסיתי להיכנס בין שני הכלבים ולא הצלחתי, הכלב הגדול היה חזק מדי. הבעלים של הכלב הגדול, ראו מה קורה, משכו בכתפיים והמשיכו ללכת. זה לא סתם חוסר אחריות, זה הרבה יותר גרוע מזה. אני חושבת שכל כלב יודע בדיוק מי הבעלים שלו, איפה הבעלים שם את הגבולות, ומתנהג בהתאם. לבעלים חסרי גבולות יהיו כלבים כאלו, ולבעלים בעלי גבולות ואחריות, יהיו כלבים ממושמעים. אני חושבת שהתנהגות כזו תבוא לידי ביטוי בכל תחום, לא רק בגידול בעלי חיים. הכלב מעיד על הבעלים יותר מכל דבר אחר, כי הכלב משקף את האופי האמיתי של הבעלים.
      כל הכבוד לך על הפוסט הזה. אני בטוחה שאילו לזואי ולולי היה בלוג, גם הן היו כותבות על התקיפה האלימה שחוו ברחוב.

       

      זה מזעזע, פשוט מזעזע. משתתפת בצערך, בתסכולך, בכאבך.

      אמנם זה פאסה כבר אבל אדם כזה חייבים להעמיד לדין, כי בטוח זה בא לידי ביטוי לא רק באיך הוא נוהג במקרה זה, בחוסר אחריות לגבי כלבו, אלא גם בדברים אחרים בחיים.

      אדם מעורר שאט נפש.מזעיף את הפה

        17/1/11 19:54:

      צטט: Neora 2011-01-14 20:17:46

      טוב !
      אז אני מבטיחה להיות אחראית !!

      נאורה יקרה, חוששתני שבמקרה שלך, כולנו הרי יודעים שזה לא יעזור נכון ?

      ''

      חיבוק גדול חברה שלי 

        17/1/11 19:53:

      צטט: רומפיפיה 2011-01-14 16:42:51

      פוסט חשוב יקירה, כמו שישנם הורים שאינם כשירים להיות הורים, ישנם אלה שלא כשירים להחזיק בבעלי חיים...

      ואולי באמת בלשון רכה..אולי נוכל לתת להם להבין..  איך, וכיצד.. לטובתם, לטובת בעלי החיים שלהם

      ולטובתנו שלנו... שבת שלום לך יקרה  *

       

      נכון חברה, יש כאלה שאינם כשירים.

      אבל אפילו שהמצב היה כך זה אינו המקרה.

      הוא התרשל במקום ובזמן שאסור היה לו לעשות זאת, ואני במקרה הייתי שם לשלם את המחיר, למרבה המזל בבהלה וצרחות בלבד טפו טפו ללא נזק אמיתי, שהוא הצליח בסופו של דבר לעצור.הסנני


       

        17/1/11 19:49:

      צטט: 12תמיר12 2011-01-14 16:23:14

      כלב תוקפני זה רק בגלל שלא קיבל את היחס המתאים והטיפול הנכון , אני שנים מגדל ומטפל בכלבים ואף אחד מהם לא תוקפני .

      נכון, כך בדיוק עניתי לנילי על מה שהיא סיפרה.

      גם לולי היה מאד תוקפני ואגרסיבי כשהגיע אלי מיד לאחר אימוצו, אני בטוחה שהוא סבל מאד,פיסית אני יודעת הוא עבר תאונה קשה וננטש על הכביש, משערת שגם נפשית.

      מיותר לציין שכעת הוא השתנה לבלי הכר וגורם לי קורת רוח מרובה. חיוך

        17/1/11 19:47:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-01-14 16:15:11

      לפני שנים רבות נושכתי ע''י כלבה כלבה שהיתה רגילה לצאת עם גבירתה קשורה בחגורה עברה לידי כל יום ולא התייחסה אלי
      פעם אחת היא לא היתה קשורה ורצה אלי בתאוות רצח ,מעבר לכביש ונשכה אותי ברגלי. בעלת הכלב יצאה מזה ללא פגע
      פרוטקציה ומהלכים במשטרה. לי עד היום יש צלקת ברגל ובלב. אוהבת מאד כלבים ולא אפסיק לאהוב בגלל נשיכה
      אבל ממש לא אוהבת את הגברת הנכבדה וזה בלשון המעטה. הכלבה כבר ממזמן לא בחיים-אבל האשה חקוקה לדראון עולם בליבי.

      מקרה בעיני נורא, חוסר אחריות וחוסר התחשבות אנושי של בעלת הכלב.

      אם זו האדם, האשה הזו, וככה היא נוהגת, קשה לא לחשוב על החיים של הכלבה אצלה....

      למרות שהיא נשכה אותךהסנני

       

        17/1/11 19:43:

      צטט: עזרא מורד 2011-01-14 15:56:23

      יש להימנע מלהיות קיצוניים לכאן או לכאן
      הדרך הנכונה היא שביל הזהב .

      תודה לתגובתך עזרא.

      זה אכן מה שניסיתי אח"כ לעשות, למרות שבאותם רגעים העשתון היחידי שנותר לי פרח דרך החלון. קריצה

        17/1/11 19:41:

      צטט: לואיס קרול 2011-01-14 15:52:00

      אין  בדרך  כלל  ילד  רע יש  ילד  שרע  לו.... זה  כנראה  מתאים  גם  לכלבים

      לגבי  הבחור  עם  הטלפון יכלת  לשאול:  אתה  מתכוון  שקשה לך   לדבר  בטלפון ולשלוט על  שניהם ללא  מחסום פה ?? בו  זמנית ??    אז  איך  אני יכולה  לפתור  את  הבעיה??

       

      http://cafe.themarker.com/image/1967044/

      כמובן שיכולתי לואיס יקר לומר הרבה דברים, בדיעבד כולנו חכמים יותר.

      אלא כשאתה באמצע סרט כזה, הדברים נראים אחרת, וההגיון והשכל הישר פורחים להם מהחלון.

      כל מה שיכולתי זה לנסות להגן על הכלבים שלי, ולצרוח עליו מעצבים בשל התירוץ שאמר.

      בכל זאת, הוא לא עמד באדישות, הוא עשה הכל להשתלט על המצב, ואוי לנו אם לא היה עושה זאת בזמן. לזה לא מספיק כמובן כי זה לא היה קורה לולא דעתו היתה מוסחת.

      דיברתי אח"כ גם עם אבא שלו, לאבא זה לא היה קורה כמובן, כי הוא אינו הולך לטייל אתם עם הראש בעננים, והבהרתי לו זאת.

       

        17/1/11 19:36:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2011-01-14 15:11:23

      אולי לא בדיוק קשור, אבל הזכיר לי, איך אחד הבנים שלי ננשך ע"י כלב. זה היה לפני כ-20 שנה. באחת הרחובות בסביבה משפחה אחת עזבה את המקום ושכחה/השאירה את כלבם. בעלי הכלבים בסביבה רחמו על הכלב הזה והביאו לו אוכל, כשטיילו עם כלבם. הוא נראה בסה"כ לא רע, היה בריא וניסה למצוא חן בעיני כל עובר ושב בתקווה למצוא את הבית... זה נמשך כמה חודשים (יש אומרים - חצי שנה, יש אומרים - 8-9 חודשים), עד שכלב הזה פתאום התחיל לנשוך אנשים. הוא נשך ללא סיבה נראית לעין: נשך אישה, שעמדה לה בתחנת האוטובוס, נשך גבר ברגע שניסה להיכנס לאוטו שלו בדרך לעבודה, נשך את בני, שהלך לו ברחוב בדרך מבית הספר. כל האנשים האלה אפילו לא שמו לב לכלב לפני, שננשכו. שמעתי, שכלב זה נתפס, הוכנס לכלוב, התברר כחולה כלבת והומת. הבן שלי ולפחות שניים הננשכים שהיכרנו, חוסנו נגד כלבת. מה אני אגיד לך? מסכן הכלב. הוא היה מאד חמוד. בטח ננשך ע"י עכבר או חולדה במקום השומם הזה, שם הוא מצא לעצמו מקום לינה אחרי שאיבד את הבית.

       

      תודה יעל לתגובתך.

      מסכן הכלב, הוא אינו אשם, הוא איבד את חייו בשל רשלנות פושעת של בעליו.

      זה מה שמרגיז אותי, שהם תמיד בין אם הם אשמים או לא משלמים את המחיר.

      אם הוא לא היה ננטש בצורה כזו נפשעת, מחוסן כפי שצריך כמובן שזה לא היה קורה, היה נחסך צער ועוגמת נפש לאנשים רבים, וכמובן גם לו.

      ודווקא זה כן שייך לנושא, זו עוד תוצאה של חוסר אחריות ומישהו אחר, מישהם אחרים כולם, משלמים את המחיר, מלבד האשם האמיתי.הסנני

        17/1/11 12:21:
      את נהדרת יקירה,
      דאגתך לחיות מדהימה ,
      הלוואי ירבו כמותך!
        17/1/11 02:46:
      דאגתך האמיתית לחיות נוגעת ללב!
        16/1/11 20:26:

      כמה?

      כמה נשמה כל כך גדולה בגוף קטן?

      איפה נכנס הכל?

      טוב עם כל מה שאת מוציאה..יש מלא מקום לחדש.


       

        16/1/11 20:11:

      צטט: bonbonyetta 2011-01-16 19:54:55

      צטט: * חיוש * 2011-01-14 13:44:32

      בונבוניטה יקירתי נשיקה כל פעם אני ניפעמת מחדש לקרוא על דאגתך בצורה ישרה או עקיפה לבעלי החיים, אני אוהבת את הרגישות הזו שלך ואין זה כלל דבר מובן מאליו. רציתי לשתף ב-2 סיפורים הנוגעים למה שכתבת באיזור בו אני גרה, בעלי הכלבים מסתובבים עם הכלבים ללא רצועה. והכלב שלי קריזיונר ולא פעם מתסיס את הכלב הכי אדיש. עד כאן בסדר. אך למה אני זו שצריכה לראות מקילומטר כלב זאב  משוחרר מרצועה ובגללו להרים את כלבי על הידיים ולהתרחק או לעבור  את הכבישאו לעשות אחורה פנה?, פעם אחת הזאב הזה רץ אלינו  ואני מהבהלה אחזתי את כלבי על הידיים ונידחפתי לתוך שיח קוצני. יצאתי מכל הסיפור עם שריטות ברגליים וכאבים נוראים באחת הברכיים. והסיפור השני אני מספרת כאן כדי להלל את אחותי הגרה במטולה ( בדרך כלל אני טוענת שהיא מגזימה! קריצה) בביתה 2 כלבים, איזה חתול אסופי, ותוכי שמדבר, פעם התוכי שלה שדרך אגב רואה ערוצי ביפ וכאלו (-: התחיל למרוט את נוצותיו אחותי קראה פעם שכך התוכים - מתאבדים מדיכאון השד יודע מה. אחותי לקחה את התוכי עד לבית החולים לחיות בבית דגן. או בהרצליה למה אני כותבת על זה? כי אימי גרה באשקלון ואחותי כבר כמה שנים  פשוט לא מוצאת את הזמן להגיע לביקור. שלום לתוכי ולכל דרי ביתה החייתיים (-: (((((((((((((-: יצא ארוך * כוכב מלא אהבה בשמי ובשם כל החיות

      חיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, בונבוניטה יקירתי מעריצה אותך נקודה! והנה תמונתי שממיסה אותך כל פעם מחדש קריצה שין שן ( שבת שלום ממני, שבת רגועה ושלווה) חיה

      http://cafe.themarker.com/image/1870407/

       

      תודה חיוש 

      נו, זה האינסטינקט שלנו, להגן על מי שאהוב עלינו.....נשמע מוכר ובאמת מפחיד.

      למה דבר כזה נהוג אצלכם? ללכת ללא רצועה וכלבים גדולים כאלה? איזה מן נוהג זה?

      ולגבי אחותך, בטוח אם אכיר אותה נמצא שפה משותפת, מאד מקווה שהיא הצליחה לעזור לתוכי. מה קרה אתו בסוף?

      אני מכירה וטרינר שתמחה בציפורים למקרה שתזקקי, טפו טפו שלא יהיה צורך.

      ואם זה יצא ארוך אז מה? זה מה שיצא, אמרתי לך כבר תרגישי חופשי, מה שאת מרגישה בעקבות קריאת הפוסט שלי, תגיבי.

      ממך, מה כבר יכול להיות רע?

      חוץ מזה שאת ממזרית....תמיד את שמה לי את התמונה הזו שלך שמנטרלת אותי...קריצה

       ((((((((-: מחייכת בסיפוק בהנאה ובשובבות

       

      בלי שאף אחד יקרא או ישמע חבל שאת לא בונבון קריצה

      ידעתי שתידאגי לגבי התוכי וכתבתי לך ששלום לכל החיות בביתה

      התוכי - כך נאמר חטף דיכאון והיה צריך להקדיש לו תשומת לב, מעבר......

      כל עוד אחותי לא מספרת ומתבכיינת אז..... הכל בסדר (((((-:

      ולגבי הכלבים כאן.... נידמה שהבעלים והכלבים בלבוסטים על קטע הרחוב בו הם גרים

      ולפעמים מתעצלים .... נישארים בבית והכלבים כמו היפים חופשיים לנצח

      אני כל הזמן מדמיינת שאם כלב ינסה להתקיף לרסס אותו בגז פלפל

      חחחחחחחחחחחחחחחחח

      איזו רעה אני (-:

      אוהבת אותך, מקסימה שלי

      נשיקה

      נשיקה

        16/1/11 20:02:

      צטט: Raindrop 2011-01-14 14:19:57

      אולי צריך רשיון להחזקת בע"ח עם בדיקות כשירות תקופתיות (לבעלים כמובן :)
      סוף שבוע רגוע וכייפי.

      רעיון מעולה, אני בעד   מגניב

        16/1/11 20:01:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-01-14 13:53:28

      פשוט אין עלייך. אוהבת לבקרך יקירה. שר כח על הפוסט הנפלא. שבת שלום מלאה בחיוכים ואהבה. שבת של שמחה,חיוכים,עדנה, בריאות של שלוות הנפש והגוף. שבת של אמונה, תקווה ובשורות טובות.

      לך ליקירייך ואהובייך... ♥♥♥ ''

       

      תודה רבה, שבוע טוב גם לך ולמשפחתך מגניב

        16/1/11 19:58:

      צטט: דואלי 2011-01-14 13:46:38

      כשאין אכיפה, אז אנשים מאבדים את רגש האחריות. אם אותו אחד שטייל עם הכלב ללא מחסום היה מקבל קנס של 500 ש"ח, תאמיני לי שזה לא היה קורה יותר. מה לעשות, רק דרך הכיס אנשים לומדים להתנהג. אותו דבר לגבי הרבה דברים אחרים ולא חסרים. אין אכיפה, הדבר היחידי שאוכפים זה לקחת את הכלב להסגר כשהוא נושך .... עצוב ומתסכל.

       

      נכון, חוסר האכיפה ואי יעילותה והגינותה גורמים להרבה תגובות שרשרת וזה ביניהם. הצרה שפעמים רבות בעלי החיים הם אלה שמשלמים את המחיר ולא מי שאחראי עליהם ולשלומם.

      לפעמים האמת, אני לא מתלוננת על כלב מסוים כי אני יודעת שאם הוא יוסגר בעליו חדל האישים לא יטרח לקחת אותו חזרה בכלל מההסגר...

      עצוב.הסנני

       

        16/1/11 19:54:

      צטט: * חיוש * 2011-01-14 13:44:32

      בונבוניטה יקירתי נשיקה כל פעם אני ניפעמת מחדש לקרוא על דאגתך בצורה ישרה או עקיפה לבעלי החיים, אני אוהבת את הרגישות הזו שלך ואין זה כלל דבר מובן מאליו. רציתי לשתף ב-2 סיפורים הנוגעים למה שכתבת באיזור בו אני גרה, בעלי הכלבים מסתובבים עם הכלבים ללא רצועה. והכלב שלי קריזיונר ולא פעם מתסיס את הכלב הכי אדיש. עד כאן בסדר. אך למה אני זו שצריכה לראות מקילומטר כלב זאב  משוחרר מרצועה ובגללו להרים את כלבי על הידיים ולהתרחק או לעבור  את הכבישאו לעשות אחורה פנה?, פעם אחת הזאב הזה רץ אלינו  ואני מהבהלה אחזתי את כלבי על הידיים ונידחפתי לתוך שיח קוצני. יצאתי מכל הסיפור עם שריטות ברגליים וכאבים נוראים באחת הברכיים. והסיפור השני אני מספרת כאן כדי להלל את אחותי הגרה במטולה ( בדרך כלל אני טוענת שהיא מגזימה! קריצה) בביתה 2 כלבים, איזה חתול אסופי, ותוכי שמדבר, פעם התוכי שלה שדרך אגב רואה ערוצי ביפ וכאלו (-: התחיל למרוט את נוצותיו אחותי קראה פעם שכך התוכים - מתאבדים מדיכאון השד יודע מה. אחותי לקחה את התוכי עד לבית החולים לחיות בבית דגן. או בהרצליה למה אני כותבת על זה? כי אימי גרה באשקלון ואחותי כבר כמה שנים  פשוט לא מוצאת את הזמן להגיע לביקור. שלום לתוכי ולכל דרי ביתה החייתיים (-: (((((((((((((-: יצא ארוך * כוכב מלא אהבה בשמי ובשם כל החיות

      חיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, בונבוניטה יקירתי מעריצה אותך נקודה! והנה תמונתי שממיסה אותך כל פעם מחדש קריצה שין שן ( שבת שלום ממני, שבת רגועה ושלווה) חיה

      http://cafe.themarker.com/image/1870407/

       

      תודה חיוש 

      נו, זה האינסטינקט שלנו, להגן על מי שאהוב עלינו.....נשמע מוכר ובאמת מפחיד.

      למה דבר כזה נהוג אצלכם? ללכת ללא רצועה וכלבים גדולים כאלה? איזה מן נוהג זה?

      ולגבי אחותך, בטוח אם אכיר אותה נמצא שפה משותפת, מאד מקווה שהיא הצליחה לעזור לתוכי. מה קרה אתו בסוף?

      אני מכירה וטרינר שתמחה בציפורים למקרה שתזקקי, טפו טפו שלא יהיה צורך.

      ואם זה יצא ארוך אז מה? זה מה שיצא, אמרתי לך כבר תרגישי חופשי, מה שאת מרגישה בעקבות קריאת הפוסט שלי, תגיבי.

      ממך, מה כבר יכול להיות רע?

      חוץ מזה שאת ממזרית....תמיד את שמה לי את התמונה הזו שלך שמנטרלת אותי...קריצה

        16/1/11 19:47:

      צטט: אמאל'ה 2 2011-01-14 13:07:41

      ואני למדתי שאי אפשר לחנך את כולם....למרות שאת צודקת..לגמרי..

      בודאי שאי אפשר לחנך את כולם, לא כדאי אפילו לנסות, אפילו אם רוצים אי אפשר, רק האדם עצמו יכול לחנך את עצמו, אם אינו רוצה לא יעזור כלום.  אבל אפשר לשפוך קצת מהלב, לספר, לעורר קצת מודעות אולי כך יזוז משהו.... קריצה

        16/1/11 19:45:

      צטט: or-ly22 2011-01-14 12:55:54

      חוש האחריות,נרדם...
      דרוש מעורר.
      שב''ש בונבוניטה
      }{

      נראה שבמקרה זה צריך משהו יותר חזק קריצה

      ''

       

        16/1/11 19:43:

      צטט: נסים גבאי 2011-01-14 12:34:16

      סיפורי כלבים יכולים למלא אותנו מכאן ועד הודעה חדשה, ואכניס שני קטבים נוספים: מהנהדר - הסרט האצ'יקו... וואו סרט חובה לכל אוהב כלבים, ומצד שני שמעתי שהיתה בטלוויזיה תוכנית על וויטנאם שם מכים כלבים לריכוך בשרם... ואח"כ הורגים אותם כדי לאכלם. מאחל לכל הנבלות הללו בוויטנאם שישרפו חיים... כי ידי קצרה מלהגיע אליהם.

      אי אפשר להציל את כולם, מכירה את הסיפורים הללו, הצרה שהם אינם סיפורים, כל אחד די אם יעשה ולו משהו קטן כגדול, זה כבר יותר טוב מכלום.חיוך

        16/1/11 19:41:

      צטט: עמי100 2011-01-14 11:55:17

      תענוג לקרא ולככב פוסט מושקע שכזה..
      תודה לך..
      שבת שלום.

      '' 

        16/1/11 19:16:

      צטט: אילנה ינובסקי 2011-01-14 11:55:06

      כשכלב זר תוקף את אחד הכלבים שלך זה פשוט רעידת אדמה. אני ישר לוקחת חלק מהחגורה ומכה את התוקף בטרוף. בדרך כלל זה עוזר עד שיום אחד הם יתקפו אותי

      לא יכולתי לקחת חלק מהחגורה, ויש לי שניים, הייתי עסוקה בלשמור אותם מאחרי ולעמוד חוצץ ביניהם, פעם הבאה אקח אתי מקל או משהו, למרות שזה מאד מסרבל את הטיול ודי מעצבן.

      למה צריך לחשוב על הדברים האלה בכלל? בן אדם, אם אתה יודע שהכלבים שלך תוקפנים לכל הפחות אם אינך הולך עם מחסום מדוע אינך עירני יותר ולפחות לא מדבר בפלפון ? לא פלא שהוא לא היה מרוכז. מה היה עושה לו היה זה איש מבוגר או ילד קטן?  

        16/1/11 19:13:

      צטט: dafone 2011-01-14 11:12:41

      כל מילה פנינה. רק בשבוע שעבר הותקפה לילה שלנו בזמן הטיול ובהיותה קשורה ע"י אחד משני כלבים שבעליהם טייל איתם להנאתו, משוחררים. המדהים היה שבסופו של דבר דוקא הכלב השני שלו בא "להפריד" והרחיק את התוקף מלילה.
      למותר לציין שהבעלים לא מצא לנכון לומר או לעשות משהו תוך כדי או אחרי...
      שבת שלום בונבונה. יישר כוחך!  דפנה.

      תודה דפנה

      אני מזועזעת שהבעלים לא עשה דבר, אלה כלבים שידועים כתוקפנים? את מכירה את הבעלים?

      חושבת שאת צריכה לנקוט צעדים במקרה כזה, שלב ראשון בטובות, לא הולך יש עוד דברים לעשות.

       

      לא רגיל ל'נימת ההכאה על חטא'
      רוב בעלי הכלבים אינם משתמשים בזמם וחבל.
      ילדים שפוחדים מכלב שקפץ עליהם
      (מתוך שמחת משחק או סתם אמוק)
      מפחתחים דחייה עד כדי שנאה כלפיהם
      ומאמצים בעתיד גישה אכזרית כלפי בעלי החיים.
      חלק גדול אינו מפנה את הפרשות חברו הטוב
      ויעידו על כך סוליות נעליי...
      אהובים עליי במיוחד המתחזים עם שקיות הניילון
      המביטים לצדדים מתוך תקווה שאף אחד לא ראה אותם
      וממשיכים הלאה....
      אתמול נכנס אדם למסעדה בנווה צדק עם כלבו נטול החגורה והזמם.
      הכלב רץ בין הסועדים והטיל מימיו על תיק יד ליד רגל השולחן שלידי...
      להפקרות זו אין קשר לאהבת בעלי החיים או כיבוד הפרט לצערי.
        16/1/11 16:30:
      התחברתי מאוד לסיפור עם הכלבים התוקפניים.
      זו הסיבה שאינני מרשה לעצמי כלב קטן. אחרי מספר פעמים שהייתי עד לכך שכלבים גדולים הרגו כלבים קטנים (והבעלים...)

      שבוע נפלא יקירתי זכת הלב והנשמה

      פיני
        16/1/11 10:25:
      אני מסירה אחריות.
      זהו!
      (-:
        16/1/11 10:25:
      נושא כאוב...
        15/1/11 23:18:

      צטט: orli yaari 2011-01-14 11:10:07

      זה עניין של ביצה ותרנגולת. מנסיון, להיות בעלים של כלב זו ערימה של קשיים, אין תמיכה או הקלות ואתה מוגבל למיקום מאוד מצומצם. ואם הכלב קצת שובב, אז בכלל רמת הסבלנות החברתית שואפת לאפס...
      המדינה מוצפת בכלבים עזובים שמגיעים לתחנות הסגר, פעמים רבות מומתים שם, ואם התנאים שלהם מגיעים להיות ראויים, זה בגלל טוב ליבם של מתנדבים. למרות זאת, כשאתה מאמץ כלב, אין שום עזרה או הנחות מהמדינה.
      החוק מגביל את הכלבים להליכה עם מחסום ורצועה. אין כמעט מקומות בהם חוקי לשחרר את הכלב.
      מה יעשה אדם שגר בדירה ואין לו חצר שבה הכלב יכול לשחק?
      למה כל הכלבים מוכללים מראש כפושעים. אין כלבים טובים? לא מגיע לכלבים לממש את הצורך הבסיסי שלהם לרוץ ולשחק? בין בני האדם יש הרבה יותר פושעים ורוצחים, אז מה כל בני האדם צריכים ללכת קשורים ברצועה ועם מחסום בכל מקום מחוץ לביתם?

      זה בדיוק העניין, למה זה צריך להיות ערמה של קשיים? למה לא להקל קצת על מי שעושה בסה"כ מעשה הומני וחיובי?

      הסובלנות שואפת לאפס בגלל שהחוק והאכיפה על הפנים, ונאכף כפי שכתבתי בפוסט קודם לא במקום ולא בזמן ובהחלט לא בפרופורציה נכונה ולא על מי שצריך.

      קצת יותר אחריות של כל אחד מאתנו והדברים יכולים להראות אחרת.

       

       בודאי שלכלבים מגיע גם לרוץ ולהוציא מרץ, וראוי שכל רשות מקומית תדאג גם למקום כזה.

      אך בהחלט כל בעלים מכיר את הכלב שלו, ויודע היטב אם הוא עלול לתקוף או לא, ואת אופיו, ולכן צריך לנהוג בהתאם, כולל חגורה ומחסום במקרי הצורך.

      לא כל הכלבים, לא תמיד.חיוך

       

       

        15/1/11 23:10:

      צטט: א ח א ב 2011-01-14 10:43:31

      יפה כתבת. ומצד שני .....לא הרבה אנשים מחזיקים חיות מחמד שנאסור עליהם ?
      עדיף..להעיר ולחנך

      חלילה וש"ס....

      זה מה שאני מנסה לעשות להעיר ולעורר מודעות.

      לחנך? רק את עצמי .... קריצה

        15/1/11 23:07:

      צטט: luis56 2011-01-14 10:39:28

      אני לא חושב שהפוסט הזה ישנה סדרי עולם אבל טוב שהוא נכתב ומובא כאן וגם אם אדם נוסף אחד ילמד
      ויחליט לקחת אחריות הרי השגת הישג מכובד.

      זו בכלל לא כוונתו, לשנות סדרי עולם. 

      אין לי שום יומרות לא לשנות עולם ולא לשנות אף אחד אחר, רק אולי את עצמי.

      להוציא קצת מהלב, לשמוע הערות והארות של אחרים, בהחלט גם מזה לומדים לפעמים. אם הדברים יעוררו קצת מודעות לנושא זה או אחר גם לצד השני, דייני  חיוך

        15/1/11 23:03:

      צטט: Design4U 2011-01-14 10:30:38

      הפוסט שלך דן בהיבט הרחב ביותר של המושג "אחריות" כי להיות אדם פירושו לקבל אחריות וזה לא משנה באיזה תחום.
      אחריות מונעת פשע ואחת כמה וכמה כשמדובר באפוטרופסות על יצור חי אחר שאינו מסוגל לדאוג לעצמו.
      בהקשר זה נכנסים חוסים, ילדים, קשישים תלויים וחיות מבוייתות. תודה על פוסט חשוב:)

      תודה בהחלט גם לך שקלטת את המשמעות והכוונה האמיתיים של הפוסט, ההיבט הרחב של אחריות.

      ואכן הרבה הרבה דברים נכנסים בזה, לא רק בעלי חיים כמובן. מי שאינו קולט את המושג הזה בשטח אחד, אינו קולט אותו גם בשטחים אחרים. נורמה חברתית שגויה ומעוררת שאט נפש במיוחד כשזה קשור לחסרי ישע. 

       

      ''

        15/1/11 22:17:
      לקחת אחריות, לא רק על הכלב, שלך, אלא על אספקט של חייך - אחריות על המדינה בה אתה חי, על כל מילה שעוזבת את הפה שלך, על הילדים שלך, על החינוך שלהם, על כל דבר בעצם. אני מניח שזה ה-א' ב' של חיים בחברה. לא לקחת אחריות על מעשיהם של אחרים (כמו שאנחנו לפעמים אוהבים לעשות) אלא כל אחד על עצמו ועל המעגל הקטן שסביבו. זה הכל.
        15/1/11 21:58:
      ***********
        15/1/11 19:25:
      בונבונייטה יקרה, קראתי בעיון.
      לא מודובר כאן רק אל אחריות, כי אחריות זו לקיחת סוג של חובה שאינה לקוחה מהלב כי אם מהראש.
      לדעתי מי שמאמץ בעל חיים חייב שתהיה בו אהבה ורגישות מלאים. כי חיה אינה חפץ.
      על מקרר ועל אוטו עושים אחריות,
      השכנה הזאת שלך, אם זה היה הילד שלה היתה הופכת עולמות.
      זכור לי מקרה לפני כמה שנים שיצאתי בערב לטיול עם כלבי פיפס ז"ל. היה כלב נוח שהיה נבהל מחתולים.
      בקצה השכונה, היה ביתו של כלב תוקפני שרוב הזמן היה קשור, באותו ערב הוא שוחרר לו בחצר, ולמראה פיפס שלי, דילג על הגדר והחל לתקוף אותו. זוכרת שבאותו רגע לא חשבתי כלל על עצמי, ממש נלחמתי להגן על הכלב שלי.
      נגרתי והשטחתי על הארץ וצעקתי בקול, עד שבעל הכלב יצא והצליח להפריד ביניהם.
      גם כלבי ננשך וגם אני נפצעתי במרפק ובברכיים.
      מאז לא התקרבתי לבית ההוא. אבל השכן הקים גדר סביב שער הכניסה.
      עבורנו חיות המחמד שלנו הן בני משפחה לכל דבר!

      שבוע טוב
        15/1/11 14:14:
      כל מילה חקוקה בסלע, מודה שגם אני נוטה לשחרר את הכלבים שלי ושהם ניסו לתקוף כלב פעם אחת וזה לא אחראי מצידי.
      מצחיק כי זה קרה אתמול והינה את מוציאה על זה פוסט.
      החלטתי אתמול שאין ברירה אלא ללכת איתם קשורים ולא לשחרר.
      תודה על פוסט חשוב, מנסיון
      שבת נעימה וחמימה
        15/1/11 10:14:
      מסכימה עם "חוש האחריות ז"ל", אכן כך, חבל ואין מה להוסיף, תודה לך ,
        15/1/11 09:32:

      אני הייתי נושך אותו....ישר קופץ לו על העורף...
      שב"ש
        15/1/11 08:23:

      לגמרי לגמרי לגמרי צודקת.

      בכל פעם שאני 'חבילה' ברחוב אני מתפוצצת מכיוון שהאנשים האלה יורים לעצמם ברגל.

      שלא לדבר על מקרים כמו הראשון שתיארת.

      עם זאת - לעולם אני הולכת עם רונה כלבתי (זאבה מעורבת בכל מה שהטבע חנן) קשורה. שבת אחת קמתי מוקדם, הרחוב היה שקט, לא היה אף אחד. פגשתי את שכני שאמנם כלבו משוחרר תמיד, אבל בלתי מזיק בעליל. כאב לי הלב על רונה, "שתשובב קצת עם באדי. מה יכול להיות, אין אף אחד..." מעשה שטן - הופיע ילד בן 8-7 עם כלבון קטן וחמוד. שני החמורים התנפלו על הכלבון, בצורה שהילד לא יכול היה אפילו להרימו על הידיים, וטוב שכך כי אחרת גם הוא היה נפגע. קיצור, באנו לשם בריצה השכן ואני, בעיטות לפה, בעיטות לשם, והפלונטר השתחרר. 

      מסקנה - גם כשנדמה לכם שאין אף אחד - אסור לשחרר כלב. 

      הייתה לי כלבת דוברמן, היצור הכי מתפנק וידידותי לסביבה שחי תחת שמי ים התיכון. למרות זאת מעולם לא שיחררנו אותה בגלל יחס הסביבה לדוברמנים והפחד המסורתי מהם. ואז, יום אחד היא השתחררה. קורה. Shit happens יצאה לרחוב, ולפני שידענו מה קורה, התחילה לרדוף אחרי זקן חביב שרכב על אופניים. היא הייתה צעירה ורק רצתה לרוץ. הוא נבהל, נפל מהאופניים והדאגה היחידה שלי הייתה שלא יחטוף התקף לב. הוא נראה די קרוב לכך.

      סוף טוב הכול טוב.

      אבל בעלי חיות מחמד ובעיקר כלבים, יורים לעצמם ברגל אם אינם משגיחים על כלביהם.

      שבת שלום.

      שוש

        15/1/11 06:31:
      אחריות, ארגון, חשיבה, תכנון....לא קצת הגזמת ?? כאן?? :)
        15/1/11 03:59:
      מי שמוציא לרשות הרבים בעל חיים שאינו נתון לשליטתו המלאה, הוא בבחינת פושע פלילי. או אידיוט. בשני המקרים עליו להיענש.
        15/1/11 00:31:
      פוסט חשוב ביותר כמו כל מה שאת כותבת

      ומה שמעצבן זה שזה לא מראה סימנים של שינוי, תמיד הכל מעוות וזה מוציא את החשק לנסות לשנות
        14/1/11 23:10:
      תודה פוסט חשוב
        14/1/11 21:32:
      תודה
      מה נלין על אחרים - אחריות אישית היא קודם כל בידנו. בידי שלי.
        14/1/11 21:01:
      כשהייתי נערה, כלב גדול התנפל על הכלב הקטן שלנו, נשך והרג אותו. ניסיתי להיכנס בין שני הכלבים ולא הצלחתי, הכלב הגדול היה חזק מדי. הבעלים של הכלב הגדול, ראו מה קורה, משכו בכתפיים והמשיכו ללכת.
      זה לא סתם חוסר אחריות, זה הרבה יותר גרוע מזה.
      אני חושבת שכל כלב יודע בדיוק מי הבעלים שלו, איפה הבעלים שם את הגבולות, ומתנהג בהתאם.
      לבעלים חסרי גבולות יהיו כלבים כאלו, ולבעלים בעלי גבולות ואחריות, יהיו כלבים ממושמעים.
      אני חושבת שהתנהגות כזו תבוא לידי ביטוי בכל תחום, לא רק בגידול בעלי חיים. הכלב מעיד על הבעלים יותר מכל דבר אחר, כי הכלב משקף את האופי האמיתי של הבעלים.
      כל הכבוד לך על הפוסט הזה. אני בטוחה שאילו לזואי ולולי היה בלוג, גם הן היו כותבות על התקיפה האלימה שחוו ברחוב.
        14/1/11 20:17:
      טוב !
      אז אני מבטיחה להיות אחראית !!
        14/1/11 19:24:
      כל מילה בסלע.חשוב שהעלת
        14/1/11 17:22:
      פני הכלב כפני בעליו?

      פוסט צודק, חשוב ומעניין!
        14/1/11 16:42:

      פוסט חשוב יקירה,

      כמו שישנם הורים שאינם כשירים להיות הורים,

      ישנם אלה שלא כשירים להחזיק בבעלי חיים...

      ואולי באמת בלשון רכה..

      אולי נוכל לתת להם להבין..

      איך, וכיצד.. לטובתם,

      לטובת בעלי החיים שלהם

      ולטובתנו שלנו...

      שבת שלום לך יקרה  *

        14/1/11 16:23:
      כלב תוקפני זה רק בגלל שלא קיבל את היחס המתאים והטיפול הנכון , אני שנים מגדל ומטפל בכלבים ואף אחד מהם לא תוקפני .
        14/1/11 16:15:
      לפני שנים רבות נושכתי ע''י כלבה
      כלבה שהיתה רגילה לצאת עם גבירתה קשורה בחגורה
      עברה לידי כל יום ולא התייחסה אלי
      פעם אחת היא לא היתה קשורה
      ורצה אלי בתאוות רצח ,מעבר לכביש ונשכה אותי ברגלי.
      בעלת הכלב יצאה מזה ללא פגע
      פרוטקציה ומהלכים במשטרה.
      לי עד היום יש צלקת ברגל ובלב.
      אוהבת מאד כלבים ולא אפסיק לאהוב בגלל נשיכה
      אבל ממש לא אוהבת את הגברת הנכבדה
      וזה בלשון המעטה.
      הכלבה כבר ממזמן לא בחיים-אבל האשה חקוקה לדראון עולם בליבי.
        14/1/11 15:56:
      יש להימנע מלהיות קיצוניים לכאן או לכאן
      הדרך הנכונה היא שביל הזהב .
        14/1/11 15:52:

      אין  בדרך  כלל  ילד  רע

      יש  ילד  שרע  לו....

      זה  כנראה  מתאים  גם  לכלבים


      לגבי  הבחור  עם  הטלפון

      יכלת  לשאול:

      אתה  מתכוון  שקשה לך 

      לדבר  בטלפון ולשלוט על  שניהם ללא  מחסום פה ??

      בו  זמנית ??

       

      אז  איך  אני יכולה  לפתור  את  הבעיה??

       

      http://cafe.themarker.com/image/1967044/

        14/1/11 15:30:
      אני הייתי עושה הכול שהבעלים של הכלבים יענשו,הכלבים לא אשמים בכלל,כל כלב שתוקף זה רק להרשים את הבעלים שלהם,כי זה החינוך שהם קיבלו לצערי,ושוב הכלבים לא אשמים
      אולי לא בדיוק קשור, אבל הזכיר לי, איך אחד הבנים שלי ננשך ע"י כלב. זה היה לפני כ-20 שנה. באחת הרחובות בסביבה משפחה אחת עזבה את המקום ושכחה/השאירה את כלבם. בעלי הכלבים בסביבה רחמו על הכלב הזה והביאו לו אוכל, כשטיילו עם כלבם. הוא נראה בסה"כ לא רע, היה בריא וניסה למצוא חן בעיני כל עובר ושב בתקווה למצוא את הבית...
      זה נמשך כמה חודשים (יש אומרים - חצי שנה, יש אומרים - 8-9 חודשים), עד שכלב הזה פתאום התחיל לנשוך אנשים. הוא נשך ללא סיבה נראית לעין: נשך אישה, שעמדה לה בתחנת האוטובוס, נשך גבר ברגע שניסה להיכנס לאוטו שלו בדרך לעבודה, נשך את בני, שהלך לו ברחוב בדרך מבית הספר. כל האנשים האלה אפילו לא שמו לב לכלב לפני, שננשכו.
      שמעתי, שכלב זה נתפס, הוכנס לכלוב, התברר כחולה כלבת והומת. הבן שלי ולפחות שניים הננשכים שהיכרנו, חוסנו נגד כלבת.
      מה אני אגיד לך? מסכן הכלב. הוא היה מאד חמוד. בטח ננשך ע"י עכבר או חולדה במקום השומם הזה, שם הוא מצא לעצמו מקום לינה אחרי שאיבד את הבית.
        14/1/11 14:39:
      מרתק וחשוב
        14/1/11 14:19:
      אולי צריך רשיון להחזקת בע"ח עם בדיקות כשירות תקופתיות (לבעלים כמובן :)
      סוף שבוע רגוע וכייפי.
        14/1/11 14:08:
      אכן אחריות יש המתחמקים
      ונתקלים במפגשים שכאלה
      ולא פשוט
      והחוק לא תמיד ממצה שהרי אילו מצבים שאי אפשר לצפות תמיד
      וטוב שכתבת
      וכל פעם מחדש
        14/1/11 13:53:

      פשוט אין עלייך.

      אוהבת לבקרך יקירה.

      ישר כח על הפוסט הנפלא.

      שבת שלום מלאה בחיוכים ואהבה.

      שבת של שמחה,חיוכים,עדנה,

      בריאות של שלוות הנפש והגוף.

      שבת של אמונה, תקווה ובשורות טובות.

      לך ליקירייך ואהובייך... ♥♥♥

      ''

        14/1/11 13:46:

      כשאין אכיפה, אז אנשים מאבדים את רגש האחריות.
      אם אותו אחד שטייל עם הכלב ללא מחסום היה מקבל קנס של 500 ש"ח, תאמיני לי שזה לא היה קורה יותר.
      מה לעשות, רק דרך הכיס אנשים לומדים להתנהג.
      אותו דבר לגבי הרבה דברים אחרים ולא חסרים.
      אין אכיפה, הדבר היחידי שאוכפים זה לקחת את הכלב להסגר כשהוא נושך ....
      עצוב ומתסכל.

        14/1/11 13:44:

      בונבוניטה יקירתי נשיקה

      כל פעם אני ניפעמת מחדש לקרוא על דאגתך בצורה ישרה או עקיפה

      לבעלי החיים, אני אוהבת את הרגישות הזו שלך

      ואין זה כלל דבר מובן מאליו.

      רציתי לשתף ב-2 סיפורים הנוגעים למה שכתבת

      באיזור בו אני גרה, בעלי הכלבים מסתובבים עם הכלבים ללא רצועה.

      והכלב שלי קריזיונר ולא פעם מתסיס את הכלב הכי אדיש.

      עד כאן בסדר. אך למה אני זו שצריכה לראות מקילומטר כלב זאב

      משוחרר מרצועה ובגללו להרים את כלבי על הידיים ולהתרחק או לעבור

       את הכבישאו לעשות אחורה פנה?, פעם אחת הזאב הזה רץ אלינו

       ואני מהבהלה אחזתי את כלבי על הידיים ונידחפתי לתוך שיח קוצני.

      יצאתי מכל הסיפור עם שריטות ברגליים וכאבים נוראים באחת הברכיים.

      והסיפור השני אני מספרת כאן כדי להלל את אחותי הגרה במטולה

      ( בדרך כלל אני טוענת שהיא מגזימה! קריצה)

      בביתה 2 כלבים, איזה חתול אסופי, ותוכי שמדבר, פעם התוכי שלה

      שדרך אגב רואה ערוצי ביפ וכאלו (-: התחיל למרוט את נוצותיו

      אחותי קראה פעם שכך התוכים - מתאבדים מדיכאון השד יודע מה.

      אחותי לקחה את התוכי עד לבית החולים לחיות בבית דגן. או בהרצליה

      למה אני כותבת על זה? כי אימי גרה באשקלון ואחותי כבר כמה שנים

      פשוט לא מוצאת את הזמן להגיע לביקור.

      שלום לתוכי ולכל דרי ביתה החייתיים (-:

      (((((((((((((-: יצא ארוך

      * כוכב מלא אהבה בשמי ובשם כל החיות

      חיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, בונבוניטה יקירתי

      מעריצה אותך נקודה!

      והנה תמונתי שממיסה אותך כל פעם מחדש קריצה

      שין שן ( שבת שלום ממני, שבת רגועה ושלווה)

      חיה

      http://cafe.themarker.com/image/1870407/

       

        14/1/11 13:16:
      בונבוניטה

      כל כך מסכימה עם דברייך
      וכמו שכתבה זו מתחתי
      אי אפשר לחנך את כולם
      תודה לך יקרה
      ושבת מחבקת
        14/1/11 13:07:
      ואני למדתי שאי אפשר לחנך את כולם....למרות שאת צודקת..לגמרי..
        14/1/11 12:55:
      חוש האחריות,נרדם...
      דרוש מעורר.

      שב''ש בונבוניטה
      }{
        14/1/11 12:34:
      סיפורי כלבים יכולים למלא אותנו מכאן ועד הודעה חדשה, ואכניס שני קטבים נוספים: מהנהדר - הסרט האצ'יקו... וואו סרט חובה לכל אוהב כלבים, ומצד שני שמעתי שהיתה בטלוויזיה תוכנית על וויטנאם שם מכים כלבים לריכוך בשרם... ואח"כ הורגים אותם כדי לאכלם. מאחל לכל הנבלות הללו בוויטנאם שישרפו חיים... כי ידי קצרה מלהגיע אליהם.
        14/1/11 11:55:
      תענוג לקרא ולככב פוסט מושקע שכזה..
      תודה לך..
      שבת שלום.
        14/1/11 11:55:
      כשכלב זר תוקף את אחד הכלבים שלך זה פשוט רעידת אדמה. אני ישר לוקחת חלק מהחגורה ומכה את התוקף בטרוף. בדרך כלל זה עוזר עד שיום אחד הם יתקפו אותי
        14/1/11 11:12:
      כל מילה פנינה.
      רק בשבוע שעבר הותקפה לילה שלנו בזמן הטיול ובהיותה קשורה ע"י אחד משני כלבים שבעליהם טייל איתם להנאתו, משוחררים. המדהים היה שבסופו של דבר דוקא הכלב השני שלו בא "להפריד" והרחיק את התוקף מלילה.
      למותר לציין שהבעלים לא מצא לנכון לומר או לעשות משהו תוך כדי או אחרי...

      שבת שלום בונבונה.
      יישר כוחך!
      דפנה.
        14/1/11 11:10:
      זה עניין של ביצה ותרנגולת. מנסיון, להיות בעלים של כלב זו ערימה של קשיים, אין תמיכה או הקלות ואתה מוגבל למיקום מאוד מצומצם. ואם הכלב קצת שובב, אז בכלל רמת הסבלנות החברתית שואפת לאפס...
      המדינה מוצפת בכלבים עזובים שמגיעים לתחנות הסגר, פעמים רבות מומתים שם, ואם התנאים שלהם מגיעים להיות ראויים, זה בגלל טוב ליבם של מתנדבים. למרות זאת, כשאתה מאמץ כלב, אין שום עזרה או הנחות מהמדינה.
      החוק מגביל את הכלבים להליכה עם מחסום ורצועה. אין כמעט מקומות בהם חוקי לשחרר את הכלב.
      מה יעשה אדם שגר בדירה ואין לו חצר שבה הכלב יכול לשחק?
      למה כל הכלבים מוכללים מראש כפושעים. אין כלבים טובים? לא מגיע לכלבים לממש את הצורך הבסיסי שלהם לרוץ ולשחק? בין בני האדם יש הרבה יותר פושעים ורוצחים, אז מה כל בני האדם צריכים ללכת קשורים ברצועה ועם מחסום בכל מקום מחוץ לביתם?
        14/1/11 10:43:
      יפה כתבת.
      ומצד שני .....לא הרבה אנשים מחזיקים חיות מחמד
      שנאסור עליהם ?
      עדיף..להעיר ולחנך
        14/1/11 10:39:
      אני לא חושב שהפוסט הזה ישנה סדרי עולם
      אבל טוב שהוא נכתב ומובא כאן
      וגם אם אדם נוסף אחד ילמד
      ויחליט לקחת אחריות
      הרי השגת הישג מכובד.
        14/1/11 10:30:
      הפוסט שלך דן בהיבט הרחב ביותר של המושג "אחריות" כי להיות אדם פירושו לקבל אחריות וזה לא משנה באיזה תחום.
      אחריות מונעת פשע ואחת כמה וכמה כשמדובר באפוטרופסות על יצור חי אחר שאינו מסוגל לדאוג לעצמו.
      בהקשר זה נכנסים חוסים, ילדים, קשישים תלויים וחיות מבוייתות. תודה על פוסט חשוב:)
        14/1/11 10:06:
      פוסט מרענן ומעניין.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין