כותרות TheMarker >
    ';

    בלוגון

    ארכיון

    פרק 19-"ראינו חיים"

    39 תגובות   יום שישי , 14/1/11, 11:08

    ''
     

    פרק 19-"ראינו חיים"

     

     תולדות שרה מרים ארוסתי

    היא הייתה נערה הגונה,יפה וטובת לב, חכמה ועליזה בת חיל צופיה הליכות הבית, ולזה היה ערך רב בימים ההם, והיא אז בגיל 14-15 שנה, מוצאה ממשפחה הגונה, מיוחסת, אביה ר' ישראל דניאל המלמד בן ר' בנימין דוקשיצער (אחי סבי) היא היתה נכדתו של ר' בנימין ואני נכדו של אחיו ר' יהודה לייב דוקשיצער.ז"א "שלישי בשלישי".

     היא נשארה יתומה בת 4 מאביה ובת 6 מאמה, בא דודה הזקן ר' יעקוב-ינקלה - מדוקשיץ במרכבתו לקחתה אל ביתו.

     קרה מקרה:בשחקה פעם בגפרורים (ילדה שובבה הייתה) הדליקה את הפשתן ופרצה שריפה, הדבר הזה הבהיל ודכא אותה עד למאוד ולא מצאה מרגוע לרוחה בבית הזה, ולכן הפצירה בר' יעקב שיתן לה לשוב לדוקשיץ אל דודה ר' נחמשה אחי אביה. בקשתה נתמלאה ומאז נשארה בדוקשיץ.

     

    מצב רוחי ודאגתי

    מיום התנאים, הייתי במצב רוח משונה, הרעיון איך וממה נתפרנס לא נתן לי מנוח. דודי הזקן ר' ישעיה רפאל אמנם הרגיעני, הבטיח לי חלק בבית החרושת לספירט אשר לו, ואם לא יספיק זה מחייתנו, מרשה לי להוציא מן הקופה 20 רובל כל חודש, אך מפני שלחם חסד תעבה נפשי, דחיתי את הצעתו, ואמרתי לו בגלוי: מכיון שאתה קרובי דודי איני יכול לצערי לקבל מתנה זו מידיך. אך ישועת ד' כהרף עין.

     

    הירושה

    להשתוממותי הגדולה נתקבלה ידיעה ע"י שליח מיוחד (אשטפט) ממינסק, שרב יעקב דוקשיצער הנ"ל הלך לעולמו, והניח אחריו ירושה של 10 דירות, וע"פי הצוואה יתחלק הרכוש לכל בני המשפחה באופן פרופורציונאלי, ז"א "באחדות שווים" ויוצא לפי החשבון על חלקה של שרה מרים ס"ך 250 רובל, רכוש רב בימים ההם. לזה לא פיללתי כלל.

     

    יום חתונתנו

    גם בזה יד המקרה היתה בנו לדחות את יום החתונה, והודות לחסדי ד' נתקיימו הנשואים ביום הקבוע, וגופא לעובדא הכי היה:

    ה"אסעסער" ז"א הפקיד הממשלתי שם בבית הסוהר את דודי, אחי אימי, ר' זלמן אברהם בעוון חוסר רשיון, וכל השתדלותו של דוד ר' נוח משה לא הועילו לשחררו, ושרה מרקע הודיעה שלא תתן לערוך את החתונה מבלעדו, ובפרט שגם אבי ז"ל ור' הירשל לא יכלו להשתתף מפאת מחלתם (הם ציוו עלינו שלא לדחות בשום אופן ולקיימה ביום הקבוע) אובד עצות נשארתי מהמצב הזה. סוף סוף הלכתי בעצמי אל הפקיד, ואחרי הפצירי בו שישחררו עד אחרי החופה, הסכים לשחררו מיום ה' עד יום א' והנשואים נערכו כדת ביום המיועד.

     

    תיכף אחרי החתונה

    שכרנו לנו דירה קטנה בת חדר אחד אצל ר' חיים המגיד-ישבנו בה כשנה אחת, אחרי זמן מה פתחנו לנו חנות של מכולת, אני ושרה מרקע שלי נסענו למינסק קנינו סחורה, וב'ה ראינו חיים.

     

    ב"השבוע" של עיתון הארץ היום יש כתבה של תמר רותם שם מצוין כי במגזר החרדי מתקיימות כ-7,700 חתונות כל שנה, רוב המשפחות מוציאות 30-40 אלף שקל על חתונה, יש 300-400 מוזמנים, שדכנית מקבלת כ-אלף דולר, צלם סטילס,לווי מוסיקלי שכירת שמלה לכלה עולה כ-4,000-7,000 שקל וקניית פאה לכלה מ-3.500 שקל..אבל גיל הנשואין המקובל הוא 19-22 לגבר ו18-22 לאשה- לפיכך לפחות עם עליית המחירים הייתה גם עליה בגיל!

     

    התמונה-שמן על בד-40X60  השתתפה בתערוכת פייסלוק בתאטרון ירושלים

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/2/11 12:38:

      מופלא הסיפור הזה.. תענוג צרוף.

      לפחות בשבילי אל תעצרי. יש כל כך הרבה נחת במילים שלו 

      והרבה מה ללמוד ולהקיש מכך לחיינו שלנו היום,

      בעיקר לקבל מידתיות לטפל ועיקר, למהות החיים האמיתיים.

      תודה.

        2/2/11 12:26:
      מזכיר לי את התקופה שלמדתי בפנימיה דתית.
        23/1/11 21:26:

      צטט: Lola Bar 2011-01-23 14:39:39

      מוצא חן בעיני כיצד את יודעת לשמור על רוח הדברים מאותה תקופה: אני ושרה מרקע שלי נסענו למינסק קנינו סחורה, וב'ה ראינו חיים. ראינו חיים - איזו התבטאות מוזרה בעיני החילוניים.

      כמה נחמד לקבל ירושה בהפתעה ועוד לפני החתונה.

      מה שנכתב במוסף השבוע הפתיע אותי. בדיוק לפני כמה שבועות פנינה הביאה פוסט בו צויין על נער בגיל 15 ממשפחה מיוחסת שמחתנים אותו. אולי רק התארס. לא זוכרת. בכל אופן אם בעל המאמר צודק, אז יש התקדמות מסוימת במגזר החרדי.

      תודה דניאלה,

      לולה

       תודה לך על תשומת הלב ועל כך שיחד איתי את צועדת עם הסיפור 

        23/1/11 14:39:

      מוצא חן בעיני כיצד את יודעת לשמור על רוח הדברים מאותה תקופה: אני ושרה מרקע שלי נסענו למינסק קנינו סחורה, וב'ה ראינו חיים. ראינו חיים - איזו התבטאות מוזרה בעיני החילוניים.

      כמה נחמד לקבל ירושה בהפתעה ועוד לפני החתונה.

      מה שנכתב במוסף השבוע הפתיע אותי. בדיוק לפני כמה שבועות פנינה הביאה פוסט בו צויין על נער בגיל 15 ממשפחה מיוחסת שמחתנים אותו. אולי רק התארס. לא זוכרת. בכל אופן אם בעל המאמר צודק, אז יש התקדמות מסוימת במגזר החרדי.

      תודה דניאלה,

      לולה

        17/1/11 10:52:
      "קול ששון וקול כלה".
      והדרך לא היתה קלה.
        16/1/11 18:42:

      צטט: 2btami 2011-01-16 15:12:56

      תמשיכי. זה מרתק.
      נשיקות ממי.

       כל הכבוד לך על השיעור, בזמנו הסבתות היו צריכות רק לסרוג ותראי מה קורה עכשיו...

        16/1/11 15:12:
      תמשיכי. זה מרתק.
      נשיקות ממי.
        16/1/11 07:00:

      צטט: טימפי 2011-01-15 22:21:05

      נו, שיהיה במזל טוב.
      תודה.

      דווקא נראה לי שהיה להם מזל גם בהמשך. יקח לי עוד פרקים שלו כדי להגיע לפלסטינה מצטערת על ההתארכות אבל יש לי הרגשה שאני צריכה להצמד לחוט ולא להרפות אחרת לא אצליח להשלים את הסיפור עד היום... 

        16/1/11 06:57:

      צטט: שמים1 2011-01-15 09:01:19

      שזרת מילים לעולם שמאוד מושך אותי
      תודה שהבאת דרך התמונה עולם שלם .

      שבת מבורכת .

      באמת מהשמים.. 

        16/1/11 06:56:

      צטט: ד-ארט 2011-01-15 08:09:30

      הבעיה היום עם המגזר החרדי היא שהם בכלל לא דואגים מאין תבוא הפרנסה, ולפתוח מכולת? השם ישמור. הרי כולם תלמידי ישיבה חכמים שאסור להם לבטל את זמנם בעבודה.

       זה לא חל על הנשים-ואולי יהיה שינוי?

        16/1/11 06:55:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-01-15 03:01:51

      איזה ניחוחות של פעם את מביאה הנה כמו תבשיל טשולנט משובח של שבת.

      יקח לי זמן להגיע עד לפלאפל 

        16/1/11 06:54:

      צטט: leagat 2011-01-14 21:48:10


      תודה דניאלה

      התמונה מאוד אופיינית
      היציבה מביעה צניעות

      [קראתי רק חלק זה של הסיפור]
      עם כל הסימפטיה לעולם הצנוע הזה, מתעוררת שאלה אם ההתנהלות המרוסנת במגזר החרדי נובעת מהחלטה אישית פנימית, או מתוך כפיה
      והיו דברים מעולם

      סוף שבוע מהנה
      לאה 
       יש מסגרות של התקופה אבל גם יש אנשים שונים בתוכן שכל אחד מגיב אחרת

       

        16/1/11 06:52:

      צטט: כותבת באפוק טיימס 2011-01-14 19:25:10

      כן.. פעם זה היה ככה.

       

      אני מוצאת עינין בהכרה של הדמויות- לכל אחד האופי שלו ואולי גם זה מכוון את הסיפור.

        16/1/11 06:51:

      צטט: תמר רבנו 2011-01-14 18:27:29

      נהניתי לראות
      וגם לקרוא.

      תודה דניאלה.

      תודה לך 

        16/1/11 06:50:

      צטט: רומפיפיה 2011-01-14 17:05:49

      הסיפור מקסים, שוטף ומרתק

      השמלה יפהפיה  *

      איזה כיף שאת עוקבת 

        16/1/11 06:49:

      צטט: רמיאב 2011-01-14 14:59:12

      כרגיל מרתק ומעניין. חיים של צנעיעות חצנע אמיתי.
      הם עבדו לפרנסתם בצד היותם חרדים...
      ממה מתפרנסים מתחרדינו שלנו? ... מהחתונות???
      :)
      שבת שלום,
      רמי

      בתור מספרת סיפורים אין לי תשובות-אבל יש כן מעורבות של הנשים החרדיות בשוק העבודה  

        16/1/11 06:47:

      צטט: forte nina 2011-01-14 12:41:01

      מקסים הסיפור והכלה נהדרת.

      כלות זה תמיד משהו מיוחד בעיני-אולי סתם רומנטית.. 

        16/1/11 06:46:

      צטט: ספרותית 2011-01-14 11:59:07

      משפחת אבי מחסידות גור,לכן הכתיבה הזאת והעולם הזה קרובים לליבי. ממליצה לך להיכנס לאתר מופלא:HEBREWBOOKS.תודה

       אלך לחפש את האתר.דרך הסיפור שלו אני לומדת עלהחסידות-בהמשך אצטרך ללמוד תקופות אחרות.

        16/1/11 06:44:

      צטט: הטרמילר The Tarmiler 2011-01-14 11:32:35

      מקסים :) שבת שלום . כלה בשמלה יפה

      חבל שאין לי תמונת חתונה שלהם-גם של סבתי אין לי והיא הייתה ביתו של אשר אנשל. 

        16/1/11 06:43:

      צטט: גוני שדה 2011-01-14 11:29:27

      נפלא!

      תודה רבה 

        16/1/11 06:42:

      צטט: dafone 2011-01-14 11:28:52

      יכולתי לקרוא עוד שעות.
      מרתק התיאור, השפה. טעם החיים הצנועים של אז ושם. והאמת, בהתייחס לנתונים שהבאת לסיום, עדיין מתקיימת שם צניעות בהשוואה למה שמקובל 'במחוזותינו'.
      תודה לך.
      שבת שלום.

       זה נכון-מה קורה לנו?

        16/1/11 06:41:

      צטט: הלנה היפה 2011-01-14 11:23:54

      דניאלה, נהדר, עוד בית בישראל כת וכדין.
      תודה לך ו*
      לאה

      לא סתם לבנו קראו ישראל רוזוב-עליו בהמשך! 

        16/1/11 06:39:

      צטט: sari10 2011-01-14 11:15:52

      דניאלה,

      איזה ספור . . .

      טוב, אז הסתדר להם לטובה

      בסופו של דבר ♥

      והסיום שלך על המגזר החרדי? חיוך

      עולם שכל כך זר לי . . .

       זו התחלת השושלת-יש לנו עוד לעבור ארצות וארועים

        15/1/11 22:21:
      נו, שיהיה במזל טוב.
      תודה.
        15/1/11 09:01:
      שזרת מילים לעולם שמאוד מושך אותי
      תודה שהבאת דרך התמונה עולם שלם .

      שבת מבורכת .
        15/1/11 08:09:
      הבעיה היום עם המגזר החרדי היא שהם בכלל לא דואגים מאין תבוא הפרנסה, ולפתוח מכולת? השם ישמור. הרי כולם תלמידי ישיבה חכמים שאסור להם לבטל את זמנם בעבודה.
        15/1/11 03:01:
      איזה ניחוחות של פעם את מביאה הנה כמו תבשיל טשולנט משובח של שבת.
        14/1/11 21:48:

      תודה דניאלה

      התמונה מאוד אופיינית
      היציבה מביעה צניעות

      [קראתי רק חלק זה של הסיפור]
      עם כל הסימפטיה לעולם הצנוע הזה, מתעוררת שאלה אם ההתנהלות המרוסנת במגזר החרדי נובעת מהחלטה אישית פנימית, או מתוך כפיה
      והיו דברים מעולם

      סוף שבוע מהנה
      לאה

      כן.. פעם זה היה ככה.
        14/1/11 18:27:
      נהניתי לראות
      וגם לקרוא.

      תודה דניאלה.
        14/1/11 17:05:

      הסיפור מקסים, שוטף ומרתק

      השמלה יפהפיה  *

        14/1/11 14:59:
      כרגיל מרתק ומעניין. חיים של צנעיעות חצנע אמיתי.
      הם עבדו לפרנסתם בצד היותם חרדים...
      ממה מתפרנסים מתחרדינו שלנו? ... מהחתונות???
      :)
      שבת שלום,
      רמי

        14/1/11 12:41:
      מקסים הסיפור והכלה נהדרת.
        14/1/11 11:59:
      משפחת אבי מחסידות גור,לכן הכתיבה הזאת והעולם הזה קרובים לליבי. ממליצה לך להיכנס לאתר מופלא:HEBREWBOOKS.תודה
        14/1/11 11:32:
      מקסים :) שבת שלום . כלה בשמלה יפה
        14/1/11 11:29:
      נפלא!
        14/1/11 11:28:
      יכולתי לקרוא עוד שעות.
      מרתק התיאור, השפה. טעם החיים הצנועים של אז ושם. והאמת, בהתייחס לנתונים שהבאת לסיום, עדיין מתקיימת שם צניעות בהשוואה למה שמקובל 'במחוזותינו'.
      תודה לך.
      שבת שלום.
        14/1/11 11:23:
      דניאלה, נהדר, עוד בית בישראל כת וכדין.
      תודה לך ו*
      לאה
        14/1/11 11:15:

      דניאלה,

      איזה ספור . . .

      טוב, אז הסתדר להם לטובה

      בסופו של דבר ♥

      והסיום שלך על המגזר החרדי? חיוך

      עולם שכל כך זר לי . . .