בסיורי במדרחוב בנחלת בנימין למדתי משהו...מאד חשוב.
אם אתה עושה משהו, לא חשוב מה..
תעשה אותו מכל הלב והנשמה..
למשל..תראו את אותו ברנש
שאל ניקוי נעליו ניגש.
רק תראו כמה מרוכז הוא במעשיו...
נעל ימין או דווקא שמאל
עד שמהן אפשר כבר לאכול...
ומה תאמרו על אותה מעסה של כף הרגל
אשר ע"י אשה נקראה אל הדגל
דבר ראשון היא מתכוננת...
ואח"כ מתבוננת...
פה קצת לוחצת..
בין האצבעות ממרקת...
ואפילו השוק שמעל הקרסול...
זוכה גם היא לאותו הטיפול...
ולא רק בני האנוש יסודים הם כל כך
מה לגבי אותו החתול הרך...
בודק את השטח..
מתיישב ומשקיע..
הרי הגיע העת להח(כ)ריע..
לקראת סיום הביקור במקום
ביקשתי מפרי הרימון קצת לטעום...
אך אבוי לא ידעתי כיצד להחליט
האם מזה הטבעי..
או..מזה המבריק...
וראיתי שם גם שעונים לתפארת
חלקם לאדון...
חלקם לגברת...
אי אפשר לסיים הביקור במקום
מבלי להיפרד מבעל הפרווה החמוד לשלום.
מקווה שגם אתם נהניתם מהביקור
ונקודת מבט אחרת של סיור.
|