צילמתי את התמונה בשבת גשומה כשהלכנו לעזור לעזור במסיק זיתי הכפר שופא, בעצים שקרובים להתנחלות אבני חפץ. ברוח התלמוד, התמונה מזמינה לדרוש בה מעבר לפשט הנראה לעין.

"אבני חפץ" הן אבנים טובות וכנראה כינוי לאבנים שהיו משובצות בחושן. ההתנחלות "אבני חפץ" בנויה צמוד לכפר שופא עם בסיס צבאי ששומר עליה. השלט הזה ניצב על כביש הגישה להתנחלות. הכביש היה במקור כביש הגישה העיקרי של תושבי הכפר לחלקו השני של הכפר "עזבת שופא" ולטול-כרם שהיא המרכז הכלכלי ומרכז השרותים של אנשי הכפר. בכביש שתי חסימות שמונעות מאנשי הכפר גישה עם הרכב לכביש זה. הם צריכים ללכת עליו ברגל דרך ארוכה ולחפש מונית בצידה השני של החסימה של הכביש.

הנה הוא השלט המזמין אותנו לדרוש בו. נעוץ באבני החפץ של חסימת העפר. השלט מיועד ליהודים בלבד, היהודים שרשאים בפועל ליסוע ברכבם בכביש זה בדרכם להתנחלות וממנה.

מצד שני נראה שאבני החפץ של חסימת העפר,הן אלו שמחזיקות את השלט- כמו אומרות "אנחנו מחזיקות את ההתנחלות. זה תפקידינו. לשמור כבישים לשימוש יהודים בלבד להנאת ההתנחלויות".

ואולי השלט בכלל לא מתכוון להתנחלות אלא לחסימה עצמה העשויה אבנים. כאילו לידע אותנו שאותן אבני חפץ יקרות מבית המקדש הפכו על ידינו לאבני גיר. הן משמשות היום להצר רגליהם של עם אחר בו אנו שולטים. שולטים ע"י אבני חפץ מאבני גיר ומחליטים כיצד ואיך ינועו הפלסטינים.

עוד מידע על המציאות של הכיבוש בפוסט בבלוג הרשמי שלנו:

כל מה שרצית לדעת על הכיבוש ומעולם לא העזת לשאול