מגיל 13 עד 18 התאמנתי בריצות ארוכות.

הבעיה הייתה העליות.

עליות קשות.

"אל תחשוב" היא אמרה לי. רק תספור בלב

21, 22, 23 ...

יש גם שיר כזה שאפשר לשיר בלב תוך כדי הריצה:

21,22 .. 23, 4, 5, ו6 ... 27, 28, 29 ... שלושיייים (שיר ילדים)

וככה לא חושבים בעליה.

הכל בראש. המחשבות "הורגות" אותך

לא השרירים.

גם גדי שחר אמר לי את זה.

"אתה רץ עם הראש, לא עם הרגליים"

כשהראש איתי, יש לי סיבולת לב ריאה

כשהראש נגדי, אני נשבר.

מאז, גם בעליות בכל הוואדיות

עם 30 קילו על הגב

וגם בריצות הנאה עד היום

אני סופר בלב.

21, 22, 23

עד סוף העליה.

לפעמים אני מגיע ל 121, 122 ...

ומתחיל שוב.

מטה את הגוף קדימה

וסופר.

לא לחשוב

לא לחשוב

רק לעשות

לעשות בלי לחשוב

לא לתת למחשבות להפריע לי בעלייה. לא לתת להן לישבור אותי.

21, 22, 23 ...

לספור בלב.