כותרות TheMarker >
    ';

    אימונים, טיפולים, תחרויות ספורט, פציעות, תמונות וחויות מהחיים.

    זהירות! כל הקורא את הפוסטים אחראי על עצמו,
    יש מצב שפתאום יהיה לכם חשק לעשות טריאתלון,
    או מרתון, או סתם תחרות איש ברזל.
    אפשר להחליט תוך כדי התבוננות בתמונות ספורט שצלמתי:
    http://tallishiatsu.wordpress.com

    0

    הכתר השקוף-טריאתלון נשים ראשון 2007

    16 תגובות   יום חמישי, 1/11/07, 08:07

    הכתר השקוף

      טריאתלון נשים ראשון 2007

     מהסוף להתחלה, בעצם הסוף הוא רק ההתחלה

    ברגע שהתכופפה אישה להוריד לי את הצי'פ הרגשתי שהאישה האחרת שהגישה לי את המדליה מניחה על ראשי כתר שקוף - כזה שרק אלה שקיבלו גם יוכלו להבחין בו. מעין חותמת... עכשיו נכנסתי לכת באופן רשמי.

    אין ספק, כל אחת מנצחת ותחושת הניצחון גדולה, הדופק לא ממהר לרדת, מזג האוויר מצוין אבל חם לי ואני שופכת על עצמי מים. זה נגמר אני אומרת, הטירוף נגמר, אפשר לשתות רגוע, איפה המאמן שלי? מחפשת את המאמן היקר שלי ניר, ניר יגודה, הוא בטח מוקף נשים עכשיו, רוצה להגיד לו תודה, תודה רבה על הכול, על תוכניות האימונים, על התדרוך המפורט לפני הטריאתלון על ההקשבה, הדאגה, הסובלנות, העצות החכמות, על העידוד, רוצה תמונה למזכרת, רוצה לתת לו חיבוק.

    להוריד קסדה בסוף, כך שינן איתי ניר אחרת יפסלו אותך, אז אני מחזירה את האופניים מניחה את הקסדה, נועלת נעליים, לא מרגישה צורך בכובע ויוצאת למקצה האחרון, יודעת שהוא הקשה ביותר, לפחות החלק הראשון עם עליה מתונה והרגליים כואבות מהרכיבה ואני משננת כמו מנטרה, ניר אמר צעדים קטנים ומהירים, קטנים ומהירים, כואב לי שריר התאומים, הרגלים כבדות מרגישה כאילו אני רצה עם משקולות. הנחמה היחידה היא המתמודדות האחרות, כייף לראות פנים מוכרות ולדעת שאת לא סובלת לבד מחייך זיהיתי את מור (היא צבעה את הכתר שלה בכסף לפני חודש, אולימפי ראשון, הזהב שייך למקצה חצי איש ברזל ולאנשיי הברזל שמורה הגלימה, את צבע הכתר הם יכולים לבחור, פריבילגיה, אפשר לחשובקורץ ).

    ''

    ממסלול האופניים אני פתאום שומעת קולות מוכרים- ורד ואפי "כל הכבוד טלי" , זה מעלה חיוך על פניי על אף הכאב. ורד ואפי, וותיקות, את הכתר השקוף הן כבר קיבלו בטריאתלון נשים שנה שעברה, קבוצה שיודעת לפרגן.החצי השני של הריצה היה יותר קל ידעתי שזה הסוף ושהכיוון הוא ירידה מתונה, הרגלים הרגישו קלות יותר והתחלתי להגביר מהירות, בדרך ראיתי את מקצה ה-40 + מתחיל את הריצה, חשבתי לעצמי כמה טוב להיות בצד שלי, רק עוד כמה דקות וזה נגמר, נגמר אחרי 31.30 דקות. לא יאומן.

     

     זוכרת את הדברים שאמר ניר "אין צורך בגיגית, גם לא את המים החול לא יפריע לך" כמה שצדק, הדבר האחרון שחשבתי עליו לפני היציאה לאופניים היה החול. החלקתי גרביים נעלתי נעליים, משקפי שמש, מספר וקסדה זה הסדר שהכתיב לנו המאמן שילון בתדרוך של לפני הטריאתלון. הגעתי לכאן בגלל האהבה שלי לאופניים, רציתי קבוצת רכיבה וכך קבלתי את הטלפון של רן שילון. אם היו אומרים לי שהוא מאמן טריאתלון אין מצב שהייתי מתקשרת (תודה, תודה ד"ר קורח).

     

      אופניים- זה אמור היה להיות המקצה הכי חזק שלי, אבל אני כבר שלושה חודשים מנסה לאט ובעדינות להיפטר מפציעה, כך שידעתי שזה אבוד. התחלתי עם פלטה קטנה לחימום בשני הק"מ הראשונים, מנסה להעלות פלטה שלא כל כך הצליחה לי ולוקחת בטעות פניה אחת קודם (מי שמכיר אותי יודע שמתאים לי, מתאים לי ללכת לאיבוד, אבל באמצע תחרות ועוד באופניים???), פתאום שמתי לב שאין סימני חץ על הדרך ושאני רוכבת לבד, אופסס, בזבזתי כמה דקות יקרות אבל מי סופר לשון.

    ''

      איזה כייף להיות כאן על האופניים, אושר אמיתי, חייבת לשתות את כל האיזוטוני, את הג'ל אמורה לקחת בק"מ ה-15 אבל מרגישה חור בבטן כבר עכשיו מזל שלקחתי שניים, אחרי שנרגעתי מהרעב אני מעכלת מה שקרה, יצאתי מהים בחיים. כל הכבוד צועקים המאמנים ומעלים חיוך, סוף סוף אפשר לחייך, סוף סוף מעיפה מבט לקהל, לחברים שקמו כל כך מוקדם רק כדי לעודד, ניצן, חלי וגאיה המתוקה איזה כייף לנופף לכם לשלום. אושר, אושר אמיתי להיות כאן על האופנים והדופק, הדופק בשמים.

    בסיבוב הרביעי התחלתי להרגיש את הכאב ברגל , רק עוד סיבוב אחד טלי, ג'ל וסיבוב אחד, הרגל תהייה בסדר, ובאמת אחרי כמה דקות הכאב התפוגג, התחלתי לחשוב על המקצה הבא, "לא מורידים קסדה עד שמחזירים את האופניים למקום, לא מורידים קסדה עד שמחזירים אופניים למקום". 49.50 זה מה שמראה הלפ על השעון.

    ''

    אולי כדאי שאזוז אחורה מלמלתי לעצמי תני כבוד לשחייניות האמיתיות אחרת ירמסו אותך,מתחילים לשמוע את פעימות הלב ואת האיש עם הרמקול שמנסה להגיד משהו על המסלול. מרוב התרגשות לא הבנתי שום דבר, ידעתי שצריך לשחות את הסיבוב הכי גדול, פתאום קפץ לי המשפט הידוע של רן " תעשי מה שכולן עושות את בטח לא תהייה הראשונה" (איך הוא יודע?), ספירה לאחור 5, 4, 3, 2, 1, זה מתחיל, הרגע לו חיכיתי הרבה זמן אחרי חודשים של הכנות גופניות ומנטליות, רצה למים, זהירות לא ליפול, הדופק עולה , מגלה שיש מקום לכולן ואף אחת לא רומסת אף אחת, המים נעימים, אפילו אין גלים , מתחילה לשחות, תופסת את עצמי שוחה חזה, לא נורא אמרתי לעצמי, תתרגלי, תסדירי נשימה. אחרי 250 מטר הדופק עדיין בשמים, אין מצב לחתירה. שעות!, שעות של אימונים בבריכה, פולי, כפות, סנפירים, איזה חתירה? זה אבוד.

    יש משהו סוחף בלשחות יחד עם נהר של נשים, מעין תחושת זרימה שגם אם אפסיק לשחות הן תסחפנה אותי אתן (או אולי זאת סתם פנטזיה, זה לא סתם, רוצה שיסחפו אותי!!). סוף סוף הצלע השלישי, זהו, זה תכף נגמר, חשבתי בלבי אין מצב שאת יוצאת אחרונה מהים!!! תנסי לשחות חתירה זה הסוף, אחרי מס' תנועות וויתרתי, התחלתי לחשוב על היציאה מהמים, זוכרת את הוראות המאמן, להאט כשרואים את קרקעית הים וספרינט עד האופניים. להאט זה בסדר אבל לרוץ? הכי מהר שאפשר??? זה נגמר. החלק המפחיד ביותר של התחרות (וגם לא יצאתי אחרונהקורץ ).

     

     התחלתי לרוץ, לרוץ מהר, לחצתי על הלפ וראיתי 17.30 לא יכול להיות אמרתי לעצמי, השיא האחרון שלי בשחיית 800 מטר חתירה בבריכה הוא 21 דקות שלא נדבר על חזה – קרה כאן נס! אולי באמת סחפו אותי?

    הגעתי לשטח החלפה, מתכופפת לגרוב גרביים , הרקות מתפוצצות, אני כנראה בדופק 200, שומעת את ניר "יפה מאוד, מהר, לצאת, לצאת".

    הוראות המאמן "לא לשכוח להימרח בוזלין צי'פ על הרגל וכמובן לאכול ארוחת בוקר והכי מאוחר תהיי שם ברבע לשש. לא נותנים להיכנס לשטח החלפה בלי המספר האישי והגיל חקוק על הגוף , ניר נחלץ לעזרתי כותב לי את המספר 3123 ושואל "בת כמה את?" 33 עניתי והתחרטתי תרשום 32, 33 אהיה רק בשבת הבאה, 33 הוא כותב ומוסיף לי סמיילי. עוד מעט זה מתחיל, מעיפה מבט אל הים, נראה רגוע אין גלים , מתייעצת עם הוותיקות מאיה ומירב איפה הכי נכון להעמיד את האופניים ומתחילה לפרוס את התכולה.מגבת נעלי רכיבה+ ריצה+ גרביים, רן עובר ומייעץ לפתוח את הנעליים כך שיהיה יותר נוח ומהיר, משקפת וכובע ים, גיגית ומים.

    הכול מסודר אבל אני עדיין לא רואה את רחל, ורד ולילי, כנראה שה"פזם עושה את שלו הן בטח יגיעו ברגע האחרון. מוציאה את המצלמה (רגע שהזכיר לי את טריאתלון הנשים שצילמתי ב2006, איך הסתכלתי על הנשים בהערצה, תוהה אם אי פעם אצליח להיות חלק מהדבר המדהים הזה?! ). כמה תמונות למזכרת עם סוזי ואפי.

    ''

    שש וחצי יוצאת לחימום ריצה ולבסוף שחיה, בתקווה שזה יקל על הכניסה למים בזמן התחרות, דקות ספורות, שטח המקצה מתחיל להתמלא, ההתרגשות בשיאה הרגע הגדול מגיע, שומעים חזק את הלב ידעתי למה בחרתי בטריאתלון נשים כראשון, כל כך הרבה נשים ביחד, תחושה אדירה של כוח ועוצמה, איזו דרך נפלאה לזכור את תמר, סוזי דבוסקין תודה לך, היה קשה, היה מפחיד, היה פשוט מדהים!!!!

    טלי כהן

    טריאתלטית,

    מטפלת שיאצו

    ומעסה ספורטאים

    0522959733

    צילום אירועי ספורט

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/10/08 12:04:


      מרשים ומרגש.

       

        6/10/08 18:12:

      צטט: liatic11 2008-09-16 01:38:21

      מדהים!

      כוכב,

      מה לעשות אם שונאים שחיה? צוחק

      הדואתלונים לא כל כך מפותחים בארץ

       לא יכולה להגיד שאהבתי לשחות,

      אבל היום שאני לומדת את השיטה של TI

      אני חייבת לציין שזה כייף,פשוט אושר :)

       שווה לנסות!!

      תודה רבה לך :)

        16/9/08 01:38:

      מדהים!

      כוכב,

      מה לעשות אם שונאים שחיה? צוחק

      הדואתלונים לא כל כך מפותחים בארץ

        28/1/08 11:23:

       

      צטט: חדר 101 2008-01-28 10:45:18

      להעריץ אותך!

      כל הכבוד! 

      תודה לך,

      גם על הכוכבקורץ

        28/1/08 10:45:

      להעריץ אותך!

      כל הכבוד! 

        21/11/07 14:56:

       

      צטט: justafriend 2007-11-21 08:35:25

      Can I say: "Break a leg"?

      תודה :)

        21/11/07 08:35:
      Can I say: "Break a leg"?
        21/11/07 02:03:

       

      צטט: טלי שיאצו 2007-11-21 00:55:16

       

      צטט: love69 2007-11-20 20:50:44

      טלי כל הכבוד !!! בהצלחה באילת אח"כ חופש... פגרה.... מגיע לך }{

      תודה רבה :-)

      כבר קבעתי חופשה:)

      אתה גם עושה טריאתלונים?

      רק אופנים

       

        21/11/07 00:55:

       

      צטט: love69 2007-11-20 20:50:44

      טלי כל הכבוד !!! בהצלחה באילת אח"כ חופש... פגרה.... מגיע לך }{

      תודה רבה :-)

      כבר קבעתי חופשה:)

      אתה גם עושה טריאתלונים?

        20/11/07 20:50:
      טלי כל הכבוד !!! בהצלחה באילת אח"כ חופש... פגרה.... מגיע לך }{
        15/11/07 17:00:

       

      צטט: dubi roman 2007-11-15 16:36:56

      כל הכבוד ,

      שיהיה בהצלחה,

      מככב אותך,

       

      דובי

       

       

      www.dubiroman.com

       

      הי דובי

      עזרת לי מאוד

      תודה רבה :)

        15/11/07 16:36:

      כל הכבוד ,

      שיהיה בהצלחה,

      מככב אותך,

       

      דובי

       

       

      www.dubiroman.com

       

        3/11/07 05:58:

       

      מרשים פעמיים, הראשונה על ההישג, ההשתתפות וההתמודדות והשנייה על הדרך המקסימה של תיאור החוויה !מחייך

        2/11/07 19:00:

      עכשיו אני מבין למה צריך את החופש אחרי....

      קבענו!!

      :-)

        2/11/07 11:01:
      ועוד אחד ממני- ריספקט!
        1/11/07 15:54:

      נשמע מספק ביותר.

      כוכב ממני.

      ו..כל הכבוד על היכולות כבר אמרתי?

      ליאור

      ארכיון

      פרופיל

      טלי שיאצו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין