כשהפיצוחים יוצאים מהארונות, מחלקות טיפול הנמרץ נכנסות לכוננות. מדי שנה סביב ט"ו בשבט גובר היקף הפניות על רקע מקרי חנק כתוצאה מאכילת פיצוחים בילדים מתחת לגיל 5 המסתיימים לא פעם בפציעות קשות ובנזקים בלתי הפיכים. לאחרונה חלה התעוררות אצל ההורים, שהחלו להגיש תביעות ייצוגיות נגד חברות פיצוחים הנמנעות במכוון מלציין אזהרת חנק על גבי מוצריהן, בניגוד לתקנות. התביעות, בסדר גודל של 70 מיליון שקל, רודפות זו את זו כאשר האחרונה הוגשה רק לפני שבוע וחצי! בסה"כ נאשמים עד כה שבעה יצרנים ומשווקים של פיצוחים שונים וקטניות כשהמטרה המרכזית היא לעורר את המודעות הציבורית לסכנות. "ההורים עדיין לא מבינים את גודל הסיכון הנשקף גם מחלקי אגוז פיסטוק או שקד המגיע לידי פעוט קטן. כל עוד הם אינם טחונים, אפילו פרורים מהם בתוך עוגה או ממתק, מהווים קטסטרופה" - מזהיר ד"ר טומי שינפלד. מנהל טיפול נמרץ במרכז שניידר לרפואת ילדים. ההמלצה שלו: "אם יש לכם ילדים קטנים ואתם חרדים לשלומם, אל תכניסו פיצוחים לבית. כל עוד הם בסביבה הם עלולים לגרום לאסון!"


"כשפקקים, חרוזים ומטבעות כסף נפגשים"


שאיפת פיצוחים אל דרכי הנשימה היא רק קצה הקרחון מתוך תופעה רחבה מאד של שאיפת גופים זרים. ד״ר טומי שינפלד מהיחידה לטיפול נמרץ במרכז שניידר לרפואת ילדים רואה כמה עשרות נפגעים כאלו מדי שנה. פעמיים עד שלוש בשבוע הוא מטפל בילדים ששאפו גוף זר כלשהו, השתנקו ממנו ואף נזקקו להליך כירורגי בחדר הניתוח. מדובר בהליך לא סימפטי, שבשלב הראשון כולל הערכה לבדיקת הסימנים לקיומו של גוף זר ובשלב הבא כשהחשד התאמת מבוצעת בדיקה בחדר טיפול נמרץ באמצעות ברונכוסקופיה ע״י סיב אופטי הממקם בדיוק היכן נמצא הגוף הזר. בשלב האחרון מועבר הנפגע לחדר ניתוח שם בהרדמה כללית יוכנס לדרכי הנשימה שלו צינור קשיח ויוציא בעדינות את הגוף הזר. הסיכון בהליך קטן, אבל הכל תלוי במיומנות ובניסיון של המנתח. לדברי ד״ר שינפלד, ככל שההליך מבוצע מחוץ לשעות הרגילות, לקראת הלילה כשהצוות פחות מיומן, כך הסכנה גדלה. בתינוקות קטנים תחת גיל שנה הסכנה גדולה בהרבה כי לגופים הקטנים יש נטייה להיתקע עמוק יותר והקושי להוציאם גובר. במחלקת טיפול נמרץ שוכנת אחר כבוד ויטרינה גדושה בחפצים שונים ומשונים, שנשלפו בפעולות מורכבות מריאותיהם של ילדים בגילאי חצי שנה, שבע ואפילו למעלה מעשר. שלל גופים זרים מפקקים, סיכות ביטחון, סיכות ראש, מטבעות כסף, חרוזים, חלקי צעצועים, בלונים, כפתורים ועד פרי קטן של אקליפטוס. הוויטרינה מתמלאת מעת לעת ותמיד יש הפתעות. לפני כ־3 חודשים היה זה ילד בן 8 שהובהל לטיפול נמרץ אחרי שבלע סוללה. הסוללה נכנסה עמוק לריאותיו, וכיון שהיא מכילה חומרים רעילים העלולים להתפרק בגוף ולגרום לנזק רב ולסיבוכים נוספים, נדרשה התערבות מהירה לנטרל את הסכנה המוחשית. לדברי ד״ר שינפלד, חלק נכבד מהוויטרינה התמלא מילדי הציבור החרדי. לא בגלל חוסר מודעות, כמו בשל המשפחות הגדולות שלא תמיד מתאפשרת בהן שמירה הדוקה על הפעוטות הזוחלים והמסתובבים בדירה. ההמלצה היא לדאוג להרחיק חפצים קטנים, כולל משחקים בעיתיים העלולים להתפרק, מהישג ידי הקטנים ולהשתדל שהרצפה תהיה נקייה מכל מאכל או אובייקט בעייתי אחר העלול ״להיאכל״ בטעות או מתוך כוונה מודעת.

את חווית ט״ו בשבט המצמררת מלפני שנה ג. לא במהרה תשכח. כהרגלה, הכינה שולחן עשיר בפירות משבעת המינים, כולל פיצוחים מכל המינים והגוונים, מקפידה להרחיק את הפעוט הסקרן בן השנה וחצי מהאזור. מהרגע הראשון הוא נמשך אל המטעמים הצבעוניים, ניסה למשוך את המפה ובעיקר לחקור בפיו את המאכלים הלא מוכרים שטרחו להרחיק ממנו. בשיא הבלגן, כשכולם היו עסוקים בסדר הברכות והטעימות, הצליח הקטן הבלתי נלאה להגיע לפיסת שקד שנשרה על הרצפה. כמוצא שלל רב התיישב בפינה נסתרת והחל לנגוס במרץ במציאה החדשה. דקה אח״כ הרעידו שיעוליו את הבית וצבע פניו האדמדם הפך לכחול. ההיסטריה הייתה בשיאה. ההשתנקויות לא פסקו ונראה היה שהוא עומד לאבד הכרתו. למרבה הנס, גילה אביו תושייה ובצע פעולת היימליך נכונה שלמד בקורס מזורז לעזרה ראשונה. הפיסה הקטנה עפה מגרונו של הפעוט והסכנה חלפה.


"טעות ששווה חיים"


״יכולתם לאבד אותו״ - הבהיר הרופא שעימו נועצו אח״כ -״זה היה שבריר שנייה בין חיים חלילה למוות״. בעיקר הם הופתעו מכעסו הרב. ״מי מכניס פיצוחים לבית כשתינוקות מסתובבים בו?״ גער בהם בלי חמלה - ״מי לוקח סיכון כזה? זה פיקוח נפש ממש״.

ג. הייתה המומה. לתומה הרגישה שהיא מהזהירות שבחבורה, נוהגת לפי הכללים. מרחיקה מאכלים מסוכנים מטווח הנגיעה ובשום פנים לא מעזה לתת אותם אפילו לבנה בן הארבע. ״יש לי חברות שנותנות חופשי לילדים לאכול גרעינים״ - גמגמה במצוקה.

״הן עושות מעשה טיפשי המסכן את חיי ילדיהן. זה פשוט לא נורמאלי״ - התרגז הרופא - ״מי שנותן במודע פיצוחים לילדים תחת גיל 5 חוטא להם בלי גבול. אבל גם מי שלא מוותר על ההנאה ומתעקש להכניס אותם הביתה. אין לך מושג מתי יתגלגלו
הפיצוחים לידי הקטנים ואלו פרורים שיישארו בבית יגיעו חלילה לידיהם ברגע של חוסר תשומת לב. על טעויות כאלו מצטערים ל״ע כל החיים״ - הדגיש.

השנה לא קנינו פיצוחים - מספרת ג. בגאווה - ״הפעוט שניצל כבר בן שנתיים וחצי אבל אני לא לוקחת סיכון קלוש. מי שלא חווה את החוויה הקשה שחווינו אז, בשניות הקריטיות עד שיצאה החתיכה מפיו, לא יבין״.


"כוננות ט"ו בשבט"


מצער לחשוב שהתובנה הזו מגיעה תמיד אחרי כמעט אסון. שהורים רבים עדיין נותנים במודע לילדיהם פיצוחים ומאכלים מסוכנים בהנחה שאצלם זה לא יקרה כי הילד שלהם בוגר, אחראי והם מספיק ערניים ויודעים לעמוד על המשמר, אם חלילה יקרה משהו. נדיר למצוא הורים אחראים שלא יכניסו פיצוחים לבית שיש בו ילדים תחת גיל חמש. משום מה, הפעולה החיונית הזו, שהיא בגדר השתדלות של חיים, נראית כהקרבה מוגזמת עבור ההורים, שלא מתאפקים וסומכים על ה״נס״.

התוצאה: תקופת ט״ו בשבט, כולל הימים לפני ואחרי, מוגדרת כבעייתית במיוחד מבחינת תאונות ילדים. בחדרי המיון מדווחים על עלייה במספר הפונים על רקע בליעת פיצוחים קליפות ואפילו פרורים, שנתקעו עמוק פנימה והרופאים נכנסים ממש לכוננות פיצוחים ידועה מראש.

״אין חדש תחת הט״ו בשבט. כל שנה יש עלייה מסוימת בהיקף הפונים על רקע תלונות הקשורות לאכילת פיצוחים בתקופה זו״ - אומר ד״ר טומי שינפלד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ במרכז שניידר לרפואת ילדים - ״בט״ו בשבט שעבר הגיע אלינו ילד כבן שנה וחודשיים שהשתנק מחלק של שקד. הוא זחל על הרצפה וגילה אותו אי שם״.


"גילאים מועדים לפורענות"


ד״ר שינפלד נדהם כל פעם מחדש מהבורות או ההתעלמות שיש בקרב ההורים לנושא. מאלו שלא קולטים שלא רק פיצוחים שלמים הם בעייתיים אלא גם פרורים וחלקיקים קטנים מהווים סכנה דומה, ובעיקר מאלו שעדיין נותנים במודע פיצוחים לילדים. ״מקומם אותי שיש הורים הנותנים לילדיהם בני פחות מחמש פיצוחים, שאינם מבינים את גודל הסיכון. זו טיפשות לשמה. אני רואה כ־3־2 פעמים בשנה פעוטות שנפגעו בגלל פיצוחים שקבלו מההורים. הם בטוחים שאם הם פוררו או רסקו, המאכל בטוח. אין להם מושג שגם חלקים קטנים עלולים להישאף פנימה ומסוכנים באותה מידה״.

שיא הפגיעות הוא סביב גילאי שנתיים, שנתיים וחצי, עד גיל שלוש. ככל שהתינוק קטן יותר הסיכון עולה, כיון שעקב דרכי הנשימה הצרות קשה מאד להוציא את הגוף הזר התקוע. מגיל שלוש התופעה פוחתת עד גיל 5, כשהיא קיימת־לא קיימת.


"הפיסטוק שהתחפש לאסטמה"


מה עיקר הסיכון ?

״הסיכון אינו בבליעה גם אם זו הקליפה עצמה, אלא אם כן מדובר בגוף זר חד או במשהו גדול כמו שקד שלם או אגוז גדול העלול להיתקע בכניסה לקנה הנשימה שם הסכנה גדולה במיוחד. חלקי פיצוחים בד״כ נתקעים עמוק יותר וגורמים להשתנקות המלווה בשיעול עם שינוי צבע הפנים. בשלב הראשון יש האדמה בפנים ובעקבותיה עלולה להגיע הכחלה. השיעול קשה מאד ובהדרגה קצת פוחת אבל לא נפסק. הוא יכול להמשך כמעט ללא הפוגה במשך שעות וימים. אם מפספסים את שלב ההשתנקות, אפשר לטעות ולחשוב שמדובר באסטמה או בברונכיטיס הנמשכים שבועות וחודשים רבים. המקרה הארוך ביותר שהיה לי נמשך 4 שנים תמימות(!). ילדה בת 4.5, שכנראה שאפה מספר שנים קודם חלק של פיסטוק הוגדרה כאסמטית כרונית. כל התרופות והטיפולים לא הועילו, עד שזיהו את הפיסטוק שהתנחל בדרכי הנשימה. מצב כזה גורם לאי נוחות קשה ביום יום ועלול להרוס את הריאה ולגרום לדלקת ריאות ולנזק בלתי הפיך!
במקרים קיצוניים נגרם הרס לחלק מהריאה עד כדי נמק ונכות לכל החיים!״

ד״ר שינפלד מציע לגלות ערנות בילדים המשתעלים ללא הפוגה בלי שיש אבחנה ברורה למצבם או בילדים עם דלקות ריאה נמשכות ולא מוסברות. ״תמיד צריך לחשוב על האפשרות של גוף זר. ילד אסמטי, שאינו מגיב לטיפול עלול בהחלט לשאת גוף זר בדרכי הנשימה. זוהי תופעה שכיחה ויעידו ברכות התודה הרבות מאימהות שהצלתי ילדיהם מאסטמה מדומה״.


"גם פיצוחים מרוסקים מסוכנים"


לדעתך ריאלי לדרוש מהורים להוציא את הפיצוחים מהבית בשנות הגידול של הילדים הקטנים ?

״ללא ספק. בישראל משום מה הפיצוחים הפכו לחלק מהתרבות, בלי להבין שיש ילדים קטנים שעבורם מדובר בסכנה מוחשית שיש להרחיק בכל מחיר. רוב ההורים לא נשמעים להוראות וסבורים שאם ישמרו על הילדים הקטנים הכל יעבור בשלום. כשהם מגיעים עם הילד שנפגע, אנחנו שואלים אותם למה חשפו אותו לסיכון הבעייתי. מתברר שרובם ידעו על הסיכון ובכל זאת בחרו להתעלם. פה ושם יש בודדים שפעלו מחוסר ידע אבל הרוב לא חשבו שהמניעה הטוטאלית נכונה. טחנו לו, לעסנו בשבילו - הם מתרצים את הפעולות שבצעו כדי להקטין את הסיכון, למרות שאין בכוחן למנוע אותו לחלוטין. הגיע הזמן שאנשים יבינו שעצם זה שיש פיצוחים בבית מהווה בעיה אקוטית. יש לשמור על כל הפיצוחים, משקדים, אגוזים, פיסטוקים ועד חלקיהם מחוץ לבית. א״א למנוע מהחלקים לנשור על הרצפה וא״א לשלוט על כך. לא מספיק שלא נותנים לילד פיצוחים כי הוא מוצא אותם בעצמו. כשיש בבית תינוקות, בעיקר עד גיל 3, לא מרחיק לכת לדרוש מההורים לא להחזיק פיצוחים בבית ולאכול אותם במקומות אחרים. א״א לטאטא כל פינה ותמיד יש פרור שנותר. אפילו פיצוחים המסתתרים לכאורה בתוך דברי מאפה, עוגות עם שקדים ואגוזים או סוכריות המכילות אותם מסוכנים. כל עוד הפיצוחים לא טחונים אלא רק מרוסקים הם לא בטוחים לילדים קטנים. שקדים או אגוזים הטחונים לגרגרים בלבד ולא לאבקה עדיין מסוכנים. הם נתקעים רחוק מאד וקשה להוציאם. כל עוד הפיצוחים בגודל של מעל 3־2 מ״מ הם מתנהגים כמו גוף זר הנתקע בריאה ועלול לגרום נזק גדול. רק כשהם הופכים לעיסה הם בטוחים״.


"דרושות אזהרות ע"ג האריזות"


לפי הוראות משרד הבריאות, המקפיד להזהיר את ההורים כל שנה לפני ט״ו בשבט, כל סוגי הפיצוחים מסוכנים לילדים תחת גיל 5, בעיקר גרעינים ובוטנים במצבם השלם. יש להימנע לתת את כל סוגי הפיצוחים לפחות עד הגיל הזה. פיצוחים כמו בוטנים, שקדים, גרעיני אבטיח וגרעיני חמנייה, עלולים לדברי גורמי הבריאות להיתקע בקנה הנשימה. הם תופחים בסביבה לחה (כלומר בצינורות הנשימה) וע״י כך הם גדלים ועלולים לסתום את צינורות הנשימה. במצב כזה קיימת סכנה של ירידה באספקת חמצן למוח ונזק לריאות. ״מלכתחילה נקבע רף גבוה של עד גיל חמש כדי לא ליפול בפח במקרים גבוליים״ - מסביר ד״ר שינפלד - ״גם בעולם הרף הזה מקובל ומבטיח מינימום תאונות״.

לאחרונה יש התגייסות מצד הורים, שלא מסתפקים בהרחקת ילדיהם מהפיצוחים הבעייתיים אלא פועלים להגברת המודעות בכלל הציבור. ההורים מנסים להקטין את ממידי הסכנה דרך מאבק מול חברות הפיצוחים, המתעלמות מחובתן לצרף אזהרות ברורות על האריזות כדי להבטיח שהמוצר יגיע רק לפיות הנכונים. הורים לפעוטות קטנים מקיסריה ורעננה התארגנו להגשת תביעות יוצאות דופן וראשונות מסוגן נגד חברות המזלזלות בחוק ולא מפרסמות את האזהרות. על שולחן בית המשפט המחוזי בת״א הוגשו תביעות ובקשה לקבלם כייצוגיות בהיקף כולל של כ־70 מיליון שקל נגד שבעה יצרנים ומשווקים של מוצרים מסוג קטניות, פיצוחים וגרעיני תירס, שעליהם לא הוטבעו אזהרות באופן מגמתי מתמשך.

"הורים נגד חברות הפיצוחים"


״אין ויכוח על עצם הרעיון ואינני מבין מדוע הדרישה צריכה לבוא ממקום של תביעה ייצוגית ולא של דרישה ממשלתית ואכיפה מסודרת״ - אומר עו״ד ניצן גדות, המייצג חלק מהתביעות. לדבריו, כבר לפני שנה וחצי החלו הסנוניות הראשונות ומאז גבר זרם התביעות ומשרדי עורכי דין נוספים נכנסו לתמונה. המשרד שלו מייצג תביעות של הורים נגד שלש חברות גדולות כאשר אחת התביעות, הטריה שבהן, הוגשה רק לפני שבוע.

״הרעיון מתבסס על תקנות בריאות הציבור מ־2006 המחייבות על אזהרת חנק שתופיע על כל אריזת פיצוחים. בלשון העם החוק הזה נקרא: ״חוק הפיצוחים והנקניקיות״ והוא לא מאפשר לסחור או לשווק מוצרים מסוג קטניות, פיצוחים, גרעיני תירס ופופקורן בלי שיופיע על האריזה כיתוב בולט לעין באותיות שחורות ברורות וקריאות על רקע לבן בשפה העברית והערבית ובגודל של לא פחות משני שליש מגודל אותיות שם המזון. למרות שהתקנות בתוקף למעלה מארבע שנים, חברות רבות ממשיכות למכור את המוצרים הללו בלי האזהרה המתבקשת, אולי בגלל שהן סבורות שבכך יקטנו המכירות ואולי בשל חוסר ידע. התוצאה היא של מקרים רבים של בני פחות מחמש המגיעים למיון כתוצאה מחנק מפיצוחים או מנקניקיות (אותן יש לחתוך לאורך לפני השימוש). אין אכיפה והמכשיר של תביעות ייצוגיות הולם לטפל בבעיה הזו שנוגעת לכל הציבור״ - מסביר עו״ד גדות.


"הפרת אמון הציבור"


מה הציפיות שלכם בעקבות התביעה?

״המטרה שלנו היא קודם כל לתקן את האריזות, שיקפידו על סימון נכון. החברות חייבות לתקן את האריזות ויש כאלו שמעולם לא מצאו לנכון לצרף את האזהרות החיוניות. לדעתי, כולם אוטומטית תבצענה את התיקונים ולא יהיה צורך בהמשך התביעה״.

עוה״ד גדות יחד עם עוה״ד אבנר גבאי, מבקשים גם השבת רווחים. החברות הרוויחו מהמכירות מ־2007 בסדר גדל של מיליוני שקלים והם דורשים שתחזרנה את הרווחים לצרכן ותפצנה אותו על עומת הנפש. אחד האבות התובעים תיאר כי כאשר ערך ביקור אצל קרובי משפחה, הביא עימו מספר חבילות פיצוחים מתוצרת החברה וכאשר קרובי המשפחה המטופלים בילדים קטנים סרבו להגיש את הפיצוחים, הבין לראשונה כי לילדים מתחת לגיל 5 נשקפת סכנה בעת אכילתם. לטענתו, הוא ובני משפחתו הופתעו לראות כי על גבי אף אחת מהאריזות לא צוינה כל אזהרת חנק, בניגוד לתקנות. לדבריו, החברה המעידה על עצמה כיצרנית פיצוחים גדולה הפרה אמונו בכך שצרך מוצריה משך שנים כשהיא לא טרחה לקיים את הוראות החוק וסיכנה את בריאות בנותיו. גם התובעים האחרים, אבות לילדים, תארו כי חשו פגיעה ועוגמת נפש נוכח הפרת האמון שנתנו בנתבעים ונוכח חשיפת ילדיהם לסיכון הנובע ממחדלי הנתבעים. כאשר בדקו מוצרים נוספים גילו כי לעומת הנתבעים, חברות אחרות כן מציינות את אזהרת החנק כנדרש בחוק באופן בולט לעין.

"להגביר את המודעות"

״התביעות כיום לא נולדו בעקבות מקרה נזיקין אלא נחשבות כשירות לציבור - מבהיר עו״ד גדות - ״אלו תביעות ייצוגיות צרכניות ולא נזיקיות, אבל אף חברה לא מעוניינת להסתבך במקרה חנק כתוצאה מכך שבחרה לשמור לעצמה את הסכנות ולא להזהיר מעל האריזות ועדיף להן להתעשת רגע אחד לפני״. מבחינתו, עצם שינוי האריזות, שהחברות לא יוכלו להימלט ממנו, יביא להעלאת מודעות הציבור לנושא וזהו ההישג הגדול ביותר מבחינתו.

הכתובת, רבותי, לא צריכה להיות רשומה על האריזה. כל אחד מוזמן להיות המתריע בשער של עצמו ולנקוט את מלוא אמצעי ההגנה כדי לא להכניס ילדיו לסכנה ודאית. אם הצלחנו לפצח הרגל קשה אחד בקרב משפחה אחת ולהרחיק את הפיצוחים ממקומות מועדים לפורענות, והיה זה שכרנו.