מהיום שבו נולדת נוסף לי שם דאגה  .

בין השם הפרטי לשם המשפחה , לפעמים מקדים ונמצא ראשון לעיתים רחוקות נדחק לסוף ,

אבל תמיד שם.

השם מלווה אותי באשר הינך לא מרפה נאחז חזק חזק .

ככל שחולף הזמן הוא מתעצם .

ואני חשבתי שככל שתגדל הוא יקטן .

שהתגייסת ליחידה קרבית דאגתי או כמה דאגתי הרי הכרתי מקרוב את הגזרה היעוד והמשימה .

אבל , היית כאן ואני ידעתי שאלייך אגיע לכל מקום ופינה 

אמש לטיול של אחרי צבא יצאת ............

הייתי מאופקת עד הרגע שאת דלתות הזכוכית עברת ...............

קלות הסתובבת את  החיוך שובה הלב  שלך בי נתת , ואני שוב חשתי כמו ביום שבו נולדת .

סע לשלום וחזור בשלום ,

תהנה , תבלה , רק שמור על עצמך ,

אנחנו כאן דואגים ואוהבים עד השמים ובחזרה כמו שאמרת לי בילדותך .

.