טו בשבט "וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את
טו בשבט\מבט אישי
טו בשבט בפתח ,ובחנויות כבר ניתן לראות ערימות של פירות יבשים מכל הסוגים שהם סימן ההיכר שטו בשבט קרב ובא
זו השנה השביעית שיש בצורת ברציפות
ואני תוהה...
גם בשנת בצורת
עם כמות מים מינימלית , הצמחים והעצים יפרחו ויגדלו. בעיניי זהו פלא ונס ממשיים
פריחה בטו בשבט
לאילנות זו לא היתה שנה טובה במיוחד, בלשון המעטה. שריפות ענק השתוללו בארצנו, וזו הנוראה בכרמל השכיחה מליבנו אחרות כמו זו שכילתה אלפי דונמים באזור גמלא. אך בשבט החמה תפציע ליום אחד (נקווה שיהיה זה יום אחד ובשאר חודש שבט השמים יתעננו וימטירו לנו גשמי ברכה), ואנחנו נצא אל הטבע. השנה בנטיעות טו בשבט יתקיימו בסימן שיקום השריפה הגדולה שהתחוללה בכרמל בחנוכה האחרון. למרות התכנון המקורי לשיקום יערות הכרמל עם נטיעות של אלפי עצים חדשים. בפועל , בכרמל כנראה יתנו לטבע לעשות את שלו.
טו בשבט - החג של ארץ ישראל
טו בשבט הוא החג המבטא את הקשר העמוק בין עם ישראל לבין ארץ ישראל. זהו חג שכל כולו אהבת הארץ והמצוות התלויות בה. חג עבודת האדמה ופריחת הטבע, חג האהבה לאילן ששורשיו העמוקים מסמלים את שורשיו של העם באדמת הארץ.
מקור החג
חג טו בשבט לא היה קיים בימי התנ"ך, ולא נזכר כלל במקרא. מקורו של החג במשנה , הקובעת 4 ראשי שנים , שאחד מהם הוא ראש השנה לאילן הכוונה המקורית של המשנה לא היתה לקבוע חג, אלא לציין תאריך בלוח השנה החקלאית של פירות האילן. עם ישראל הוא שהפך את התאריך ליום חג, החג נולד בארץ ישראל. לאחר שנכבשה הארץ ועם ישראל יצא לגלות , הוא לקח עימו בין יתר חפציו גם את חג טו בשבט, את אילנותיה ופירותיה לכל ארצות נדודיו.מידי שנה בהגיע מועד החג, עלו פרות ארץ ישראל על כל שולחן בכל בית יהודי, צימוקים ושקדים,אגוזים ותמרים, תאנים ושזיפים ,מכל טוב הארץ יחד עם הפירות הגיע לכל פינה חשוכה של הגלות האור של שמי ארץ ישראל, מתיקות הפירות הקלה על היהודים את מרירות החיים בגולה והזכירה לכל כי ארץ ישראל מחכה לבניה. בדור התחיה עם שוב העם לארצו , התחדשו פני החג , בנוסף למנהג אכילת פירות ארץ ישראל , הפך טו בשבט לחג הנטיעות , כנאמר בתורה: "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל...." (ויקרא יט, כג)
העצים מבקשים לעצמם חג
יש אגדה המספרת כי ראש השנה לאילנות נקבע על פי בקשת העצים, שנתקנאו בבני אדם שיש להם ראש השנה וביקשו גם ראש השנה לעצמם, וכי במה גרוע האילן מן האדם?, הרי בתורה נאמר "כי האדם עץ השדה"(דברים כ,יט) כלומר :אדם ועץ דומים זה לזה, לכן מגיע לשניהם שיתן להם אלוהים ראש השנה , בקשו העצים לקבוע את החג בחודש שבט, שמזלו דלי, ומזל זה מבטא את חשיבות המים לאילן.
דיני החג ומנהגיו
אחד המינהגים החשובים של החג הוא אכילת פירות , שארץ ישראל נשתבחה בהם, אבל אוכלים גם פירות רבים אחרים נמזכירים את ארץ ישראל ופירותיה, במיוחד שקדים חרובים ותפוחים . יש הנוהגים לאכול בשבט פרי חדש (פרי שעדיין לא אכלו באותה שנה ואז מברכים שהחיינו כמה מיני פירות נוהגים לאכול? יש הנוהגים לאכול 15 מינים של פירות בסימן חג טו בשבט, ויש המחמירים ומקפידים לאכול משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל
חיטה שעורה גפן תאנה רימון זית ותמר
חג הנטיעות וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל ( ויקרא, יט כג) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל : אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, אל תאמרו נשב ולא ניטע, אלא היו זהירים בנטיעות כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם.
השקד- סמל הפריחה וההתחדשות
עץ השקד או השקדיה מסמל יותר מכל עץ פרי אחר את ט"ו בשבט ביופיו ובקומתו הגבוהה ובריח הנעים של פרחיו,, אין פלא שפרי השקד שטעמו ערב וערכו התזונתי רב, תפס מקום חשוב בכל קערת חג של כל בית יהודי. פרי השקד מבטא אולי יותר מכל פרי אחר את הקשר לארץ ישראל. הדבר המיוחד בשקד, שהוא הראשון לפרוח מבין כל עצי הפרי בסוף החורף. באזור ההר פורח השקד בעוד השלג על הקרקע, העץ מתכסה בפריחה בטרם הוציא עלים, פרחי השקד הלבנים ורודים , הנחשבים כסימלו של חג האילנות מכסים את כל ענפי העץ ומפיצים ריח נעים. רוחמה רז - בארץ אהבתי השקד פורח
|
