כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    הלילה איננו רק חושך

    65 תגובות   יום שני, 17/1/11, 20:40

    ''

    בכל אשם רון. ויש מי שאומרים שגבר ש"מודה שהוא תמיד אשם מאז שנולד", יש לו חיי נישואין מאושרים....'', כי ראיתי את התמונה המדהימה שצילם, רון ארזי, (שלקוחה מהפוסט שלו כאן, כמובן ברשותו) והיא הציטה בי דמיון כשל ילדה קטנה, שקוראת סיפור אגדה, עם : מכשפות, פיות, בקתה מבודדת ביער שומם.

     

    ''

     

    אבל מיד קפץ האדם הבוגר שבי (זה גם קורה לפעמים לשון בחוץ), נזכרתי שזו אינה אגדה אלא תמונה מהחיים והמציאות של רון, והמחשבות "חזרו למסלול" בוגר יותר (עד כמה שאפשרחיוך).

    בעיני התמונה דוגמא מהממת ודי סימבולית לדרך בה אנו מסתכלים על החיים, ולדרך חשיבה בכלל.

    יש אנשים שרואים הכול דרך משקפיים ורודים, או רואים קודם כל את החצי כוס המלאה, ויש בדיוק ההיפך.

    בכל מקרה כולם, כולל אני ואולי קודם כל אני, כדאי  לזכור ש "הלילה איננו רק חושך על דרך, לפעמים הוא שירים וניגון והד"

     

     

    ''

     

     

    ולא רק זה, עם יד על הלב:

    כמה פעמים קרה לכל אחד מאתנו שקורים לנו דברים לא טובים, לא נעימים, פספוסים מרגיזים מאין כמותם, שמחרבשים לנו את הכול שהיה מתוכנן כל יפה וטוב....? הרי פתגם ידוע הוא שהאדם מתכנן תוכניות והיושב במרומים צוחק...

     

    אולי מעד אותו גבר הדור בחליפה לתוך שלולית, לא בגלל שהיושב במרומים אינו אוהב אותו, דווקא בגלל זה, כדי שלא יידרס חלילה בכביש שנייה מאוחר יותר, וזו הייתה דרכו למנוע זאת?

     

    אולי פספסתי את האוטובוס בשנייה כיון שאם הייתי עולה עליו הייתי נופלת ונחבלת ?

     

    ויכול להיות שסתם אני מנסה לעודד את עצמי?  הרי עלולים חלילה וחס להיות לפעמים לכל אחד מאתנו דברים קשים ומצערים, שעושה רושם שהם "קצת יותר מדי לשאתם", שעושים לנו כאב וצער גדולים, וממילא אין לנו שליטה או תשובה לגביהם?

     

    מה שלא יהיה, מסיפורי אנשים שונים, מהחיים, ראייה חיובית עוזרת להתגבר על מכשולים וקשיים בלתי ייאמנו כך שלהזיק בכל מקרה זה לא.....

     

    התמונה של רון שואבת אותי אליה, לעולם קסום של אגדות, של הרהורים ומחשבות, פיות וטרולים, ונראה לי שאם הייתי גרה שם, רון היה מוצא אותי איזה יום אחד יושבת ככה בלילה באמצע היער מול הבקתה הזו מהורהרת עד עמקי הנשמה.

     

    לאן לוקחת אתכם התמונה? לכם היא גם עושה משהו? או שזה רק הדמיון הפרוע שלי?

      

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (65)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/4/11 00:18:
      תמונה מקסימה שמניבה כל מיני רעיונות
        21/1/11 14:04:

      צטט: bonbonyetta 2011-01-21 10:21:10

      צטט: ענבר מגן 2011-01-18 23:18:59

      תמונה שתורגמה בצורה מקסימה לרעיון שלם, אהבתי!
      התמונה בעיני כשאני מתבוננת בה היא משהו קצת מפחיד משהו לא ידוע שאני הולכת לקראתו ויהיה מה שיהיה (:

      "כן, אבל מסקרן זה לא מילה.

      קרה לי פעם קטע כזה שפעל עלי כמו אלומת האור, שאתה מרגיש שאתה חייב ללכת למקור האור לראות מאיפה הוא בא.

      הייתי בטיול באנגליה לבדי, ונקלעתי למקום שראיתי בו טירה עתיקה כמו באגדות מוקפת צמחיה עבותה. פשוט מדהים. מציט את הדימיון זה לא מילה, בדיוק כמו כאן.

      ישבתי מולה איזה שעה שלמה בשקט להסתכל היא הקסימה אותי.

      החלטתי בסוף שאם לא אגש לראות מי גר שם אצטער כל החיים שלי.

      ניגשתי.

      זו היתה אשה אצילה אנגלית, הרגישו בחינוך שלה, דווקא קיבלה אותי בהבנה ומאד יפה וגם הזמינה אותי לסיור.

      אבל מה.....כל האגדות של סינדרלה קפצו לי באותו רגע לראש, ואמרתי לעצמי שהיות ואז הייתי לבד, אם אני נעלמת בטירה ולא יוצאת משם אף אחד לא ידע....קריצה

      מצחיק לא? לא נכנסתי, את הסקרנות השבעתי גם כך."

       

      אז זהו זה בדיוק העניין, הרגע הזה בו אתה מחליט אם להמשיך לנוע או נסוג אחורה, או נישאר במקום.

      לדעתי צריך אומץ והלך רוח נכון כדי להמשיך הלאה, כי יותר נוח להישאר במקום ולא לבדוק מהי היה

      אילו המשכתי קדימה כדי לראות מה מחכה מאחורי הדבר הזה שמשך אותי לשם מלכתחילה.

      ולי באופן אישי לא תמיד יש את האומץ ומצד שני אני אמיצה בצורה יוצאת מהכלל (:

       

       

       

        21/1/11 10:50:

      צטט: שולה63 2011-01-20 09:12:26

      בפינלנד האור שונה ביום
      ובטח בשעות הלילה בחורף

      בפינלד הכל שונה, אני בטוחה, יום אחד עוד אסע לשם, צריכה להיות ארץ מרתקת ומאד שונה מכאן. מגניב

        21/1/11 10:49:

      צטט: ליריתוש 2011-01-20 01:38:54

      בונבוש,
      אותי התמונה מקסימה במובן הצילומי שבה. יש צלמים היודעים לעשות קסמים עם תמונות לילה דווקא. יש דרכים לשחק במדידות האור, כדי להשיג אפקטים נהדרים. זה אחד הדברים היפים בצילום, אחד האתגרים מלאי החן. כך שכולי רחשי כבוד לתוצאה.
      ואשר ללילה כשלעצמו - אני אישית לא חשבתי על טרולים ויצורים מפחידים, כאן עולמי שונה מעולמך, אלא על הסתירה הפנימית הזו שלי: מצד אחד מאוד אוהבת אור בכלל, מצד שני, פעילה דווקא בשעות של החושך.... ואשר לתחושתך שדברים צריכים לקרות - סיפור קטן מאתמול: חזרנו לפני כמה שעות מחופשה באילת. בדרך התכוונו לעצור לארוחה בבאר שבע. תוך כדי נסיעה, עלינו עם הרכב על מדרכה, נוצר תקר בגלגל. עזרו לנו, היה בסדר, יצאנו בשלום וגם אכלנו ובכלל. אבל הנקודה הייתה ש- טוב שזה קרה במקום מיושב, בנסיעה במהירות נמוכה. אם זה היה קורה בדרכים הנידחות בדרום?? או על 130 קמ"ש בכביש 6 בדרך צפונה??
      אז אולי זה היה כן צריך לקרות, דווקא היכן שקרה.... תודה.

       

      נכון, הכל באיך אתה מסתכל על הדברים.

      אפשר היה לראות זאת לשלילה, אוף איזה עצבים למה זה היה צריך לקרות...או - לראות זאת כמו שאת ראית...קריצה

        21/1/11 10:45:

      צטט: ד-ארט 2011-01-19 17:35:51

      יש לאדם כנראה נטייה לתת משמעות למה שאין לו משמעות. בסופו של דבר נראה לי שאם החלקת בשלולית זה לא בגלל שאלוהים אוהב אותך ולא בגלל שהוא שונא אותך, אלא קרה המקרה והיתה שם שלולית ואולי היית קצת מהורהרת ולא שמת לב ולא נזהרת והחלקת. התמונה אכן נראית מיסתורית.

      וואלה, איזה אדם מעשי את לפעמים....צוחק

       

        21/1/11 10:32:

      צטט: צילום בזמן אמת 2011-01-19 09:32:37


      אפשר להצטרף לעולם הפרוע שלך? חולה על פיות...  במיוחד כאלה שיש להן פרארי  

      חמודי, לפיות אין פרארי יש להן כנפיים הן לא צריכות.

      אם אתה פוגש פיה עם פרארי זו לא פיה, היא מזויפת תרתי משמע.קריצה

       

      ''      ''

        21/1/11 10:30:

      צטט: bonbonyetta 2011-01-21 08:58:39

      צטט: ברו-טלי 2011-01-18 21:55:06

      גם אם נדמה לפעמים שהבית חשוך,

      מישהו כבר יאיר לנו את הדרך.

      צריך רק להמשיך ללכת.

      (כל אחד רואה מה שנוח לו, לא?)

      בהחלט וזה תמיד ככה, שכל אחד רואה מה שנוח לו, וגם משהו אחר, כל אחד מקבל את האור שלו בחיים כשהוא פתוח ונכון לקבלו.... כשאתה סגור עם עצמך, איך יכנס האור?

       

      אור

      http://www.youtube.com/watch?v=7KxpbrQNJFc

       

      ''

       

       

      שלחת אור...?  קבלי מחזיר אור לשון בחוץ

      ''

        21/1/11 10:23:

      צטט: דני נ נגריה 2011-01-19 01:50:53

      נראה כמו בחוץ לארץ...דני יפן

      נכון, אבל אני בטוחה שגם כאן בארץ יש פינות שאם אתה תופס אותן באור ובזמן הנכונים יכולים להראות כלא קשורים לנוף הארץ.... צוחק

        21/1/11 10:21:

      צטט: ענבר מגן 2011-01-18 23:18:59

      תמונה שתורגמה בצורה מקסימה לרעיון שלם, אהבתי!
      התמונה בעיני כשאני מתבוננת בה היא משהו קצת מפחיד משהו לא ידוע שאני הולכת לקראתו ויהיה מה שיהיה (:

      כן, אבל מסקרן זה לא מילה.

      קרה לי פעם קטע כזה שפעל עלי כמו אלומת האור, שאתה מרגיש שאתה חייב ללכת למקור האור לראות מאיפה הוא בא.

      הייתי בטיול באנגליה לבדי, ונקלעתי למקום שראיתי בו טירה עתיקה כמו באגדות מוקפת צמחיה עבותה. פשוט מדהים. מציט את הדימיון זה לא מילה, בדיוק כמו כאן.

      ישבתי מולה איזה שעה שלמה בשקט להסתכל היא הקסימה אותי.

      החלטתי בסוף שאם לא אגש לראות מי גר שם אצטער כל החיים שלי.

      ניגשתי.

      זו היתה אשה אצילה אנגלית, הרגישו בחינוך שלה, דווקא קיבלה אותי בהבנה ומאד יפה וגם הזמינה אותי לסיור.

      אבל מה.....כל האגדות של סינדרלה קפצו לי באותו רגע לראש, ואמרתי לעצמי שהיות ואז הייתי לבד, אם אני נעלמת בטירה ולא יוצאת משם אף אחד לא ידע....קריצה

      מצחיק לא? לא נכנסתי, את הסקרנות השבעתי גם כך.

       

        21/1/11 10:12:

      צטט: טלוני 2011-01-18 23:04:07

      האסוציאציה שהתמונה מעלה בי, הם הגלוי והנסתר. האור הוא הגלוי שאנשים אוהבים לחשוף ולהתהדר בו. הצריפים בחושך הם הנסתר והאפל, מה שאנחנו מחביאים, מדחיקים, דוחפים למחסן. אבל ביחד הכל אחד, המכלול, היער השלג האור והחושך.
      ואם יש גם פיות טרולים ושדונים, אלה הן ההפתעות שמחכות לנו בדרך...

       

      וואלה, ידעתי שממך תצא לי תגובה מעניינת. צדקתי.

      תודה מגניב

        21/1/11 10:06:

      מסכים איתך לגמרי (בלילה המקום "לובש" צורה אחרת) אבל בכל זאת מתוך סקרנות היה מעניין אותי לראות איך זה נראה המקום באור יום וזה דווקא יחדד את הניגוד של המקום בין היום ללילה חיוך

      צטט: bonbonyetta 2011-01-21 08:44:23

      צטט: דואלי 2011-01-18 21:04:46

      כמו בסרט "דלתות מסתובבות" כך גם בחיים, החלטה לפה או החלטה לשם והופ, הכל מתהפך משתנה, לטוב ולרע.

      לגבי התמונה המיוחדת שהבאת, מכיוון שהיא תמונת לילה אז היא מחדדת את כל החושים, כי זה מה שקורה לרוב האנשים בלילה. ובאופן יותר אישי הייתי רוצה לראות את המקום שוב באור יום ואז להחליט לגביו חיוך

      לא צריך להחליט לגביו, הרי באור יום זה לא יהיה אותו מקום. בלילה יש לו חיים משלו.... קריצה

       

        21/1/11 10:01:
      לאן לוקחת אתכם התמונה? לכם היא גם עושה משהו? או שזה רק הדמיון הפרוע שלי?
      אני בכלל רואה חייזרים.....
        21/1/11 09:04:

      צטט: 12תמיר12 2011-01-18 22:52:22

      בכיף בונבונייטה את תמיד מביאה דברים בצורה מיוחדת ואני מאוד אוהב את זה.

      עושה לי טוב שאתה אוהב את זה ואומר זאת, תודה.

      אם יש משהו שאינך אוהב כל כך תגיד גם טוב?!קריצה

      '' 

        21/1/11 09:02:

      צטט: ליהי עטיה 2011-01-18 22:18:58

      אהבתי את הפוסט, התמונה באמת מקסימה
      קצת מפחיד ...

      מפחיד? מסתורי אולי מסקרן....מעיר, מנער אותך קצת..... קריצה

        21/1/11 08:58:

      צטט: ברו-טלי 2011-01-18 21:55:06

      גם אם נדמה לפעמים שהבית חשוך,

      מישהו כבר יאיר לנו את הדרך.

      צריך רק להמשיך ללכת.

      (כל אחד רואה מה שנוח לו, לא?)

      בהחלט וזה תמיד ככה, שכל אחד רואה מה שנוח לו, וגם משהו אחר, כל אחד מקבל את האור שלו בחיים כשהוא פתוח ונכון לקבלו.... כשאתה סגור עם עצמך, איך יכנס האור?

       

      אור

      http://www.youtube.com/watch?v=7KxpbrQNJFc

       

      ''

        21/1/11 08:51:

      צטט: ניקיטה10 2011-01-18 21:50:34

      תמונה מקסימה
      מעניין שגם אני חשבתי על הסרט "דלתות מסתובבות" במהלך קריאת הפוסט וראיתי שהקדימו אותי בכך...
      האור החזק שבתמונה מרמז אולי על החיים שאחרי המוות? לא! כנראה שאני סתם מושפע מהפוסט האחרון שלי...

      או מהתמונה של רון והפוסט שלי.... קריצה

        21/1/11 08:49:

      צטט: א ח א ב 2011-01-18 21:26:48

      נראה כמו נחיתת חייזרים:)

      גם בהחלט כיוון אפשרי, אפשר בקלות לדמיין זאת כך.חיוך

      '' 

        21/1/11 08:44:

      צטט: דואלי 2011-01-18 21:04:46

      כמו בסרט "דלתות מסתובבות" כך גם בחיים, החלטה לפה או החלטה לשם והופ, הכל מתהפך משתנה, לטוב ולרע.

      לגבי התמונה המיוחדת שהבאת, מכיוון שהיא תמונת לילה אז היא מחדדת את כל החושים, כי זה מה שקורה לרוב האנשים בלילה. ובאופן יותר אישי הייתי רוצה לראות את המקום שוב באור יום ואז להחליט לגביו חיוך

      לא צריך להחליט לגביו, הרי באור יום זה לא יהיה אותו מקום. בלילה יש לו חיים משלו.... קריצה

        20/1/11 20:38:

      צטט: אישה שמחה 2011-01-18 20:38:50

      אנחנו בוחרים דרך איזה משקפיים אנחנו רוצים לראות את החיים.בקלות רבה מתחברת למה שאת רואה בה.

      נכון, בדיוק לכן מעניין אותי מה אחרים רואים בה.  מגניב

        20/1/11 20:36:

      צטט: luis56 2011-01-18 09:11:21

      יש בפוסט היפה הזה שני דברים הראשוןם הוא אפטימיזם ופסמיזים והשאלה - מה יותר טוב. שניהם לא הכי טובים, יש לראות גם וגם ולשקול את הדרך זו רק דעתי הבלתי נחשבת כמובן... :)  הדבר השני כאן הוא עניין ה"קארמה" בהודית קארמה היא עשיה
      האמונה הבודהיסטית אומרת שמה שאדם עושה כל רגע ושניה - קובע את המשך הדרך. אז אם הוא נפל כדי שלא ידרס, זו קארמה
      וכן הלאה וכן הלאה.

      תודה לואיס. דעתך בהחלט נחשבת, ונכון, שום דבר בהגזמה אינו הכי טוב, וגם זה תלוי בהתאם למקרה על מה מדובר. כל דבר לגופו של עניין.

      לעניין הקארמה התחלתי להתעניין בזה לפני כמה שנים כשקראתי כמה ספרים ידועים בנושא, בהחלט יש מה ללמוד כאן, זוית ראייה שונה על דברים, ובהחלט פותחת את הראש לכיוונים נוספים.

      ''

       

        20/1/11 20:17:

      צטט: mikiy-makara 2011-01-18 08:56:38

      אותי היא לוקחת למקומות מפחידים אבל.... אני אוהבת את הדמיון הפרוע שלך.
      (-:

      זה עוד באמת כלום, כשהייתי ילדה קטנה, אני זוכרת את זה עד היום, עמדתי בפתח הביתה, בלילה, והבטתי לשמיים. היו המוני כוכבים, ואז האזור היה לא מפותח, הבתים היו די בודדים פה ושם, מלא גבעות וכאלה. בלילה באמת שמעו את השקט.

      ואני הבטתי בשמיים כנראה נפלו כוכבים או היה הבזק או משהו, ועד היום אני בטוחה שראיתי משהו בשמיים, סרט מצויר או דמויות שהיו שם. אף אחד עד היום לא הצליח לשכנע אותי שלא יכול להיות שראיתי דברים כאלה.

      כן ראיתי. וזהו.

      '' 

        20/1/11 20:13:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-01-18 06:53:54

      מקסימונת את. אני כל כך אוהבת לבקרך ולקרוא אותך. בוקר טוב והמשך יום נפלא. משאירה לך כוכב וחיבוק ומסתלקת לעבודתי...נשיקה

      ''

      תודה רוית, שמחה שאת נהנית, את יכולה לבוא ולשוטט כאוות נפשך גם ללא הזמנה, את תמיד רצויה  חיוך

        20/1/11 19:48:

      צטט: Between Jobs 2011-01-17 22:23:49

      זה לא מפחיד קצת בחושך?

      לפעמים, תלוי באיזו סיטואציה, כאן בתמונה הזו זה מהלך עלי קסם. 

        20/1/11 19:46:

      צטט: RonArzi 2011-01-17 22:15:45

      הוי כמה שהלילה הוא לא רק חושך.  בלילה רואים אורות ממרחק. בלילה מתחברים עם הכוכבים - כל אחד חבר בפייסבוק של החלל.  בלילה רואים לווינים במסלול ופעם ראיתי כאן אחד שיצא מהמסלול.  בלילה שומעים. שומעים את השקט.
      שומעים עצים מתבקעים בקור.  שומעים חיה מהלכת ביער ובמהלכה שוברת ענפים קטנים.  יש אומרים שאפילו את זוהר הצפון ניתן לשמוע. שמעתי? לא שמעתי?  בלילה רואים את אור הבית החם הממתין לך.  בלילה רואים ניצנוצי יהלומים מתוך השלג הקירחי.  בליל ירח מלא רואים צבעים !!!  הלילה הוא חבר והיום גם. 

       

      זהו, הצבעת בלי כוונה (או שעם ? קריצה) בדיוק את אחד הדברים כנראה בשלו אני אוהבת את הלילה.

      אלא שכאן אצלנו גם בלילה אי אפשר לשמוע את השקט, רק אולי ביום כיפור...

      אצלכם כן. וזה אכן מהלך עליך קסם מיוחד.

      בדיוק על זה הפוסט, על דברים שונים שאפשר לראות בלילה.

      ''

       

        20/1/11 19:42:

      צטט: RonArzi 2011-01-17 22:03:31

      כבר על משפט הפתיחה ברוח טובה שגבר ש"מודה שהוא תמיד אשם מאז שנולד, יש לו חיי נישואין מאושרים...." :)  לכל זוג יש משפטים וכינויים "פנימיים, של הזוג בלבד. אצלנו לעיתים אני מכנה עצמי "האשם תמיד".  לקוח מהשיר "האשם תמיד" של יאיר ניצני - להלן


      ''

      תודה רון על שלל התגובות, ועל המערכון. אני בדיעה שכל זמן שצוחקים על דברים, בתנאי כמובן ש"צוחקים עם" ולא "צוחקים על" שזה הבדל גדול ועקרוני הכל מעורר חיוך, והמשפט הזה והמערכון שהבאת בדיוק בהתאם לזה. מגניב

      אני מאד אוהבת את התמונות מהוואי החיים שלך, שלכם שם, ושוב מבקשת כשאתה מעדכן במשהו חדש, אשמח לקבל לינק. לא רוצה להפסיד.

        20/1/11 19:38:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-01-17 21:51:07

      משום מה פתאום קפצה לי מחשבה החזירה אותי במנהרת הזמן  לתקופה אפלה  משמאל האור זורח מבית עשירים בתקופת העבדים  ומימין ביתם של האומללים.... מצטערת-זה מה שקפץ בדמיוני למראה התמונה.

      אהלן נילי.

      אין מה להצטער, על מה? ביקשתי מאנשים לדעת לאן זה לקח אותם וסיפרת, להיפך הגבת מאד לעניין, ותודה על כך.

      כל אחד זה לוקח למקום אחר, אותי למקום של אגדות ילדות.

      ואת יודעת מה? יכול להיות בהחלט שניתן לראות זאת גם מהכיוון שלך, אלא שלי קפצו לראש קודם כל האגדות והקסם חיוך

       

        20/1/11 09:12:
      בפינלנד האור שונה ביום
      ובטח בשעות הלילה בחורף
        20/1/11 01:38:
      בונבוש,
      אותי התמונה מקסימה במובן הצילומי שבה.
      יש צלמים היודעים לעשות קסמים עם תמונות לילה דווקא.
      יש דרכים לשחק במדידות האור, כדי להשיג אפקטים נהדרים.
      זה אחד הדברים היפים בצילום, אחד האתגרים מלאי החן.
      כך שכולי רחשי כבוד לתוצאה.
      ואשר ללילה כשלעצמו -
      אני אישית לא חשבתי על טרולים ויצורים מפחידים,
      כאן עולמי שונה מעולמך,
      אלא על הסתירה הפנימית הזו שלי:
      מצד אחד מאוד אוהבת אור בכלל,
      מצד שני, פעילה דווקא בשעות של החושך....
      ואשר לתחושתך שדברים צריכים לקרות - סיפור קטן מאתמול:
      חזרנו לפני כמה שעות מחופשה באילת.
      בדרך התכוונו לעצור לארוחה בבאר שבע.
      תוך כדי נסיעה, עלינו עם הרכב על מדרכה, נוצר תקר בגלגל.
      עזרו לנו, היה בסדר, יצאנו בשלום וגם אכלנו ובכלל.
      אבל הנקודה הייתה ש-
      טוב שזה קרה במקום מיושב, בנסיעה במהירות נמוכה.
      אם זה היה קורה בדרכים הנידחות בדרום??
      או על 130 קמ"ש בכביש 6 בדרך צפונה??
      אז אולי זה היה כן צריך לקרות, דווקא היכן שקרה....
      תודה.
        19/1/11 17:35:
      יש לאדם כנראה נטייה לתת משמעות למה שאין לו משמעות. בסופו של דבר נראה לי שאם החלקת בשלולית זה לא בגלל שאלוהים אוהב אותך ולא בגלל שהוא שונא אותך, אלא קרה המקרה והיתה שם שלולית ואולי היית קצת מהורהרת ולא שמת לב ולא נזהרת והחלקת.
      התמונה אכן נראית מיסתורית.
        19/1/11 09:32:

      אפשר להצטרף לעולם הפרוע שלך?
      חולה על פיות...
      במיוחד כאלה שיש להן פרארי
        19/1/11 09:29:
      איזה יופי של דמיון..אך מציאותי.
        19/1/11 08:34:
      תמונה אחת שווה אלף מילים
      הדימיון שלקח אותך למחוזות
      ילדותך עם השלכות לעכשיו.
      מקסים...
        19/1/11 06:42:
      דמיון פורה בעקבות צילום קסום.
        19/1/11 01:50:
      נראה כמו בחוץ לארץ...דני יפן
        19/1/11 01:19:

      *********
        19/1/11 00:09:
      אכן מצית דמיון כשל ילדה קטנה, שקוראת סיפור אגדה, עם : מכשפות, פיות, בקתה מבודדת ביער שומם.*

      פוסט נפלא,,
        18/1/11 23:28:
      מענייו
      תודה .
        18/1/11 23:24:
      מקסים
      כל הכבוד
        18/1/11 23:18:
      תמונה שתורגמה בצורה מקסימה לרעיון שלם, אהבתי!
      התמונה בעיני כשאני מתבוננת בה היא משהו קצת מפחיד משהו לא ידוע שאני הולכת לקראתו ויהיה מה שיהיה (:
        18/1/11 23:04:
      האסוציאציה שהתמונה מעלה בי, הם הגלוי והנסתר.
      האור הוא הגלוי שאנשים אוהבים לחשוף ולהתהדר בו.
      הצריפים בחושך הם הנסתר והאפל, מה שאנחנו מחביאים, מדחיקים, דוחפים למחסן.
      אבל ביחד הכל אחד, המכלול, היער השלג האור והחושך.
      ואם יש גם פיות טרולים ושדונים, אלה הן ההפתעות שמחכות לנו בדרך...
        18/1/11 22:52:
      בכיף בונבונייטה את תמיד מביאה דברים בצורה מיוחדת ואני מאוד אוהב את זה.
        18/1/11 22:23:
      האור מושך להביט בו, נראה קסום
        18/1/11 22:18:
      אהבתי את הפוסט, התמונה באמת מקסימה
      קצת מפחיד ...
        18/1/11 21:59:
      הצילום מיוחד בגלל הניגוד שנוצר בין החושך המוחלט שברקע, לבין אלומת האור שמאירה את הבקתה, חלק מהדרך והעצים.
      מסכימה שהצילום יכול להצית את הדמיון.
      הוא מסתורי מאד.
        18/1/11 21:55:

      גם אם נדמה לפעמים שהבית חשוך,

      מישהו כבר יאיר לנו את הדרך.

      צריך רק להמשיך ללכת.


      (כל אחד רואה מה שנוח לו, לא?)

        18/1/11 21:50:
      תמונה מקסימה

      מעניין שגם אני חשבתי על הסרט "דלתות מסתובבות" במהלך קריאת הפוסט וראיתי שהקדימו אותי בכך...

      האור החזק שבתמונה מרמז אולי על החיים שאחרי המוות? לא! כנראה שאני סתם מושפע מהפוסט האחרון שלי...
        18/1/11 21:41:
      אשוב לכאן לככב ולתמונה
      מהלב
      ירין
        18/1/11 21:26:
      נראה כמו נחיתת חייזרים:)
        18/1/11 21:04:

      כמו בסרט "דלתות מסתובבות" כך גם בחיים, החלטה לפה או החלטה לשם והופ, הכל מתהפך משתנה, לטוב ולרע.

      לגבי התמונה המיוחדת שהבאת, מכיוון שהיא תמונת לילה אז היא מחדדת את כל החושים, כי זה מה שקורה לרוב האנשים בלילה. ובאופן יותר אישי הייתי רוצה לראות את המקום שוב באור יום ואז להחליט לגביו חיוך

        18/1/11 20:39:
      תודה
        18/1/11 20:38:
      אנחנו בוחרים דרך איזה משקפיים אנחנו רוצים לראות את החיים.בקלות רבה מתחברת למה שאת רואה בה.
        18/1/11 20:24:
      אני חיה את הלילה
      מקסים!
        18/1/11 18:07:
      בררררר.....
        18/1/11 09:11:
      יש בפוסט היפה הזה שני דברים
      הראשוןם הוא אפטימיזם ופסמיזים
      והשאלה - מה יותר טוב.
      שניהם לא הכי טובים, יש לראות גם וגם ולשקול את הדרך
      זו רק דעתי הבלתי נחשבת כמובן... :)

      הדבר השני כאן הוא עניין ה"קארמה"
      בהודית קארמה היא עשיה
      האמונה הבודהיסטית אומרת שמה שאדם עושה כל רגע ושניה - קובע את המשך הדרך.
      אז אם הוא נפל כדי שלא ידרס, זו קארמה
      וכן הלאה וכן הלאה.
        18/1/11 08:56:
      אותי היא לוקחת למקומות מפחידים אבל.... אני אוהבת את הדמיון הפרוע שלך.
      (-:
        18/1/11 06:53:

      מקסימונת את.

      אני כל כך אוהבת לבקרך ולקרוא אותך.

      בוקר טוב והמשך יום נפלא.

      משאירה לך כוכב וחיבוק ומסתלקת לעבודתי...נשיקה

      ''

        17/1/11 22:37:
      צטט "התמונה שואבת אותי אליה, לעולם קסום של אגדות, של הרהורים ומחשבות," :)
      כל כך נכון. יש התכנסות אל הבפנים האישי והזוגי בתוך האפילה. ויש תובנות.
      הזמן כמו עוצר, נותן מקום למחשבה, ולהתבוננות.

      בפרקטי - אין לאן לצאת אז יוצאים אל הבפנים. מסע נפלא.
        17/1/11 22:29:
      אניצי קרח על העצים כמו כיסוי עלווה
        17/1/11 22:28:

      צטט: Between Jobs 2011-01-17 22:23:49

      זה לא מפחיד קצת בחושך?

      מפחדים (ומתגברים) 19 שעות ביממה ועוזרים עוז 5 שעות :)

       

        17/1/11 22:26:

      כל כך נכון - נילי.

      יש כאן מבנים כאלה. הדלת נמוכה - צריך להתכופף. שרותים בחוץ.

      יש טיפוס מבנה (מבנה עץ) שממש ידוע שהוא היה למגורי משרתים, עובדי משק/חווה/בית.


      כן, באירופה של לא מזמן. תזכרי שמבנה עץ "נגמר" לאחר זמן לא רב - כמה עשרות שנים, והנה כאלה עוד עומדים.


      וזה נשאר להם בתרבות. מעמדות. הם מסוגלים להעמיד חייל ללא תנועה במשמר על בית הנשיאה, או בעת טקסים רשמיים (לאו דווקא עצובים) חיילים זקופים במסדרונות ארמונות, (מבנים רהבתניים ומיותרים).


      התנהגות רגילה של ישראלי, מתקשר, מעורב, מגיב, איכפתי תיתקל בקרירות כי "למה - מי אתה?".


      המבנים בצילום הם מחסנים ונכון, הבית (לא נראה) מימין.

       

      צטט: נ.י.ל.י 2011-01-17 21:51:07

      משום מה
      פתאום קפצה לי מחשבה
      החזירה אותי במנהרת הזמן
      לתקופה אפלה
      משמאל האור זורח מבית עשירים בתקופת העבדים
      ומימין ביתם של האומללים....
      מצטערת-זה מה שקפץ בדמיוני למראה התמונה.

       

        17/1/11 22:23:
      זה לא מפחיד קצת בחושך?
        17/1/11 22:15:

      הוי כמה שהלילה הוא לא רק חושך.
      בלילה רואים אורות ממרחק. בלילה מתחברים עם הכוכבים - כל אחד חבר בפייסבוק של החלל.
      בלילה רואים לווינים במסלול ופעם ראיתי כאן אחד שיצא מהמסלול.
      בלילה שומעים. שומעים את השקט.
      שומעים עצים מתבקעים בקור.
      שומעים חיה מהלכת ביער ובמהלכה שוברת ענפים קטנים.
      יש אומרים שאפילו את זוהר הצפון ניתן לשמוע. שמעתי? לא שמעתי?
      בלילה רואים את אור הבית החם הממתין לך.
      בלילה רואים ניצנוצי יהלומים מתוך השלג הקירחי.
      בליל ירח מלא רואים צבעים !!!
      הלילה הוא חבר והיום גם.

        17/1/11 22:07:

      בית מהשיר "האשם תמיד"

       

      אני האשם, אני האשם תמיד 
      האשם האחד והיחיד 
      האשם הוא שלנו, האשם לא לבד 
      הוא בטח לא פראייר של אף אחד

       

      אשם תמיד הוא אדם הלוקח אחריות. אני אחראי לכל מסלול חיי.

      איש לא עשה לי רע, אני לבד בחרתי בדרך בשמחה :)

        17/1/11 22:03:

      כבר על משפט הפתיחה ברוח טובה

       

      שגבר ש"מודה שהוא תמיד אשם מאז שנולד, יש לו חיי נישואין מאושרים...." :)

       

      לכל זוג יש משפטים וכינויים "פנימיים, של הזוג בלבד. אצלנו לעיתים אני מכנה עצמי "האשם תמיד".

      לקוח מהשיר "האשם תמיד" של יאיר ניצני - להלן

       

       


      ''

        17/1/11 21:51:
      משום מה
      פתאום קפצה לי מחשבה
      החזירה אותי במנהרת הזמן
      לתקופה אפלה
      משמאל האור זורח מבית עשירים בתקופת העבדים
      ומימין ביתם של האומללים....
      מצטערת-זה מה שקפץ בדמיוני למראה התמונה.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין